הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נג

[מוזיקה] עבודה זרה דף נג מתחילים בעזרת השם דף נב עמוד ב במשנה עובד כוכבים גוי מבטל עבודת כוכבים שלו אם הוא החליט שהוא יותר לא רוצה לעבוד את העבודה הזרעה הזאת הוא יכול לבטל אותה ואז היא חוזרת להיות מותרת בהנאה וגם עבודת כוכבים של חברו אפילו אם חברו עובד עבודת כוכבים מסוג אחר לעומת זאת, ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עצמו ולא של עובד כוכבים אחר. עוד אומרת המשנה, המבטל את העבודת כוכבים אז ממילא הוא מבטל גם את משמשי עבודה זרה כי בזה שהוא גילה דעתו שאינו רוצה את העבודה זרה אז הוא כבר לא רוצה גם את הכלים לתשמיש העבודה זרה אז הוא ביטל אותם בזה אבל אם הוא לא ביטל את העבודה זרה אלא ביטל משמשיה משמשין מותרים ועבודה זרה בעצמה היא אסורה כי לא מספיק פיק שהוא מבטל את המשמשים של העבודה זרה כדי לבטל את העבודה זרה עצמה הוא צריך לבטל אותה לשבור אותה מביאה הגמרא מתנהלי רבי רבי שנה לבנו רבי שמעון ברבי את מה שאצלנו כתוב עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו אז רבי שמעון אמר לי לרבי אביו רבי שנית לנו בילדותיך בצעירותיך עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל ועכשיו אתה אומר שלו ושל חברו משמע של ישראל הוא לא יכול לבטל שואלת הגמרא איך באמת אמר רבי דבר כזה עבודת כוכבים דישראל מיקבטלה מה ככה אמר רבי בצעירותו שאפשר שעובד כוכבים יבטל עבודת כוכבים דישראל והרי ושם בסתר כתיב לגבה היינו שהיא תאונה גניזה איך אתה אומר שאפשר שגוי יבטל עבודה זרה של ישראל אמר רבי הלל בנו בריד רבי ולס לא נצרכה אלה לעבודת כוכבים שיש להעבד כוכבים בשותפות כיוון שמבטל חלקו יכול גם לבטל חלק הישראל זה מה שרבי סבר בילדותו בזקנותו הוא חזר בו שאף על פי כן העובד כוכבים לא יכול לבטל את החלק של הישראל מבררת הגמרא בילדותו מה כסבר ובזיקנותו מה כסבר מה היה ההבדל בין מה שהוא סבר בצעירותו לזקנותו בילדותו סבר ישראל הדעתה דעובד כוכבים פרח היהוד יהודי עובד את העבודה זרה על דעת העובד כוכבים וכיוון דעובד כוכבים מבטל דנפשי הגוי ביטל את החלק שלו ישראל נמ מבטלה אז גם שלישראל מתבטל מעצמו כי הרי הישראל תלוי בגוי בזקנותו סבר ישראל הדעת לנפשי פלך הישראל על דעת עצמו הוא עובד הוא אינו אותו לדעתו בדעת הגוי לכן כי מבטל עובד כוכבים את חלקו לנפשי חלקו דישראל לא בטיל איק דמתנלה הסיפה יש כאלה ששנו את דברי רבי אליל בנו של רבי ולס על החלק השני במשנה שישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובדת כוכבים פשיטה לא מצאנו פסוק שהוא יכול לבטל אז פשוט שהוא לא יכול ועל זה אמר רבי הילל בריידרבי ולס לא נצרכך ההלכה הזאת להשמיע אלא כשיש לישראל בשותפות גם משמלן ישראל הוא דלא מבטל עבודת כוכבים דעובד כוכבים אבל עובד כוכבים דנפשי מבטל את החלק שלו מבטל ולא אומרים שכשם שחלקו של ישראל אינו בטל גם חלקו של העובד כוכבים אינו בטל היא קדמתנלה יש כאלה ששנו את דברי רבי הלל בנו של רבי ועלס הברייתא רבי שמעון בן בנסיה אומר עבודת כוכבים של ישראל אין לה בטלה עולמית מה היא עולמית למה צריכים להוסיף את המילה עולמית אמר על זה רבי ללבר ועלס לא נצרכה אלה שיש לו לעובד כוכבים בהשותפות ומגיעים ומחדשים לנו שאפילו אם העובד כוכבים בטל את חלקו חלק הישראל אינו בטל וכמשמלן הברייתה דישראל הדעתה דנפשי יפלח מדעתו הוא עובד לעבודה זרה ודעתו אינה תלו בדעת העובד כוכבים. משנה נוספת. כיצד מבטל העובד כוכבים את העבודה זרה. כת ראש אוזנה, ראש חותמה, ראש אצבעה, או שהיקה עליה בפטיש עד שנתמערכה, חסה, אף על פי שלא חיסר אותה, בטלה רק בפניה, השתין בפניה, השליך אותה לתוך תית או לתוך צועה, גררה, זרק בה את הצואה, הרי זו אינה בטלה. אין בזה כדי להראות שמבטלה הועיל ותולים שרק לפי שעה הוא כועס עליה אבל אחר כך שהוא ירגע יחזור ויבוד אותה מכרה או משכנה בהלואתו רבי אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל אמרנו שאם העובד כוכבים מאכת עבודה זרה הוא ביטל אותה אפילו שלא חיסר אותה שואלת הגמרא כי לא חיסרה במה היא ביטלה הרי זה כמו שהוא רק בפניה כי הרי הוא לא החסר אותה אמר רבי זירא מדובר כשפכסה בפניה ממש מעך אותה בפניה וקלקל את צורתה אמרנו שאם הוא רקק בפניה והשתין בפניה הוא לא ביטל אותה מנן מילה מנען שזה לא נחשב שהוא ביטל אותה אמר חזקיה דמר קרא פסוק אומר והיה כי רעב והתקצף הוא נהיה רעב הוא נהיה עצבני וקילל במלכו ובאלוהיו את העבודה זרה שלו הוא מבזה אותה הוא פנה למעלה פנה ליבו לשמיים כתיב בטרי פסוק אחר כך ולארץ ייבית אחר כך הוא יחזור לעבוד את העבודה זרה שלו והנה צרה וחשכה הוא יפנה אל החושך שלו וגומר הפירוש של הפסוק דאף עלגב דקילל מלכו ואלוהיו ופנה למעלה אף על פי שהוא כבר קילל את העבודה זרה ופנה לקדוש ברוך הוא אחר כך אל ארץ יביט כל כעסו זה רק זמני ואחר כך הוא חוזר בו לכן כשהוא רק ביזה את עבודה זרה ה הדעה שלו לא לבטל אותה אלא הוא הולך וחוזר אליה אחר כך במשנה למדנו שאם הוא מכר את העבודה זרה הוא משכן אותה בהלוואתו יש בזה ויכוח. רבי אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל. מביאה הגמרא זהירי אמר בשם רבי יוחנן ורבי ירמיה אמר בשם רב. טעם לוויכוח של רבי ורבנן. אחד אמר מחלוקת שמחר העובד כוכבים לצורף בצורף עובד כוכבים חברו. רבנן סוברים שהוא לא ביטל. הועיל והמוכר סובר כיוון שהכונה הוא עובד כוכבים. ודאי לקח את העבודה זרה כדי לעבוד אותה ולא כדי לשבור אותה. אבל במקרה שהוא מכר לצורף ישראל, דברי הכל ביטל מדעתו כי הוא יודע שישראל הזה לא קנה את העבודה זרה בשביל לעבוד אותה אלא בשביל לשבור אותה. אחד אמר מצורף ישראל המחלוקת אבל הוא לא פירש מה סוברים רבנן ומה סובר רבי כשהוא מכר לצורף עובד כוכבים. לכן מסתפקת הגמרא היא בעיה להו בצורף ישראל נחלוקת אבל בצורף עובד כוכבים דברי הכל לא ביטל. למה? כי הוא טולה שעובד כוכבים יעבוד את הפסל הזה עוד ילמה או שנאמר בין בזה בצורף ישראל ובין בזה בצורף עובד כוכבים המחלוקת היינו גם בצורף ישראל שיש סברה לומר שהוא ישבור את העבודה זרה יש ויכוח אם הוא ביטל או לא כל שקם מצורף עובד כוכבים שיש את הויכוח הזה מביאה הגמרא תשמד אמר רבי נרין דבריי שאם הוא מכר הוא ביטל את העבודה זרה כשמכרה לכבל אותה דברי חבריי שלא ביטל כשמכרה לעובדה הגמרא הבינה שהוא נחלק עם חבריו בשני המקרים, בין כשהוא מכר לכבל אותה ובין כשמחר לעבוד אותה למישהו שיעבוד אותה. רבי שמע כנראה מרבותיו שבשניהם הדין שביטל וחבריו שמעו מרבותיהם שבשניהם הדין שלא ביטל. אלא שלאלו ששמעו את המחלוקת שלהם היה נראה כדברי רבי במקרה שמכר למישהו שיחל בעבודה זרה ונראה כדברי חבריו במקרה שמאחר למישהו שיעבוד אותה. לכן מבררת הגמרא מה היא לחבלה ומה היא לעובדה. מה הכוונה היא למה לחבלה הכוונה שהוא מכר אותה על מנת לכבל אותה ממש לשבור אותה ולעובדה הכוונה שהוא מכר על מנת לאבוד אותם לעובדה ממש ובזה הוויכוח רבי ורבנן אם כן מה הי טעמה דמנדה אמר מה טעמו של רבי שהיא מכר אותה על מנת לעובדה ביטל הרי במפורש שהוא אמר שהוא מוכר את זה לשם עבודת כוכבים ומה הטעם הדמנדה אמר לא ביטל מה הטעם של רבנן שאמר על מנת לכבל לא ביטל הרי בוודאי ביטל בדעתו כי הוא מכר את זה למישהו עלמנת לכבל אלא מבאר את הגמרא את דברי רבי באופן אחר אלא לו לחבלה הכוונה שהוא מכר את זה בסתם למי שעתיד לחבלה ומנו מי הוא זה שיח את העבודה זרה צורף ישראל שרבנן סברו שהוא לא ביטל כי המוכר סובר כיוון שדמי היקרים הישראל לא ישבור את העבודה זרה הזאת אלא ימכור אותה לעובד כוכבים והעובד כוכבים יעבוד אותה רבי סבר שהמוכר יודע שמן הסתם הישראל יכבל את העבודה זרה הזאת ויטיך אותה בקור ויעשה מנמנ כלים אחרים ולכן הוא ביטל אותה ומה הכוונה לא עובדה הכוונה שהוא מכר את זה לגוי למי שעתיד לא עובדה ומן הוא צורף עובד כוכבים ושמע מינה מדברי רבי שאמר שנחלק עם חברה בשני המקרים האלה אלא שבזה נראים דבריו ובזה נראים דברי חבריו רואים שבין בזה בצורף עובד כוכבים ובין בזה בצורף ישראל בשניהם המחלוקת אז אם כן אולי נאמר שתהיה לנו הכראה בספק הזה של הגמרא דוכה הגמרא לא אל תפרש כך את דברי רבי אלא אחיקה אמר ככה הברייתה אומרת אמר רבי נראין דבריי לחבריי כשמכרל לחבלה היינו לצורף אומן הוא צורף ישראל לא כמו שהגמרא הבינה בביאור הראשון שאלה ששמעו את הוקוח שלנו נראה כדבריי במקרה שמחר לחבלה והפירוש יהיה שנחלקנו בשני המקרים אלא הפירוש שאף חבריי לא נחלקו עליי אלא כשמוכרה לעובדה שהוא מכר אותה לצורף עובד כוכבים בזה הם סוברים שהמוכר טולה שבוודאי העובד כוכבים הצורף לא ישבור אותה אלא יעבדנה ולכן הוא לא ביטל אותה אבל אם הוא מכר אותה לצורף ישראל שהוא ודאי יחבלנה מודו לי שביטל ואם כן א נכריע את הספק של הגמרא שדווקא כשמכר לצורף עובד כוכבים נחלקו רבי ורבנן אבל בצורף ישראל אפשר לומר שכולם מודעים שהוא ביטל בקשה הגמרא קושיה מברייתא מיטוי הלוקח שברים של כסף שמכונים גרוטאות מן העובדי כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם לפני עד שלא נתן מאות משך תגרוטאות שבתוכן העבודת כוכבים לא קנ למה? כי זה משיכה בטעות כי הוא לא ידע שיש שם עבודת כוכבים לכן יחזיר את העבודה זרה לעובד כוכבים ואם אחרי שנתן את הכסף מי שנתן מראות משך אז אפילו שהוא לא קנה הוא לא יכול להחזיר את זה כי הוא כבר שילם וכשיחזור ויתל ויתן את זה לעובד כוכבים זה נראה כאילו שהוא מכר את זה לעובד כוכבים לכן יוליך לים המלח אז רואים שאפילו שהעובד כוכבים מכר את העבודה זרה לישראל העבודה זרה לא נתבטלה כי אם היא נתבטלה ישראל מותר לו להנות מזה זה מוכיחה הגמרא אם אמרת בשלמה בצורף ישראל המחלוקת רבי ורבנן ה מה שאנחנו רואים שכשהוא מכר את זה לישראל הוא לא ביטל מני רבנן היא זה כמו דעת רבנן אלא אם אמרת בצורף עובד כוכבים מחלוקת אבל בצורף ישראל דברי הכל ביטל המני מי התנה של הבריתה שסובר שכשהוא מכר לישראל הוא לא ביטל לא כמו רבי ולא כמו רבנן אז אם כן ראיה כמו הדעה שסוברת שהוכוח הוא בצורף ישראל כשהוא מוכר את זה לצורף ישראל זוכרה הגמרא שניהם הדין של הברייטה שונה מהדין של המשנה דדתא דגרוטאות זווין העובד כוכבים מכר כאן חתיכות של כסף הדתה דעבודת כוכבים לא זווין הוא לא ידע שבכלל יש כאן עבודת כוכבים בתוך הגרותאות לכן אין כוונתו לבטל אותה כי הוא לא ידע בכלל שיש כאן עבודה זרה אבל כשהוא מוכר מדעתו לישראל בוודאי שהוא ביטל אותה מביאה הגמרא תנו רבנן עובד כוכבים שמשכן את העבודת כוכבים בהלוואתו לו עליה או שנפלה על העבודה זרה שלו מפולת והוא לא מפנה את המפולת או שגנבו עלסטין והוא לא מחפש להחזיר אותה אליו או שהיניחו הבעלים והלכו למדינת הים. הדין הוא אם עתידין לחזור לאותו מקום אז זה יהיה כמו מלחמת יהושע. היא אסורה כמו עבודת כוכבים של אמוריים שיצאו למלחמה במלחמת כיבוש הארץ. הגמרא הבינה כעת שהם חזרו ולכן העבודות כחובים שלהם נאסרו בהנאה כי הם לא ביטלו אותם לפני יציאתם ואז גם היא אינה בטלה. מבארת הגמרא למה הברייתה אתה צריכה להשמיע את כל המקרים הוא צריכה דיתנ לווה עליה אם היה כתוב שהוא עשה אות משכון היה אפשר לומר מדאבנה למה הוא לא מכר אותה היה לו הרבה יותר קל למכור את העבודה זרה ולקבל את הכסף למה הוא לקח עליה הלוואה כנראה שלא ביטלה אבל נפלה עליה מפולת דלא כם מפנילה למה הוא לא מפנה את המפולת אימה בטול בטלה אולי אומר שמכאן יש ראיה שהוא ביטל אותה צריך לכן צריך להשמיע שלא זה לא ראיה שכוונתו הייתה לבטל אותה והיא תנה נפלה עליה מפולת אינה בתל אפשר לומר שהוא נסבר הרי מונחת במקום הזה המנחת כל מדבנלה שקלנלה כשאני ארצה לקחת את זה אני אפנה את המפולת ואיקח אותה משם אבל גמבו הליסטים מדלוקה מהדר הבטרה שגמבו אותה ליסטים מזה שהוא לא מחזר אחריה לקחת אותם מהם בחזרה ראיה שבטול בטלה הוא ביטל אותה צריך לכן הביתה יצאה לחדש במקרה הזה שאין ראיה מכאן והיא אינה בטלה ויתנה גנבו הליסטים היה כתוב שיסטים גנבו אותה והוא אינו מחזרי אחריה אינה בטלה היה אפשר לומר שהתמור משום דסברה עובד כוכבים היא עובד כוכבים שקיל לה אם עובד עבודה זרה לקח אותה מפלח פלח הוא בעצמו יעבוד אותה ואם ישראל שקלה אם יהודי לקח אותה הייתה דדמי היקרין כיוון שזה יקר ואנשים מוכנים לשלם על זה הרבה הישראל מזבין לה לעובד כוכבים הוא ימכור את זה לגוי עובד עבודה זרה והוא לא ישבור את זה והעובד עבודה זרה יעבוד לה פלח אבל הניחו הבעלים והלכו למדינת הים והם תידים לחזור דלא שקלו בעדי מזה שהם לא לקחו איתם את העבודה זרה ביטלו בטולי בטלועה כנראה הם ביטלו עבודה זרה צריכה לכן הביתה צריכה לחדש אף על פי כן אין מכאן ראיה והיא אינה בטלה בסיום הברייתא אמרנו שאם עתידין לחזור כמלחמת יהושע אינה בטלה התחלה כמו שאמרנו הגמרא הבינה שהראיה ממלחמת יהושע היא שהמוראים נלחמו עם ישראל ואחר כך שבו למקומם ולכן העבודות זרות שלהם לא התבטלו נשאלת השאלה מידי במלחמת יהושע מידה רדו וכי המוראים חזרו למקומם והרי היהודים כבשו את ארצם מתרצת הגמרא אחיקה אמר זה הכוונה של הברייתא אם דעתם הייתה התישה עתידן לחזור אם דעתם הייתה שם עתידים לחזור הרי כמלחמת יהושע עבודת כוכבים שלהם אסורה כמו העבודת כוכבים שלהם הורים שיצאו למלחמה והם חשבו שהם יוכלו לחזור ולכן עבודת כוכבים שלהם נאסרו בהנאה אף על פי שבסוף הם לא חזרו הם חשבו שהם יחזרו לכן אין לה בטלה בטלה והיא אסורה. שואלת הגמרא, למה הבריתה הייתה צריכה לטלוט את הדין הזה במלחמת יהושע? למה ללמיטלי במלחמת יהושע? הבריתה הייתה יכולה לומר, אם דעתם לחזור אז העבודה זרה שלהם לא בתלה. אונה הגמרא, דרך אגב, הברייתא רצתה לחדש לנו עוד דין. מילת אגב אורחה כמשמלן. כי עד אמר רבי יהודה אמר בשם רב, ישראל שזכף לבינה כדי להשתחוות לה, אבל הוא לא השתחווה על עדיין. ובא עובד כוכבים והשתחב עלה העובד כוכבים מסר את לבנה אפילו שהיא אינה שלו ומנלה דעסרי מנין שהעובד כוכבים מסר אתה לבנה אמר רבי אלעזר דין זה נלמד ממלחמת הכיבוש כמו תחילה של ארץ ישראל ואמר רחמנא תורה אומרת ואשריהם תשרפון באש האילנות שבארץ ישראל שנעבדו על ידי העובדי כוכבים נאסרו מכדי הרי ארץ ישראל וכל מה שמחובר לארץ ישראל ירושה היא להם לישראל מאבותיהם כי הרי ניתנה לאברהם הקדוש ברוך הוא הבטיח כי לך אתננה ואין אדם עוסר דבר שאינו שלו אותם גויים שבאו אחרי האבות כיצד הם מסרו את העצים בהשתחווה ואם משום הנח דמעיקרה האם ירצה לתרץ שהם לא נאסרו אותם השרות שנאבדו אחרי שניתנה הארץ לאברהם אלא דווקא אלה שכבר נעבדו לפני שניתנה הארץ לאברהם ואנחנו לא יודעים הרי איזה עצים היו לפני אברהם ואיזה מאחרי לכן כולם נאסרו אם כן בביטול הבעל מסגילו היה אפשר להכריח את עובדי כוכבים לבטל את כל הצעשרה כי הרי עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו אפילו בעל כורחו אלא מדפלכו ישראל להגל מזה שישראל עבדו ונכשלו בחטא העגל גלו הדעתיו דניחו בעבודת כוכבים בזה היהודים גילו דעתם שנוח להם בעבודה זרה חייתו עובדי כוכבים. אחרי זה כשעובדי כוכבים עבדו את אותם עצים של עם ישראל בארץ ישראל שליחותה דידו אבדי הם עשו שליחותם של ישראל ונעשה את העבודת כוכבים של ישראל שאינה בטלה עולמית נאמיר תודה ר ישראל שזקף לבינה כדי להשתחוות לה גלידת גילה דעתו דניךלי בעבודת כוכבים נוח לו בעבודה זרה וחיתה עובד כוכבים ופלח לשליחותה דידי כאביד אחרי זה כשעובד כוכבים יבוא וישתחווה לותה לבינה הוא עושה את זה בשליחותו של ישראל ולכן היא נאסרה זה מה שהבריתה רצה ללמד אותנו דרך אגב במלחמת יהושע שואלת הגמרא ודילמה אולי דווקא בעגל הוא דיניחהו אולי עם ישראל רצו דווקא את העבודה זרה של העגל במידחרינה לא אולי הם לא רצו את עצא השרה אז אם כן הגויים לא השתחוו בשליחותם של ישראל ואם כן העשירה לא נעסרה אונה הגמרא אמר קרא אלה לשון רבים אלוהיך ישראל מלמד שישראל באותה שעה עיוו לאלוהות הרבה נמצא שגם את העשירות הם רצו לעבוד ואם כן כן, האמורים עשו את שליחותם כשהם עבדו את אותם אשרות. שואלת הגמרא, אימה? אולי נאמר כל דבהדי עגל ניצרו. אולי דווקא אלה שהשירות שהיו בזמן העגל נאסרו מטעם השליחות, אבל אלה שנעבדו מכאן ואלך, אלה ש עבדו אותם, אותם עצים שעבדו אחרי שישראל עשו תשובה, נשטרה יהיו מותרים כי אין אדם עוסר דבר שאינו שלו. אונה הגמרא, מן מוכח, מי יודע איזה עשירות עבדו היו באותו זמן ואיזה עשרות לא היו באותו זמן. אז כיוון שאנחנו לא יודעים איזה עצי השרה היו בזמן של העגל, לכן כל עצה האשרה נאסרו. כי את העצה השרה שהגויים עבדו בזמן שעם ישראל רצו את העגל ורצו שאר עבודות זרות, אז בעצם עובדי עבודה זרה שהיו בארץ ישראל שעבדו אז לעצא השרה יכלו לאסור את העצה השרה. ולכן הם כן הם באמת כן יכלו לאסור אותם כי זה נחשב כמו שהם עשו שליחותם של ישראל בזה שהם עבדו להם את הצאשרה כיוון שהם אמרו אלה אלוהיך ישראל הם יואו להם אלוהות הרבה על זה אומר הפסוק ישראל אמרו לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אתה הרי לא שוכח אין שכחה לפני כיסא כבודך אז אם כן אולי לא תשכח לנו את חטא העגל שמרנו אלה אלוהיך ישראל אמר להם הקדוש ברוך הוא גם אלה תשכחנה את מה שאמרת עם ישראל אלך ישראל אני הולך לשכוח אני מוכה לכם על העוון הזה אמרה הכנסת ישראל הקדוש ברוך הוא אז אולי אם אתה שוכח אולי גם תשכח את זה שקיבלנו את התורה אבל זה אומר לנו הקדוש ברוך הוא ומה שאמרתי אנוכי השם אלוקיך וקיבלתם את התורה בהר סיני ואנוכי לא אשכחך זה הקדוש ברוך הוא יזכון לנו תמיד את זה שזכרנו ובאנו ורצנו אחריו וקיבלנו את התורה ועד כאן דף נג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: