הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נ

עבודה זרה דף נחילים בעזרת השם דף מט עמוד ב תחילת פרק רביעי פרק רבי ישמעאל היה פסל ששמו היה מרקוליס היו שמים אבן מכאן אבן מכאן ועוד אבן על גבי שני אבנים וככה היה הצורה של המרקוליס דרך העבודה שלו הייתה שהיו זורקים עליו אבנים יש ויכוח רבי ישמעאל ורבנן האם לצד המרקוליס הגדול עשו גם פסל מרקוליס קטן רבי ישמעאל אומר כן ולכן אם יש שלוש אבנים זו בצד זו שעומדות בצד המרקוליס אסורות כי אנחנו אומרים שזה כנראה מרקוליס קטן בצד המרכוליס הגדול וזה אסור משום עבודת זרה זה אסור בהנאה ואם יש כאן רק שתיים זו בצד זו לצד המרכוליס מותרות כי הסדר היה שהיו עושים מרקוליס משלוש אבנים ולא משתיים וחכמים אומרים זה לא משנה שלוש או שתיים ולפי דעת חכמים לא היו עושים מרקוליס קטן בצד המרכוליס הגדול רק מה מה הם אותם אבנים כנראה אבנים שזרקו על הפסל בדרך עבודתו אז זה תלוי אם זה קרוב או לא שנראות אמו אלה שסמוכות למרקוליס זה נראה שהם שהם נפלו מגל האבנים שזרקו עליו אסורות ושאין נראות אעמו מותרות. זה מסקנת הוויכוח בין רבי ישמעאל ורבנן. אבל בהתחלה הגמרא מנסה לפרש באמת במה הוויכוח שלהם. אז בהתחלה הגמרא הייתה סבורה שרבנן סוברים שבעצם האבנים כאן זה אבנים שהתפרקו מהמרקוליס. ולמה בכל זאת אין אסורות בשלמרבנן קסברי. למה הם עוסכים אפילו שתי אבנים אם הם סמוכות למרקוליסט? כי הם סוברים עבודת כוכבים שנתפרקה לא נתבטלה לפי ש עובדין לשברים שלה וגם האבנים שנזרקו על המרכוליס ונתאוספו עליו נספו נעשו חלק ממנו וכשהם נושרות זה כמו שברי עבודת כוכבים שאסורות לכן אם האבנים האלו נראות אמו שסמוכות אליו דיק לממר מני נפל אפשר לומר שזה נפל מהמרכו אין אסורות ושאין נרות אמו טולים שממנו נפל והם מותרות אלא רבי רבי ישמעאל בהתחלה הגמרא מתפלט מהקסבר אם הוא סובר שעובדין לשברין כמו דברי רבנן אפילו תרתינ מליצר גם אם יש כאן שתי אבנים שיעסרו כישם נראות שהם נפלו ממנו ואם סבר אין עובדין לשברים וכשנשו מהמרקוליס הם נתבטלו אז גם אם היו שלוש אפילו תלת נמיל לא גם לא היו אסורים אמר רבי יצחק בר יוסף אמר בשם רבי יוחנן אני אסביר לך במה הויכוח אז בוא נעשה את זה שלב אחרי שלב במקרה שידוע שהאבנים האלה נשרו מהמרקוליס, נשרו ממנו. דברי הכל אסורות. זה לא משנה כמה אבנים. ברגע שהאבנים נפלו מהמרקוליס, ודאי שזה חלק מעבודה זרה או תקרוב את עבודה זרה וזה ודאי אסור. ואפילו לפי המנדה אמר שאין עובדין לשברים של עבודה זרה. אנמילי עבודת כוכבים דלונו אורכי. דווקא עבודת כוכבים שאין דרכה להתפרק וכשנתפרקה לא עובדים שוב לשבריה. אבל הך באבנים האלה דמעיקר הטבור מיתברי. מלכתחילה מעמידים את העבודה זרה של המרכוליס בצורה לא מחוברת. זאת אומרת הם מעמידים אבן כאן, אבן כאן ואבן על גביהם. לא מחברים את זה. היינו אורכי אז דרכם ליפול. אז הם נעבודות גם כשהם נפלו ממנו. ומה הוויכוח רבי ישמעאל רבנן? כי פליגי בסתמה כשלא ידעו הם נפלו מהמרקוליס או שהם הגיעו ממקום אחר. עכשיו בוא נבדוק אם האבנים האלה קשורות למרקוליס או לא. במקורבות נמי. ברגע שהם קרובות בתוך אמה או חצי אמה למרקוליס דיקה למימר טולים שמני נפל הוא נפל מהמרכוליס דברי הכל אסורות כולם מודעים בין שתיים ובין שלוש אסורות כי פליגה באיזה אבנים הוויכוח במרוחקות מהמרקוליס יותר מהמה אבל בתוך ארבע עמותיו וזה הוויכוח ואם תשאל איך אתה אומר שזה רחוק הרי בצד מרקוליס קטענה היא משמע שלא נחלק חלקו ברחוקות אלא באלה של הצידו שקרובות אליו נבאר מה היא בצד בצד ארבע עמות דידי בתוך הארבע אמות שלו אבל לא יותר קרובות כי הם אם הם מאוד קרובות כולם מודעים שבוודאי אפילו שתי אבניםזה זה מהמרקוליס וזה אסור ומה הוויכוח רבי ישמעאל ורבנן כמו שאמרנו במשנה עצמה רבי ישמעאל סבר דרך אלה שעובדים למרקוליס שנוסעים מרקוליס קטן מעמידים אבנים קטנות בצורת המרקוליס בצד המרכוליס הגדול לכן אם יש שם שלוש אבנים דדמיה למרקוליס הם דומות למרקוליס אסורות כוודאי הם נעשו לשם מרקוליס קטן אבל אם יש שם רק שתיים שהם אינן דומות למרקוליס כי זה לא הכמות של האבנים של מרקוליס ודאי שלא נעשו לשם מרקוליס וין מותרות זה דעת רבי ישמעאל רבנן סוברים אין מנהגם של עובדי המרקוליס שהם עושים מרקוליס קטן בצד מרקוליס מרקוליס גדול לכן לא שנה שתיים ולא שנה שלוש זה לא מרקוליס קטן רק מה כן אם הם נראות אעמו כשהן קרובות מאוד אסורות כיולים שהם נפלו ממנו ושהן נראות עמו אם הם לא קרובות אליו מותרות כי לא טולים שהם נפלו ממנו ובזה הוויכוח אמר מר רבי יוחנן ביאיר שבמקרה שהם קרובות למרקוליס בידוע שנשרו ממנו ואז דברי הכל אסורות ורמיני אני אקשיר לך סתירה אבנים שנשרו מן המרכוליס אם נראות אעמו אם הם סמוכות לו נחשבות עדיין מחוברות אליו והם חלק מעבודת כוכבים והם אסורות ואם שהן אין נראות אמו מ הם שברים בלבד ומותרות ורבי ישמעאל אומר שלוש אסורות ושתיים מותרות רואים שהוויכוח הוא באבנים שידוע שנשרו מהמרקוליס ולכאורה לא כמו דברי רבי יוחנן שמעמיד את הוויכוח בסתם מתרצת הגמרא אמר רבא אל תאמר בברייתא לא תמה שנשרו אלא אימה תאמר שנמצאו בסתם והטעם של רבנן שאם נראות אמו כנראה ממנו נפלו אפילו שהם שברי עבודת כוכבים הם אסורות אז אם כן נמצא שגם הבריתא מעמידת המחלוקת כמו שרבי יוחנן העמיד את מחלוקת נמצא אם כן שלפי איך שהעמיד רבי יוחנן דעת רבי ישמעאל שאם האבנים מרוחקות מה מרקוליס אז אם זה שלוש אבנים זה אומר שזה מרקוליס בפני עצמה והם אסורות אבל אם זה שתיים הם מותרות אפילו שזה בתוך הארבע אמות של המרקוליס נשאלת השאלה וסבר רבי ישמעאל שבסתם השתיים מותרות אפילו בתוך ארבע אמות והתניה ברייתא רבי ישמעאל אומר אם יש שתי אבנים בתוך ארבע מות של המרכוליס בתפיסה לא אסורות ואם זה שלוש אפילו מרוחקות אסורות רואים שבתוך הארבע אמות אפילו שתיים אסורות אמר רב הלו קשטר הברייתה מדברת בתפיסה אחת בתוך ארבע אמות כשאין הפסק בין האבנים לבין המרכוליס אז הוא נפלו מהמרקוליס ולכן זה נחשב שהם נראות אמו והם אסורות בין לפי רבי ישמעאל ובין לפי רבנן כל הוויכוח הוא בשלוש מרוחקות אז באמת כשאין הפסק ביניהם זה ההלכה אבל כאן המשנה מדברת בשתי שתי תפיסות היינו כשיש כן הפסק ביניהם אז דווקא אם נמצאות בתוך האמה או חצי המה כולם יודעים שאסורות אבל אם הם רחוקות רק שם בתוך הארבע מות הוויכוח ויחידה מי אנחנו אומרים שזה נקרא שתי תפיסות שיש איזה טל גבוה דיק הגובה ביני וביני בין האבנים ובין המרכוליס כיוון שהטל מפסיק ביניהם לא טולים שממנו הם נפלו ולפי רבנן הם מותרות בין שלוש ובין שתיים לפי רבי ישמעאל נכון אם זה שתיים מותרות כי הם לא נפלו ממנו אבל אם זה שלוש אז אנחנו אומרים נכון זה לא נפל ממנו אבל זה מרקוליס קטנה בפני עצמה וסמוך למרקוליס הגדולה שואלת הגמרא אומרס כהי גבנה כמו האופן הזה אתה אומר שלפי רבי ישמעאל היו עושים מרקוליס קטנה ליד המרכוליס הגדולה אבל המרכוליס הגדולה זה אבן ועוד אבן ואבן על גביהם אבל המרכוליס הקטנה כתוב שזה שלוש אבנים זו לצד זו לא שזה אבן ועוד אבן ועוד אבן מעל שתי האבנים אבל עושים מרקוליס כי הגבנה והתניה אלו הן אבני בית קוליס היינו מרקוליס אבן אחת אחת מכאן ואבן אחת מכאן ואבן אחת על גביהן אבל שלוש אבנים זו לצד זו אמר רב כיניה הברייתא היא בעיקר מרקוליס שבאמת עושים אבן מכאן ואבן מכאן ואבן מעליהם אבל אחרי שכבר יש מרקוליס גדול ורוצים לעשות מרקוליס קטן סובר רבי ישמעאל שהיו עושים גם שלוש אבנים זו לצד זו מספרת הגמרא ביתו של יני המלך נחרב חרוב אתו עובדי כוכבים באו עובדי מרקוליס הוקימו במרקוליס העמידו בו מרקוליס וזרקו עליו אבנים שזה דרך עבודתו אחר כך את עובדי כוכבים מכרין דלא פלחל למרקוליס באו עובדי כוכבים אחרים שעובדים עבודה זרה אחרת ולא מרקוליס שקלינו לקחו את האבנים וחיפו בהם דרכים וסתרטרטאות חיפו בהם את הדרכים וכל מיני מקומות של הרבים קרבנן דפרשי היו חכמים שנמנעו מלהשתמש בדרכים האלה כי הם סברו שאותם אבנים עדיין אסורות בהנאה בעיקרבנן דלא פרשה היו חכמים שלא נמנעו כי הם סברו שכיוון שעובדי כוכבים ביטלו אותם הם הותרו בהנאה אמר רבי רבי יוחנן בנן של קדושים מהלך עליהם ואנחנו נפרוש מהן מי הוא בנן של קדושים מה נינו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי סימאי למה כך קראו לו המהיקרו לבנן של קדושים שאפילו בצורה שעל מטבע הוא לא הסתכל אפילו בצורתה דזוזה לא מסתכל משום העניין שיש פה חשש שזה צורה של עבודה זרה וכדומה אבל על כל פנים אם הוא לא פורש והוא הולך על אותם דרכים אז אנחנו נפרוש אבל בכל אופן היו כאלה שפרשו והיו כאלה שלא פרשו והיו כאלה שהלכו כל אותם דרכים היו כאלה שלא הלכו מן טעם דמפריש מי הטעם של אלה שנמנעו ופרשו ולא רוצו להשתמש באותם דרכים סבר לה כי אדמה רב גידל אמר בשם רבי חיא בר יוסף שאמר בשם רב זה לא עבודה זרה אלא זה תקרוב עבודה זרה זה דבר שהקריבו לו מנין לתקרב את עבודת כוכבים שאי אפשר לבטל אותה גם גוי שהחליט לבטל את זה זה נשאר אסור אין לה בטלה עולמית שנאמר כתוב על עם ישראל שעבדו עבודה זרה ויצמדו לבעל פאור והזבוחים של הקורבן מה הם נקראים ויאכלו זב בכי מתים מה מת אין לו בטלה לעולם הוא נאסר בהנאה לעולם אף תקרוב את עבודת כוכבים אין לה בטלה לעולם אז גם האבנים שנזרקות למרקוליס נחשבות תקרוב את עבודת כוכבים כי הרי עבודותו של המרכוליס בהשלכת אבנים עליו אז הם לא מתרות אפילו כשהגוי מבטל אותם זה אלה שפרשו ולא רצו לדרוך על האבנים האלה ומן דלא פריש מי שלא נמנע מלהשתמש באותם דרכים יאמר אה תקרובת זה נקרא קורבן דווקא בעין הכהן פנים כמו שהקריבו בבית המקדש זה נקרא קורבן ואם מקריבים את זה לעבודה זרה זה נאסר לעולם וכאן לק בבית מקדש לא זרקו אבנים לכן זה לא נקרא תקרוב את עבודת קורבים שאין לה בטלה אמר רב יוסף ברבא יקלה רבא ברירמיה להטרין רבא בר ירמיה הזדמן למקומינו ואתה והייתם מתנית בידי הוא בא והביא איתו את הברייתא עובד כוכבים שהביא אבנים מן המרכוליס וחיפה בהן דרכים וסרתיעות מותרות בעישראל שהוא לא יכול לבטל עבודה זרה שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהן דרכים וסרתיעות אסורות בהנה אומר רבא בר ירמיה ולת נגר ובולא בר נגר נפרקיני אין חכם ולא בן חכם שיוכל לתרץ קושיה שיש על הברייתה הזאת אמר רב ששת ענה לא נגר ענה ולא בר נגר ענה אני לא חכם ולא בן חכם ופריק נלה אני יכול לתרץ את הקושיה שיש על הברייתה הזאת מה היא קושלי מה הקושיה דרב גידל שאמר שתקרוב את עבודת כוכבים גם גוי לא יכול לבטל אזה דרך כאן אתה רואה שאם גוי הביא את האבנים של המרקוליס והוא חיפה בהם את הדרכים הם מותרות אני אגיד לך אתה יודע מה ההבדל למה האבנים האלה מותרות כי זה לא נקרא תקרב את עבודה זרה כי בהנאין פנים ולקע דווקא דבר שבבית המקדש הדרך להקריב בצורה הזאת אז הם מקריבים את זה להבדיל לעבודה זרה זה נאסר ואי אפשר לבטל את האיסור שלו אבל הזריקת אבנים שזה לא דרך לעבוד ככה בבית מקדש גם אין איזה דין של תקרב את עבודה זרה ולכן זה כן יכול להתבטל מעבודה זרה של ידי גוי גוי ברגע שהוא משתח עם זה את הרצפה אמר הרב יוסף ברל לשון דומה לעניין שמיטה שהשנה השביעית אסורה בעבודות הקרקע מספר היא קלה רבא ברירמיה למקומנו להטרין הוא הזדמן אלינו ואתה והייתי מתנית בידי הוא בא והביא אותו את הבריתה הבאה מתאין לוקחים תולאים שבאילן ומזהמין מזביקים מדביקים על האילן בשביל לשמור עליו בשביעית אף על פי שבשביעית אסור לעשות בדרך כלל מלאכות הקרקע זה שזה רק בא להחזיק את האילן שלקלקל זה מותר אני לא בא להשביח ואין מתליאין ואין מזהמין אילן בימי חול המועד זה הבדל שיש בין שנת שביעית לבין חול המועד עכשיו יש דבר דברים שאין הבדל כאן וכאן בין בשביעית ובין בחול המועד אין מגזמין הכוונה אין חותכים ענף כדי שיגדלו ענפים רבים מסביב לגיזום ומצד שני סכין שמן לגיזום מותר למרוח שמן על ענף שגזמו אותו לפני כן בין במועד בין בשביעית שזה זה עושים כדי שהאילן יתקיים ולא ימות ולת נגר ולא בר נגר דיפרקיני אומר רבא בר ירמיה אין חכם ולא בן חכם שיתרץ קושיה שיש על הבריתה הזאת אמר אבינה ענה לא נגר הנה ולא בר נגרנה ומפרקין עלה אני לא חכם ולא בן חכם ואני יכול לתרץ את הקושיה של הבריתה הזאת מה היא קשיים מה הקושיה שיש על הברייתה הזאת היא מהם תאמר שמכל המועד על שנת שביעית קקשי זה מה שיש לו סתירה מה שנה שביעית דשרי ומה שנה מועד זה אסור. למה בשנת שביעית מותר להוציא תולאים ומותר להדביק על האילן? ולמה בכל המועד זה אסור? אם זה הקושיה אני אתרץ אצלך מדה מביקרים דומים שביעית האיסור זה במלאכה היינו יצירה זה הסרחמנה אבל אם זה תרכה שאין כאן מלאכה מותר בשנת שביעית שרי לכן התלאה וזיום שהם אינם מלאכות הרי הם אינם משבירחים את האילן אלא רק מקיימים אותו שלא ימות אז הם מותרים בשנת שביעית אבל בכל המועד אפילו תרכה שהיא אינה מלאכה ואינה יצירה גם אסור נמי אסור ולכן ההתלה והזיהום אסורים במי יכול המועד ואלה מה תאמר מה הקושיה שיש כאן על הבריתא זיהום בשביעית על גיזום בשביעית כקש ילי היינו זיהום הכוונה לשים את ה את הזבל על האילן וגיזום הכוונה לחתוך ענף כדי שיגדלו ענפים מסביב זה הסתירה שיש לך למה מה מה מה בעצם הקושיה שלך מה ישנה זיום דשרי למה להדביק כדי להחזיק את האילן שלא יתקלקל מותר ומה ישנה גיזום דאסור למה לחתוך ענף כדי שיגדלו יותר ענפים אסור מה בכלל הקושיה מדמי מקרים דומים זיום אוקו מאילני אז מקיים את האילן שלא יתקלקל ולכן זה מותר בשנת שביעית שרי אבל גיזום זה בא לחזק את האילן עברו אילנה ולכן זה אסור בשנת שביעית ואלה תקשי קושיה אחרת שכאן כתוב שזיהום מותר בשנת שביעית להדביק בשביל להחזיק שהאילן לא יתקלקל על ברייתה אחרת ששם כתוב שזיהום עשו בשנת שביעית זה קקש אליי דקטני אצלנו כתוב מתלין ומזמין בשביעית מיני אני אקשה לך ממשנה במסכת שביעית כתוב ערב שנת שנת שביעית מדביקים על אילנות צעירים, מזמין את הנטיות וקושרים עליהם בדים לשמור עליהם מהשמש והקור, קורחין אותם ומכסים אותם באפר, כותמין אותן ובונים סביבם גדר גבוהה אמה וממלאים עפר עושים להם בתין ומשקין אותן עד מתי? עד ראש השנה של שנת שביעית. משמע רק עד אז עד ראש השנה של שביעית אין מותר לזהן שזה מהעבודות שדיברנו. אבל בשנת שביעית עצמה במשנה כתוב שלא לא התירו לזהם את האילנות בשנת שביעית ואם כן לסותר מה שבברייטה כתוב שמותר רבינה מתרץ ודילמה כדרבוקה ברחמה ד אמר רב אוקווה ברחמה לתרץ סתירה אדומה והוא אומר תרי קשקושי הבו שני סוגי חפירות יש סביב זיתים אחד מטרתו להברי ולהשביח את האילן לעברו אילנה וזה אסור בשנת שביעית ואחד מטרתו לכסות את שורשי האילן שנתגלו כדי ואתה מכסה את ה את השורשים שיתגלו כדי שהאילן לא יתייבש לסום איפילי וזה מותר בשנת שביעית כי זה רק מחזיק שהאילן לא ימות ההכנה היא אותו דבר גם כאן לגבי זיהום תרי זיום בבו אה ויש שני סוגי ציפוי בזבל של קליפה של גזע שהתקלפה חד להוקום אילני ושי מה שאתה רוצה לקיים את האילן שהוא לא יתקלקל זה מותר בשנת שביעית וזה הבריתה דיברה שהתירה ומה שהמשנה אומרת שאסור חד לעברו יעיל ואסור שאתה רוצה להבריא ולחזק ולהשביח את האילן זה אסור ובזה המשנה דיברה אז אם כן גם זה לא קשה על הבריתה שלנו וא תאמר איזה קושיה יש על דברי הברייתא משיחה ששכחים בשמן בשביעית על מקום הכתימה שכתמו את הענף השיחה בשביעית קקשלי דקטני בברייתאסין שמן לגיזום מותר למרוח שמן על ענף שגזמו אותו לפני כן בין בכל המועד ובין בשנת שביעית ואורי מיני אני אקש לך סתירה במסכת שביעית במשנה שם כתוב לגבי ערב ערב ערב שנת שביעית ערב שנת שמיטה סכין בשמן את הפגין תאנים שעוד לא השלימו את אבשלתם כדי להשמין אותם ומנקבין אותם בקיסם ומפתמין אותם ממלאים את הנקבים בשמן עד מתי משמע רק המשנה אומרת עד ראש השנה משמע דווקא עד ראש השנה אין מותר לסוך אבל בשביעית עצמה לא זה סותר מה שאמרנו בברייטה שמותר לסוך אפילו בשנת שביעית אז מתרץ רבינה מדמי וכמקרים דומים כאן בבר הברייתא שמותר הה אוקומי אילנה ושרי מה שתסך את המקום הגיזום זה כדי שהאילן לא יתקלקל בא לקיים את האילן שלא ימות ולכן מותר בשנת שביעית אבל הטם במשנה בשביעית מדובר שהוא סך את התאנים כדי לשבח אותם לפתם אותם פטור מפיר ולכן זה אסור בשנת שביעית אמר לי רב סמה ברידרבש לרבינה אתה הבאת לי כאן כמה קושיות שיש על הבריתה ואמרת שאתה יכול להתרץ את כולם אני אגיד לך מה הקושיה של רבא ברירמיה משיחה דכל המועד הזיהום דכל המועד זה הייתה הקושיה של זה קקש מכדי הרי גם לסוך את מקום הכתימה של הענף וגם לשים את הזבל על המקום שהתקלף בגזע מכדיק מי ואיוקמי שניהם המטרה שלהם לקיים את האילן שהוא לא ימות אם כן מה ישנה הי דשרי למה שיחה מותרת ומה ישנה הי אסור למה זיום אסור הינו דקה אמרלי וזה מה שרבא ברירמיה התכוון כשהוא אמר לת נגר ולא בר נגר דפרקיני אין חכם ולא בן חכם שיכול להתרץ את הבריתה הזאת ועד כאן דף Вот
לצפיה בתכנים נוספים: