העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יז עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יז עמוד א

עירובין דף יז השיור מתחיל בעזרת השם בסוף הדף הקודם 16 שורות מלמטה בסוף השורה בנקודתיים למדנו במשנה מקיפים בקני וכולו ורבי יהודה אומר לא התירו כאלו מחיצות שהם רק שסי או רק עירב אלאו בשורה אומרת הגמורה בשור אין ביוכ לוי כך סובר רבי יהודה ואותן רב יהודה אמר כל מכי שבס מחיצות שעשו אותם רק לשבת מחיצות חלשות של שסי או ערב לחוד לא התירו וחד יוסו מביסים כפי שכבר למדנו חזל בהקף שא אינו עשוי לדירה התירו לטלטל בו רק אם הוא מקיף מקום של ט ביסוסים ביסוסים זה כמו חצר המישכון מקום שראוי לזריעה של ססים שני סעו של טבו חמש לופים אמו מרו בוס רק עד כזה עקף התירו אם ההיקף יותר גדול ההיקף בטל מדרבנן כאן אפילו שמדובר בהיקף הוסו לדירה הרי הקיף זאת מערב שבת כדי לדור כם בליל שבת בכל אופן כיוון שזה כאילו מחיצות חלשות זה רק שס או רק ערב לא התירו ליחיד אלא עד גודל של ביסוסים אבל ביסוסים כן התירו וכאן במשנתנו אומר רבי יהודה שלא דיברו את ההיתר של המחיצות האלו אלא בשורה לבד אונה הגמור דמ רב נחמן רב עוד מעט נראה על מה אנו ז רבי יהוד מתכוון לומר ד בשור הכוונה בשור דיברו לתת להם יותר מביסים כמה שהם צריכים אבל ביסוסים מותר גם ליחד מרת הגמור רב נחמ על מה הם אמרו זאת ההוד תנן השיטה השלישית במשנתנו כל מחיצה שינו של שסי וערב אלא רק אחד מהם אינו מחיצה דברי רב יסי ברבי יהודה נשאלת השאלה ומי אומר רבי יסי ברבי יהודה אוכי וניה איוד יוחד וחוד שיורה שזה שלושה אנשים לבולים יש להם היתר לעשות מחיצה מחבלים לחוד זאת אומרת מערב לחוד ועד משס לחוד ומה ההבדל ב יוחד לשורה בשטח ההיקף שנותנים לכאלו מחיצות חלשות רק בסים או פחות מזה שניים גם ס רק בסים ג נסו שור מ שלושה אנשים כ נחשב לור ש ד ים ובלבד ש ביסוסים פנו שלא ישאר פנוי שטח של ביסוסים נותנים להם אבל כמה שהם צריכים העיקר שלא ישאר ביסוסים פנוי הקופונים רואים שרבי סבי יודה מתיר כאלו מחיצות גם ליחד וגם לשורה הק השטח יש הבדל ביניהם וכאן משנתנו אומר לא ליחד ולא לשורה אינו מחיצה על זה ענינו אומר רב נחמ רב בביב צרמה שמר במשנתנו מחיצה ליטר ם כל צוקון כל צוקון בשום אופן לא ליחיד לשניים ביסוסים לשורש של שלוש בס ש אבל כל צוקון לעולם לא נותנים בכאלו מחיצות אז למעשה לסיכום מה שלמדנו כאן שבאמת עד ביסוסים בוודאי שאפשר להשתמש במחיצות גרועות שרק של שסי או רק של ערב כל הנידון ביסו מבוס ובזה יש לנו במשנתנו ארבע שיטות שיטס רב יודה ליחיד רק בסוסים לשור כל צקום לחומים גם ליחיד נותנים כל צקו לרבי סי ברב יהודה ליחיד או לשניים רק ביסוסים לשור נותנים גם ופסים עכשיו יש שיטה רביעית חומים השניים זה נראה בגימור לאלון מה ההבדל ביניהם לחומים הקודמים מביאה גמורת פסק לוכ דורש רב נחמן משום רבינו שמואל יחד ס ב נים לו היקף שהוא מקיף במחיצות גות רק עד בסים בז ס בים ג נסו ש ס ב ש זאת אומרו פוסק רבב יהודה שאלו אותו את רב נחמן שבקס רבז חומים ובד רב סי ברב יד שהוא יחיד אוד אוק רב נחמ המלי הוא קרא למתורגמן המו בזמנם הרשש הומר רש הה מתורגמן שה חוזר על זה יותר בקול אז הוא קרא לו אני רוצה לתקן משהו ודורש רב נחמן הוסיף על דרשתו הוא אמר להם כך דבורים שאמרתי קודם לפניכם סן ביודי אני צריך לתקן את עצמי ברם האמת היא שכך אומרו וחיד ס בסים שניים ס בסים בינתיים עוד לא שינה כלום עכשיו הוא משנה שלשו נסון שאלו אותה השומעים רי שתה פוסק בחד או שניים אתה פוסק רבי סרב יהודי וסעיף אתה פוסק רבון ענה להם אין באופן של שיורה אני צריך לפסוק כמו חכמים כי הם רבים לכן אני פוסק בשורה כל סוקום אבל ביחי דו שניים יש לי כאן שני תנים שסוברים אותו דבר משום דכו אבו ביטוסי אביו שרבי ס רב יודה סובר כמותו רבי יהודה סובר כמותו שלי וכי דו לשניים נותנים רק ביסוסים לכן אני פוסק כמותם אומר רב גידל אומר רב מה פסקנו שבשורה נותנים להם כל צור קום בלבד שלא ישארו ביסוסים פנויים אז אמר רב שלשו בחומש אסורים בשבע מוטורים כלומר פעמים שג אנשים שם שיורה אסורים אפילו בהיקף של חמש סעו ופעמים שמותרים אפילו בהיקף של שבע סעו כך הוא אמר אומרו לי שאלו את רב גידל אומ רב אוכי כך אמר רב מה סביר לדברים האלו אומ וא אמרר י אני נשבע בתו בנב כובים דומ רב אוכי אומר רבש מה יקש מה הם טמים עליו דיל מאולי אימ כך התכוון רב לומר הוצרכו לשש אם שלושת האנשים הוצרכו יש להם הרבה כלים הם הוצרכו לשטח של שש ביסאו והקיפו בשבע אפילו בשבע מותרים לטלטל בכל ההיקף למה ישלי כ ביסאו מיותר פנוי אבל אין כן ביסוסים פנוים ככי שש ביסאו מלאים ואך החים אמרו כל צ עד ששרו ביסוסים פנוי אבל לא וצרכו אלא לחומש מספיק כליהם חמש ביסו והקיפו בשבע זאת אומרת שיש כם ביסוסים פנויים מכלים אפילו בחומש אסור כי כל ההיקף בטל שואלת הגמור כך סוברים חומים ולה הודק ותו חומים אומרים יור נותנים כל צקום או בלבד שלא יהי ביסוסים פונו ליב פונו מאודם שלא יהיה אדם כנגד ביסוסים האלו זאת אומרת למשל הם שלושה אנשים והם הקיפו שטח של ש אז הם נותן לכל אדם ביסוסים אז שלוש אנשים לכל אחד ביסוסים זה שש סו נשארו שני ביסו פנויים גם מהדם וגם מכילים כך מוסיף הריוו אם לא אין לזה הסבר כם אומרים כל צקום אז זה נקרא שהעקב בטל כי יש כאם בי סוסיים פנויים אבל אם זה פנוי רק מכילים ולא מאדם כמו בנדוניה הם שלושה אנשים שמספיק להם חמו והם הקיפו שבע אז נכון שיש לך בי סוסיים פנוי מכלים אבל לא פנוי מאדם יש לך אדם כנגדו כי יש כאן שלושה אנשים כל אדם אתה נותן לו בי סוסיים אז זה שש סעור נשאר כ רק סעור אחד מיותר בזה חחים יאסרו או גמור כן לאפו מקילים הקובע הוא פו מקילים מה שחים אמרו נותנים להם כל צורק ד שיה ביסוסים פנוי ברגע שיש ביסוסים פנוי מכילים לא משנה כמה אנשים יש כאן העקב בטל ולכן למשל אפילו אומר רשי הם שלושה אנשים ומספיק להם ביסוסים אחד והם הקיפו ארבע סו כל העקב בטל כי יש כאם ביסוסים פנוי מכלים כי זה עיקר הקובע האם כל ה שטח מנוצל או שיש כאן שטח של ביסוסים שלא מנוצל מכלים אז כל ההיקף בטל איתמ למדנו שפוסקים כמו רב יוד לאנין יוחד אוי שניים שאז יש לו רק ביסוסים מה יהיה המצב הדין כשהמצב השתנה באמצע ה שבת שלשו הם היו שלושה אנשים והם הקיפו כל צקום ומס אוד מם אחד מהשלושה מת ואז הם נהיו שניים ואז לשניים נותנים רק ביסוסים מה הדין עכשיו הרי הם הקיפו יותר מבססים או להפך הם היו שניים והם הקיפו יס מבססים אז היה אסור להם לטלטל כל ההיקף לא קיים כי רק לשור נותנים יותר מבססים אבל וניטו ספו עליים באמצע שבת הגיע האורח הם נהיו שלושה האם עכשיו כל ההיקף ש הקיף הוא מתחדש ונהייה מותר או לא האם הקובע הוא כניסת השבת או המציאות של הדיור בפועל מביאה הגמורה שנחלקו בזה רב הונה ורב יצחק חד אומר שבס גוי רמס וממילא באופן שהם היו שיירה וכבר היה להם היתר יותר מבססים אפילו שאחד מת ההיתר עדיין קיים מצד שני להפך כשהם היו שניים ולא היה להם התר בכניסת השבת אפילו שעכשיו תאספו עליהם עדיין אסור להם לטלטל בכל הקף וחד אמר דורג בין לכו בין לחומר המציאות היא הקובעת עכשיו עכשיו לא יודעים מי אמר כך מי אמר כך תסתים בוא נפשט בוא ניתן לך סימן דרומ שב גמס כניסת השבת היא גורמת את ההיתר או את האיסור דמר רבי ב שת אתנ את אותה שאלה מה השאלה נין עירוב חצירו בין שני חצרות כפי שכבר הזכרנו שתי חצרות אחת ליד השנייה אסור לטלטל מאחת לשנייה בשבת כי חזל אסרו לטלטל מרשות של רובן לרשות של שמעון אבל אם הם עשו עירוב חצי רוז ביחד החצר נהית אחת ומותר לטלטל מחצר אחת לשנייה באיזה אופן שתי חצרות יכולות לעשות עירוב ביניהם דווקא כשיש פתח או חלון ביניהם והפתח החלון צריך יהיה בהם שיעור של ארבעות תפוחים על ארבעות תפוחים אם יש ביניהם פתח יותר קטן הם לא יכולים לערב וגם אם הם ירבו העירוב לא קיים ואסור להעביר מחצר אחת לשנייה בשבת אז הוא הסתפק רבי עירב דרך הפסח הוא עשה עירוב בשני חצרות כי היה פתח ביניהם אבל באמצע שבת ניסת הפסח או ירב דרך החלון היה חלון של הבות פוכים ביניהם אז הוא עשה עירוב באמצע שבת ניס את ה מחלון מהו האם מותר להם להעביר מהחצר אחת לשנייה דרך פתח שנשאר פתח שאין לו שיעור פחות מד ד או לא ברגע שנסתם הפתח שמחתו אפשר לעשות עירוב חצ רוס העירו התבטל ואמר לי יש גורסים ואמרו לי שניהם אנו לי גם רב יודה גם רב הונה שבס אויל ווטרו אוטרו בכנסת השבת היה התר היתר ממשיך עד סוף השבת אז מה רואים כאן שרב הונה הוא שסובר שכניסת השבת גורמת תסתים באמת אפשר לפש שהוא גם אמר שלענין שיורים משתנה המצב כניסת השבת קובת ורב צחוק הוא שאמר שהדי גרמים מרת הגמור לימה האם נאמר רב הונה ורב יצחק נחלקו במחק תים בקרב ס ורב פג תנם בפרק התשיעי של המסכת חצר שנפרצו למקום אסור משת חסו וגמור שמת למה צריך לומר משת ותו למה לא מספיק שהתה פרצה לרוח אחת וכן ביס שנפרץ באמצע שבת מש רוחותיו למקום האסור אז עכשיו הוא פרוץ למקס הוא אסור בטלטול וכן מובו שאסו לו לכי אוקו לפני שבת באמצע שבת שניטלו קוסוב אוי לווב ורשי שם גם תוסס מביאים זאת מתקן שניטלו קוסוי אוי לכוי מספיק אחד מורים סו שב ואסורים סדו דבר רב יהודה רבי יהודה סובר שכניסת השבת היא קובעת אפילו שה מחיצה התבטלה אותה עדיין מותר לטלטל שבת הבאה בכניסת השבת לא הייתה כ מחיצה אז אסור בטלטול כאן רב אםור מור ס ואם אסור סד אסור וב וגמור שם מבארת שכוונתו כשם שאתה מבין שבשבת הבאה אסור לטלטל כן כן כ מחיצות אז גם בשבת זו מעכשיו ואלך אין מחיצות אסור לטלטל כאן לימה בוא נאמר רבונה שאומר שכניסת השבת קובע דומה כרב יהודה שהוא אומר גם ש לטלטל עד מוצאי שבת ורב צחוק שאמר שהדור גורמים דומה כרבי יסי ש מסתכלים על המציאות העכשוית אונה הגמורה לא אין כאן השוואה בין שתי המחלוקות אומר לו חרבונה אנו דמר אפילו לרב יוסי עד כאן קומה רב יוסי אוסום אלו דסו ל מיצס הוא סובר שהחיות זה הדבר שיותר קובע רבי ייסי מדבר באופן שהחיות התבטלו נהיה כאן שינוי במחיצות נפל הלחי נפרצה החצר אז גם באמצע שבת חל איסור טלטול אני בשני אופנים שאני מדבר בשיירה שהשתנה כמות האנשים או בשתי חצרות שהשתנה מצב הקשר בשני החצרות השתנה המחיצות נשארו על מקומם או חסנ למחיצת זה כל השבת עדיין מותר לטלטל כניסת השבת קובעת רק שיש שינוי במחיצות אני אומר מהתה ולך אין כם מחיצות ש ירות ורב יצחק אמר סברה הפוכה הדיור הם יותר קובים אנו דמר אפילו לרב יודה עד כאן קמ רודוס דו דיורים אין כאן שינוי בדיור בדורי הבית בדורי החצר ביורי המבוי יש כאן שינוי במחיצות שינוי כזה קובע רק לשבת הבאה ואלך לשבת הזו אין כבר שינוי במצב ואם היה מותר ד עכשיו מותר הלא אוכל סו לדיור יש כאן שינוי בדיור ם בשיירה שיירה שנהפכה לשניים שניים שנהפכו לשיירה יש כאן שינוי מצב אז גם באמצע שבת המצב משתנה בין לאטו בין יסו אותו דבר בחצר יש כאן שינוי בדיור בקשר שבין שני החצרות יש כאן שינוי אז זה משנה את המצב גם באמצע שבת מה למדנו נשאר לנו לבאר את השיטה הרביעית במשנה והחכמים ה אומרים אן חומ שני דבורים מספיק מחיצה של שסי לבדו של ערב לבד מתירה בכל אופן שואלת הגמור הנו נקמה זה לכאורה אותה שיטה של החומים הקודמים שהם גם אומרים שבין בשור בין ביחד מותר כל צקו אונה הגמור איק בניו יוחד בישוב מסביר רשי תקמה מתייחס לדברי רב יהודה רב יהודה אומר לא דיברו אלו בשור אומרים לו חכמים מה שנקטו שיורה דיברו בויוה אבל יחיד גם מותר אבל איזה יחיד בדומה לשיירה שהוא נמצא בדרך הוא לא מקום מישוב הקילו לו מה אתה רוצה אין לו חומרים לעשות מחיצות מספיק ש י או יערב וכל צורק מותר לא רק ביסוסים אבל אם הוא נמצא במקום מישוב יכול לעשות מחיצות טובות אז אסור לו לעשות של שס או של ערב לבד צריך לעשות מחיצות של שסי וערב חוים השניים הם עולים על רבי יסי רב יודה רביס רב יודה אומר מחיצה של שסי לבד או של אר לבד אינו מחיצה לא ליחיד לא לרבים לא בדרך לא בישוב כמו שאמרנו מקודם הכל מדובר שזה אותר מבססים על זה באים חכמים ואומרים לו לא נכון מחיצה גם שעשויה מאחד משני דברים או משס או מערב היא תמיד מחיצה בין ליוחי בין לרבים בין בדרך בין בישוב זאת אומרת שנפ כמינה בין חומים הראשונים לחומים השניים תהיה ביחיד שנמצא בישוב אז לפי חחים הראשונים לא התירו לו כזו מחיצה לפי חחים השניים כן התירו לו כזו מחיצה שעשויה רק משס או רק מערב א
לצפיה בתכנים נוספים: