הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מב

בדזור דף מ בז מתחילים בסיעתא דשמיא אמצע שורה 12 מלמעלה a למדנו בשיעור הקודם אחליקז בין רבי יוחנון לרשלוקיש עבדזור של גוי שנשברה לרבי יחונון איננה בטלה היא אסורה בהנוה מיגשה גוי ביטל זאת לפי רשלוקיש ודאי שהגוי מבטל את העבודזור שנשברה מעצמה היא מותרת בנוה איסבי הקשה רבי ירחו לרשלוקיש משנתנו מוציו ניסית רגל הרי לא אסורן מפני שכיוצה נבד המי אושבורנינו לשיטתך או בטלם הגמורות גמור שמואל כמו שר בדף הקודם באו דין על בסיסון אז ודאי שהוא מחשיב זאת עדיין כבדזורי ממשנה לאלון רשי מציין זה שבדק במטרס על דביטל נראה לכמון דף נבת המקור אז כתוב שם כך אויבת קיחובים דהיינו גוי מבטל עבודס כיחובים שלו ושל חברוים אפילו שהוא לא עובד לו אתבדזורה למשל רשי אומר הוא עובד לפוער חברו למרקוליס ברגע שמבטל את הבדזור של חברו היא מבוטלת וישראל אינ מבואת לעבודס כיחובים של אויבת כויכובים נשאלת השאלה המי והרי כשהישראל שובר זאת תה כבוד כויחובים שנשטר ברומ לאגורה מכך אומר רב יש שפוכסו הישראל קעלה בפטיש עד שנתמעכה צורתה אבל הוא לא חיסר אותה כלום לכן היא לא בתלה שואלת הגמור וחיפוכסמיוה וותנה לגבי גוי פוכסה הגוי אף על פי שלא יחוסרו ביטלו אז כ אז גם כאן נכון שהביטול של הישראל לא חל אבל שיהיה כמו נשבר מאליו או נהג עם הורים הנמי לדפוךסו בת קיחובים שהוא גילה דעתו שמבזה אותה אז הוא מבטל אותה אבל פה בוכסו יסרו לא יבוט לו אם היא נשברה מיליה אז הוא עושה חשבון לעצמו כמו שאמרנו בשיעור הקודם אם את עצמה היא לא הצילה אותי היא תציל אבל כאן שהיסרל רק פחס אותה אז הגוי אומר לעצמו כנראה שהעבודזור שלי לא מקפידה על זה שפחסו אותה ורוב הוא אמר תירוץ אחר לא ילום כי פוחסו ישראל נע בבוטלו כי זה ביטלו חכמים גזרו שכל ביטל שישראל עושה זה לא ביטל גז זירו דילמה מגבלו שמה הישראל יגביע את הבדזורה של הגויים וברגע שהוא מגביע אז כל דבר אפקר נקנה בהגבוה ועכשיו עוד מבטי לו וכעת הבית לא יכול לחול ואבדק ביד ישראל וכל עבודה קחובים ביד ישראל אבל זכור ששייכת לישראל אפילו שגוי מבטל אותה לא עוזר אינו בטלו לאילום תאונה גניזה כמו שנראה לאלון למדי מי וסום בסוסו אומר רוב יסוד לכן גזרו בכל מקום שישרון מבטל אפילו שעדיין לא שייך לו זה שייך לגוי ואפילו שלא יגור לפי רשלוקיש מנשבורמלו לא זוג זהירס חכחומים שלא תיבטל כדי שלא נטעה שיכול לבטל גם אחרי שהוא זוכה בבדזורי סביבה אז קשו מהמשנה אקום שהביא אבוני מן המרכוליס מרקוליס זה עבדזור שעובדים לגל של אבונים וכל מי שבא זורק לאבן זוידה וכל אבן שזורקי נהיה חלק מבזורה אז כל האבנים כל הגל אסור בענום לקח הגוי אבנים אמרקוליס וחיפובן דרוכים ותרטיויס יש גורסים סרטיויס הוא חיפה שם מזה מדרכה מוטוריס הגוי ביטל על ידי שהוא סטר את הגל וסרואל שי עבוד מרקולז וכיפו בן דרוכים ותרתי אסור רויס המים מקשה רבי יחשלוקיש תהכבודסחובים שנשתברו מילהו ונהגמורה אוכנדרובה גזרו חכומים שביטול של ישראל לא יועיל אומר רש"י דיל ממגבלו לכול מרכז בריא שהוא קודם יגביע והוא יזכה בזה ועוד מועטלי וסויסרוי לכן גזרו גם אם הוא סתר את הגל בלי גבוהה מקשה טויסרית איך אפשר במציאות להגביע את כל המרקולי שהוא קהל גדול וגם אבנים לא מחוברות אחת לשנייה אז בדרך שנייה מותרים באמת לא כמו רשי בעצם כאן לא שייך את גזרזור אבל לא יפלו גרבונון חכמים לא חילקו בגזרתם ואמרו בכלזורה שאין ישראל מבט לדזור של גויים משום גזרת דרובה כי לפעמים שייך שהוא יזכה לפני זה וטעו שגם אחרי הזכי הוא יכול לבטל עס מקשה שוב רבי יוחנן לרשלוקיש למדנו אויבת קיחובים ששיפו עבודס קחובים הוא משייף את עבודהזורה עבוד זורה מעץ למשל הוא משיף אותה לצורחוי אם הוא משיף כי הוא רוצה את הנסורת ש נושרת כדי להשיג בה היא ושיפויהו מוטורים כי ברגע שהוא משייף אותה לקח ממנה חלק לעסקה את אומרת שהוא לא מאמין בה הוא ביטל אותה אז לא רק שהשיפוי מותר אלא היא עצמה גם נהיית מותרת אבל אם הוא שיפה אותה לצורךו כדי ליפותה היא אסורו ושיפויהו מותורין כי את הנסורת שנופלת הוא זורק הוא לא עובד את זה וישראל ששיפה עבודס ככובים אומר רשי ודאי מדובר שהוא שיפה בזור של גוי כי אם של עצמו עבדזורש של עצמו אז אפילו גוי לא יכול לבטל עבדזור של ישראל ועדיין היא בשפויה הסורין אבל זורש של ישראל אי אפשר לבטל אותה אלא מה מדובר שישראל שיפה אבל זכחו ששייכת לגוי בין אם הוא שיפה לצורך בין לצורךו היא ושיפויה אסורים מקשה רבי יחון למי תה כבוד ככו שנשת ברומי לאו אז רשי אומר הקושיה היא רק מלצורכו כי אם הוא עשה לצורך אז אומר הגוי אבל זו לא מקפידה על כך אדרבה מייפים אותה אבל לצורך חוי אז שוב הגוי עשה חשבון לעצמו אם הבןזור לא דואגת לעצמה שלא יורידו ממנה חלקים אז ודאי שלא תעזור לי אונה גיבורה אוכנדרובה ותוסס מתקשים מה מביאים עוד קושיה ועוד קושיה כשיודעים שהתירוץ פשוט שיש גזירה כמו שרוב תירץ וטוייסס נשארים בקושיה מצוין גם בטויספס ממקויס לתירוצים לקושית הטויספוס איסבי מקשה לו שוב מהמשנה ללון. רבי יוסי יומר מי שמוצא בדזור של מתכת אז איך הוא מאבד אותה? שויחק ומפורר אותה לפירורים תוחן את זה וזויר לרוח את הפרורים אוי מתי לים אומרו לאחום אם לא דווקא לים לא זויר לרוח אפי נעשה הוא מתכוון לאבד אותה כדי שלא יהני ישראל ממנה אבל גם אתה יני ישראל ממנה כשחקים נעשים וזה מזבל את השדות הוקסיב לאיתבגביות חומור ממן מן החרים מקשה רבי ירחון מי תה כבודסקובם שנשתבר מלו על ידי שהוא שחק אותה ואז זה כבר בטלה אז אפשר להנות מזה הגמורה אוחנ כדרובה איס למדנו רבי יוסי בן יסיון מוצורסדר זה סוג נחש צורה של נחש מסוים וסתומ צורה כזוז לבדזור כמו שנראה עוד מעט במשנה וריש חותוך עכשיו סופק אובד קחובים חתוכווי אז הוא ביטל את אבודזורה סופק ישראל חטוכוי וזה לא ביטול מותר כי טולים שוב את כוחו במסע הזאת למה אומר רשי כזה ספק ספיקה יתכן שזה נעשה בכלל לא לבד זורה לא עבדו את זאת מעולם אז זה מותר וגם על הצד שעבדו זאת ייתכן שגוי חתך וביטל יש כאן שתי צדדים להתיר אבל אם ישראל חתוכו אוסור כי זה רק ספק אחד האם עבדו או לא עבדו אמאי תהכבוד ככו שנשתר ברומי לאו וזה בטל ומותר בנוה אונה הגמורה אוכנדרובה איסבי מקשה שוב רבי יוחנן לרשלוקיש למדנו במשנה השירו זה עץ שעובדים זאת לבדזורה אז במויס הקשומים מותר לזרוע תחתי הירקות כי הצל רק מזיק אבל בממויס החמו בקיץ אסור לזרוע שם ירקות כי הצל מגן מהשמש על הירקות ונמצא נהנה מהשירו אומר הרבי יחונו למדנו שם רבי יוסי אמר אף לא ירוק איזה מוסק ששמוא חולק גם בחורף אסור לזרוע לנטוע ירקות תחת השירו למה מפני שהנבי נשרין בחורף יש שלכת השלכת של האשירו נופל עלים נופלים על הירקות ומזבלים את הירקות נמצא שבעל הירק ננה מנהירו שואל רבי יחשלו כי שמאי תאבוד כרחובים שנשתבר מלאו העלים שנופלים אונה הגיבור שנוסם דקרבסקרחובים קימס האילן לא בטל אז גם הנביאה הנושרת אסורה שואלת הגמור שייפין למדנו דקח קימסותו ש משפל לצורכו נכון שהיא אסור בשיפו מותורים גמורה רבונברישה אמר לפי שאיןבסקובים בתלו דרגילוסו אומר רש"י זה דרכה כל השנה כל שנה ושנה להשיר עלין שלה ולגדל אחרים לכן זה לא בטל אבל שפענבת ככו דעתו לבטלן ולהשליכן את הפסולת הנסורת שנופלת לכן החלק הזה בטל עכשיו איסבר שמן בן לוקיש לרבי יוחנן למדנו משנה מסכס מאילה כן שבראיש אוילון של הקדש יונה למשל בנתה כן על ראש אילן ששייך להגדש שהקדישו את העץ הזה לא הנהנין מדרבונון ולא מוויין כעת מבינים שהכל מדובר על הכן על העצים של הכן מה הכוונה אלוה מוילין כי מדוייריסה אין כאן איסור רק מדרבונון ולכן אם הוא נהנה הוא לא מביא קורבן מה קורה אם הכן ברוישו של השירו עץ שעובדים אותו לבדזורה יהיה טיז בקונה יכול לקחת מקל ולהשליך את הצאי הקן מן האילן ולשרוף את הכן הזה וליהנות מהעסקה רק על האשירו אסור לעלות כי אז נמצא שמשתמש באשאירו במקום סונם וזה נקרא נומן מן אשירו אבל מה כן מותר להנות עכשיו כך כוסל כדוך כגון ששוברו ממנוציונה וכנסבן מה כתוב קותונה יהטיס בקונה ויענה מהצא יקינו דהיינו דזור שנשטבר מלאו מותרס נשתברה על ידי יונה היונה הורידה עצים מהשירו וזה נהיה מותר אונה גמורסכינן כגון דיסה עצים מעלוקסבן העצים זה לא מהשירוע עצמה אלא הביאה עצים ממקום אחר די כנמש שכך צריך לפרש דקותו בר שגביקדש לא ינני ולא מוינין מעלגד לאני ולא לאני מדבו ולא מדאקדישה זה לא קדוש זה עצים ממקום אחר למה לא הנני מדרבונון מסביר רשגזרו חז"ל אם הוא יהנה מעצן יבוא להנות מהעץ עצמו לכן גזרו מאשרו לא גזרו כי כולם בדלים מהשאירוזבדזורה אם יתירו לו להנות מהעץ שלה כן הוא לא יבוא להנות מעץ השור עצמה מה שאין כן בהקדש כן גזרו אלוהים אמר ששוברו עצים ממנו וקינס בהן אמלו מווינים זה עץ של אגדש הוקדישה אם היונה הורידה מעץ של הגדש חתיכות עץ אז החתיכות האלה עדיין קדושות אז למה לא עםין אומרת הגמורה מי דעיריה זאת אומרת אתה יכול באמת לתרץ לפי רבי ירחנון שמדובר שהביא העצים העלמה אבל ההוכחה אינן ההוכחה אתה מוכיח שב בהכרח מדובר כך עם מה שכתוב ברישה שלא ימים מוילין לא אני אסביר לך ייתכן באמת שמדובר שהיא עשתה את הכן מעצה ההקדש עצמו למה לא מוויילין אוכה בגידולין הבואים לאח מכנסינן אדם הקדיש אילן אחר כך צמחו בענפים חדשים וכוסו והרנה של המשנה הזו אין מעילה בגידולים מה שגודל אחר כך אין בזה מעילה רק מן רבון הזה אסור לכן לא ינהני ולא מויילן ממילה באשרירו גם מדובר שהיא עשתה את הכן מעצה אשרו עצמם ומה כתוב יט מותר לההנות כמו רשלוקיש אמנם אפשר להמיד כמו שאמרנו לפי רבי ירחוון שבדובר שהיו עצים עלמה אבל אין נכרח זה זו הייתה דרך אחת את הרץ אפי רבי יחנון שמדובר שהכן עשוי מעצים דעלמה ורבו אומר רבי יחנון הוא אומר לא צריך לדחוק שמדובר שבי עצים העלמה בכל זאת אין קושיה על רבי יוחנון מה יעטיז לא מדובר בר להנות מהקן עצמו היא תיספרין היונה היא הטילה שם ביצים ויצאו אפרוכים מותר לו לקחת מקל אסור לו לעלות לשירוק שישמש לו במקום סולם יכול לקחת במקל ולהטיז את האפרוחים לההנות מהם ומה החידוש ודאי שהאפרוכים מותרים בהנואה השמיע לנו אתן אומר רש"י שלא גזרו להטיז את האפוחים בקנה שמה יעלה דרך הילה ואז הוא השתמש באשירו כסולם והרי ש שלמדנו בהקדש לא הנני ולא מוינין זה מדובר על העצים עצמם דהיינו בעצם כמו שרשי מעריך אין הבדל בין השירו לבין הקדש כמו שלמדנו עד כעת אלא ההבדל הוא בר שמדובר לההנות מהעצים עצמם של הכן אז זה כתוב לגבי לגבי הקדש לא הנני ולא עם אוילן אין מעילה כי זה גדל אחר כך אין מילה בגידולים אבל לא הננין כיוון שזה בכל זאת זה גדל העצים האלה גדלו בעץ של הקדש וכל שק שבאשי רוקח הדין שאסור להנות מדיריס אסור להנות כי התוספת עוד אסורה עוד יותר מהעיקר כמו שרשי מציין למשנה לאלון הסיפה היא מדברת לגבי אפרויכין ואפרויכין אומרת ה המשנה יכול להטיז במקל את האפרוחים באשירו והוא עדין בהקדש ממילא אין כאן באמת הבדל בין הגדש לבין אשירו. יש הבדל רק בין לההנות מהעצים של הכן זה אסור. כ העצים האלה מגיעים מעץ של הקדש או להבדיל מעץ של השאירו. מהפרוחים מותר להנות. רש"י כאן כותב וגול באשירוש יכול להטיז ולהנות מהפרוחים והוא הדין להקדש וכוסובה אין מעילה בגידולין. אבל זה יש מוחקים. הרשש מקשה גם אם יש מילה בגידולים האפרוחים זה לא גידול של העץ עצמו וראשי מציין למה לא ערבו את שני הדנים יחד כי אי אפשר לכתוב לא מוויים באשרירו לכן חילקו זאת אמרו בהקדש לא הנני ולא עם מויילן לגבי העצים עצמם אין מעילה אבל אסור בענוה ואני אבין מעצמי כל שקין שבאשירו אסור לההנות מדויס אסור לההנות ואגב שנקטו זאת רק בהקדש אז נקטו אפרוח באשירו אבל לאדים בהקדש שיכול להטיז את הפוכים מבק ולא גזרו שמה יעלה על העץ עצמו כדי לקחת אותם אומר לרבי ענקב לרבי מר בתחליפה אז ברלו אני אסביר לך את המשנה לפי רבי יחנון הוא בא להוסיף עוד נקודה לא רק לגבי העצים שהם עצמם אסורים אלא גם באופן שזה צריך עדיין לעץ אז גם אסור מדרבונון באפרוכיחין כאן וכאן מותורים בין באגדש בין באשירו כי כבר לא צריכים לילן בביצים אם יש בכל עדיין ביצים כאן וכאן אסורים מדרבונון אסור להטיז ולהנות מהביצים בין באשרו ובין בהקדש כיוון שזה עדיין צריך לאילן גזרו על זה חכום שלו יינו בזה כמו האילן עצמו אומר רבש ואפרוכין שצריכין לאימון הם עדיין צריכים לאמם לא יכולים לעוף כביצים דומו הם צריכים עדיין לאילן ואסור להנות מהם מן רבונון אומרת המשנה המיצקים ועליהם צורס חמו מזל חמו או צורס לבונ מז לבונו או צורס דרקון שלושת צורות אלו אז חוששים שהגוי עשה זאת כדי לעבוד והליכם לים המלח הגמרא תסביר דמה דווקא שלוש צורות האלו אומר רש"י למשנתנו כנס חכומים שאמרו בתחילת הפרק שכל שר צלום ממוטורים מה הכוונה מסביר המארם לפי רב מאיר שלמדנו בתחילת הפרק שהוא עוסר בכל הצלמים אז הוא הדין שגם כאן הוא יחמיר שבכל צורות המזלות צריך להחמיר שם הגוי עבד זאת רק לפי חכומים שהם מחלקים צלמים חשובים לצלים שיניים חשובים אז גם כאן מחלקים שרק בשלושת צורות אלו חוששים רב שם גמליאל אומר תלוי על איזה כלים מצוירים באיזה מקום בכלי נראה ש שתי דרכים בגמורה של המכובודים על כלים מכובדים שתשמישם לכבוד אסורים שעל המבוזין אם זה מצויר על כלים מבוזים מותרים זו דרך אחת שרש הולך כאן שתלוי על איזה כלי יש עוד דרך תלוי באיזה מקום בכלי נראה בגימור בעזרת השם בדף הבא אומרת הגמורה לממרה מה נורא במשנה דלהנדפלחלו רק לשלושת אילו הגויים עובדים למזל חמו למזל לבונו לצורת דרקון למידחרין אלוהי ולכן אין לחשוש ורומיני למדנו מסכת סכולין השויכת אדם ששוחט בהמה והבח מוסיף על פי המשנה שם לשום הורים לשום גבו הוא מתכוון לעבוד לשר שממונה על ההרים או על הגבעות לשום ימים לשום נהורס לשום מידבור לשום לשום לבונו לשום מזוליס לשום מכל שר הגודל המלאך לשום שילשל כותן טולס הרי זבחיסים זה קורבן לבזור זה אסור בהנוה זאת אומרת שהדרך לעבוד לכל המזלות אז למה לא נגזור על כל צורה של כל מזל שנמצא על כלי שמה הגואבה הזאת אומר הביה מפלח לכל דמש ככפל הם עובדים לכל מה שהם רוצים עובדים לשום כיחו מזול לא שום יכוי שר הגודל וכולי מצרופל לצייר צורה כדי לעובדה אסד חשיבה שלושת אלה שחשובים צירלו הם מציירים זאת אופלחלו למידחרינה לנוי בעל מאבדלו יש כאן רש"י שאומר ומספיק לגוז רבונן עליו על שר צורות דם כן אין לו מותר מסבירים האחרונים נמדהינו אמרנו שהוא לא הולך לצייר אלא שלושת אילו אם הוא מוצא מוכן הוא עובד לכל דבר אז אולי הוא מצא את זה מוכן והוא עבד זאת אז על זה רש"י ש מסביר כזה ספק לא הולכים לאסוק אם כך כלי יהיה אסור עם כל צורה שהיא לכן אני לא אומר שהוא מצא כזה דבר מוכן ועד זאת אלא מה אני חושש שהוא צייר לבודזורה צייר לבודזור תורח לצי רק שלושת צורות אלוה הגימור מנקית רב שישס חומרי מסניסטוני רב שישס ליקט משניות חמורות שהיינו שיש בהם קושי משניות ברייססס והמרד בסמדרש כדי שיתנו ליבן לתרץ אותם ולהסביר אותם אז אחת שהוא הזכיר הבריסה שלפנינו שיש בושי כל המזולס מוטורין או נראה מה הכוונה מוטורין חוץ ממזל חמו לבונו וכל הפרצופן מותורין חוץ מפרצוף הודום וכל הצוריס מוטוריס חוץ מצורז דרקון צורה שדומה לנחש מסוים יש כאן רש"י ודוגים לקור פרצוף לצורה לא מובן מה שרשי אומר כאן יש כמה דרכים יש מוחקים את הרשי עכשיו מה הקושי בברייסזו אומר אמר כל המזול סמו טורין חוץ ממזלחם וונות אוחסינם מה מדובר כאן היל בעיסה מותורן הכוונה שמותר לצייר את כל המזלות חוץ משני האלו היא בוס כל המזולס משורי ווקסיב הקדוש ברוך הוא אומר לו ססון איתי אלוהי חסוב מה הכוונה איתי אל תעשו דמויות שעומדים אצלי לאסון קדמו שמו שם משם שלפונ במורים אז כל המזלות אסור לצייר אלא פשיט במויצה כל מזל שאדם מוצא מצויר מותר באנו כדתנן משנתנו המצ לב צורס חם או צורס לבון צורס דרקון ולי המלח אבל שר שר מזו לספות אז זה מה שכתוב כאן כל המזו לספותור הנה הוא מצא אותם חוץ ממזל לחם מול לבונו יש גם דרקון אבל זה לא קשור למזל היא במויצה אימציאסה כל הפרצוף אוסמטורין חוץ מפרצוף היא במוצאה פרצוף שהוא מוצא מצויר מיוסו אותנן המוצל צורס חם צורס לבון צורס דרכון ולכם למלח צורס דרקנין פרצוף אלו פשיט בויסה ומה הכוונה שכל הפרצופים שכל החיות הבהמות מותר לצייר אותם רש"י מצא נראה לאלון שור אריה נשר הם שמשים של מעלה אבל דווקא ארבעתם יחד שור אריה נשר ואדם זה אסור אבל כל אחד לחוד מותר כמו שנראה לאלון חוץ מפרצוף אדם שאותו עצמו אסור לעשות הוא כדרבובר רבי יהושע שהוא מסביר לעלום בגימור נראה הוא דורש כתוב ליסעה סונאית אפשר גם לקרוא לססון אויסי קדמוסי צלם מולקים בורסודום אז זאת אומרת שמדובר בוייסה שכל הפרצופים מותר לצייר חוץ מפרצוף אדם היא בויסה היא מסייפה החלק השלישי בבריסה כל הצוריס מטוריס חוץ מצורס דרקון והיא באוסה צורסדר מוס לעשות אוקסי סוניתי חסיזוב אין שמוש שבמורם שמיתי צורזרקון שנה במור אלפית במוצ משנת כמלצורסמו וכולי אם יש שורת דרקון אז זה אסור אז מה קורה כאן רש וסיפה במוצה ומציאה בויסה אז שתי דרכים דרך ראשונה אמרבי אין אין מה לעשות רישה וסיפה במויצא ומציאה בויסה כמו שהסברנו רוב אמר כולו במוצה מה היה מה הייתה הקושיה שבמציא עסקה כתוב שכל הפרצופים מותרים בנועם הוא מוצא אותם חוץ מפרצוף אודום אמרנו פרצוף אודום מותר ומציא סר רב יהודי שיש שתי סוגי פרצופי אדם שהם כן אסורים בהנוה כגויים עובדים אותם לבדזורה לטעני רבי יהודה מויסיף צורות שנמצאות שאסורות אבדבוס מניקו אישה שמניקה בן וסור אפיס צורתזור המסוימת שנקראת כך כי זה נעשה שר כבר נראה מניקו הם עושים זאת על שם חו שהייתה האישה הראשונה שמניקו כללומקולי אז הם עובדים עבדזור לצורה כזו שר אפיס על שם יוסף שסור נעשה שר ומיפסל כולו כשהיה רעב אז הוא הפיס את כולם הוא הרגיע את כולם כדי שהוא נתן להם אוכל שתי פרצופים אלו אסורים אבל והוא דנוקתגר ובקוקיל מה שאסור זה דווקא שעושים בצורה של יוסף עושים פס בצורת אדם שהוא מחזיק בידו מידה ומודד לאנשים חיטים וכדומה סתם פרצוף הדם מותר בנו הם לא עובדים זאת ומנקד ידנוקטו בן וקומניקו אישה שמחזיקה בן ומניקה אותו הקופונים יש שני סוגי פרצופי אדם שאסורים לרבי יהודה אז כדעתו שנייה אבריסה וזה הכוונה חוץ מפרצוף דודום בשתי אופנים אלו עד כאן דף מביז
לצפיה בתכנים נוספים: