הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לט

דזורי דף לט מתחילים בסיעתא דשמיא תשחצי שורות האחרונות של הדף הקודם שסיסואה ממשיכים בבישול יעקום שיסואה אומר רש"י זה תבשיל שעשוי מקמח של כליות שיבשם בתנור ויש שעוסין אותו מקמח חדשים ולפי שלמתוקים יותר מדי נותן שם חומץ אז מה קורה בשיסוה של גוי רב שור רב התיר אבו דשמואל ולבי אביו של שמואל ולויסר מסבירה כמו כך בחיטה וסערה בזה שסרים מקמח של חיטים וסורים כוללפליגדשורה לכולל מותר כי אין דרך להכניס שם חומץ מצד שני בתלפכה בעדשים דהיינו שיס שעשוי מקמח עדשים שמערבים איזה חומץ כמו שאמרנו כולם לפליגה דוסיר כרי חומץ של גוי אסור כיפליגה בתלפדמ בשיס סוה מקמע חדשים אבל בתרובת מים בלי חומץ מר סובר הבודש שמול ולביסמרו גזרנן הו אוטו גזרו על שיסוזו אוטו של עדשים שמכניסים בזה חומץ אומר סוב הרב לא יגזרינן וכדמר לשון אחרת בתלפחדמ בעדשים כון לפליגדוסיר כי זה מתחלף עם קמר חדשים שמורבים בחומץ אז זה ודאי אסור כי פליגה בחיטה בסערי מהסוף אבו שמל ולברו גזרנו אוטו כל שסיסו אסור לקנות מגוי מרס ורב לא יגזרי אומר רב דרך אגב אומר הרב טרי מינש סיסוה שודר ברזילה גילודי לדוביד בשעה שהוא ברח מאבשול בנוי שהוא מרד בוכסי הוא שלח לו משקוב וספוייס ספויס אומר רשי זה כלים להשתמש בהם אוכלי יוצר וחיטים וסוירים וקמח וקולי ופויל ועדושים וקולי כתוב כאן פעמיים בקולי אחד אחרי חיטים מסוררים והשני אחרי פול ועדשים זאת אומרת שהוא שלח לו שתי מיני שסיסואה מקמח של חיטים מסורים ומקמח קטניות מסיימת הגמורה ושת דקומפקצנצנ לשוקדנרדוה וכעת שרואים שמוציאים לשוקים בנרדואה לשווקי נרדואה סלים סלים מלאים בסיסו יש לו דרחובים וכולם קונים מהם וליס דכו יש לו עוד דבוה ושמואל וליבי אין מי שחושש לשיטתם שאסרו לקנות זאת אצל גוי אבל בריף מבואר שמה שהשם מנהרדואה זה שיסו של חיטים וסוררים בזה לא גזרו אוטו של הדשים אבל בעדשים גזרו גם בדמיה דהיינו כלישנה בסרה בפוסקין כמו רב אומרת הגיבור מרנו במשנה וכבושין שדרקון לאס בתוויכון יין וחומץ אסורים באכילה אומר חזק כי לא ישנו שאסורים רק באכילה ולא בהנואה אלא שדרקון אבל לא בטוח שהכניסו בזה יין וחומץ הרבי ידוע שהכניסו שם יין וחוימץ אוסור אפילו בהנוק כדין יין וחוימץ של גויים שואלת הגמורה במשנה לפני זה למדנו מחלוקסרמר וחכומים לגבי מוריס רב מאיר עוסר גם באנוה וחכומים עוסרים רק באכילה שואלת הגמור מה ישנה ממוריס דשורו רבונו בענוה אפילו שרוב העולם מכניס בזה יין אז זה כמו ידוע אונה הגמורה אוסום מטרה של הכנסת היין לעבור זועמעיר את זועמת הדגים אז זה כמו שהיין הלך לאיבוד אז לכן לא אסור בנוה אוכ המטרה שמכניסים היין והחומץ לכבשים למתוקתם ולכן אם ברור שהכניסו שם יין וחימץ אז לכולל מאסור גם בנוי זו שיטתו של חזק רבי יחנו חולק רבי יוחנן אמר אפילו בידוע נמ שהכניסו שם יין חוימץ מותר ועכשיו השאלה נשאלת להפך ומה יש לממורס לרב מיו דוסר באנום וכאן הוא איננו חולק רב מיונה גמורים מצד שני יש גם כולה בכבושים שיש בהם יין וחומי עץ לעומת מוריס אוסום ידיע ממושוי במורייס נכון שהיין מוכנס שם רק להעביר את זועמת הדגים והוא כאילו הולך לאיבוד אבל בפועל כשמדבילים מאכלים במורייס ואוכלים את הרוטב אוכלים גם את היין שנמצא בו לכן אמר המר זה אסור גם בהנוה אוכל לא יודע מה מושון בכבשים שמכניסים בהם יין וחומץ לא אוכלים את הרוטב שבו יש את היין והחומץ אלא אוכלים רק את הירק לא הכניסו שם את הירק לתוכו אלא להתקיים ולכן בזה רמר גם מודה שזה מותר בהנוהב ואסור רק באכילה מה ראינו במשנה בהמשך ותוריסטרופו וציר שם בדוגה וכולו והחילק זה העיקר וכולי מה היא חילק כמו שהסברנו ליל אומר רב נחמן ברב במרב זו סולטוניס וזה דק טהור ומפני מה אסור מני שרבוינו אוילו אמו כמו שמיד נראה כמו שראיל זה דק קטן שבתחילתו אין לו סנפר וכסס ואז הוא מותר כי הוא עתיד לגדל את הסימנים אבל הבעיה היא שזה מתערב בררשת של הדייגים יחד עם דגים אחרים קטנים שהם טמאים אז אם יקנו את זה אצל גוי שלא מקפיד להפריד ביניהם יש חשש שירחו דגים טמאים תו רבנו והגמורה אין לו יחשוב דג שאין לו כעת כס כסס ווסיד לגדלחזמל יודעים שהמין הזה מגדל כגון הסולטוניס ואופיץ הרי זה מותר גם כעת יש לו יחשוב ואוסין לאושיר יש דג שמשאיר את הקסקסים שלו בשורש שולן הים כגון קונס והפונס קטספטיס ואכסטפתיס ואוטנס גם זה מותר וטוס מביאים את המקורות בטויר לשתי הקולות מביא הגמורה אחריז רבי בקיסורי הוא הכריז קם בעיר קיסורי קירוי דוגים שומן דגים ואוברורון ביצאי דגים ניקוחל מכל אודום אפשר לקנות אצל כל אדם ברור שזה מדגים טהורים למה חזקוסון כאן בעיר אינון בואים אלובים פלוסה ואז פעם ימשני נערות אילו ובדערות אלו אין דגים טמאים מצויים כי עוד אומר הביה היצך נעשה החילק דב נהרה של נהר שנקרא נקרא בב שאריה אין שם תערובת של דגים טמאים שואלת הגמורה מה תמרדיף המים בנהר בב המים שם זורמים בכוח גדול וידק טומה כל הדגים טמים קים דלסיחות השדרה מדוכת לרדיפה בכזה מקום למצקו לא יכול לעמוד בו כוח חזינדכה יש סביבנו נערות שזורמים בכוחר גדול ורואים שיש שם דגים טמאים אלא מה תו משום דמליך מהיה בא נהר ממלוכים וידקטו מקים דלס לקלפה אין לו כסקסים בדוכת במליחמהכה ככסים הם מגינים מהמלח וכוחזנדכה יש סביבנו מים מלוכים שגדלים שם דגים טמאים אלו משום דלמר בתינה דקטומה הקרקעית של נהר בב הוא לא מגדל דגים טמאים רק דגים טהורים ממילא גם הקרקעית עתית שבמים של פלוסה ואספמיה לא מגדל דגים טמאים לכן אמר רבי כאן בקיסורי שכל הדגים מגיעים משם אפשר לקנות קרבי דגים וביצי דגים ברור שזה מגיע מדגים טהורים אומר אבנה השתנה העניין מאז זמנו של הביה שאמר שצכנס דבב נהר מותרת למה היד דקושפי נהר גויזו ונהר גמדה סובבו את הנהרות גוזה וגם דה שהמים שלהם יזרמו לנהר בב מאז אסירה אז חילק מנהר ו' אסור אסור לקנות זאת מגוי. למה? כי בשתי נערות אלו כן מצויים דגים טמאים והדגים מגיעים בסוף לנהר בב. וממילא נהר בא כבר איבד את הייחודיות שלו שאין אצלו דגים טמאים. בביא גימורה במסכת סכול קיימלון כל שיש בים יש ביבושה חוץ מן החולדה. דהיינו כל בעלי חיים שיש בים יש ביבושה כנגדם. חוץ מהחולדה שיש רק ביבושה. אז אומר הביה אי חמורד מהחמור של הים זה מין דק שהוא נקרא חמור שורה כי יש לו סימני טרה סנפר וכסכס תורד שור הים אוסיר כי אין לו סימני טהרה וסימנך שלא תיתה ביניהם טומתו טומאה זה שטמא ביבשה חמור זה בהמה טמאה בים הוא טהור ושוז הוא בהמה טהורה ביבשה בים הוא טמא אומר הבא שעוד סימן שפר נונה נונה זה דג ברמית יש דג שקוראים לו שפר נונה שפר נונה שורש זה דג טהור קדישנונה זה גם שם של דג אוסיר וסמונך קוידש להשם קוידש סתם קוידש זה דבר אסור אז קדישנונה הוא אסור באכילה היא כדמרי שלא קדישנונה אלא כבר נונה אוסור וסימונך קברי אויבד כחובים יש נידון סביב קברי או ד כחובים אז הסימן ה קברי הנהר הדג שקוראים לו קבר אויבד כחובים הוא שייך לגויים ליהודים או עשו באכילה מספרת הגמרא רבי עקיבא קלה לגנזק הוא הזדמן לעיר גינזק איסו לקמ לפניו ההוא נונה דג דודומה לחיפושה היה הוא דומה לדג טמא שנקרא חיפושה הוא רצה לבדוק האם הוא אכן דג טמא או שמה דקת טעו לא ראו עליו את הכסכסים חפיה בדיקולה הוא כיסה אותו בסל ואז הדג פרקס בסל והוא התחדפנות של הסל וכו זה בקלפה הקליפין הקסקסים נשרו זה שהוא התחקר בדפנות הסל וראו בדפנות הסל כסקסים דקים ושרבו טירון מעשה דומה רב שיקל לתמדוריה שם עיר עיסו לקמנו נדג דודומה לצלו יפחה היה דומה לצלופחד רשי אומר דג ושמו אנגליה דג טמא הוא רצה לדעת האם גם הוא טמא נקטל דיומה הוא המיל אותו כנגד השמש חוזה דבית צמחה אז הוא ראה שיש בו כסקסים דקים שנראים רק כנגד השמש ושר שריה ויתירו מעשה נוסף רבה שאי קללה איסו לקמי נונה דודומה לשפר נונה דג שדומה לדק שנקרא שפר נונה אז למעשה לפי גרסתינו לאל שפרנונה זה דקשר אז צריך לומר שבשונה מהמקרים הדומים רב אשר רצה באמת לראות האם הוא דומה לשפרנונה גם בזה שהוא טהור כמותו או שמה הוא לא טהור כמותו אבל זה קצת דויחק אומר תוספס כי זה לא דומה למקרים הקודמים שם באמת חיפוש שבץ לא יפח זה דק טמא לכן טוסס מעדיפים את גרסת רבינו חנן לאיל שהוא גורס לאיל להפך שפר נונה אוסור קדישנו נשורה וסיימנך קודש יסרו אל השם השם תירו לעמו הקופונים רב שרצה לבדוק האם הדג הזה טהור או לא ראו למראה עיניים שיש לו כסקסים חף יהיה במשיק לחברה הוא כיסה אותו עם ספלים לבנים חוזה בקלפיה ואז מה זור ראה שיש לו כסקסים? רש"י אומר שהקסקסים היו שחורים וברקע לבן ראו אותם. ברגע שהוא שם צפלים לבנים מעליו אז ראו שיש לו כסקסים שחורים. מעשה נוסף רבה ברבר ברברחונה איקלה לאקרדגמה שמקום קריבו ליצח נעשה הביאו לו לכל חילק ולכאורה החילק הזה היה טהור יהודי קנה אותו יהודי ברר אותו אבל שם אלה הוא גבר דבקורלי בתה שמע איזשהו אדם שקורא לדגים האלו באתי אומר אומר הרב רוחונן לעצמו מה קורה כאן מדק קורל לבתי ששם דג טמא שמע מי דובבותו מעזבה יש בו דבר טמא לא אכל מיני הוא לא אכל את הדגים צפר בבוקר אי בו אשקרבי דובמה תערב בו דבר טמא קורנפש קראון על עצמו את הפסוק ליעונה לצדיק או לאן הקדוש ברוך הוא מציל את הצדיקים עם האחולס אסוריס הנה בהמשך המשנה והקוירת של חילטיס גם אם זה של גוי זה אסור באכילה מותר בנוה מהמה משום דמפסקלי בסכינה איך הם חותכים את הכרטים את החתיכות בסכין שלהם והסכין הזו שימשה לפני זה לנביסטרייפו יש קוצים מוסים מה ראינו אבל שאמרנו שסתם כלי של עקום אינו בנוימים והבליה שיוצאת ממנו אל המאכל זה נוטם לפגם שמותרת אבל כאן יש יסוד גדול שנוגע מאוד להלוכה אף עלגב דומר נוטם מפגם מותר חילתית זה דבר חריף אגב חרופ דחילטיסה כיוון שהחלטית חריפה מכללי שמנוניסה היא ממתקת את השמנונית שבסכין שבעיקרון כבר נפגמת והבל כנוזנתם לשבח כך ריפות משביחה את זה מחדש ואוסו אז יש כאן יסוד גדול בדובר חוריף ויש כאן עוד יסוד כמו שתוס אומרים שלכאורה הרי מדובר כאן בחיתוך בצונן אז מספיק להסיר כדי קליפה במקום שהסכין נגע למה לאסור את כל החילטית אומר טויספס דחוף דחילטיסה בול לתפ פימד הדבר חריף אז אתה מתפשט בכל הכילטיס וכאן מביאים טויספס מחלויקס שגם מאוד נוגעת למיסה יש מפרשים אומר טויספס כמו כן דבצל וכפלות שנחתר בסכין של עקום דלאג בקליפה דאגב חורפה בולטפי ושומעת בשם הרם דחילטיס דווקא דחורף תפי ולא בצל וכפלות אז יש כאן מחלוקס הראשונים מספרת הגמורה עבד לרבי לוי לרבי לוי היה בד קנני הבקומז בן חילטיסה והוא מחר הרחילתית אז כל זמן שרב לוי חי קנו אצלו סמכו על זה שרב לוי ודאי מכיר בית מעשיו והוא נזהר שהוא ימכור רק חלתית שהוא קנה מיהודי ולא שהוא קנה מגוי מה הייתה השאלה כי נוח נפש דרב לי ורב לבי נפטר אוסו לקמד רבי ירחנון באו אנשים לפני רבי יוחנון אומר להם מהו למיז במיני האם מותר להמשיך לקנות אצל עבדו של רב לוי חילטיס או שמה אי אפשר לסמוך עליו את קנני אולי הוא קונה אצל גויים ומוכר לנו או אמר להוא אמר להם רבי יחונון אבדווי של חובר הרי הוא כחובר חובר זה אדם שנזהר בדין תומבת ההרה בדין תרומסומיס רב לוי ודאי היה חובר גם עבדו דינו כחובר כ נמשך אחרי מעשיו ואפשר לסמוך עליו מעשה דומר אבונה ברמנייומי זובן תחילתמן שדביס דרבמון חסידה הוא קנה תכלת מחילזון מאשתו של רבמום חסידה ובזה יש דבר שהרמאים הם מחליפים בין תחילה שעשויה מחילזון שזה דבר יקר מוכרים במקום זה כל לאילון כל אילון זה דבר זול את צמח כלשהו שהתכלת שם מפיקים אינה דומה לתכלת של חילזון וזה פסול כמובן לציצית הייתה השאלה אם אפשר לסמוך על אשתו של רב אמר חסידה אוסלק לקמד רב יוסף לא ביודי רב יוסף לא ידע לענות לו פה גבי חוננון חייתה חנן החיית הוא הוא נפגש עם רב הונבר מניומי והוא שומע ימנו שהוא שאל את רבי רבי יוסף האם אפשר לסמוך על אישה והוא לא ידע לענות לו אומר לי אמר לו חוון חיטה יוסף אני יוסף האני מנולי מנישע לענות לך אני אענה לךדיה כזה מקרה דזינתחתן שדביסה קנית תכלת מאשתו דרבנו אחרבחי ברב עשוי לקמרב מסנה לשאול אותה אם אפשר לסמוך עליה וביוד הוא לא ידע לענות לי אסוי לקמד רב יהודה מהגרוניה אמר לי נופלתו ליד נפלת לידי כלומר עכשיו אתה צריך אין לך מידה מאחרים אתה חייב להגיע למידה שלי אוכי אומר שמואל אישס חובר הרי כחובר ואתה יכול לסמוך עליה לתון רבונן אשס חובר הרי כחובר לגבי רומס ומסרס לגבי טובה גם לגבי תחילס וכולי אבדו של חובר הרי הוא כחובר זה בחייהם גם חובר שמס אישטו ובנוב ובני ביסוי הרים בחזקוסון עד שיחושדו עד שיתפסו אותם שהם לא מתנהגים כחברים לכן חוצר שמו מוכיחים בו תחילס הרי היא בחזקוס צריך לתקן עד שתיפוסל כל זמן שלא מצאנו שם חשד היא בחזקתה שמוכרים בתחילת ולא כלילון תוון רבונון אדם שרוצה להיות חובר צריך לקבל עליו דבר רחבי רוז בפני שלו אישו כמו שמבואר אומרת הבריסה אשסמורץ שניסס לחובר וכן ביטו של המורץ שניסס לחובר וכן אבדו של המורץ שנמקה לחובר כולון צריכין לקבל דברי חברוס לפני שיהיו נאמנים לכל דברי חביס שיכלו בתר שסרו פרקצ אבלס חובר שכבר הורזקה לחברו שניסלורץ וכב שחובר שניסלורץ וכן שחוב שנקלורץ אינו צריך בדבר לתכתחילה כי הם עדיין בחזקס חברים דבר רב רבי יהודו אמר אף אין צריך לקבל דרי חברוס לכתחילה כי הם נמשכים אחרי הבעל החדש ואחרי האדון החדש וכן הרב שמ לא זור מאום הוא רצה להדגים את העניין מה יש באישח שניסס לחובר סוכשר לא תפילה על יוד אחר כך הוא נפטר או שהוא גירש אותה ניסס למויחס מוכס שהוא קנה את הרישיון והמלוכה לגבות את המס והם בדרך כלל גזלנים כי הם גובים יותר מה שמותר להם אויסוק שרס לאקישר מויכיחס ודויים היא עזרה לו לתת את החותמות את הקבלות למי שכבר שילם את המכס שלא יגבו עמנו שוב או המוכס עצמו או משרטיוב אז רואים שהאישה היא נמשכת אחרי הנהגת בעלה. כעת עוברת הגמורה לסוגיה של שליחת חפצים מסוימים, מאכלים מסוימים ביד גוי. האם אפשר לסמוך? מתי אפשר לסמוך? שהוא לא יחליף. אומר רב ארבעת הדברים שראשי תיבות שלהם זה חוביס אוסו בחויסמכות. לא מספיק חותם אחד. צריך חוסום בתור חוסום. ואז אפשר לסמוך שהגוי לא זייף שתי חותמות. אבל חותם אחד אז יש לחשוש שהגוי יחליף. ארבעת הדברים שראשי תיבות שלהם זה חם פג מוטו בחוישמך עוד מספיק ומסבירה הגמורה מה זה חוביס חולוב בוסור יין תחילס אסור אם בחוי סמחוד אז רשי מסביר בשר ותחילס דבהם יקרים אז הגוי טורח והוא מחליף לבשר של בהמה טמאה בשר נביאה תחילס זה גם דבר יקר הוא מחליף זאת לכל אילון הוא מזייף הוא מזייף חותם אחד לכן זה לא מספיק יין יש לו יצר הרע מיוחד אחד לנסך אותו אז גם לא מספיק חו אחד חולו בגימור תקש עוד מעט ומה זה חמפג חילטיס להחליף חילטיזו בחילטס אחרת זה רק רווח מועט הוא לא תורח מזייף גם לא חותם אחד כמו כן מוריוס פס גבינו מוטורין בחויסמחוד וכאן הקטע שלפנינו מפס עדו מזייף אז רשי מוכה כאן וטויס מסבירים כי למה צריך להסביר בלחם יותר מש בשלושת הדברים האחרים ולכן רש"י מעביר זאת לאלון אז נחזור לקטע זה לאלון טויס מציינים שלא צריך להגיע בשביל כך את הספורים הקופונים שואל את הגמורה ורב מה ישנ גבינו שמספיק חויסמךוד דלא יתורך ומזייף כי אין לו רווח חול אובנם אלא יתורך ומזייף אומר אבקענכון מה שאמרנו שחוביס החטא של חוביס זה חולוב זה לא נכון החטא הכוונה לעניין אחר אפיק חולוב תוציא חולוב הרשימה ויל חתי חסדה כש שאם בוסים אין זכת אין סימן של סנפר וכסכסת כי זה רק חתיכה של דג ודג דמיו יקרים הוא מזייף את החותם מחליף בדג טמא אכן אי אפשר לסמוך על חותם אחד שואל את הגמור אם כך היינו בוסו ובוסו זה הרי ב בחבית עונה גמור ריגב דבוסו רב רצה לפרט בשר בהמה ובשר דגים ושמואלמז רשי מסביר שמואל לא חולק על רב ללוכם אלא הוא סבר שלא צריך להניח סימן על חתי תחזג לאיסור ולפת ליתר כי זה פשוט לכן הוא מצמצם את הסימן ביס אוסו בחוסמחוד מחג מות בחוימחוד ביזה ראשי תיבות בוסור יין תחילס אסורים בחוכוד כמו שהסברנו מוריס חילטס גבינו מטורין בחוסמחוד מסבירה הגמורה לשמואל חטי חזק שאם בוסימן אין צורך להכניס אותה לסימן היינו בוסו טריגב נבוסו לאמרינן עכשיו נחזור לקטע שדילגנו שרשי גורס כאן פס למה הניחושלו למה נצטרך לפרט את פס בין הדברים שמותר כל אחד מבין שבפס אין שום חשש מה תחשוש אם מישהו יחלוף מה הוא מה הוא יחליף הגוי קריר בחממה אני שלחתי עם הגוי בחותם אחד לחם חם לנו לחם טרי ולגוי עצמו יש לחם קר לחם ישן הוא רוצה להחליף הוא מאוד ירצה להחליף אבל מידע ידיע הוא יודע שיתפסו אותו כי זה הוא שולה לחלוטין ללחם אז הוא לא מחליף כמו כן דחיטה בדסערי יש לו חיט של לחם של שעורים הוא רוצה להחליף עם לחם החיתים שאני שולח איתו ודאי שהוא רוצה להחליף אבל נמיד ידיע יתפסו אותו אז הוא לא מחליף כי הדודה יש לו לחם דומה אז פשוט כי אם די כחווי סומך עוד לא יתורח ומזיף בדבר שאין לו רווח המספיק חותם אחד שלא יתרח וזהף סתם כדי להכשיל את היהודי הוא לא ילך מספיק חותם אחד תנו רבונון אין לו הקחין ששת הדברים האלו שראשי תיבות ימח מחג בסוריה מה זה ימך מחג לא יין ולא מוריוס ולא יחולו ולא מלח סלקונדריס מת נראה מה זה ולא חילטיס ולא גבינו אלו מן המומחה אז רשי מסביר החוונים בסוריה הם חשודים שהם לא מקפידים על לפני ולסיתם מכלשול והם מכרו לישראלים דברים מאלו יין מוריינס וכולי שלקחו מגויים ודברים אלו כשנג נלקחים מגוי אסורים באכילה לכן אסור לקנות אצלם אלא מן המומחה חבוני שידוע ככשר שלא מכשיל בזה אבל הם עצמם החוונים בסוריה הקפידו לאכול בעצמם רק דברים כשרים מה שהם קנו מגויים רק מכרו לאחרים לפני עבר הם לא חששו לכן וכולון אם ניסרח אצל בעל הבייס אדם שמגיע לסוריה ומתארח אצל בעל הבית אפילו שהבלבית הזה עצמו חנוני מותר מותר לאכול אצלו בבית איתו ביחד יין מורה ז וכולי כי לעצמו ודאי הוא מקפיד בכשר אומרת הגמרא מסייע לבריס ומסייע את רבי שע בן לוי רבי שע בלי לוי שיגר לו בעל הביס לבייסוי בעל הבית שוחם וני אבל הוא בעל הבית בטור לבית הוא שיגר לחברו בסוריה מתנה משש הדברים האלו מותר מיתמה בלביס לעצמו לאישובי כתירה ואכל איסורה הוא לא עוזב את היתר ואוכל איסור לעצמו הוא מקפיד ממילא משג גם שהוא שולח מתנה ממיד אוכל משדלי מה שהוא אוכל בעצמו ולא עם מה שיש לו בחנות ולכן אפשר לאכול זאת אז זה דומה למשרים בבריסה שאם נתערכים אצל הבית מותר מה ראינו בהמשך המשנה וגם הבריסה כעת הזכרנו זאת ומלח סלקונדריס גם זה אסור לאכול של גוי מה עם מלח סלקונדריס אומר רב יהודה אמר שמואל מלח שכל סלקונדרי הנחתומים העופים אומי אוכל נויסו זה היה מלחשוב שהנחתומים שורמיו עשירים הם השתמשו בו רש"י אומר הוא עשו כמו שכבר נראה משום שמערבים בהקרבי דגים טמאים חתיכות גדולות עושים ממנה מהמלח ואוכלים זאת תון רבונון מלח סלקונדריס שחוירו אסורו יה בזה שחור ולבן שחירו אסורו לבונה מותרס דבר מיר רבי יהודה אמר להפך לבונה אסורו שכיר מותרס רבי יהודה בן גמליאל משום רבי חנין בן גמלי לא זו וזו אסורו גם הלבנה וגם השחורה אומר רב בברח יחנון לדיבר לבון האסורו קרבי דוגם לבונים טמאים מעורבים בו מה שאין כן השחורה היא שחורה מחמת הרובת אחרת אז היא מותרת לדברו עם השחורה אסורו כי הוא אומר קיר ודאוגים שחוירים טמאים מורובים בו הלבנה מותרת כי לבנה מחמת הרובת אחרת לדיבור זו וזו אסורו זה וזה מעורבים בו בלבנה מעורב קיר ודוג עם לבונים בשחורה מעורב קיר ודוג עם שחוירים אומר רבי יעבור משום רבי חניה בן גמליאל הוא מביא עוד טעם לאיסור המלח הזה זו כנחות גוי היה בשכונוסינו שמחלק פוניו בשומון חזיר את הפנים של המלסלקונדרס מה ראינו המשנה מסיימת אחרי כל הרשימה הרי אלו אסורים שהם אסורים באכילה ומותרים בנוה למותמי הרי המשנה פותחת שהרשימה שלפנינו זה דברים של גוי שאסורים באחיל מותרים בהנוה אז למה צריך לסיים שוב הרי היו לא אסורים בארחיל למותרים בהנוהל למה מי אומרת הגמרא לחזקיה למעוותה בידוע מה שראינו בתחילת השיעור שחזקי אומר שכבשים מה שראינו בתחילת המשנה שדרכ כוללוסס לתוכ יין וחומץ הם מותרים באכילה מותרים בנוב אסורים באכילה אז היה משנה מסיימת הרי יילו אסורים רק באכילה מותרים באנוה אבל אם ידוע שהכניסו שם יין או חומץ אסורן אפילו בהנוה לרבי יוחנון שהתיר גם בידוע לימוד תמוריה סוגוונז ביסונייקי שלמדנו במשנה לאל שחכומים מתירים בנו רב מי ירוסר אז כאן המשנה בא לומר הוא סתום קרמר יש כאן סתם משנה קרמר הרי אלו אסורים רק באכיל מותרים בנוה אבל מורסג בן סוני כי אסורים גם בהנוה עד כאן דף לס
לצפיה בתכנים נוספים: