העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף נא עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף נא עמוד ב

מה למדנו במשנה וזה הוא שאמרו עוני מערב גלוב אומר רב מיר עונו אינו לו עוני וכולו אז למעשה למדנו במשנה כך קודם כל למדנו הלכה כולה גדולה שאדם אומר שוי סוסי תח טוב תח טוב לא מספיק צריך להגיד שיוסי בעיקור זאת אומרת שיוסי שם ושם הוא עושה את העירו בדיבור בעלמה אחר כך למדנו מי שלא יודע את העצה הזו הוא אומר שסוס במקומי זה שביס גלוב אחר כך למדנו ש זה הכל דווקא לאוני ולמדנו מחליק רב מר ורב יהודה רב מר אמר דווקא לאוני רב יהודה אומר לא גם לאושר כל העירוב בנחת פת בנחת מ שתי סוד זה רק להוק שאפשר לשלוח שליח מביאה עכשיו הגמור שתי דרכים בביאור המשנה אומר רב נחמ מחליס שרב ורב יהודה במקומי אדם אומר כאן שיטתי אדם שלא יודע את ההלכה שאפשר לומר שם ושם שיטתי או שהוא לא מכיר מקום מסוים שסוס קו זאת אומרת עירוב ברגליו בלי הנחת מוזן בסוד רסק בפס דווקא בהנחת מז שתי ודס רק עוני מה הכוונה עוני מי שנמצא בדרך ואין לו פת הקילו רבול שהוא יכול לומר שיוסי בעיקר של האילן אני לא מכיר אילן או שהוא לא יודע את ההלכה אז הוא אומר שוסי כן אבל אשיר הכוונה לא דווקא עשיר עשיר הכוונה מישהו נמצא בבית יש לו מוז ביסוס לא הוא לא יכול לצאת לערב ברגלו הוא חייב להניח מוז בסוד ורבי וד סובה לא עיקר עירוב ברגל הפוך עיקר העירוב זה אדם שובט כאן בכניסת הבוס אז כאן הוא מקומו איך עוד אוני ואיך עוד אושר יכולים לעשות זאת אבל במוו פלני זה כ לא קשור למחלק ורב יודה דברי קול אוני אין אוש הקולה הזו שאומר שיוסי במוני בלי להיות שם ובלי להניח שם לחם זה כולל ממדים דווקא לאני כאילו הדם לא יכול לשבת בבית ולומר שס שם ושם תחת האילן וזו שאמרו מה שכתוב במשנה זוי שאמרו אוני מרב גלו זאת אומרת שזה לא עיקר העירוב מקו רב מ ויקו על מה זה עולה הנו על הדין השני במשנה שמה שהוא לא מכיר אז הוא אומר שיוסי במקומי זה כולה דווקא לעני אבל לעשיר לא עושה עירוב גלוב דווקא בהנחת לחם או מוז אחר בודס מה שכתוב בסיום המשנה רו מערבים בפס או וקל מקולו רב יהודה רב יהודה מסיים ואומר שגם אשרי יכול לערב גלוב כל מה שאמרו שאפשר להניח אירוב על ידי הנחת פת זה להקל שאפשר לשלוח על ידי שליח זו דרכו של רב נחמן ורב חיזו אמר מלקס אם השיר יכול לעשות עירוב במו פלוני בלי הנחת לחם ובלי רגוב לומר שם ושם שיטתי דר סוב און או ש מי שנמצא בדרך הקלו ו מי שנמצא בבית לא יכול לומר שיטתי שם שם ורבי יהודה סוב איךו דוני ךו דושו אדם יכול לשבת בבית ולומר שיטתי שם תחת האילן אבל במקו אדם יוצא ויושב במקום מסוים דברי דוני ודוש דעיקר עירוב לכולם זה ברגל וזו שאמרו מה שאמרו זוי שאמרו אוני מערב גלוב מקול רב מר והי קהו מי על הדין הראשון של המשנה מי שבו בדרך חושחו ו הוא אומר שיוסי תחת גזע אילן זה אומר המ זה הכילו דווקא לני אבל השיר הוא צריך לערב או גלוב או באנחת לחם מה שהמשנה מסיימת ולא ומרו מרבים בפס וקל זה לא סיום דברי רבי יהודה מקו לא דברי הכול כל כולם אומרים שברגל וזה עיקר העירוב מה שקילו שאפשר לשלוח לחם זה להקל שאפשר לשלוח שליח למעשה תס שואל לפי רב יהוד מהקולה מה אומרים עשיר לא צריך לצאת ברגלו הוא יכול ם שליח לחם הוא לא צריך לשלוח עם שליח לפי רב יהוד יכול לשת בבית לומר שסוס שם ושם אונים סס לא תמיד הוא מכיר מקום מסוים ואז הוא הצטרך לצאת ברגלו אומרים לו לא הקלו עליך אתה יכול לשלוח לחם מביאה הגמור תניה סד רב נחמן בריסה אך עוד עוני ואך עוד אושר מערבים בפס ולא יצא אושר חוץ לתחום ומ שסוס בקומי לפי ש יאמרו מרבים ברגל אלא למי שבו בדרך וחוש דבר מפורש כמו רב נחמן רב יהודה אמר אךד ודוש מרן ברגל אבל לא לומר שם ושם שם ושם זה רק אני שוב כמ רב נחמן ויצא אושר גם עשיר יכול לצאת חוץ לתחום וימר תש סוס בקומי וזהו עקרו של עירוב אבל לומר שם ושם זה דווקא אני והתירו חומ לבעלה ביס במקום שיצא לבד לשלח עירוב בדד בנוד שלו בשבי להוק ש יצטרך לצאת בעצמו אומר רב ד ש ובן ש בסגור יון בארומה שם מקום שמ חלקין שם במקום הזה ארומה גרוי גרוי סטני מיובשות וצימוקים צמוקים ענבים מיובשים להני בשני בציס ובואי אני כפר שיכים ואני כפר חנניה הם רצו להגיע לשם בשבת לקחת את החלוקה חלקו אתזה בשבת ביום אבל זה היה מחוץ לתחום הם הי צריך לעשות עירוב אז מה הם עשו הוא מחשיך על התחום אז הם יצאו בערב שבת החשיכו באמצע הדרך כדיי שיהיה להם עירוב גלוב וחזרו הביתה משקי למוס משקיים מנו בון אז מה רב יהודה מכייח מכאן שאפילו שם עניים אבל כמו שאמרנו מקודם אני ועשיר זה מי שבבית הוא עשיר כי בבית יש לכל אחד מוז ביסוד זה מי שבדרך הוא אני כאן רואים הם היו בבית ואיך הם עשו עירוב ברגליהם זאת אומרת שגם או ש יכול לעשות עירוב גלוב אז הקופונים למדנו כאן בבריזה מפורש כמו רב נחמן אומר רבש מסנדק משנה בא גם מדויק בה כמו רב נחמן נקצר כאן כי עיקר המשנה נלמד בעזרת השם בשיעור הבא נלמד בקיצור קטונה מי שיצו לילך לעיר שמערי לו הוא בערב שבת הוא יצא לעיר סמוכה עיר שמחוץ לתחום של עירו שהוא נמצא בה אבל זה עיר שאפשר עם עירוב להגיע לשם זאת אומרת שיש רק 4,000 אמו ביניהם באמצע הדרך שהוא יוצא והחזירו חברו חבר שלו אומר לו קר עכשיו חם עכשיו בוא נחזור הביתה הוא חזר חזר הביתה בכנסת השבת הה בחזרה בביתו למחרת הוא הוא שהיה בדרך מות לילך יכול ללכת לעיר שהוא רצה לצאת לשם בערב שבת וכל בני שלא יצאו איתו אסורים דברי רבי יהודה ובינם בו והתקשו בזה מה ישני איהו ומה ישני הנו למה לא מותר לצ לאחרים אסור ואומר אבו יוח מסכיני כגון שיש לו שני בתים יש לו בית בעיר הזו ובית בעיר השנייה ושני תחום שבס ביניהם יש בין הערים 4000 אמו אוקים נקלי הוא יצא כ הוא רצה לשבט את שבת בבית שיש לו בעיר השנייה לא רצה לעשות עירוב זאת אומרת שהוא יצא לא לשם הנחת עירוב אז ועכשיו הוא בדרך אז הוא אוני א לעוני אז הקילו לו שהוא לא צריך לעשות עירוב על ידי הנחת לחם וממילא הוא יכול לומר שיוסי מוק פלוני פלוני ומכ לוקס האם הוא צריך לומר זאת בפועל או כאילו שהוא אמר זאת ואנו כל שער בניר שנשארו בבית עשיר מנינו אז הם לא יכולים לומר שביס אסינו שם החייבים או לצאת לשם או להניח שם לחם הקופון ים זה אומר רב יודה ל מקל במו פלוני או ניין או שרלו אז מפורש כמו רב נחמן שמ מינו מביאה הגמור מס רב חיה ברש לחיה ברב כמי דרב רב חיה ברש למד עם חיה בנו של רב בנוכחותו של רב איך ודוני ואך ודוש יכולים לערב ברגליהם אומס בונ תסיים תלמד אותו ללא חק רב יהודה אומר רשי הלוך כרב יהודה וכרב נחמן שאך ודוני ודו שיכים לעשות במקומי אבל לומר שם ושם זה דווקני היכן רה זאת רשי האח מתקשים מספרת הגמור רחון ג רגיל כל שבת דוס מרטיב פודיס למעשה מרטיב פוביס היה יותר מתחום שבס איך הוא הלך ומ היה יושב בערב שבת בבית ו היה אומר ת שיוסי בצינה בין ארט לוביס הה מקום שנקרא צינס אמר שיוסי שם הוא עשה עירוב על ידי אמיר בעל אומר להבימה דתך למה אתה נוהג כך כי אתה אומר רב מר ורב יהודה לא חק רב יהודה כך למדנו בכללים לה בדף מז ואומר רב חסד מלוקק פלני ורב יודה הרי אומר שאפשר גם עשיר ורב חסדה אומר שרב יהודה מתיר אפילו מוק פני לכן אתה עושה כך הרי רב נחמן חולק על רב חסדה והוא אומר שמחלוקת דווקא במקומי ות כבוס למדו בריס כמו רב נחמן אומר לי עדרבי אני חוזר בי יותר אני לא אעשה כך אומר רומ ברחו הרי אומרו למדנו במשנה שובס אדם שובט ברגליו הוא הוא נמצא כאן יש לו ד יש לו דמס מקומו ומחוץ לדל דמס יש לו 2 אמה לכל רוח מה הלכה ארוב אדם ששלח שליח והניח לו פת יש לו דלמס יש לו קודם כל דלמס איפה שהניח את הפת ומ שם ועלה 2מ לכל רוח אוי לאי אין לו דלמס רק פת הוא מודד ישירות 2000 אמו אומרוב תושמע למדנו בסיום המשנה יאמרו מרבים בפס אלא להוק לשר של יצ יר גלוב ומרס יוחמרו זה חומר כי אם הוא יצא ברגלו ויש לוד אמס פוס 2000 ואם הוא שולח ורק לחם אז יש לו רק 2 בלי דמס אלומי רואים מכאן שיש לו כן דמס למי שמניח עם פת דוחה הגמור אין רעיה אפילו אוכ פו אפילו אם נמר שאין לו דלמס זה עדיין כולה גדולה כי במקום שהוא עצמו יצטרך לטרוח וללכת הוא יכול לשלוח שליח עם לחם לכן זו לא רעיה אבל למעשה נפסק ללוכה שגם המר בפס יש לוד אמס ומישם לוך 2 אמו לכל רוח עד כאן דף נא א
לצפיה בתכנים נוספים: