העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כג עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כג עמוד ב

למדנו משנה רב עקיב אמר אפילו אין בו אחד מכל אלו בגינה מטלת בסוכו כ הפוך כל מה שאמרנו שרק עד ביסוסים מותר זה מקום שלא הוקף לדירה מקום שלא הוקף לדירה אם זה רק ביסוסים עדיין מותר אם זה אות בסוסים אסור אכ שמוקף לדירה איין בו גבול שואלת הגמור רבי עקיבה הינו נקמה הרי למדנו בתחילת הפרק רבי יהוד אמר פס מות להקיף רק עד ארו חמים לא ים לגנו לקרפ שזה לא ה לדירה אבלם מקום שמוקף לדירה אפילו ב קור אפילו בור מ זו ממש רבי עקיבה למה המשנה התה צריכה לחזור על השיטה הזו כבר הזכרנו ז בתחילת הפרק אונה הגמור יש כן מחלוקת ביניהם הבד אומרת כך שבדף יכו הם אמרו ביסים רב עקיבא אומר שו ושירים 7 וש שמו על ש ושירים יש דבר מועט בין זה לזה תניה רבי יהודה אמר דבר מוט זה קצת יותר משש אמו כמו שנראה יש על שבים אמו ושרים ונוס חכמים ב שור לא קללו את זה בחשבון כזה דבר בוט וכמ שי סים כחצר המשק זאת אומרת כך הרי הכל נלמד כמו שאמרנו מחו צר המישכון חוצ ר המישכון היהה 50 על 100 50 על 100 זה מקום שביס הוס באמות זה יוצא 5,000 אמות מרובעות 70 אמו ו2 ש על 7023 זה כמעט 4994 אמוס יש את הש אמוס פלוס שביסס יותר גדול גם זה נכלל בכלל להתר כמו ככה הב יהודה אומר למה הזכירו רק 70 שרים שירים כי זה דבר מוט לא הזכירו את זה זה המחלוקת בין שני התנים רב עקיבא אומר לא מקום שלא הוקף לדירה מותר דווקא אם הוא ע ששירים א ששירים אם הוא קצת יותר מזה אפילו שהוא ביסוסים כבר אסור מה שאם כן החומים של המשנה הראשונה בפרק הם אומרים שהשיעור הוא ביסוסים ממילה מה הכוונה מנו מילה אומר רשי ממילה רבע לחצר המשכון שאר בו איסור שבס כר המשכן היה ח ל תה מרבע את זה רב עקיבא אומר 70 ושירים על ששירים אומר רב יהודה מקור לרבע את זה דומר קרוא ארך החצר מו בעמו ורוחב חמישים בחמישים יש כאן מילה מיותרת רוחב חמישים בחמישים מה הכוונה בחמישים וכ חמישים התור בא ללמד אותנו כך אומרו תרו טול 50 וסביב 50 יש לך כאן שתי קוביות של 50 על 50 קח קוביה אחת ותסב אותה סביב הקוביה השנייה של החמישים כדי שיהיה ריבוע ואז יוצא 704 ושעירים על 7 שיריים פלוס למה עושה רשי את החשבון קוראים לזה בשפתנו שורש רשי מחשב זאת בדרך מאוד מעניינת בדרך מיושנת כמו אפשר אפשר לומר רשי אומר כך לוקחים את ה-50 מסבב איך אתה לוקח את הריבוע של 50 על 50 ותחתוך אותו לחמש רצועות כל רצועה 10 על 50 לקחת 50 חתכת לחמש רצועות 10 עמוס רוחב וירך 50 עכשיו תיקח כל רצועה ושים מכל צד של הריבוע השני של 50 על 50 במזרח במירי בצוף מה נהיה נהיה כאן עוד 10 אמוס רחב בכל צד אז היה 50 זה נהיה עכשיו 70 על 70 אבל הקרנות הזוויות נשאר שם חור כ עכשיו הגדלת את הרוחב את האורך באותו מידה שזה היה אז כנגד ההגדלה נשאר ריק אבל הרי חתכנו חמש רצועות והשתמשנו רק בארבע רצועות עכשיו תיקח את הרצועה החמישיית ותחתוך אותה לחמש ריבועים יש לך רצועה של 50 על 10 אתה חותך זאת לחמש ריבועים נהייה לך חמש ריבועים של 10 על 10 קך ארבע ריבועים ושים בארבע הפינות שנשארו ריקות שם נשאר בדיוק 10 על 10 כי נוסף 10 מכל צד זה נשאר ריק עכשיו יש לך ריבוע מושלם של 70 על 70 אבל נשאר לך עוד ריבוע אחד של 10 על 10 10 על 10 אמו הסכמה זה בתפוחים כל אמו אישי שו תפוחים זה 60 טפחים על 60 טפחים תחתוך את זה ל-30 רצועות של רוחב שני תפוחים 30 רצועות יש לך 60 אתה עושה את זה ל-30 ברוחב של שני תפוחים אז יש לך 30 רצועות באורך של 10 אמו ברוחב של שני תפוחים כמה זה ביחד יש לך 30 כפול 2 באורך של 10 אז יש לך ביחד ש מויס אמו יש לך שמיס אמו רצועה של 300 אמה ברוחב של שני תפוחים תיקח -300 280 תשאיר 20 בצד 280 תחלק את זה לארבע זה 70 שים 70 בכל צד בכל צד נוסף לך שני טפחים רצועה באורך של 70 זה הרוחב שיש לי האורך שיש לי ברוחב של שני תפוחים אז מה נהיה לי עכשיו הריבוע נהיה ה היה עד עכשיו שבים אמו עכשיו נוספו עוד שני תפוחים בכל צד עוד ארבעה תפוחים זה שיריים שים אמו ושירים על שים אמו ושירים שמוש ש על שמוש ש אבל שוב ברגע שהגדלת באותה מידה הפינות נשארו ריקות אבל יש לך עדיין רצועה באורך של 20 היה לך רצועה באורך של 300 השתמשת ב 280 70 * 4 אז תיקח את הרצועה שנשארה לך באורך 20 אמו ברוחב של שני תפוחים כמה שחסר לך בזוויות למלות חסר לך שמונה תפוחים בכל מקום בכל זווית צריך שתיים על שתי תפוחים שתיים על שתיים ביחד זה שמונה נשאר לך מהרצועה של ה-20 נשאר לך עדיין 18 אמו וארבע ותפוחים עכשיו אתה רוצה לעשות רצועה דקה סביב כל ההיקף כדי להוסיף את זה אז יש לך דבר מאוד מועט שנשאר לך זה פחות מרוחב של שני שליש אצבע מחשב רשי ממילא זה הדוב אמו את שהזכרנו מקודם ש ושירים ששתי שליש חישבנו נשארה עוד רצועה אחת שזה נותן לך עוד רוחב קצת רוחב שזה נותן לי כמו שאמרנו מקודם עוד קצת יותר מש שמוס זה נתון במחלוקת שרבי עקיבא וחכמים האם מוסיפים את זה לבי סוסים מלאות או לא התירו רק שיבע אמו ושירים על שבעים אמו ושירים שואלת עכשיו הגמורה פש דקר במה קסיב הרי חמיש חמי מה שדרש עכשיו זה רק הסמכת כי כל ההלכה של ביסס רק מד רבונו איך מפרשים את פשטות הפסוק 50 ב יש כן עטור אונה הגמ אמר הבה זה מדבר איפה להעמיד את המישכון בחוצה עמד משון על ספס חמישים זה הכוונה בחמישים חמישים הראשונות ישארו פנויות ריקות אתה נכנס מצד מזרח לחצר חמימו ריקות ח אמו הבאות שם ממדים את המישכון כדי שיהיה 50 אמו לפוק ו1 אמו לכל רוח ורוח כי מידות המשכון מה הם היו היה 30 אמו ארך ו10 אמו רוחב אתה מאמידת השפת 50 ויש כאן רוחב 50 ברוחב יורד לך 10 אמוס באמצע של המשכון כמה נשאר מכל צד 50 פחות 10 20 ו20 ומאחורה צד מערב שוב נשאר לך כי יש כאן אורך של 50 כי 50 ראשונות פנויות נשארו לך עוד 50 באורך של המשכון הוא 30 נשאר 20 ל מעשה רשי מוסיף שחלל המשכון היה ברוחב 10 ואז יש לך גם את הקרוש הקרוש זה עוד אמו אז נמצא שהחלל שהיה בין הכלואים לצידי המישכון היה סך הכל 19 אמוס רק מה שאמרו 10 מכל צד הכוונה 10 מהחלל של המשכון עד כל החצר מה למדנו במשנה רבז רו זאת אומרת שהיתר של ב זה דווקא כשהוא מרובע שואלת הגמור ר על פי שניים ו אפילו אבל אם זה עד פ שני כמו שהיה בשקון הרי כל המקור ה ישקון ושם היה 50 על 100 זה עדיין טוב אומר רב ביבי ברב כ גם צריך לפרש את המשנה כמו היס רזר אומר במש יסר רומח זה לא טוב הוא מתכוון יסר על פי שניים ומסנן זה הכוונה של רב לזר שואלת הגמור יו הינו רבי יוסי הרי מיד אחר כך מה שנינו רבי יוסי אמר אפילו השניים בר מטלטלים סוחו זה בדיוק מה שרב לזר אמר מה הוא בא לחלוק אונגורו רב דרבו אבון מה שדרש מקודם ח בח ח דרשו הסמיכו על הפסוק שמרב את השטח זאת אומרת כך רשי מסביר רב ליזר אומר אורקו יסר מפי שניים ברובו אי אתלטים אבל העיקר הוא כזה היקף מה העיקר הדין של כזה היקף הפוך אורקו פי שניים ברובו לא ריבוע לסל ריבוע דרבו רבן אם הוא מרבה זה גם טוב אבל זה לכתחילה לעשות קרפף שיהיה אורקו פי שניים ורבו זה הרי מה שכתוב בפסוק במשקו באמת כך היה 50 על 100 על זה בא רבי יוסי לחלוק אומר אפילו אור קופי שניים ורבו זה כשר אפשר לטלטל שם אבל לכתחילה שאדם בא לשאול אותי אני רוצה לבנות קרפף שלא הוקף לדירה איך אני אבנה אותו אומרים לו לכתחילה תעשה מרובת כמו שדרשו מחמישים בחמישים אז למעשה נמצא שיש לנו שלוש שיטות יש לנו את שט רבי עקיבה שהוא אמר שבים אמר ושירים על שי שיריים זאת אומרת שצריך להיות דוקא מרובע כמו שאגמור עוד מעט אומר אם זה לא מרובע אין מטלטל מסוו אפילו שזה בדיוק ביסים ולא יותר יש לנו את רבי יסי שאומר לכתחילה מרובה בדיד גם עד פי ש ברובו זה טוב השיטה השלישית זה רב לזר אפשר לכתחילה לעשות עד פי שניים ברובו מה למדנו רבס וכולו איתמ אמר רב יוסף אמר רב י אמר שמואל ללא חקר רבי ייסי שלא צריך להיות דווקא מרובת ורב בי במרב יודר שמואל וחק רבי עקיבה שעקף של עד ביסוסים לא צריך להיות שמה ד אפילו שלא הד כיון שזה רק ב זה מותר הרו הוא פסק את שני הו הוא צריך צריך לפסוק את שתי הדברים צריך לפרש לנו את שתי הפסקים רוחק רב סימ נכון שוחק רב סי שלא צריך דווק מרובת אבל צריך להות ולדירה כמו שהתנו הראשונים במשנה אומרים אקש מלון וחרבי עקיבה לא צריך לא צריך וקף לדיר עד בוסים ושמי חק רב קיבא ומנה דורך וקן אם זה ארוך וצער לא צריך להות דווקא מרובע כלשונו של רבי עקיבה כמה שמח רבי יוסי שכל זמן שאורכו עד פי שניים ברובו אפשר לטלטל בסוכו רבי וסי סובר כמו שאמרנו לכתחילה יעשה מרובת אבל אם הוא עשה אור עלבו עד פי שניים עדיין מותר לטלטל בסוכו עד כאן דף ח ג א
לצפיה בתכנים נוספים: