הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מג

בדורי דף מג מתחילים בסיעתא דשמיא שורה 11 בנקודותיים טונו רבונון ראינו בשיעור הקודם שהמוצא צורה דרקון מנחש אסור להנות מזה כי כנראה עבדו זאת לבדזורי תונה רבונון איזו צורסדרקין פירש רב שמן בן אוזו כל שיש לו את ציצין בין פרוקוב בין חוליותיו מה הכוונה ציצין מביא רש"י תרגום של סנפיר פירוש אחר שערות מחמורבסה באמפירקי צווא דווקא שם צריך להיות שיהיה לו ציצין רק אז זה כנראה בדזורה אומר הבחור בחנינה הלוכרב שם בן לוזו שאם אין לו הוא מותר בנוה מי חולק עליו אומר טויסס פירש רשבם אפילו אם תמצא תנה שחולק דע לך שהלכה כמותו אומר רבי ברבר ברחונה אומר רביע בן לוי פעם אחסיסי מלך ככה רבי לוזר הקפו בריבי בדרך הלכתי בדרך אחרי רבי לוזר קפו מה הכוונה בריבי אומר רש"י כלומר אדם גדול כך קוראים לו בכינוי ומוצו רואה על הרצפה שום טבס ועולה עוד צורזרקן הוא לא רצה להגביע אותה לפני שהגוי יבטל אותה שאז יוכל לההנות מזה הוא מוצאב את כוחו עם קוטן נעבר שם ילד ולא יאמר לו כלום מוצב את כוכוב עם גודל ואומר לו איבט לו תבטל את הבודזורקן של הדרקון ולא איבית לו סוטרוק לו על הל וביטלו שמ מנו מהמעשה הזה טלס שלוש הלכות שמ מנובת כוחובבטל אבל כחובים שלו ושל חברוי אפילו של חברו הוא גם יכול לבטל כי כאן הרי הוא מצא סתם גוי זה לא עבוד זורה שלו והוא ביטל זאת ואחר כך הוא נהנה מזה הוא שמע מינו יויד בטיב שלבודזכו משמשו הוא מבטל אבל אם אין לו שכל לדעת בזה שאין יודע בטיב כחו משמשו אין מבטל ולכן לקטן הוא לא ביקש ושמע מינו בית כוחו מבטל בעל קורחוי אפילו שהוא ביטר רק על כורחו אחרי שהוא נתן לו סתירה בכל זאת זה מבוטל מגדב בו רבי חנינה הוא לא הבין זאת לשון קללה מגדף ולסל רב לוזר קפה בריבי עודנם המציל מן הארי אריה טרף איזשהי בעל חי והוא הולך ומציל מפיו ומן הדוי ומן הנמר ומן הגייס מחיילים מן הנור שטבע שם חפץ ומזוטו של ים הים חוזר לאחוריו הוא שוטף חזרה לתוך הים כל מה שהוא מוצא ומשלולייסנו גם הנהר להגדותה ולוקח דברים והמוצה מציע בשרתי דרך ביןיר לעיר ופלתי גדול לו רחבה גדולה ובכל בוקם שרה במצו שום הרי אילו שלא נשבע למסיה שימם אז כך גם הטבעת נמצאה ברחוב ציבורי אז הגוי שאיבד אותה ודאי התייאש ממנה הוא שוב לא יעבוד אותה אז כבר יש כאן ביטול אומר הביה לא נהיד מינומיה יאש מהחפץ עצמו התייאש מאיסור ממייאש מעצם זה שזה עבודהזור הוא לא התייאש הוא עדיין קורא לאבידזורי ממרמר הוא חושב לעצמו נכון אין סיכוי שאני אמצא זאת אבל היא אוהב את כוחו במשכח לו מצא זאת גוי מפלח פולח לו הוא יעבוד לבדזור הזו היא ישראל מהשכח לו אדומר יקורן כיוון שזה דבר יקר מזבין לו לבית כוח חובים הוא פולח לו לכן אין כאן ביטול מביאה הגמורת ננוסום למדנו משה מסכס ראש השונה כשרוצים לקדש את החודש בזמנם הגיעו שתי עדים ועידו ראינו את הלבונה החדשה ראינו את המוילד אז קבו ראש חודש אומרת שמה משנה דמוס צוריס לבונוסיס בכל מיני מצבים בכל מיני צורות אוילו לרבן גמליאל בעליסו בטבלה בכותל שבן מרס האדיוטוס הגיעו עדים פשוטים שלא ידעו להסביר ואם להם כוזרם או כוזרסם כדי לבדוק אותם הוא הכניס אחד אחד אם יתאימו דבריהם כנראה שהם באמת ראו אפשר לקדש את החודש נשאלת השאלה ומי שורה לעשות צורות של לבנה כסיב ליססון איתי כמו שהזכרנו בשיעור הקודם לאסון קדמוס שמוש משמשים לפוני אומר הביה לא יוסר לשמו שאפשר לעשות כמוסון ממש אי אפשר ממש לעשות לבנה אפשר רק לצייר לבנה מה שאסור לעשות זה שמשים של מטה חוצר ולהכל מנויר זה מוקשורס הששכינה זה הכוונה לססוניתי שמושן שאמר לו שאפשר לעשות כמותם ממש רק ציור שלהם מותר כדתניה היכן ראינו שאסור לעשות את המבנים כמו בסמקדוש לא יעשו דומביס תבניס היכול באורך הרוחב בגובה שיעור הפתחים בדיוק כמו האיכל שהיה בסמקדוש אסור לעשות אם הוא עושה קצת שינוי מותר כמו כן לא יבנה אדם אחסדרו מקום שאין לו קירות מכל הצדדים תבניסולום באותם מידות מדוייקות של האולום אומר תויספ בבית הראשון ההולום הפרוץ במלאו לרוח מזרחית חוצה לא יבנה תבניס אזורו שולחון תבניס שולחון מנוירו תבניס מנוירו המנוירו היה עלה שבע קנים לכן הבוליסה של ה ושל ושל ח נרות זה לא דומה של מקדוש אבל של ז לא יעשה לא רק מזהב לא יעשה אלא אפילו של שר מנטס כי גם זה כשר במקדוש כמו שרש מביא למדים בכלל אופרט וכלל כתוב סיסמנוירס זה כלל מכל דבר זוב תורר פרט מקשוטעוסה מכל דבר אז למדים כל דבר שכעין הפרט מה זה כעין הפרט? מתכת אבל של עץ לא כשרה במקדוש אז של עץ מותר לעשות של ז רבי יסיב יודה אומר של עץ לא יעשה של שבע קנים כי גם מי כשרה במקדוש כדרך שוסו ביס חשמוי אחרי שתימו יבוא נמסכול נטלו כליו אז בחנוכה הרי הגיעו באס חשמנוי גובו היה בסך חשמנו וניצחום ולא היה להם אפשרות לעשות עם מתכת עשו מעץ הוא דורש את הפסוק אם לא בדרך כלל או פרט או כלל בדרך ריבו יומיות מנוירס ריבו זוב תור מי מי כשו עושה חוזה ורבו ריבה הכל ומית רק דבר אחד שהכי רחוק מזה מה זה חרס אומרו לו משום רביס חשבונו זה לא היה מעץ שיפודים של ברזל היו וחויפין בבעץ בדיל שדומה לעץ השירו אסום שלכסף חוזרו והשאירו אסום שזוב הקופונים אומר הביה רק זה אסור לעשות אבל שם רושם שלמה לא מותר לצייר לכן רבן גמלי יכל לצייר דמות צורות לבנה שואלת הגמרא ושמושין שיש עלס ממש משורסיתי ליססון כדמו שמוש משפני במים אמר הביה נכון אבל בדמוז דפני בדוד חיוס הקודש שרויות אצלי איתי זה פני שור אודום אריה נשר בחי לבנו אין איסור שואלת הגמור למטו פרצוף אודם לחודי תשטרה הלו מותני הזכרנו בשיעור הקודם כל הפרצוף סמטורן חוץ מפרצופ זה אסור לעשות אומר הרב יהודה בריד רבי ישע מפרקד רבי ישוע שמיע לי בדרשתו של רבי יה שמעתי זאת ליססון איתי כתוב בלי י אז דורשים גם לי ססון אויסי אל תעשו פרצוף אדם צלמלקים סודום אבל שר שמושין שורה שואל את הגמור ושר שמוש משורהססניסון כדמו שמוש משם שלפו במורים כגנופנים וסרופים וחסיד שמלאך השורס כפי שמשלו הנביאים איך הם נראים אומר לוסור לשמושן שבמודור עליון יש שבע ריקים איתי הקיפנים וסרופים וכדומה חמו ולבונו שהם במדור התחתון מותר לצייר אותם ושבבודר התחתו משורה ואותניה כתוב בסרסדיברס אשר בשמיים לרבסחמו ולבונו קחו ומזולס ממעל לרבס מלאכה שורס עונה הגמור כיתניה היא לאיבדום אבל לא לעשות את זה סתם זה מותר שואלת הגמרא היא לאיבדום אפילו שיל של קות נמה אומרת הגמרא ומסף כדי מה כתוב בהמשך אשר באורץ לרב אורגס מתוך שלקט בקשה הגמורה ושגר עשייה לעצמה בלי לעבוד משורסון איתי לאסון קדמו שמו שמשפ במורים כגון חמו לבנו ככזולס מפורש לא כמו הביה אונה הגמורמת באופן אחר אין מאסור לעשות צורה של לבנה ש רב גמליאל דחיר סול אומר רש"י גויים עשו לו זאת אומר טוייסס הקשר רבחונון לכור משמע שציוה רבון גמליאל בית ככובים לעשות והוא אמיר אלה קום שבוס ולא רק בשבת אלא בכל דבר של יהיהודי אסור לעשות גזרו חז"ל שלא יבקש לגוי לעשות כמו שמוכח ומציאלף צדיק אומר טוס מצווה שינה לצורך מצווה התירו אמיר להקום שואלת הגמורה ורב יהודה דחיר מוסוי גויים יצרו לו טבעת עם צורה שהוא ענד ואומר לשמואל רב יהודה שיננה חריף שמי איןדין תשמ אתנו תפחוט את צורתו כעסור שיהיה לך בטבע צורת אדם אפילו שהאחרים עשו לו את זה אונה הגמורה אוסום בחויסו בוילט ומשוםשודה שלא יאמרו שהוא עובד לה לתב שחוסמהצורה שלה בולט אוסו להניחו אסור להחזיק זאת על האצבע וכדומה ומותחתו אפשר להחזיק במקום צנוע שלא יראו זאת ויכול לחתום בה כשהוא חותם אז הוא חותם בשעווה ואז החותם נעשה שקוע ושקוע אין איסור אין חשובים זאת חויסו מושיקיה אם יש לו טבעת עם חותם חרות דהיינו שזה הצורה שוקעת מותר להניחו על האצבע כי אין חשד ואולחתם בו ככשהוא חותם אז הכל נדחק ונהץ צורה בולטת אז ממילא אז יש עניין שחשד הגמראות תקשה עוד מעט רמבן גמליאל גם לכורה היה חשד שואל את הגמרא מחישי נכשוד ו בכנישתה דשוף ויוסי בן ארדוה בית הכנסת בן ארדוה שוף ויוסי מה הכוונה שוב ויוסיב פירוש שתי פירושים רשי פירוש ראשון שם מקום בנרדואה שקראו לו שוף ויוסי ושם היה בית הכנסת זה פירוש שני זה שמו של בית הכנסת יכוניה וגולוסוי שגלו לבובל נטלו עמה מאבני ירושלים ומעפר ירושלים כמו שכתוב כרוץ עבודהסבונ וספור ירחנינו ובנו שם בית כנסת זה שוף זה נישוף מירושלים ויוסי התיישב כאן בנרדוה אז בבית כנסת זה דוקמה בינדרטה העמידו שם צלם לכבוד המלך וילבו ידי שמואל וליבי נכנסו לשם יום יום אביו של שמואל ולוי ומצו בגבי והתפללו בית כנסת זה ולא יחי שלך שודה אונה הגיבור רבים שינה מקום של רבים אין חשד אבל רבי יהודה שהיה יוחיד אז יש בו כן חשד לכן אמר לו שמואל תפחוט את הצורה שבולטת על הטבעת שלך שואלת הגמורה מה אמרנו שרבון גמליאל גויים עשו לו ולכן מותר ומה הבעיה ברב יהודה משום חשד ווא רב גמליל דיוחידוה אז למה אין חשד אונה הגמור קיב דנוסייהו שכיך רבים גבי באים כל הזמן אל הנוסי אז אין חשד ואי בו יש דפרוקים מבוי עשוי מחוליות מחתיכות חתיכות הוא חיבר זאת רק בשעת בדיקת האדים וכל יום זה היה מפורק אז אין כאן חשד והיא ביסימה לאיסלא את שיינה לאסלמד מותר לעשות ואין חשדתה לא הסיד למדס ככל תאוות הגויים אבל אתו לומד להובירס אז גם לבונק שהמטרה להתלמד לצורך לימוד לצורך בדיקת העדים מותר מה ראינו במשנה רשם גמליאל וכולי גם אם הוצא שלושות אלו של מזלחם או מזל לבון ודרקון אז רק אם זה במכובדים אם זה על מבוזין אין חשד איזה מכובדים ואיזה מבוזים שתי שיטות אומרב מדובר הכל על כלים שמשתמשים בהם רק תלוי באיזה מקום בכלי מכובדים למעלו מן המים שמלים בכלי על אוגני הכלי על השפת הכלי זה מכובד זה עובדים מבוזים למטה מן המים בשוליים בדפנות זה מבוזה ודאי שהוא לא עובד זה רק לנוי ושמו לומר אלו ואילו מבוזמן שהוא משתמש בכלים האלה למאכל למשתה זה לא מכובד מכובד זה רק תכשיט אלו אלו הם מכובדים עם הציור הזה של מזלחמו מזל לבונו דרקון שעל השירין על הצמידים על הנזומים בס אז מכובדים וזה אסור תנקסד שמואל מחובודים זה שאל השירים לל הנזום טבוס מבוזין של יויסירים ל הקומקומוסין סירים קטנים של מתכת ועל מחמי חמים ושזדינן ועל המתפוחוס זה כלי תשמיש שם זה מבוזים ואין כאן חשש מותר בהנועה עד כאן דף מג ل
לצפיה בתכנים נוספים: