הדף היומי מסכת שבועות דף יג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף יג

[מוזיקה] שבועז דף יג מתחילים בסיעתא דשמיא 14 חצי שורות האחרונות הדף הקודם בנקודותיים ראינו במשנה על שער אירוז שבתוירו מלבד הוירס של תומס מילש וקודשוב הקלוס והחמורוס אז דוינויס ואשגוגו וכולי כתוב בהמשך אוידה ולא יוידה אסה לאיסס קריסס מססבזן על כל אלה סויר המשתלח מכפר לכאורה יש כאן כמה כפלויות שואלת הגמורה היינו קלוס היינו אסה וליססה חמוריס היינו כאילוות שיש עליהם קריסוס מיסס בזן הוידה היינו מיזיד לא הוידה היינו שוויג שוב כפלות וראשי מסביר בדרך כלל שכתוב הוידה הכוונה שעבר אבוירה בשוג ונודע לו אבל כאן לא ייתכן לפרש כך הוידה כי אם כך מדובר באדם שהתברר לו שהוא חייב חטוס או ה אושום וזה ודאי שהחיוב לא נפטר על ידי הסועיר גם אחרי שעבר יום הכיפורים צריך להקריב זאת אז מה הכוונה הוידה מיזיד לא יודע זה שוויג אז זה כפלות אומר רב יהודה הסיפה של המשנה מפרשת את הרשע יש כותרת ופירוש אוחקמר על שער הבי שבתוירו בין קלוס בין חמורוס בין שעשון בשוגג בין שעשון במיזיד אומר רש"י מה הכוונה שוגג אי אפשר לפרש בדבר שהוא התחייב עזכטוס כאזו הוא חייב להביא את החתז גם אחרי הכיפורים אלא באופן שהוא התחייב רק או שוםטולוי למשל היו לפניו שתי חתיכות אחת של חילב אחת של שומן אם הוא אוכל חילב חייב חטוס שומן מותר לאכול אכל אחת משתיהם הוא לא יודע את מי הוא אכל אז הוא צריך להביא אושומטולי אם עבר עליו ים הכיפורים הוא נפטר או שוםטולוי אסור לעזוז המחפר עליו כמו ששנינו למסכס קריסס ועל זה המשנה ממשיכה אויסון שסון בשוויג בין נוד לספיקון בין אם נודע לו לפני הכיפורים שהבא על ידי סופק חילב בין אם לא נודע לו ספיקון לא נודע לו לפני הכיפורים שהוא אכל חתיכה אחת משתי חתיכות רק אחרי הכיפורים נודע לו הוא לא צריך להביא אחריכיפור עם שם תוללו ואילו אין קלוס אסס ואילו אין חמורס קריס בז מבר כת הגמור אי אס איך כדומה שם הכיפורים מכפר אדלא יאובתשובה הוא לא טוהה על חטו הוא לא מתחרט על החטא שהוא חטא על זה נאמר זבח רשו שים תעבו קורבן של רשעים זה תויבה לפני הקדוש ברוך הוא אז איך יתכן שהקורבן שם הכיפורים יכפר עליו היא דאוב התשובה אם הוא חזר בתשובה מה הוא צריך את יום הכיפורים כל יום מנמ בכל יום ימות השנה התשובה מכפרת דתניה אובר על מצוו ססיבוסובה לא יזוז משום עד שמוחלו אומר רבי זיר מדובר בעומד במרדו ולסעשה תשובה מה הקשט זבחשם תעבו משנתינו ורבי שהוא סובר שם הכיפור הוא מחבר גם על אלה שאינם שווים בתשובה אז גם הסועיר להזוז מחפר על מי שאינם שווים פסוק זבחשוים תעבו הוא מעמיד רק על שער ימות השנה לא ביום הכיפורים תתניה רבי אמו על כל עבירות שבתוירו בינוסות שוב ובין לאסות שוב יום הכיפור מחפר חוץ משלוש עבירות חמרות איזהם מפורק אול כופר בעיקר רחמנס כופר בקדוש ברוך הוא ומגע לפני בתוירו אומר רש"י בעל דברי תורו בחוצפה ובגילוי אז פניו למשל מה שראינו בסנדרין שמנשה הוא זלזל על פסוקים שכביכול מיותר בתוירה ומפר בריז בבוסר שהוא לא מל זה בריס מילה על שלושת אילו שאם אוסות שוב ימכיפור מחפר ואם לו אין יה הכיפור מכפר אז משנתנו כרבי מברר את הגיבור דרבי דתה כתוב הפסוק כדבר השם בזו ו מצו יפה היקורץ תיקורס הנפש ההי אבוינובו אז אומר רבי כך כי דבר השם בוזו מה הכוונה כלול כאן שניים זה הפוירקעול אומג לפונ בתוירו פירקול שהוא ביזה את הדיבור הראשון שנאמר בסינה אנויך השם אלוקיכו שזה הקדוש ברוך עצמו אמר שתי הדריבס הראשונות אחר כך שמו משה רבינו ומגע לפונן בתוירו מכך שהפסוק הוציא בלשון ביזיון והוא בוזה דברי טוירו ו מצו היפה זה המפה בריז בבוסו מצו שני מצווה היחידית מזמין רתבו אברהם אבינו הייתה לו רק מצווה זו אז מה כתוב על שלושת אילו היא קורס תיקורס היקורס לפני הכיפורים תיקורס גם לאחים הכיפורים כי יום הכיפורים לא כפר עליו יורכו אפילו אוסות תשובה תמוד לא ימר אבוי נובוא לא יאמרתי אלו בזמן שאבוי נובוא אז מה רואים כאן שאם הוא לא שב בתשובה אז בשלושת אביר יסילו תיקורס להחיים הכיפורים כי אם הוא כן עשה תשובה אז אז אבוי נבוא זה גם על שלושתינו מחפר. זאת אומרת שיש לנו כאן גילוי שעל שאר עבירות חוץ משלושתו גם מי שלא שב בתשובה עם הכיפור מכפרו. אומרת הגמורה ורבונון שהם סוברים שגם בשבירס יום הכיפורים לא מכפר על מי שלא שב בתשובה. הם מפרשים שמה שהפסוק מגלה כאן שלושת עבורות אילו יקורס תיקורס. אין הכוונה היא קורס לפני הכיפורים תיקורס לאחם הכיפורים. זה בכל העבירות אלא היקורס בויל מזה. תיקורס לאלמה בו שגם המיסה אינה ממרקת על שלושתו בלי תשובה אבל שרס גם בלי תשובה המיס ממרקס אחים הכיפורים אבל אם הכיפורים לבד בלי מיס לא אבוינובו שמוסות שובה כבר אין אבונובו וס מיסמרקס גם על שלושו ולא תיקר לעולם הבא אז מה אמרנו שמשנו כרבי ולכן אפילו שהוא לא שב בתשובה סורר להזוזל מכפר שואל את הגמור ממוציס מוקמס לו את המשנה כרבי ומידסיפה של המשנה ההמשך רבי יהודי רשנה מרבי יהודי דקותו סיפה איךוד ישראל ואחות כוינים ואחות כן מושח כהן גודל של משה בשם המשחו מתכפרים משאר עבירות בסוער המשתלח ומה ניס להי סבור שגם הכויין מתכפרים המשתלח ולא רק בפר רבי יהודה כמו שנראה בהמשך השיעור מכלל דרישה רבי יהודה אז גם המשך רבי יהודה אם ההמשך רבי יהודה אז גם הריש רבי יהודה זאת אומרת שמה שכתוב ברישה כשעסם מתכפר זה רבי יהודה ולא רבי אומר רב יויסה באמת רבי שהוא סובר שגם מי שלא שב בתשובה כיפור מכפר מה שאלת המשך וסובר לו כרבי יהודה רבי סובר כרבי יהודה לין כפורס הסועיר שגם הכוינים מתכפרים בסועיר אומר לבי בירר הב אצל רבו רב יוסף דוקום אמר בדווקא אמר הרבי רבי סובלו כרבי יהודה אבל רבי יהודה לא יסוב לו כרבי אמרת בכוונה כך כי באמת רק רבי סבר כרבי יהודה אבל רבי יהודה לא סובר כרבי והוא סובר כחום משם הכיפורים לא מכפר על שנמשובים ומשנתנו בהכרח כרבי או דילמ מי דרבי סבר לרבי יהודה כשם שרבי סובר כרבי יהודה לין כפורסר המשתלח שמכפר גם על הקוינים אף רבי יהודה סובלמה כרבי שהוא מכפר גם על מי שלא שב בתשובה ומשנתינו באמת לא רק כרבי אלא גם כרבי יהודה ומה שלא אמרת משנתנו רבי יהודי וסובה כרבי כי מי דמסקותונה אמרת בדרך שנורמלי לומר למדתלמץ כרבי ורחדמס לומר שרבי והוא סובר כרבו רבי הודה זה יותר מתאים מאשר לומר שמשנתנו רבי הודה והוא סובר כרבי תלמידו אבל באמת המשנה יכולה גם להתאים כרבי יהודה כרבי יהודה גם סובה כרבי כך שואל הבית את רבי יוסף אומר לי אין באמת כמו הצד הראשון שלך דווקא כועמין רבי סובל קרב יהודה לגבי רבי יסור המשתלח שגם קוינים מתכפרים בו כל כורחוך משנתינו רבי כרי המשנתנו מוכר שמכיפור מחפר על שנמשובים אבל רבי יהודה לא יסבר לו כרבי אלא הוא סובר שמהכיפור מכפר רק על מי ששעה בתשובה לתעיין יכול יהיה עם הכיפור מכפר על שובים לל שאינום שוים ודינו לכאורה יש לנו ללמוד שהוא לא יכפרו אויל וחטוס ואושו מכפרים על האוירה שהם באים עליהם ועם הכיפורים מכפר מהחטוס ואושמן מכפרים אלא לשוים בתשובה רש"י מציין כתוב ושועדו חתוסום וישדו השחות העולות כשמביאים קורבן צריך להתוודות ולשוב בתשובה אף הכיפורים אין מכפר אלא על השובים אבל אפשר להפריך מה לחטוס וורשום שאין מחפרין על המיזיד כשויג רוב החטוז והשומיס לא באים על עבירה במיזיד רק על עבירה צ'ויג יש יוצא מן הכלל יש שלוש השומ שבאים על מיזיד שם שבחו חרופו השם נוזר טומה אשם שועספיקוד אחד שועסידוס בדרך כלל זה בא רק לשוויג תו הכיפור שמחפר על המיזד כשויג אוי לא מכפר על המיזית כשויג אולי גם יחפר על שובים ועל שאינו שובים תלמוד לאמה אחולק כתוב אך באוס לחודש השבי הזה יומם הכיפורים הוא וכל אחין ורקין שבתוירו מיוטימם ללמדך אך לפעמים אין עם הכיפורים מחפ מתי על מי שלא שעה בתשובה היכן שנויה בריסזו בספרו בתורס קוינים שם דורשים את כל פסוקי יחו משביק לקרוא דרשות הלכתיות וקיימו מסכת סנהדרין סתם ספרו מני כשכתוב סתם ברייסה בלי שם רבי יהודה וכור אמר שובים אין לו ישובים לוי הרי שרבי יהודה לא סובר כרבי המביק את הגמורה מה אמרנו שבספרו כתוב שאם הכיפורים לא מכפר על שנמשובים ורומי נקשי סתירה סתם ספרו סתם ספרו לת בהמשך ראינו שמות בריסה יוכו לא יהי יום הכיפור מחפר אלא אם כן נסענו בו וקרווי מקרוקוידש אומר רש"י שהוא בירך מקלש ישראל ם הכיפורים ולא יוסו במלוכה אז הכיפור מכפר עליו אמה קורה לא ישנו בווי ולא יקרו מיקרוקידש ולא קיבלו בברכותיו לומר מקדש ישראל הכיפורים ואוסב מלוכ רחמון נצלם מני שמכיפור מכפר עליו תלמוד לאמה כתוב מיותר יו כיפור אמו מכל מקום אז פירשנו קרו מקרוקודש לא יקרוא מקרוקודש לפי רשי טויספס כותבים אין נראה כי לא מצאנו שברכות עם הכיפורים זה דיריסה וכמה מדובר בדרשת פסוק לכן מפרש רבנום אחרת קרו מקרוקוידש שמודה שבזן קידשו ושובט ממלאכה בשב קדוש הסיום ולא יקרו מקרוקוידש שהוא לא שובט מחמדוש אלא מחמד שמתעצות מלאוכה הקופונים הגימורה הבינה בקושי כאן שאם הבריסה אומרת שמי שמחלל יום הכיפור מרחמון אצלן הוא אוכל הוא עושה מלוכס בכל זאת הכיפור מכפר עליו אם כך לכאורה קולשקן שאם הכיפור מכפר המשעבר הורס לפני עם כיפורים ולא שב עליהם בתשובה אז זה סותר את הבריסה הקודמת שבנו מה ספרו אז נראה כאן שתי דרכים אומר הבעיה הוא מצדיק באמת את הסתירה רק הוא אומר לא יקאשה או הבריסה השנייה רבי שהוא באמת סובר שם הכיפור מכפר גם על מי שאינו משוים והוא הבריסה הראשונה רב יהודה אומר הרטבו הרי אמרנו סתם ספרו רבי רבי יהודה אומר הרטבו זה הרי יש יוצי מן הכלל כמו שידוע לנו שסתם משנה רב מאיר אז מה כל המשניות סתם זה רב מאיר יש יוצאים מן הכלל רוב המשניות שבסתם זה רב מאיר הוא כדעס רב עקיב ורבו אז קרה גם כאן קודם כל הספרו סתם כדעס רבי יהודה שאם הכיפור מכפה רק על מי ששא בתשובה אך אחר כך מביא הספרו עוד ברייסה סתם ספרו שזה שיטס רבי שם הכיפור מכפר גם על מי שמורד ביום הכיפורים וכל שכשמחפר על מי שלא שב בתשובה על עבירות שלפני יום הכיפורים כך פירש הבמר אין כאן בכלל סתירה בין שתי הבריסס הו והוא מתאימים כדעס רבי ומויד רבי בקורס דיומה אומר הריתבו רובה הוא לא סבר כמו שהמקש סבר כמו שהביל סבר שאם כתוב כאן שמכיפור מכפר על מי שלא מקיים את מצוות היום אז כל שק שמ מכפר גם לעבירות שהוא לא שב עליהם. לא, הוא גם לא סובר עובה כמו שרב יוסף אמר לאיל שרבי יהודה לא סובר כרבי. לא, רבי סובר כרבי יהודה, רבי יהודה סובר כרבי. לכן משתן יכולה גם להיות כרבי יהודה. ושתי הברייססקה סתם ספרו מתאימות כרבי יהודה שסתם ספרו זה רבי יהודה. רק מה? בבריסה הראשונה למדנו שם הכיפורים מכפר רק על מי ששב בתשובה. מה הכוונה? שהוא שב בתשובה על עבירות שם הכיפורים. דהיינו. אם הוא עשה מלוחם יום הכיפורים והוא התחייב קורס, יום הכיפורים לא מכפר אם הוא לא שעה בתשובה. אם הוא לא התענה ביום הכיפורים אז הוא חייב קורס. יום הכיפורים לא מכפר עליו ישוב בתשובה. הבריסה השנייה אומרת על כל שר הוירס אפילו לא שרב בתשובה עם הכיפורים מכפרו ואפילו אם הוא זלזל ביום הכיפורים הוא עשה מלאוכה או שהוא לא יתנה אז נכון שם הכיפורים עצמו לא התכפר לו בלי תשובה אבל על עבירות אחרות גם אם הכיפורים כזה שהוא לא מקיים את מצוותיו יכפר עליו יצומו שהיום מכפר עליו על שעה עבירות אפילו שהוא לא שב עליהם בתשובה מוכיח חובת כשתתו תילתי מאוכה כשרבי מודה שעל קורס דיומי דהיינו על עבירות שיום הכיפורים על אי תענית ועל מלוכם ביום הכיפורים היום הכיפורים לא מחפר בלי תשובה אם כך קורס יום הכיפורים לרבי לסלי אין מושג של קורס יום הכיפורים כי תמיד יום הכיפורים עצמו מכפר כל רגע מכפר אם כך למה כותב את התוירה קורס על עשיאת מלוכ ביום הכיפורים על אכילה ביום הכיפורים מוסיף רשי בישלים יש שאר עבירות שהתר כותב קורס אפילו שכיפור מכפר גם בלי תשוב שוב לדעס רבי אבל ייתכן שהוא ימות לפני יום הכיפורים או לפני שתהיה לו כפורה אז שייך קורס אבל ביום הכיפורים איך שייך קורס אם הכיפורים עצמו מכפר אלא בהכרח שביום הכיפורים עצמו לא מתכפר לו העבירות שיום הכיפורים בלי תשובה אומרת הגמורה ההוכחה היא לא הוכחה הלאוים למה אתה אומר שאם רבי יסבור שעם הכיפור מכפר גם על קרוס עם הכיפורים לא יתכן קרוס ם הכיפורים עדיין יתכן משכחס לו כגון דו בלילה הוא עשה מלאכה הוא חילל עם הכיפור עם רחמון לצלם במיזיד בלילים הכיפורים ומיס הוא מיד מת ומיד התחייב קורס עוד לפני שהיר היום דלא יוסימו לכיפור אלי כי רק יומכיפורים מכפר כתוב כי ביום הזה חפר עליכם הלילה לא מכפר א באמת אם הוא עשה מלאוכה ביום אז מיד יש לו כפורה אלו אימה תאמר ככה אתה חוכה אם לא תאמר שמודה רבי בקורס דיומה קורס דימום לרבי לסלי קורס דימום לרבי לסלי זאת אומרת שאם אדם מחלל עם הכיפורים ביום או שהוא אוכל ביום הוא לא חייב קורס כי מיד מכפרים מכפר עליו והרי מפורש כתוב קורס על היום בין בעינוי בין במלוך כתוב בעצם היום הזה ונכרסו אומרת הגמרא עדיין זה לא הוכחה הלו מולים יתחם באמת שמו אכל ביום הכיפורים ואחר כך היה רגע אחד שם הכיפורים התכפר לו גם בלי תשובה כמו כן בסבל מלוכה איך ייתכן קורס משכחס לו דאוח אומצא וחן קרומיס הוא אכל חתיכת בשר חי שב שבקל נחנקים ממנה ותוך כדי שהוא בלה אותה הוא נחנק לא עבר רגע מן היום אחרי העוירה שתכפר עלה מיד הוא התחייב קורס הנה מדוח על סומוך לשקיע שכרמו ואם צאת היום הוא גמר את האכילה דלא ושוס לחפור לילה עבר רגע ביום אחרי וירה אז אין הנוכחה שמו דרבי בקורס דיומה אבל קופונים כך חילק עובה מה ראינו במשנה איך עוד ישראל ואחד כוינים ואיך עוד כושח הם מתכפרים באותה כפרה המשנה ממשיכה מה בן ישראל לקוינים לקה משוח וכולי שואל את הגמורה או גופש המשנה סותרת את עצמה מניבה כותו ישראל קוין חוד קים משוח שווים בכפורה ועוד נמה בן ישראל לקין לכו משוח כך וכך אומר רב יהודה אוחק איךוד ישראל ואוד קוינים וחוד קו מושח מזכפרין בסויר משתליר בשר הירוס מלבד האירוס של טומס מדשקדושוב ואין אין חילוק ביניהם ומה בן ישראל לקין לכו משוח אלו שהפר מחפר על הכוינים על טומס מקדוש וקדוש וכולי ומני וקדעת משניה משנתנו רבי יהודי תתניה כתוב באבוידה של הפר וסור שם הכיפורים שהיא מחפרת הטומס של הקדוש אז כתוב וכיפר אתס מקדש הקודש מה הכוונה זה לפני ולפנים על טומה של קודש הקודשים אז רש"י אומר על טומ שיראה לפני ולפנים הוא נכנס לשם בהיתר ובהודו שם הוא נטמע אז מצווה עליו לצאת מיד ממושעה שם כדי שתחווה כמו שנראה בפרק שני הוא מתחייב על זה וחיפר וכמובן שמדובר באופן זה כי אם הוא נכנס בטומאה אז מיד שהוא נכנס לעזור הוא כבר עבר ולא רק שהוא נכנס לקודש הקודשים סומו את זה איכל שוב אם הוא נטמע באיכל ושעה כדי שתחבואה מזבח כמשי מזבח הזובם מקטיר כטוירז בטומה רשי כתוב בשיה יש מתקנים ברשי גם בלי שיהיה כמו שמבוע ברשי בחולין על עצם עשיית אבוידה ך פריזורס שנכנס לזור בטומה על כל אלה הודס הכיפורים מכפרת כוהנים כמשי הכל אלו ישראל יחפר אלו הלבים וושבו כולון לכפו ראה שמזכה פרים בסויר המשתלח בשערס לא ייתכן שמושבו כולם לגבי טומסמידש וקדושוב כר בזה כן יש עבדים בנקוינים לסויר של הוא מכפר על ישראל והפר מכפר לכינים אלא מושבו כולם לגבי סויר המשתלח אז המרשו מסביר שאין כאן יחפר מיותר כי הירחפר מדבר על הלבים אלא הכוונה היא שכיוון שדרש נרחפר על הלבים אז מה רואים כאן שהקוינים והלבים והישראלים כולם מוזכרים יחד כוינים כולם הכל זה הישראלים יחפז הלבים אז התיר הקיש אותם כולם שהם כולם מתכפרים בסורר המשתלח דיב רבי יהודה וד רבי שמעון מו אומר כך הרי יש כך בסועיר המשתלח הכהן גודל מתוודה עליו אין זריקת דם שולחים אותו להזוזל בסועיר הפנימי אין וידוי יש רק זריקדם בפרק כהן גודל יש גם וידוי פעמיים וידוי כמו שנראה וגם זורקים את הדם אומר רבי שמעון כשם שדם סויר הנעשה בפנים זריקת הדם לבדה מחפר על יסר על טומס מידש וקדושוב בלי וידוי כריהם וידוי קר דםפור עצמו בלי וידוי מחפר לקויני מלטומס מילש וקדודשוב אזמילא מיותר הווידוי לשאר הוירס וכשם שווידו שלסר המשתלח מכפר על ישראל בשער הוירס כר וידו של פרפר על הקויני בשער הוירס זאת אומרת שמשנתנו שאמרה שלגבי שער הביירס כולם שווים גם כוני מתכפרים בסורמשלח יקדס רבי יהודה שואלת הגימור לרבי שמעון אובד היושבו ה רבי יהודה צודק שמושבו כולם בפסוק יחפר אז באיזה באיזה איזה דבר הם הושבו אונה הגמורה מה יושבו דבני כפורנינו כולם הושבו שיש לכולם כפור ביום הכיפורים בין אל תומס וקדודשוב בין השר מיו כל אחד ואחד מחפ נפשי אילו בפר ואילו בסויר מה היתם בן הרב שמי מה המקור שלו דכסי ולא קח את שני השעירים והוא מפיל עליהם גורלות אז כתוב שניהם יחדקש סויר המשתלח לסועיר הנעשה בפנים הסועיר להשם מה הסועיר הנעשה בפנים אינו מחפר על הקן מלטומס מקדוש בקדושוב תכסי בי שהוא לוקח את הסויר אשר לאום דווקא לעם ולא לקוינים אף סוער המשתלח איןמחר פרקינים בשאר וירס אלא מה הם מתכפרים בפר ורבי יהודה אומר לו לא באמת בסור להזוזל כולם שווים לאכיסקוש קם בפסוק הסעיר הפנימי והסעיר להזוזל שיושוב עם שני הסעירים במראה שהיו נראים אותו דבר באותו צבע ובקוי באותו גובה ובדומים ודעוסה זה בגלל מגיע לכך שצריך לקנות אותם שניהם יהיו שווים אותו סכום אומרת כעת הגמור מן תני לא דתון רבונ מי שנה את הבריסה שלפנינו כתוב ושוחט סעיר אחטוס אשר לאום כך כתוב על הסועיר הפנימי מה זה אשר לאום כמו שדיברנו כעת שאין הקוני מזכר פרים בו רק העם מתכפר בו רק הישראלים ובמי מזכר פרן הקוינים בפורי של אהרון יכול פה בפור של ההרון בפער שהכהן גוד מביא מכספו שהרי כבר נאמ כתוב ויקריספר אחטוס אשר לוי אשר אלוי מהשמע רק לו מה אין להם כפורה אז הכוינים בסורר לא יתכפרו כתוב אשר לאום בפר לא יתכפרו כתוב אשר לא כשהוא היחפר על הקוינים מוציאנו להם כפורה אז במה מסכפרים בסועיר שכתוב בשלום או בפרש שכתוב בהשלום אומרת הבריסה מוטוב מסתבר יותר שהזכר בפורש של אהרון שהרי הותר מקלו לאצל ביסו הכלל שנאמר בו אשר לאי הותר כר הרי כתוב מפורש וחיפה בעדו בעד ביסוי אז נכניס גם את הכוינים והליסקה קויני בסור הנסה בפנים שלא מקלול אצל ביסוי כתוב אשר לאום ולא מצינו שהותר הכלל הזה שרק לעם הוא מגיע ואם נפשך לאמר אם יש לך משהו להקשות על המדרש הזה או מת נראה מה יש להקשות הרי יומר ביס אהרון ברוך השם ביס הליבי ברוך השם עיר השם ברוך השם ביסה ביסת אומרת שכל הכוינים כלולים בביס ההורם אז כש שחטוב על הפע וחיפה בעד ובד ביסוי ביסו הכוונה לכל הקיינים עד כאן אבריסה הזמן תנה מי התנא הזה ששנה שלולי שאמרנו שיש להם כפורה בפער הם ישארו בלי שום כפור הקוינים אומר רבי ירמיה דלא כרבי יהודה די רבי יהודה גם הם לא יתכפרו בפער אומר קויין יש להם כפור על שרז בסוריר המשתלח ומה עם כך כמה את גדעת משנויה ברייסה רוב אומר רבי שמני דומה קוינים אין להם שום כפור בסור משתליח לכן אומר את הברייסה אם לא יתכפרו בפער אין להם שום כפורה אבל לפי רבי יהודה גם לא יתכפרו בפער יש להם עדיין את הסר המשתלח כך אומר רובה ביומר לא אפילו תמשברס רבי יהודה אוכמ תועינו להם כפור לקויני בטומסמידוש וקודוש כי נכון שיש להם על שער אירז בסורר המשתלח אבל תומס של הקדוש לא יהיה להם כי על הסוער של הפנימי כתוב אשר לאום הפר כתוב אשר לאי זה מה שהברס אומרת אז שרואים חפר על הכוינים כשהוא אומר על הקיים על כל הכל לחפר מוציאנו שיש להם כפורה בשערס בסורר המשתלח יש להם כפורה ממילא ממשיכה ברייסה כנדס רבי יהודה וכמוד מוצינו שהקדוש ברוך הוא חס עליהם שיש להם כפורה בשערס כך מסתבר לומר שיש להם כפורה בטומס מידש וקודושוב עכשיו במסקרפרים בפנימיים הישראלים או בפער עם הכהן גודל אז זה מסתבר מאוד טוב שזכה פה בפור של אהרון שריות בקלול אצל ביסוי אבל הסק סקפר בסר הנסה בפנים של מקלול ואם נפש לאמרים תפרור זאת ארמר בסר ברוך השם וגמ עכשיו מברר את הגמור מה אם נפשך לא ימר מה אפשר להקשות שהוזקק להביא את הפסוק הזה בתהילים אונה הגמורה היה אפשר להקשות חי תאים ביסקסיב נכון שהותם מקלול וכתוב חיפד בתו דווקא ביתו על בני ביתו ולא על שאר הכהנים אז זה מביאבריסה כול קור בס כל הכוינים שנאמר בסר ברוך השם וגוימר ירא השם ברוךס השם. עד כאן דף יג.
לצפיה בתכנים נוספים: