העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף טו עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף טו עמוד א

עירובין דף תזו אומרת הגמור איתמ לכי אומד מלוב אומר רשי שוג בה שום בפתח המבוי לשם תיקון מבוי דלא הזמינו לכך למשל עץ שצומח בפתח המבוי הבא יאמר אלכ ומתיר טלטול במובי רוב אומר לא לכי אומרת הגמור איך סמכי לי מת מול בכניסת השבת היה שם לכי אחר חוץ מהלכי הזה הלכי שהמי אותו לשם לכי באמצע שבת שבי אות לשם לחי נפל רוצים לסמוך על הלחי הזה שקיים כאן מאליו להתיר טלטול באופן כזה כול לפני כניסת השבת אמרו מה צריך לעשות כאן לכי יש כ לכיב אמרי ר י לאמם לכי לכי כסל כד תוך הבינו בהתחלה חכמי הגמור פליג בלחי פליג במחיצה אותה מחלוק גם מחיצה שצריך אותה לעשות המקום לרש היוד לסו לכל ענייני מחיצות מחיצה עומדת לו לשם מחיצה אותה מחלוקת לפי הב כשרה לפי רוב לא תוש סווסו עושה סוכה למצווה סו בנו משתמש בלנ לדפנות הסוכה כשירו רואים אפילו ש לנות סמכו מאליהם אפשר להשתמש בהם לשם מחיצה רואים כמו הביה דוכה גמור או בקינן שטעון הונטה את הלינות תחיל לו לכך כדי שישמשו מחיצות לסוכה שואל את הגמור יוכ פשיטה מה החידוש אם הוא לא נתה מתחילה לשם ככה זה החידוש אבל אם הוא כן נתה מה החידוש אונה הגמור מהומה לגזור שלא להשתמש בסוכה כזו ביומט בשבת להשתמש באילון יבוא להשתמש באילן ביום טב חזל עשרו שימוש באילן שם התלוש כמה שמן שלא חששו תושמע אויו שום מה זה שום מסביר רשי כמו שכבר הזכרנו כמה פעמים בפרק הבא נלמד בעזרת השם בור שבאמצע רשו ורבים או באמצע כרמליס רוצים לשאוב מים מהבור הבור וס וכיד הקילו חומים שעושים יודים דיומד זה דיו עמודים סביב ארבע רישים בזוויות ב כמו שרואים כאן סיור ברשי אז או ירשום באחד הפינות אילון שיש לו את המידות של דיומד או גדר או חיצ סקן קנים שצומחות שם בצורה של מחיצה נידו משום ימד אפילו שלא העמיד אותם לשם עמד אז רואים שאפשר להשתמש במחיצה עמדת מאליה ד הגימור אנסקי שסון מתחיל ו כך שואל את הגימור קושמן אומרת הגמור באמת באילון גדר אין חידוש חיצ סקנים זה עיקר החידוש ודרך אגב נקטו גם את האחרים ושמן חיץ סקנים קונ קונ פוס משל פוכים צמ צומחים כן קנים אבל הקנים יש רבח בין קנה לקנה צריך לד צריך אמו כאן אמו כן ויש כאן קנים באורך של אמו אבל בין כנ לקנה יש רווח יש אוויר אלא מ אוויר פחות משלוש פוכים שזה לבוד כדי בוא מב מרב כמו שנלמד ללום בפרק הבא הביה הסתפק האם מקילים שניקולס גם שדיד יש בין דיומד לשני יש רווח עצום של 10 אמוס או יותר ויש כאן פוץ מרוב לומד ומקיים עוד כולה שגם האמו שעומדת יכולה להיות לא מושלמת אלא עם רווחים של אובוד או שלא מקילים עד כדי כך ור בפשט לו בריסה הזו זו הכוונת הברי חיס אפילו שיש רבח בין כנ לשני כיוון שפחות משלוש אומרים לאבוד וזה כשר לדי ומד אז אין ראיה להבה תושמע אילון המיס חל אורץ אילן שנופה נוטה הענפים שלו נוטים סמוך לארץ והעיקר ממנו ש מהמקום שענף יוצא הוא לפחות 10 תפוחים גבוה מהארץ ואז הענף יורד למטה אם אינו יפ גובע מנ אורץ ג תפוכן מטלטלים תחתו כי מתחת לנוף נהיה כאן רשו יוחד יש כאן גוב שלע וים לפחות מחיצות שמגיעות עד פחות משל פוכים לארץ שני אומר וד אז נהיה כא רשו יוחד אפילו שאילן לא נטעו אותו לשי מחיצה אז ריה להבה דוח גמור נסינה שטו התחילו לכך שישמש כאן למחיצה שואלת הגמור הוכל לטלטל בכול לא משנה מה גודל השטח שהוא מקיף נוכל לטלטל בוויב ישע איים חזל קבו שמקום שמתוכן ואינו מתוקן כל צורכו שתי דוגמאות מביא רשי דוגמה אחת שנראה לאלון בדף הבא שיש כאן מחיצה שאן בזה שטי וערב לאורך ולרוחב רק אחד מהם או הקף שלא הוקף לדירה שנראה בפרק שני יש כאן הקף שלא הוקף כדי לגור פה כמחסן או כזה דבר אז מדרס זה רשוכ משנה מה הגודל אבל חזל קבעו כל המקומות האלו שמתוכן ולא מתוקן כל צרכו אם הוא עד ביסוסים זה חמש אלופים אמו מרובו זה השיעור של חצר המישכון כמו שנראה בפרק הבא זה רשו היחיד אם זה מקום יותר גדול מזה זה קרמליז ואסור בטלטול מד רבון והרב ונ ברייש אומר שגם האילן הזה שעושה מחיצה הוא מקיף דווקא עד ביסוס רוס היחיד אם הוא מקיף מקום יותר גדול זה ענפים ענקיים ם אילן גדול אז אסור לטלטל שם אז אם אתה אומר שאילן כאן נטוע מעצמו או שנטו אותו אבל לא לשם מחיצה אז אפשר להבין זה לא הוקף לדירה אבל אם הוא נתה זאת כדי שיעשה מחיצה אז זה הוקף לשם דירה אז מה אכפת לי שזה יותר ביסוסים אונה גמורה משום ד דירה שתשמש לאוויר מי הולך לגור כאן אפילו שהוא נטה זאת לשם זה הוא נטה זאת כי הוא שומר את השדות הוא רוצה להצל על עצמו חמו אז הוא עשה לו כזה אילן טה שאילן יעשה לו מחיצות סביבו הוא גר כאן בעל כורחו וכל דיר ש תשמישו לאוויר לא כי רוצים לגור כאן אלא כי רוצים לגור כאן כדי לשמור על הדברים שמסביב שאוויר שמסביב אין מטלת בו לביסוס כזה לא נחשב מוקף לדירה תושמע המיסה הזו מדברת לעניין תחומין אדם יש לו 2000 מאמו ללכת בכל שבת מקומו ומ מקומו 2000 אמו מהו מקומו של אדם אז אם הוא נמצא בעיר אז העיר הא מקומו ואז מחוץ לעיר יש לו 2000 אמה לכל רוח אם הוא נמצא במדבר במקום פתוח אז יש לו ד דמס ומד דמס יש לו 2000 ממה לכל רוח אם הוא נמצא במקום מוקף מחיצות אז כל המקום הוא מקומו ומשם ולך יש לו 2000 ממו אומרת הביסה שובס בתל שהוא גבוה יעורו התל גבוה עורו פורחים לפחות והוא מ ארמו ועד בסים אז התל הזה הוא רשו היחיד יש לו גובה של ע פוכים ויש לו ארבע אמוס על ארבע אמוס אז יש כאן מחיצות הטל עצמו יש לו מהקרקע סביבו הוא גבוה יותר יש כם מחיצות ברגע שיש מחיצות בגובה עשור פוחים אומרים גוד אסי כש המחיצות עולות עד למעלה לכן כשהוא עומד על הטל אפילו שסביבו ריק יש כאן המחיצות של הטל עצמו עולים עד למעלה למה צריך הרי כדי שיה מקום רשוכ מספיק גובה של ע פוכים דד פוכים אומר רשי הכם מדברים כדי להוסיף לו מקום שייסה אז דמס יש לו ממילא אלו מ מה הטל יכול להוי לו שאם הטל הוא יותר מאמוס אז יש לו את כל המקום של הטל פלוס 2 אמו מכאן לכן אם זה פחות מרמוס אין מה לדבר על הטל כי בכל מקרה יש לו 4 מס מקוו וגם רק ע בסוסים כמו שהזכרנו מקודם כי זה טל זה הוקף לדירה אז ברגע שהוא בסוסים אין לו שם דירה וכן בנקע אם יש בור באמצע המדבור שהוא אומ סורו והוא ביסוסים או וקומו צורו קצרו באמצע השדה אבל השאירו שיבולים מסביב ושבו מקיס אוסו ושיבולים גבוהים סורות פוכים אז הם עצמם משמשים למחיצות לסולו כל המקום המוקף הזה את כל הנקע את כל הטל ואת כל השטח הקרחת שקצו מהלכת כולה בשבת וחוץ אלו 2 לכל רוח אז רואים שמיצה שעשויה מאליה משמשת למחיצה יתחילו לכך לשם מחיצה בש מקומו לחי הוא קצר את הקרחת לשי מיצס שהשער יהיה מחיצות הוא השאיר אותם בכוונה א ו א אומרת הגמ במיצי גם מחיצה שעשויה כשבת למחיצה כי לכימ לכי ששמים בפתח המבוים משום מחיצה הו מתיר זה כאילו מחיצה רביעית איפה הב לתמי אז למעשה רבנו חנ כמו שס מביאים לא גורס את המילה לטעמי כאן הבה אמר זאת אבל תסס כן מבארים שאפשר ללמוד דבר הביה בדף ד בדף השום בתס ומחיצה ומחיצה ורוב לטעמי שלמדנו בדף יבז דומה לכי משום הקר זה לא מד משום מחיצה שיהיה הקר שמו מותר בטט מסורה בטט וד בודים לשם לכי א ועקר ואלו זה נמצא כאן מאלה אפילו שהוא עכשיו סומך עליו לא י הקר תושמע אבני גדר אצס מן הגדר אדם שבונה קיר איך בונים שמים שורת לבנים ואז שמים שורה מעליה לא שמים אבן מעל אבן אלא הכל אבן חצי הלבן זו חצי הל אבן זו שמגיעים לשפת ה הקיר עושים אבנים יותר קטנות הוא עשה כן אבנים גדולות שבולטות כל שורה שנייה בולטת אבן החוצה וזה נמצא בפתח המבוי אז אם האבנים מובדלות זו מזו פוחס משלו וביחד אפשר לחבר אותם כי פוחס משלוש זה לבוד אז יש לי כאן לכי שגבוה עשור פורחים אין צורך לכי אחה בפתח המבוי אבל אם יש רווח בין אבן לאבן שלשו כל אבן אן בעשור פוחים אז אין לי כאן לחי גבו עור פוחים צריך לחי אחר אז רואים שאפילו שהוא בנה ובאופן מקרי האבנים יוצאות משתמשים בהם בתור לכי רואים כמו הביה דוח גמנ שבנו התחילו לכך לכתחילה הוא קח בנה כדי להשתמש בזה ללחי שואלת הגמור פשיט אונה הגמור למר בד מהש מלון מה הכוונה אומר רשי אנשים יברו רו זאת הם ימר שהוא עשה זאת כדי לחבר לכאן שאם ירצה לעשות מחיצה מכול זה לכול שכנגדו יתקשר באבנים הללו שכן דרך הבנאים לעשות ובעניין אחר אי יכול להידבק בעניין חדש בעניין ישן אם כשבונים בניין יש סיכוי שירצו לחבר להוסיף כאן עוד שורה אז לכתחילה קח משאירים אז אדם שרואה את זה אומר אין כאן לכי השאירו את זאת כדי להוסיף כאן כותל אם ירצו כומה שמלון שלא חוששים אם העשה זאת לשם לכי אפשר להשתמש בזה בתור לכי טו ש וחיה כמו שכבר למדנו בדף ט קוסל שצדו אחוד אחד הכתלים שבצד המוב קונוס מחוו צד אחד שלו הוא יותר צר בקדמת הקיר הקיר נהיה יותר צר בין שניר מבחוץ ושובה מבפנים רואים זאת רק מי שעומד ברשו סרבים במובי לא שמים לב לזה זה החלק החיצוני של הקיר ובן שנר מבפנים ושובי מבחוץ נידו משום לכי אז רוא שאפילו שלא עשו זאת לשם לכי לקח בנו את הקיר זה כשר כמו הבה דוכה גמנ ששוים התחילו לקח תחיל לקח בנת הקיר כדי שישמש ללחי יומה קומש מלון או קומש מלון נירה מבחוץ ושוב מבפנים ניד משום לכי שם למדנו שזהו מוקס יש אומרים שדווקא שהלחי רואים אותו בתוך המובי אז הוא מכשיר זה הביסה מחדשת שאפילו שוראים אותו רק מבחוץ הוא כשר תושמע דרב אבי יוסי בב רב באחד השבתות ישב במובי המוב הה מתוקן עם לכי אבי יוסי רבו קמי רבו גם ישב שם לפני רב אומ לש רב אומר לשמה שלו זיקו תביא לי שמה קד ע מים בקצה השני של המובי תביא לי אותו עד וס הוא הולך עם עם הקד נופ לכי הלכי של המובי נפל ומובי נאסר בטלטול ארוד דוכ הרלו בדיים עצור תפסיק ללכת עם קד ביד אסור יותר לטלטל במובי הזה כי הלכי נפל אמ רבונה וב למר דיקלה נכון הלכי נפל אבל צומח כאן דקל בפתח המוב למה לא נסמוך על הדקל שהוא יהיה הלכי אומר הבט רב דומה רבון דומה החכם הזה כמד פרש ששמת כמו אדם שלא יודע לפרש שמו מי שמכין עלי מתמול וכי שמחנו אתמול על הדקל הרי אתמול שמחנו בכניסת השבת על הלכי ש דנו לא על הדקל מה רואים הסיפור הזה תמ סמכינן או סמכינן על הדקל אפילו שלא נטעו אותו לשם כך או לכי רואים מפורש כמו הביה אומרת הגמורה אנחנו בתחילת הסוגיה אמרנו באופן פשוט שכל המחלק בן הבי ורובה זה כששמו על הלכי מאתמול אם לא סמכו עליו לכולל אינו לכי אולי בוא נאמר אחרת לימה הב ורוב בד סמכינן עלי פליגה או שמכין לי אבכי בוא נמר שהב מכשיר אפילו שלא שמחו מאתמול ורוב אומר אם לא שמו לא אם שמחו כן ואז יצא שרב סובר כמו רוב לא כמו הבה ותהיה קושיה כאן אומר רשי נחנו יודעים שמלוק הזו הלכה כמו הבי דגמ לדוך בהכרח המחלק כפי שפירשנו בתחילה וא ברק היה יציע מרפסת ברחובו בביתו של ברחוב המרפסת הזו היייתה נסמכת על עמוד והעמוד הזה עמד בפתח של מבוי דפליג הביה ורוב כולו שניו כל השנים נחלקו הבי ורובה האם אפשר להשתמש בעמוד הזה ללחי למבוי שעומד בראשו או שאי אפשר כי העמיד אותו לשם עמוד למרפסת ולא העמיד אותו לשם לכי זאת אומרת שהם נחלקו סומכים על זה מאתמול הם נחלקו כל השנים לא ר בשבת מסוימת שנתה שלה באמצע שבת אתם הם נחלקו גם בשבת הבאה אחרי עוד כמה שבתות זאת אומרת שמתי הם נחלקו כ שסמכו על זה מאתמול ובזה רובה פסל והביה הכשיר אז רואים באמת שהמחלוקת היא באופן זה ויש ראייה מרב כדס הביה שכשהם לא שמחו על זה מאתמול אי אפשר להשתמש וכש שמחו אפשר להשתמש בזה לשם לכי וזה אחת המחלק שהלוח קביה כידוע בכל השס כשאביה ורובה נחלקים הלוח קרובה חו ד מו שובי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: