הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נט

עבודה זרה דף נט מתחילים בעזרת השם דף נח עמוד ב שורה שישית מלמטה מספרת הגמרא על ריש לקיש הזדמן הקלה למקום שנקרא בוצר אפשר לטעות בין בוצר לבין בצר חזה הוא ראה ישראל דכאכל פירא דלא מאסרי הוא ראה יהודים ואם אוכלים פירות שלא הפרישו מהם מעשרות ועסר להו הוא היה סבור שבוצרה זה אותה עיר שנקראת בצר בפסוק שהיא במדבר בארץ המישור חלק מארץ ישראל והפירות שלה חייבים במעשר זה דבר אחד שהוא טעה והורה להם בטעות שהפירות אסורים כי הם לא מאוסרים דבר שני חזמ מיה דסגדי להו עובדי כוכבים הוא ראה מים שעובדי כוכבים השתחוו להם ושטו ישראל והישראל שותים מהמים האלה אף על פי שהם מים שעבדו אותם עבודה זרה וגם כאן בטעות הוא אסר להם אסר להוט לקמד רבי יוחנן הוא בא לפני רבי יוחנן וסיפר לו את שני הייסורים אמר לי אמר לו רבי יוחנן אל תנוח אפילו רגע עדמקטורחלךזילדר כשהבגדים החשובים עליך אחד תחזור תתיר להם את שני הייסורים בצר בארץ ישראל זה מקום אחר לו היינו בוצרה בוצרה באמת זה חוץ לארץ לא חייבים במעשר הפירות שלה ומים של רבים אף על פי שעובדי כוכבים שתחוו להם אינן נאסרים זה לא הופך להיות עבודה זרה למה רבי יוחנן התיר את המים כי הולך לשיטתו לטעמי דאמר רבי יוחנן משמ רבי שמעון בן יוצדק מים של רבים אינן נאסרים משתחווים והופכים אותם לעבודה זרה דייקת הגמרא אבל אם זה מים דיחיד שמנוביעים מהשדה שלו אם העובדי כוכבים השתחוו נאסרין ותיפו היה מספיק להתיר דמחוברין נינו ומחובר אינו נאסר משום עבודת כוכבים אונה הגמרא לא צריכה דטלשינו גלה פעמים הם נטלשים על ידי הגלים והם נאבדו בשעה שהם היו תלושים לפני שחזרו לארץ אם הם של יחיד הם נאסרו שואלת הגמרא סוף סוף הרי שנינו במשנה בדף מ שהר שעבדו אותו עבודה זרה כשהוא היה מחובר אינו נאסר וכשנאקרו אבנים ממנו מעצמם ונאבדו יש ויכוח בני רבי חיא ורבי יוחנן בדף מו אם הם נאסרו או לא ולא התפרש מי עוסר ומי מתיר אותו דבר גם המים האלה שנתלשו מעצמם ונעבדו אפשר להשוות לאותו ויכוח ואם רבי יוחנן כאן הדעה שלו לאסור את המים תסתיים נכריע רבי יוחנן הודה אמר לגבי אבנים שנאקרו מעצמן שאסורות תרצת הגמרא לא צריכה המקרה שעליו אמר רבי יוחנן שזה אסור דתפחינו בידי שהעובד כוכבים תפח והטיז בידו מלמטה כלפי מעלה במים השתחווה להם כשהם תלושים בידי אדם הם לא נטלשו בידי שמיים והם אינם דומים לאבני ההר שנאקרו מאליהם לכן אם היו של יחיד נאסרו לפי דעת כולם ואי אפשר להכריע מכאן מה דעתו של רבי יוחנן לגבי אבני הר שנתלשו מעצמם מספרת הגמרא על רבי חיא בר אבא שהוא הזדמן לעיר בארץ ישראל שנקראת גלה הוא ראה חז דבר נורא והיום בנות ישראל דמעיברן מעובדי כוכבים מעוברות מעובדי כוכבים שמלו לצורך גירות ולא טבלו אז הם עדיין לא גיירים דבר שני חזה חמראה דמזגו עובדי כוכבים ושטו ישראל הוא ראה יין של ישראל שעובדי כוכבים מזגו את זה היין פעם היה מאוד מרוכז ולא היה אפשר לשתות אותו בלי להוסיף לו מים הוא ראה שעובדי כוכבים הוסיפו מים וישראל שתו דבר שלישי חזה הוא ראה סוג קטנית טומוסה דשל כולהו עובדי כוכבים ואחרי ישראל עובדי כוכבים בישלו את הטורמוס והישראל אכלו ולא אמר לו ולא מידי הוא לא אמר להם את ההלכה מדינם התה לקמד רבי יוחנן הוא בא לפני רבי יוחנן אמר לרבי יוחנן לרבי חיא ברבצחרז על בניהם שהן ממזרים ועל ינן שאסור משום יין נסך ועל טורמוסן שמחמירים שהוא נחשב אסור משום דבר שהתבשל על ידי עובדי כוכבים בשולי עובדי כוכבים אבל זה לא שזה באמת באמת מעיקר הדין אסור משום בישולי עובדי כוכבים אלא החמירו עליהם משום שהם אינם בני תורה והם יבואו אם יתירו להם את זה הם יבואו לזלזל בבישולים גמורים של עובדי כוכבים והגמרא הולכת ומפרטת למה גזרו על בניהם של ממזרים רבי יוחנן הולך לשיטתו לתעמיד אמר רבי יוחנן עובד כוכבים שבא להתגייר לעולם מנוגר עד שמולה יתבול וכאן כיוון שהוא רק מל יל הוא לא טבל אז הוא נחשב עובד כוכבים הוא ואמר רב ברחנה אמר בשם אותו רבי יוחנן דבר נוסף עובד כוכבים והבד הבעל בת ישראל אבלד ממזר דבר השני גזור על ינה משום יין נסך משום אף על פי שבעצם העובד כוכבים בכלל לא נגע ביין הוא רק שפך בתוך זה מים משום המשל לך לך אמרין לנזירה אומרים לנזיר שאסור לו לאכול ענבים סחור סחור לקרמה לא תקרב מסביב סביב לקרם אל תתקרב כדי שלא תבוא להיקשל ב לאכול ענבים. הדבר השלישי תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים לפי שאינם בני תורה. זאת אומרת זה לא באמת בישולי עובדי כוכבים אלא החמירו עליהם כדי שלא יבואו להתיר גם בבישולי נוכרים גמורים. מדקת הגמרא תמדנם בני תורה בני תורה שהרי בכי זה נחשב דבר שמעיקר הדין מותר. והרי אמר רב שמואל ברבי יצחק אמר בשם רב כל מאכל שנאכל כמות שהוא חי אם אפשר לאכול אותו בלי בישול אז אם בישל אותו עובד כוכבים אין בו איסור משום בישולי עובדי כוכבים אבל הטורמוסים האלה אינם נאכלים חיים אלא רק מבושלים אם כן היה צריך לאסור אותם מעיקר הדין משום בישול עובדי כוכבים לא רק בשום שמנם בני תורה אונה הגמרא רבי יוחנן כיך לישנה סביר עלי הוא סובר כמו הלשון הבא דאמר רב שמואל ברבי יצחק אמר בשם רב כל מאכל שאינו ראוי לעלות לשולחן מלכים, לאכול בו את הפת, ללפט בו את הפת, אף על פי שדרך אדיוט אדם פשוט ללפת בו את הפת, אם בא עובד כוכבים ובשלו, אין בו משום מישהו לא ובדי כוכבים, אף שאין דרכו לאכלו חי אלא מבושל. הטורמוסים האלה אינם ראויים להעלות על שולחן מלכים. ולכן תלה רבי יוחנן תמד אינם בני תורה ולכן הוא אסר להם. אבל אם הם היו בני תורה הוא היה מתיר להם. שערי. מסתפקת הגמרא באו מני מרב קהנה שאלו אותו עובד כוכבים מה הוא שיוליך ענבים בכלי לגט של ישראל כי הרי היין זב מאותם ענבים לתוך הכלי וכששופחים אותם לתוך הגת נשפח גם אותו היין שהעובדי כוכבים הוליכו אמר לו רב קהנה אף על פי שאינו קרווי יין עד שחטו אותו בגת והוא יתחיל להימשך לכיוון הבור שמתחת לגת ואם כן כן כרגע הוא עדיין לא אסור משום יין נסך בכל זאת כאן אסור משום לך לך אמרין נזירה סחור זחור לקר לא תקרב אומרים לנזיר אל תלך מסביב אל תתקרב לקרם כדי שלא תבוא לאכול מהענבים מקשה הגמרא הייתי והי רב יימר לרב קהנה איך אתה עוסר את הענבים האלה עם היין המעט שזב מהם הרי שנינו עובד כוכבים שהביא ענבים לגת בסלין ובגיגיות קטנות שנקראים דודורין אף על פי שהיין מזולף עליהן על הענבים מותר אמר לי רב קהנה מהדין הזה שהביא כבר את הענבים בדיעבד כאמרת להביא ראיה הנאה לאביהם לכתחילה כאמינה לכתחיל אמרתי לאסור אבל בדיעבד באמת זה מותר מספרת הגמרא אתרוג של עובד כוכבים נפל לחבית יין של ישראל ההוא אתרוגה דנפל לחבית דחמראה אידרי עובד כוכבים ושקלי קפץ ערבת כוכבים בהלב של האתרוג וחזו בתוך היין כדי שלא ישכע באו לשאול את רבשי האם היין נאסר אמר לו רבשי נקטו לידי כי היחידי דלא לשכשך בי אמר להם תחזיקו את ידו כדי שלא ישכשך ידו ביין לשם ניסוך כשיוציאנה ויאסור את היין בהנאה וברצוע תת החבית לצעד אחד עד שייפה עד שישפך היין לתוך כלי אחר והיד שלו תמצ מצא למעלה מן היין שנשאר ואז הוא יוכל להוציא את היד והיין יהיה מותר בהנאה אבל אם הוא יוציא את ידו כשב בתוך היין אי אפשר לשמור עליו שלא ישכשך ידו בדרך הוצאתה והוא יעשר משום שחוששים שהוא שכשך בידו בשביל לנסך לעבודה זרה את היין הזה אמר רבשי עובד כוכבים דנסחי לחמראה דישראל בכוונה עובד כוכבים שניסך יינו של ישראל בכוונה אף על גב דלזבונה לעובד כוכבים אחרינה אסור אף על פי שאסור אסור למכור את זה לעובד כוכבים אחר כרין נסך אסור בהנאה שער אלי למשקל דמי מההוא עובד כוכבים מותר לישראל לטבוע את העובד כוכבים שישלם לו את היין שהוא הפסיד לו מה הימה מה הסיבה הישראל טוען מכלה קליי שפכת את ייני ואיבדת אותו ממני אני לא נותן ממך דמי יין נסך אלא את דמי היין הכשר שאיבדת היה לי יין כשר ואתה הפסדת לי את זה אמרשי מנמיין על מן יצא לי הדין הזה דתניה ברייתה עובד כוכבים שניסך יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים אסור אפילו בהנאה רבי יהודה בן תירא ורבי יהודה בן בטרא מתירים בהנאה משום שני דברים אחד שאין מנסחין יין אלא בפני עבודת כוכבים ואחד שישראל אומר לעובד כוכבים לא כל אחד כמותך כל אימנך שתאסור יני לאונסי בעל כורחי ואף על פי שאין הלכה כמותם להתיר לו למכור לעובד כוכבים אחר את היין הזה כי אנחנו פוסקים שזה כן נאסר להנאה אבל למדנו מכאן שהטענה שאתה אתה לא כל כמותך שתעסור את היין הזה בעל כורחי טענה טובה בשביל לגבות מהמזיק עצמו מאותו עובד כוכבים את השווי של היין. עד כאן דף נט. لا
לצפיה בתכנים נוספים: