העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לט עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לט עמוד א

הובן דף לט השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה כמה במשנה נלמד כהמשך למשנה הקודמת שם למדנו שכשיש שתי ימים קדושים סמוכים זה לזה יום טב ושבת למדנו מחלוקת האם זה קדוש שחס סוף קדושה אח סופק שתי גדוש ואי אפשר לפצל את העירוב או רב לזר סובר שתי קדוש אפשר לפצל כאן נלמד לעניין ראש השונה כידוע ראש השונה גם אנחנו מחזיקים שני ימים למה גם בירושלים כשהיו מקדשים את החודש לפי הראיה הגיעו העדים ביום ל אלול שרואה את הלבונה אז היה יום זה א' תשרי ראש השונה אחד למחרת לא היה ראש השונה אבל אם הגיעו עדים למחרת אז רק למחרת היה ראש השונה בכניסת יום ל אלול לא ידעו אולי יבואו עדים אולי לא יבוא עדים אז התחילו לשמור ראש השונה מסופק אחר כך התברר לא הגיעו עדים למחרת היה ראש השונה לכן יצא לפעמים שהיו שני ימי ראש השונה גם בירושלים אומר רבי יהודה רבי יהודה אמר שונ שורה שמוסבר הוא נמצא בירושלים במקום קרוב הוא יכול לדעת אם לא תתעבר אבל אולי כן תתעבר אולי לא יבואו עדים ביום הראשון ורק ביום השני יהיה ראש השונה ואז נמצא שיש שני ראש השונה רשי אומר בגוי לו קמירה ואחרונים כבר אומרים שזה טעות מדובר כם ירושלים י כתוב יורש שמות יסב בגוי לו תמיד שני ימים מהערב ודום שני עירובים יכול לעשות שני עירובים כרי למעשה רק יום אחד הוא קודש למחרת וחול זאת אומרת כשהחזקים ל כראש השונה ואחר כך לא הגיעו עדים אז מה התברר שלמחרת ראש השון והיום היה יום חול וממילא יכול ביום חמיש ביום חובתי סלול להניח שני עירובים עירוב אחד ליום הראשון שראש השונה ועירוב שני ליום השני שראש השונה כן שני כן קשר בין שני הימים כי רק יום אחד הוא באמת קודש והשני הוא חול לכן מה שני רובן ואירובי ברי שםם הראשון שרש השונה למזרח ובשני למרי או לאפר בריש למרי ובשני למזרח יכול גם לעשות עירוב אחד ולומר רוי ברישון ובשני ביום שני שראש השונה כבני עירי אני לא מפסיד יש לי 2 ממ לכל צד יכול לעשות גם להפך עירובי רק בשני ובראשן כבני ירי כך שיטס רב יהוד חומים כ הם סוברים שניי רש השונה קדוש חס כמו שנראה בגמ ווד ר יוד כיוון ששני רשון רק יום אחד באמת הוא קודש אז מודולו ביום תשן ואלו בשני מה הכוונה אדם יש לו כלכלה של טבל טבל אסור להפריש טרומסו בו בשבת ביום טוב מדרבן בשני ימי רש השונה הוא יכול להפריש בשני הימים על כמו שגמור מבער את התנאי שהוא עושה ואז ביום השני ממו נפשך יכול לאכול זאת וכן הלכה השלישית יוצאת מזה ביצו שנולדו בריש ביום ראשון שרו ששו נולדה ביצה אז ביום הראשון אסור לאכול אותה כ אולי היום יום טב וביצה שנולדו ביום טב אסורה אבל ביום השני ש רושה שונה ממו נפשך ת אוכל בשני אם אתמול היה קודש אז היום חול ביצה שנולדה ביום מותרת למחרת ביום חול ואם היום קודש אז אתמול היה חול אז הביצה בכלל נולדה בחול ממו נשך הביצה מותר בם הני ו יד ל שאמרנו כם ברים דוסיה נוספת בלי כשר ל הקודמת רב דוסו בן ארקיס אמר העובר לפני התיבה החזן שעובר לפני התיבה ביום טב של ראש השונה אומר החצ השם אלוקינו החצ זה זרז אסיים ראש החודש הזה כי ראש השנה זה גם ראש חודש זה א תשרי אבל כין שזה ספק הוא עומד בל אלול אולי היום ראשחודש מחר ראש חודש אז הוא עושה תנאי בתפילתו אם היו אם למוחו אז חלצנו מוחו ולמוח רואים גם על תנאי אם היום אז לחצי היום עם אמש כבר התפללנו אמש למה הוא צריך לומר את התנאי אומר רבי נסן כי אם לא הוא נראה כשקרן ולא יודו חומים אומר רשי למעשה רב דוסו חידש כאן שני דברים קודם כל את עצם הזכרת ראש חודש בראש השנה שמזכירים שזה ראש חודש שינית שעושים תנאי שאלה היא על מה חלקו חומים וגמור בדף הבא התבאר על איזה חלק חלקו חומים אומרת הגמ מיו החומים של משנתנו שחלקו על רבי ודה וסברו ששני ימי ראש השון גדו שחז אי אפשר לפצל את העירוב ואי אפשר לאכול את הביצ אי אפשר להפריש את הלולו אומב רב יוסי רב יוסי זה החום שמשנת ניה מדים חכמ לרב לזר חכ נחלקו על רב זר לעניין שב ום זה לזה במשנה קודמת אומרים אי אפשר לפצל למהו ש דושו שלמ בסגה הקודמת אבל חמוד לרב ז ברש שד שר ברש למזרני למרי כיש השו זה ודאי שזה לא קדושה רק יום אחד קודש היום השני הול יכול לשות פר לרש במזרח רב או למה הוא סובר שני ימי ראש השונה זה יום טב אחד ארוך דוחס י אפשר לפצל ביניהם למה הוא סובר כך אומר להם רבי יסי לחכמים אי אתם מדים שם בומ למ שג קדש קודש כפי ש מבואר בגמבה גמור רשונה הייה תכונה שכש העדים מגיעים בל אלול לומר שרות הלונה ממי מתקדש החודש ש מתקדש רש השונה מקבלים אותם דווקא הם הגיעו עד זמן המנחה אם מגיעים מן המנחה למלו זה אחרי זמן הקרוב הס הומיד כבר לא מקבלים אותם כי אז השתבש השיר של יים שאמרו בקרוב הס אטומית של בין ה4ב טוען רבי יוסי אבל למעשה מהי הלכה שאם באו עדים נמחו למלו ואז אומרים לעדים לא מקבלים אותכם רק ראש השו יהיה למחרת אז לכאורה התברר ברגע שכבר לא באו דים עד המנכ ורק מן המנח למו הם באו התברר שאין ראש שונה היום אז אפשר להפסיק את ראש השונה אפשר להתחיל לעשות מלאכות לא חחים קבור גנוס הו קדש ולמוח קודש למה כדי שלא יבוא לזלזל בשנה הבאה ויאמרו ביום הראשון מסתו לא יבואו עדים אז למעשה באופן הזה זה לא סופק היום סופק מחר זה יום טוב מידי רבונו בשני הימים ממילא טוען רבי יוסי כל פעם בראש השונה מה שאני נוהג שני ימי ראש השונה זה לא רק ש יבוא ד מל ש יבוא ד מלמ א ואז רק אחד מהם הוא קודש יש צד שלישי שמה יבוא ד רק בלח למו ואז מה יהיה שני הימים יהיו קודש מרבון ולכן בכל פעם בחוץ לארץ אומר רשי גם שאני לא יודע מחוץ לירושלים אני לא יודע מה קר בירושלים אני צריך תמיד לחשוש שזה מה שהיה ואז שני הימים גדוש החס לכ אי אפ לפצל ב שני המים ורבו ם ט על הנ שרבי אוסום ככד לזלזול ב באמת כשבאו הדי בן אמירו למלו היום הזה הוא חול ולמחרת קודש כי לא לא מקבלים את העדים אז למחרת נהיה קודש והיום היה חול מה שיוו לשמור ל הדין יום טבעת סוף היום שבוא לזלזל בשנים הבאות בשנים הבאות לפני מנחה יאמרו האנשים יאמרו מסתו לא יבואו כבר דים ומסתו יתברר שמחר רוש השונה יבוא לעשות מלאכות בסוף יבוא דים מפני מנחה יקבלו אותם ונכשלו טוב לכר בכ אפ ה בקד לא שעשו יטב מדרבן ו רק ק ו באמת זה לא יום טב רק אחד מהם ם טב לכן אפשר לפצל בם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: