העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יז עמוד ב

אומרת המשנה ארבו דבורים פטרו במחנה חחים פטרו חיילים שיושבים במחנה יצאו למלחמה פתרו אותם ארבעה דברים מביא מצים מכל מוקים לא חוששים לגזל לקחת עצים משדה של אחר ופטור מרחץ הסודיים לפני הסעודה ומדמי חזל החמירו שאדם קונה פירות מעם הארץ אפילו שרוי מרצים מאסרים חששו למיו וכיבו לאסר אבל במחנה פתרו הו מל ערב הם לא צרכים לעשות איר חצרו זאת אומרת הם חנו באיזה מקום בערב שבת וקצת חיילים עשו להם היקף של מחיצות קבוצה אחרת עשתה ל היקף בפני עצמו ויש פתח שבין שני ההיקפים אז בדרך כלל צריך לעשות ערב חצר כדי שיוכלו ציא מהיקף אחד לחברו במחנה פטרו תונו רבונו מחנה יצס למלחמת ורוס המלחמה שישוע בן נכנס לארץ לכבוש את הארץ היתה מחמס מצווה כל המלחמות הבאות היו מחמס הרשו מוטורן בגזל עצים יבשים כל שכן לחים שהם לא ראוים להעסקה רבי יהודה בן תמ אמר אחנין בכל מוקים אפילו בשטח פרטי ומוקם שרגו שום גבורין שואלת הגמור מה הוא אומר הבריה הקמה מטורים בגז ליצ יבשים הי תקנת דשו תקנה ישנה שישוע בנו כשנכנסו לארץ וחילקו את הנחלות ולא רק למחנה דום אמר ור אינו ישע התנ הראשון שהו מרעין בחשן אומר רשי שיהיה כל אדם מוליך במותו לראות ביער של חברו ולא יקפיד בעל היער משום דלב לקציר כו ומכים שם דברים שהוא לא צריך אותם בדרך כלל זה התנאי שהוא חלקו את הארץ שכל אחד לא יקפיד על חברו על זה ומלקטים עיצים מסדום כל אחד מסדה של חברו אז זה תקנה כבר של יהושע אונה גמור אוסום בזמה והגה קוצים שבדרך כלל לא צריך אותם עצים זה מותר רק למחזה תקנה יותר מאוחרת הנה האוורים לא ר לל אותם בלוש גם מותר הנ מאוס בחים שם לא ומדים להסקה אוש שרואים להסקה אז יש גזל לקחת אותם למחירו למעשה תסס אומרים שגמור רואים ששלושת התירוצים הם להלו זאת אומרת שסתם אדם לא במחנה מותר דווקא כשמתים שלושת התנאים בקוצים מחוברים לכים אבל אם חסר אחד משלושת התנאים זה אסור רק במחן התירו רבי יהודה בן תמני בכל מוקם במום שוגים שום גבורים שואלת הגמור פשיטה מס מצוו כי הגמור הבינה אם הוא מת במלחמה אין מי שיתעסק בו אז זה מס מצווה הו מס מצווה קונ מקוים קברים אותו איפ שמוצאים אותו זה אחד מסורות נו שינו ישוע אז זו תקנה ישנה לכל מס מצווה מה צריך תקנה למחנה אונה הגמור לו צריכה אף לגב דסלי קוברין הוא לא מס מצווה יש לו יורשים דתני איזה הוא מס מצוו כל שאין ל קוברין אבל אם הוא קויר כשהוא היה חי הוא היה קורא למישהו תעזור לי תגבור אותי אחרי שאני אמות והחרים אוני אוסו יש לו יורשים שיענו אותו אין זה מס מצווה בכל אופן במלחמה זה קשה להוליך אותו ממקום למקום התירו שקוברים אותו במקומו ש מ מומ מס מצווה מר דרך כבושה מפניו לימין ר או לשמאל ר איפה לימין או לשמאל אז רואים סוד בור וסודר מצד אחד יש שדה בור לא מעובדת צד השני יש שדה ש חרושה מפני לסוד בור ש פחות הפסד סודר מצד אחד סוד זרע מפנ לסודני לא לדה הזרועה הו ש נירוס או שתין זורוס או שתי בורוס מפנינו לכל רוח שירצה או לימין או לשמאל אז רואים שלא קוברים המקום שמצאו אותו הוא נהג עם הורה אומר הרב ביבי באמת אם מוצאים אותו בצד הדרך קוברים אותו שם איפ שם רצו אותו רק אוכב במס מוטול על המצע הוא מושקו בכל רוחב הדרך ממיצר למיצר הוא ממלא את כל רוחב הדרך בין שני השדות אז לגבור אותו כך אי אפשר למה כי לא יכלו לעבור כאן כהנים כל אלה שמתעסקים בטהרות לא יכלו לעבור כאן בממ למצר הסקי מתוך שניתנו רשו לפנו ממיצר אז כבר למה גבור אותו בצד המיצר כ קוברים אותו בשדה בפניו לכל רוח שירצה מה למדנו במחנה ופטור מרחץ הסודיים אומר הביו למים רישונים לפני הסעודה אבל מים אחרים חויבו מזה אי אפשר לפתור אותם אומר רבחי רש מפנימה אומרו מים אחרים חובו מפני שמלח זדו מסה שמסמס העיניים אומר רשי ואמ רב בגמ וכס אח כל אכיל חול מלח ומשום מלח שטבל בו אצבעו לאכול אחרי הסעודה תיקנו מים אחרונים שמה הוא בדיוק יפגע במלח סדוי מיס ואחר כך כניס את האצבעות לעיניים וחס וחלילה תעבר אומר הבה הוא משתקי המלח זדו מס מצוי קורט קורת זה שיעור מאוד קטן בקור בקור ב3 שעה של מלח יש קורת אחד של מלך ומיס ועד כדי ככה ששו חמים אומ רבחי דרוב רבש ק מלחמי אדם שלא סעד עכשיו סעודה אבל הוא מדד מלח הוא שקל הוא מדד הוא הכין חבילות מלח למכור הוא צריך לטול ידיים או לא או מלי הו לאבו ודאי שהוא צריך לטול ידיים הוא תעסק במלך ודאי שיש חשש מה למדנו פטרו אותם ו מדמ דתנן מאכיל מסני מדמי כי ומרצים מסרים חזל החמירו לני מקילו וסס ידמ חסני אומר רשי חיל הבע למלך ישראל להילחם על אויביהם וישראלים הם הם מג לאיזה מקום צריך להכיל אותם מכילים אותם דמ אומר ונ ביס למדנו ב שם המרים אין מכיל מסים דמ סס דמ ובסל אמרים מכי מנים דמ סדמ וכמובן הח בסיל אז מה רבונה בא לומר לנו אומרים ספס הבונה בא לומר שאם תמצא איזה בריסה שאוסרת על ניים ועל אחסן ידמ אל תחשוב שיש לנו בריסה שאוסרת הברי זו בשמה כי בשמה סוברים כך אבל החק בסיל מה למדנו במח הם פטורים ומערב אמר נשו וחצ כמו שאמרנו במשנה אבל רוב תחומי אם רוצים לצאת מחוץ לתחום כל אדם מותר לו לצאת עד 2 אמו אם הוא רוצה לצאת יותר מ2000 אמו צריך להניח אירו תחומי כמו שנראה בהמשך המסכת אז א שמחנה מדובר כמובן כשהם פיקוח נפש אם רוצים לצאת מחוץ לתחום הם צריכים להניח עירוב ונרי קן ע תחומין דבר וו אדם שיוצא מ בלי עירוב לא יקה כי זה איסור מן התורה איסור מן התורה חזל לא יכולים להקל על מחנה רק רוב חצר שד רבו יכולים להקל זקיף לו רבי נוסן איפה זה כתוב בתורה כמו שנראה לאלון כתוב על יצא איש מקומו זה הכוונה לא לצאת מחוץ לתחום וכי לקנ ליו שבעל אז הגמור הבינה שהוא מתכוון לומר דוק לו שכתוב בלשון ו אם כתוב על לא לוקים על זה מסק ר בקוסל ת דים זה מיני כישוף וכנ דלוק נגמור לא זה הוא התכוון סקש התכוון בק הלב שבלו הלב שבעל מתכוון על לפסוק הזה על יצ איש ממקו על על הפסוק הזה אפשר לתת מלקס הרי לו שניתן לזור סמי בזן וכ שניתן לזור סיס בזק בלב הזה כלול האיסור של להוציא מרשות לרשות על צש מקו הכוונה שלא יצא עם חפץ בידו מרשו היוכל רשו הרבים או להפך וזה מלה מתס מלו שבצו אם אדם עושה זאת בשבת במזיד חייף סקילה אז הליו הזה בא להזהיר על איסור שאם תעשה אותו תתחייב סכילה כמו שמפורש בתורה מחלל הומו סומוס צריך זרה וצריך עונש פסוק שבא להזהיר על מיסס בזן אי אפשר לחייב עליו מלכס אפילו אם לא יתרו אומרת אדם שמוציא מרשו לרשום שני עדים ממטרים בו אם תוציא תתחייב מלקס הוא לא לוקה כלב הזה בא להזהיר על סקי ללא על מלקס אז איך אפשר להלקות את זה שיצא מחוץ לתחום הפסוק הזה בא לזור ס מזז בז אומר רב ש מי קסיב על יוצי איש ממקו מוי על יצ קסיב זה לא בא להוצ מרוס לרוס זה בא לאיס תחומים ולכן אם אדם יצא מחוץ לתחומו אבל למעשה כמו שלמדנו כמה פעמים מסכת שבס זה נתון מחלוקת רב עקיבא וחכמים רב עקיבא סובר שיס ומ ד חכמים סוברים תחומי רק דרבון אז בשס הברי הזו שרחי אומר לא תחומין דבר תויו זה רק לשית הסרב קיב אשית חומ שהלכה כמותם זה רק דרבון אבל למעשה הראשונ מביאים ש בירושלמי נאמר שכל המחלוקת דווקא בתחום של 2 אבל לצאת חוץ זיל שזה שיור של מחנ ישרל במדבור זה לכלל אסור מדרס בשבת אבל יש נידון גדול בראשונים האם הבבלי מסכים לירושלמי או שבלי חולק והוא סובר שבכל אופן תחו ר דרבון אדרון הלוך מובו עד כאן דף יז ‏y
לצפיה בתכנים נוספים:

דף הבית הלכות לשון הרע בשפה פשוטה
ספרי קודש הדף היומי
שאל את הרב – מענה הלכתי הלכה
סיפורים שיעורים
תפילות כל ספרי רבינו
ספרים שיעורי תורה מתלמידי רבי נחמן מברסלב
קריאת שמע ישראל תיקון הברית
תיקון הכללי מרבי נחמן זיע”א ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א
פיטום הקטורת – הנוסח כולל סגולות והסברים הלכות שבת לדעת הרב עובדיה
תפילה להצלחה בפרנסה ברכת מעין שלוש
ברכות השחר ספר תהילים
תפילת שחרית נשמת כל חי
תפילת מנחה פרק שירה – שירת הבריאה
תפילת ערבית תהילים לרפואה
ברכת המזון תפילת הדרך
בדיקת המזון מתולעים – הרב משה ויא קדיש
הלכות נידה וטהרה לדעת הרב עובדיה ספר שמירת העיניים
ספר הזוהר הקדוש (השלם – עם תרגום) סדר הנחת תפילין לספרדים (עדות המזרח) ואשכנזים
נטילת ידיים תפילת רבנו תם
זרע לבטלה, שמירת הברית ואיך להצליח הלכות כיבוד הורים
רבי נחמן מברסלב – מה היא חסידות ברסלב? סדר וידוי השלם
תפילת השל”ה אנא בכח – תפילת אנא בכח

נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר

רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי

רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה

רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש

צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים

רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות

רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז

נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה