העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כו עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כו עמוד ב

מה למדנו בהמשך המשנה רבי לואי אומר דבר שני ששמע משמו של רבי אליעזר וכן שמעתי אמנו אשי חצו ששוכח אכד ו ירב ביסו אוסו אז נרחיב כ כמו שרשי כאן מרחיב בביאור הלכ זו כפי שכבר הזכרנו שלמה המלך תיקן אסור להוציא מהבית לחצר כ הבית שייך רק לך החצר שייכת לכל בני החוצ והוא גזר שלא להוציא מרשות של רובן לרשות של שימן כדי שלאב גם להוציא ורבים מה התקנה לכך עירוב חצי רוס לוקחים פת לחם מכל אחד מבתי החצר או שמזכים לכולם לחם כמו שנראה באריכות בעזרת השם בפרקים הבאים ואז שמים את הלחם באחד הבתים והכל נהפך לחצר אחת לרשות אחת ואז מותר להוציא מהבתים לחצר מה קורה במקרה למשל יש כאן חמישה בתים שפתוחים לחצר ארבעה מתוכם השתתפו בעיר ובח צירוס החמישי שכח לתת חלק בעיר ח צירוס מגיעה שבת אי אפשר להוציא מהבתים לחצר כחצר משותפת בין הארבעה שהם עכשיו אחד לבין החמישי שהוא לא חלק עירוב ח צירוס יש תקנה מה התקנה באמצע שבת גם אפשר לסדר את העניינים החמישי הזה מבטל את רשותו הוא אומר לארבע האלו אני מבטל את רשותי שיש לי כאן הכל שייך תר רק לכם ומותר להם להוציא מהבתים לחצר מהחצר לבתים עכשיו מה קורה עם הבית שלו אז למדנו במשנתנו שרבי לזר אומר שבית שלו גם להם מותר להוציא ולהכניס ולא אסור מה ההבדל רב ליזר סובר כמו שנראה בהמשך שבעין יופה מבטל כשהוא מבטל את רשותו לא רק מבטל את הזכות שיש לו בחצר הוא גם מבטל את הזכות שיש לו בבית והוא נהיה כאן אורח ממילא גם הבית שלו כאילו שייך לארבע אחרים והם עשו עירו חצי ירוז ביניהם אז הם רשות אחת אז מותר גם להוציא מהבית שלו אל החצר ולהפך אבל לא עצמו אסור לעשות כן להם מותר להוציא מהבית שלו ולהכניס לבית שלו שלו אבל הוא אסור לו להוציא מהבית לחצר או להפך למה כי אם הוא השתמש כך יוציא מהבית לחצר הוא כאילו מחזיק בחזרה ברשות שהוא ביטל הוא מתחרט מהבטון לא עצמו אסור שואלת הגמור כך הלכה ותנ נלמד משנה בהמשך בסוי אוסו ציא להכניס לו ולן גם להם אסור להוציא ולהכניס מהבית שלו גם אחרי שהוא ביטל אומר רב הונ בריד רב ישע אומר רב שיס יקש או רבי אליעזר רבון רב ליזר רבי לר אומר שמעתי מרב לזר הוא סובר כך המשנה לאלון כמו חכמים זה לא רק חכמים שחולקים על רב ליזר אלא גם רבי ל אומר שהוא חיפש עוד מישהו ש שהוא שמע כך רב אליזר והוא לא שמע זאת אומרת שכולם חלקו על רבי ל שם רב אזר מה סוברים רבו מה סובר רב לזר אומר רב שיס כשתמצא תדגדג לדבר רב לזר כמו שהסברנו המבט רשו חרשו בסו גם ביטל ולכן מותר רק לא עצמו אסור כי אז הוא מחזיק בחזרה ברשות שבטל לרבו רשו חצוי יבטל ולכן מה הבית שלו אסור להוציא אל החצר כ הבית שלו נשאר פרטי שלו והוא לא נתן חלק בעירוב רק מהבתים שלהם מותר להוציא ולהכניס שואלת הגמור פשיט ברור שזה הטעם של רב לז וזה הטעם של חומים מה רב שיש הצרך לר לנו זאת אומב אני ורבו רג אנחנו פירשנו למה רב שי ביר לנו את הטם ה רצה ש קדק ונלמד מכך עוד הלכה צרכ אל לך מישו ששרים בחוץ חות כמו שנתנו מקודם דוגמה ושוכח איך וד לערב ארבע נתנו ערוב נתנו חלק בעירוב והחמישי לא נתן לדברי רב לזר כשהוא מבטל רשו וזה החמישי כדי להתיר בטלטול בשבת אין צורך לבטל לכל א אחוד מארבע אחרים הוא מבטל לאחד אז אומרים ביפו מבטל כמו שרב ליזר אומר שהוא אומר אני מבטל את ר את רשותי בחצר הוא מתכוון גם לבטל רשותו בביתו כי בעין יוף מבט וא נהיה אורח אז גם כש מבטל לאחד מהם הוא מתכוון לבטל לכולם ומיד שהוא ביטל לאחד מותר להוציא מכל הבתים לחצו לרבנן כשהוא מבטל רשו צריך לבטל לכל אחד וחוד כי הם סוברים ב רו מבטל כמו שלא מבטל את רשותו בביתו הוא גם לא מבטל אלא למישהו מדבר איתו למישהוא מפרש אז הוא אומר אני מבטל לך לאחד מהארבע ומבטל לו את רשות חצרו עכשיו כך מה נהייה עכשיו יש כאן בחצר חלק לארבע שם עשו עירוב ביחד וחלק של החמישי שעכשיו הוא נתן אותו במתנה לאחד מארבע אז שוב אסור להוציא מהבית מהבתים לחצר כחצר משותפת בין הארבע לאחד מהארבע שיש לו רשות פרטית בחצור שהוא קיבל חמישי אומר רשי אבל הארבע האלו רעשו עירוב ביניהם אז נכון שאחד מהארבעה קיבל עכשיו זכות נוספת בחצר אבל הוא עשה עירוב עם הארבע אחרים אז שוב יהיה מותר מסביר רשי העירוב חל רק על רשויות שהיו לו בשעת העירוב בשעת העירוב לא היה לו עדיין את החלק שהוא קיבל עכשיו החמישי זה עכשיו חלק שהוא קיבל באמצע שבת אז העירוב לא חל על זה אז כדי שיהיה מותר צריך שהחישוב את רשותו לכל אחד מהארבעה ואז זה שייך רק לארבע אלו וארבע הלה עשו עירו ביניהם אז מותר אומרת הגמורה כמה נזלה כדעת מי שנוייה בריסה ודת ש בחרו אין צך לו לכל אח חד כמן רב לז כמו שביארנו רבקס כ הוא שנה את הקטע האחרון רבוס ין הבדל ביניהם רק מי אמר זא ו אומר שרב ש עצמו הואר זא כז וח בחד ושח חד כמן אמר שכמן כרב לזר אומר לרב פופה להבה רב פופה מסתפק עכשיו הוא באמת מסתפק האם הטעם שרב לזר וחומים זה כמו שרב שיש הסביר שבע יופ בע רו או שמה יש לפרש את שיטתם באופן אחר ותהיה קמנ לדינה הוא מסתפק כך אי יאמר לא לרב לזר הי יאמר לא מבטלי לפי רב לזר אדם שביטל את רשות חצרו לארבע שירבו אז הוא ביטל גם אתר ביתו וגם הבית שלו מותר להם להוציא ולהכניס אם הוא אמר בפירוש אני מבטל רק את רשות שיש לי בחצר לא את הזכות שיש לי בבית אותו ספק יש לו הוא רבון איום מבטנה לפי חכמים אומרים שהוא ביטל רק את רשות חצרו ולא את רשות ביתו אם הוא אומר אני מבטל גם את רשות ביתי מה תהיה הלכה אז מה הצדדים תמד רב לזר שהוא סובר שגם הבית שלו מותר משום קוסובר המבט לרשות כמו שהסברנו עד כעת ו אם כן בשאלה שלי הוא אמר מבט אמר בפש לא מבטל אזייה אסור מרב לזר זה לא משום שב פ רק משום ח ד אין דרך לגור בבית בלי חצר לפניה ומר ט כשהוא אומר אני לא מבטלת רשות ביתי ו כל כמיני אף לגב דרנ ו כלום אומר מה שהוא אומר שאני גר בבית אין לזה חשיבות דירת בית בלי חצר אין לה חשיבות ולכן אפילו שהוא לא מבטל את רשות ביתו מותר להוציא מביתו לחצר כי אין חשיבות לדירה שלו בבית זה טעמו ש רב לזר לכן אין הבדל אם הוא מבטל בפירוש או לא מבטל בפירוש בכל אופן שהוא ברגע שמבטל את רשות חצרו גם רשות ביתו מתבטלת ומותר להוציא מהבית שלו לחצו אותו ספק יש לו לרבו אני מסתפק למה כי דרבון שהם סוברים שאסור להוציא מביתו משום ס רו לאט כמו שהסברנו עדכ מבטל וה בדונו הרי הוא אמר מבט אז יהיה מותר גם לחכמים אין הדרך של אדם סלק נפשי לגמרי מבי ווצר שיש לו לגביו זה לא נורמלי לעשות כן וי כי יום מבטלין אפילו שהוא אומר בפרוש שהוא מבטל גם את רשות ביתו לו כל כמיני אומר רשי בטלה דעתו אצל כל אדם ואומרים שהביטול הוא רק על החצר ולא לבית מה שהוא ביטל את הבית זה לא מתייחסים לביטול הזה לאף כל כמיני ואם כך יהיה אסור גם כש מבטל בפירוש אומר לי אמר לו הביה כמו שאמרנו מקודם העניין הוא בעין יופה או בעין רו וממילא בין לרבות ב לרב לזר גג רב לזר מודה שאם הוא יגלה דעתו בפירוש שוא לא מותר את רשות ביתו ביתו יהיה עסור וגם חחמ מודים שאם הוא יבטל בפירוש את רשות ביתו גם מביתו יהיה מותר להוציא ולהכניס מה הדבר השלישי שרבי לוא אומר בשם רב לזר וכן שמעתי ממנו שיצ קבלין בפסח יוצאים קבלי ומור מה רקבן אומר חזור אומר רשי סיב אה הגדל סביב הדקל וקרח ועולה בו זה מטפס כמו לול ופנים הוא קורא לזה חרזי כי זה צומח כמו מחרוזת ויש ל טעם של מרור אז רבי ל אומר שמעתי מרב ז שאפשר לצאת עם הצמח הזה עם הסיב הזה חמור בליל פסח ולא צס לח חברים שלי חלקו עליי לא שמו אף פעם רב זר אי אפשר לצאת מזה ידיחו מור אדרון הלוך אוס ד ו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: