הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לב

עבודה זרה דף לב תחילים בעזרת השם שורה שלישית מלמעלה במילים וחרס הדרייני אחרי חורבן בית המקדש השני בא הדרנוס קיסר רומי והחריב את העיר ביתר היה שמה הסיפור עם המרד של בר כוכבה. החיילים של הדרנוסינוס קיסר היה להם חרס מיוחד שהיו סופגים בו יין. ואז כשהם היו רוצים לשתות את היין הזה, הם היו מכניסים את השברי חרס בתוך מים וככה כל היין שבחר היה יוצא. אז במשנה למדנו שחרס הדריאני הוא גם כן נאסר כמו יין נסך בהנאה כמו יין שניסחו לעבודה זרה מה היה דריאני אמר רב יהודה אמר בשם שמואל חרס של הדרנוס קיסר כיעת הרב דמיה אמר איך היו עושים את החרס הזה קרקע בתולה הייתה שלא עבדה אדם מעולם זה היה קרקע שמעולם לא עבדו בה לכן היה בה כל כוכה עבדה הדרנוסינוס עבד את הקרקע ונטאה הקרמים והוציאה כל כוכה ביין הזה והיין נעשה יין חזק ורמלי לחמרא הוא נתן את היין בגולפי חיורי בכלי חרס חדשים ומיציו לחמריו היין נספג בתוכם כמו ספוג ומתברו להו בחספי היו שוברים את הכלים לחרסים קטנים ודרו בעדהיו היו היו גיסותיו החיילים שלו היו נוסעים איתם את החרסים האלה וכיך וכוליך דמטו כל מקום שהגיעו טרו להו היו שורים את החרסים במים והיין היה יוצא ומתערבב במים וככה הם היו שותים את היין הזה אמר רבי יהושע בן לוי וראשון שלנו היין המשובח שלנו שנעשה מדריכת הענבים הראשונה היא כמו היין היוצא מהחרס סים האלו כששורים אותו בפעם השלישית במים כשלישי שלהן כל כך זה יין משובח אנחנו היין המשובח שלנו שאנחנו עושים אותו פעם ראשונה הוא משובח כמו היין אחרי בפעם השלישית ששורים את החרס אחרי שכבר שרו אותו כמה פעמים והוציאו ממנו יין מביאה הגמרא היא בא אלו בני בית המדרש שאלו שאלה כזאת מהו הדין לגבי הנאה מגוף החרס כגון לסמוך בהן קראי המיטה ליתן אותם תחת רגלי המיטה כדי שתעמוד המיטת היטב. האם ההנאה נאסרה אפילו מהחס עצמו או שאין איסור להנות אלא מהין שבלוע בתוך החרס כגון למכור את החרס לעובדי כוכבים בשביל שהם יפיקו את היין ממנו שנמצא שהתשלום הוא למעשה תמועת יין הנסך שבלוע בתוכו כשישראל רוצה בקיומו של היין נסך אבל לא בשביל עצמו אלא שהוא רוצה שיתקיימו החרסים כדי לסמוך בהם את המיטה וממילא תקיים יין הנסח שבלוע בהם אבל אין לו שום רצון בקיום היין עצמו אלא על ידי דבר אחר האם שערי האם זה מותר או שזה אסור אומרת הגמרא תשמע דרבי אלעזר ורבי יוחנן יש ביניהם ויכוח אחד אשר ואחד התיר שרי יש נוסח שהלכה הלכתה כמן דאשר מביאה הגמרא קושיה על הדעה שהתירה מיטי קושיה מברייתא הדרדורין שזה לגינים כמו קדים קטנים והרוקבאות חמתות כלים של א יין מאור של עובדי כוכבים שבעבר היה בהם יין של עובדי כוכבים ועכשיו יין של ישראל קנוס בהן. היין כמובן אסור בשתייה והוא מותר בהנאה. העיד שמעון בן גודה לפני בנו של רבן גמליאל הל אביב רבן גמליאל ששתם מיין כזה באקו ולא הודו לו לשמעון בן גודה. לגבי נודות של עובדי כוכבים רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע בן קפוסיי אסור לעשות מהם הוקף שתיכין לחמור. לכאורה רואים שרבן שמעון בן גמליאל סובר שגם יין עובדי כוכבים שבלוע בנוד אסור בהנאה ולכן אסור לעשות שם שימוש בנוד כי בגללו הוא רוצה גם בקיומו של היין הוא רוצה בקיומו של הנוד אז הוא גם רוצה בקיומו של היין והאח כאן כשהוא משתמש עם הוקף עם ה עם הנוד הזה בשביל לעשות בו הוקף לחמור דרוצה בקיומו על על ידי דבר אחר הוא המשתמש אינו צריך את היין שבלוע בנוד אלא כיוון שהוא רוצה את האור של הנוד אז ממילא הוא חפץ גם בקיום היין וקטני לכאורה בבריתה כאן כתוב שזה אסור רואים שאסור לרצות בקיומו אשר יין נסך אפילו בגלל דבר אחר תוכה הגמרא ולתעמיך לשיטתך שאסור להיות רוצה בקיומו של היין הגב הנוד קשה אפילו קנקנים של עובדי כוכבים שהכילו בעבר יין של עובדי כוכבים לי תסרו למזבן יהיה אסור לישראל לקנות אותם אפילו כדי להשתמש בהם שימושים אחרים כי הרי גם באופן הזה הישראל רוצה בקיומו של יין שבלוע אגב הקנקנים מה ישנה נודות ומה ישנה קנקנים למה נודות אסור וקנקנים מותר אלא אמר רבה האיסור של רבן שמעון בן גמליאל להשתמש בנוד של עובד כוכבים בשביל שטיח בשביל הוקף לחמור זה לא בגלל שעל ידי זה הוא רוצה בקיומה של עין שבלוע בו אלא יותר מזה יש כאן חשש גדול גזרה שמה יבקה הנוד של הישראל ויטלנו הוא יטול את השטיח על גבי חמורו ויתפרנו על גבי נודו כתלילה למקום של הקרע ויין עובדי כוכבים שבלוע בשטיח יתן טעם ביין הקשר שבתוך הנוד וישראל ישתה את היין הזה ולא ישים לב שהוא נאסר אז מובן למה אסרו דווקא להשתמש בנודות אור של עובדי כוכבים אבל קנקני חרס לא שייך הגזירה הזאת כי אי אפשר לתפור אותם על גבי נוד זה עשוי מחרס מותר להשתמש בהם ואף על פי שהשימוש הזה גורם שירצה ישראל בקיומו של יין הנסח אגב הקנקן כעת שואלת הגמרא ולמנן דאמר רוצה בקיומו על דבר על ידי דבר אחר אסור מה ישנה קנקנים דשרו? אם כן נשאל את השאלה למה באמת קנקנים של עובדי כוכבים מותרים בהנאה? למה הם ניסו להשתמש בהם כמו שהוא עוסר להשתמש בחרס הדרייני לסמוך בו קרי המיטה? אמר לך יש הבדל התם בקנקנים ליתי לאיסור לי לאיסורי בעיני היה נסך האיסור לא קיים בעין אלא הוא בלוע בדפנות של הקנקן לכן לא אסור לרצות בקיומו אגב הקנקן אבל הך לגבי חרס הדריני איתי לייסורי בעיני האיסור נחשב כאילו באין כי יש שמה בלי מרובה של יין שאפשר ממש לשרוות את זה במים ולהוציא משם את היין לכן אסור להנות מהחרז בשום עניין כי על ידי זה נמצא שרוצה בקיומו של היין אמרנו בברייטה ששמעון בן גודה העיד לפני בנו של רבן גמליאל על אביו רבן גמליאל שהוא שתם יין שהיה קנווס וכלים של עובדי כוכבים באקו ולא הודו לו לשמעון בן גודה מביאה הגמרא סתירה ורמין הוא אני אשאל לך סתירה מבריתה אחרת יין הבא בכלים ברוקבאות של עובדי כוכבים אסור בשתייה ומותר בהנאה העיד שמעון בן גודה לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו ביעקב ובברייטה כאן כתוב שהודו לשמעון בן גודה וזה סותר מה שאמרנו מקודם שלא הודו לונה הגמרא מה לא הודו לו דכאמר התם מה שאמרנו בברייטה הקודמת שלא הודו לו הכוונה כל סיעתו של שמעון בן גודה לא הודו לעדות לעידות הזאת אבל בנו של רבן גמליאל באמת מודלי הוא קיבל את העידות הזאת וזה מה שנזכר בברייתה השנייה זאת אומרת בברייטה הראשונה שכתוב לא עודו לו הכוונה חברים של של שמעון בן גודה ומה שכאן כתוב שהודו לו הכוונה בנו באתם האם תרצה אפשר להתרץ בתירוץ אחרת את הסתירה גודה שמסתיים באות א' לחוד שזה נאמר בברייתה הקודמת ובמת לא דו וגודה שמסתיים באות ע זה לחוד וכשהוא בא להעיד באמת כן נוודו לו כמו שאנחנו רואים בברייתה הזאת כששניים באים ומעידים אותה עדות יכול להיות שזה הסיבה שזה כבר יותר מתקבל כשרואים שיש עוד אחד שמעיד את אותה עדות במשנה הבאנו עוד חפץ של עובדי כוכבים שאסור זה אורות לבובין מביאה הגמראנו רבנן ברייתא איזהו אור לבוב שנאסר בהנאה כל אור שמצאו קרוע שחתכו כנגד הלב של הבהמה את האור והוציאו את הלב בחיי הבהמה כדי להקריב אותו לעבודה זרה אז מצאו קרוע כנגד הלב וכדור נקוב שם כמין ארובה כמין פתח בגז הוא טעון בדיקה אם יש על הקרע יש עליו קורת דם כרישי דם אסור מפני שסימן הוא שהאור ניקב בחיי הבהמה כדי להוציא את ליבה כדרך שעושים לעבודה זרה ואם אין עליו קורת דם אז מותר כי כנראה שחתכו אותו אחרי שהפשיטו את האור וזה לא לעבודת כוכבים זה לא נעשה מחיים ואם כיוון שזה לא נעשה מחיים זה לא נעשה לעבודת כוכבים אמר הרב הונה לא שנינו להתיר כשאין עליו קורות דם אלא שלא מלכו את האור מ שנשחט אבל אם מלכו אותו אסור אימה אפשר אפשר לתלוט שבאמת היה בו קור דם ומלכו עברתו המלח העביר אותו מעל גבי האור משנה הבאנו את דברי רבן שמעון בגמליאל שהוא אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור כי ככה הם היו עושים לעבודה זרה אבל אם זה משוך מעורך מותר כי הם לא עושים כן לעבודת כוכבים אמר רב יוסף אמר בשם רב יהודה שמר בשם שמואל ככה הלכה כמו רבן שמעון בן גמליאל אמר להביא מה פירוש הלכה כמותו יש מישהו שחולק עליו הלכה מכלל דפליגי אמר אמר לו רב יוסף מה היא נפק לחמינה האם הלך כמותו מה מה אכפת לך אם יש כאלה שחולקים או לא אמר לי הבאיה גמרא גמור זמור תתאי משל שאומרים לתלמיד למד בין אם זה אמת ובין אם זה אם זה שיבוש העיקר שיהיה לך זמר ושיר זאת אומרת הבעיה שואלת רב יוסף מה שאתה מלמד אותנו הוא כמו זמר בעלמה בלי משמעות כי הרי אם לא חולקים על רבן שמעון גמליאל מה צריך לומר שהלכה כמותו עוד למדנו במשנה בשר הנכנס לעבודת כוכבים. באים להכניס את זה כדי להקריב לעבודת כוכבים. אז כיוון שהישראל לקח את זה עוד לפני שזה נכנס לעבודת כוכבים, מותר בענא. ומדובר פה שישראל נזהר שזה לא יכנס ולא יקריבו את זה לעבודה זרה. מה נתנה? מהתנא שסובר שזה מותר בהנאה? אמר רבי חיא בר אבא אמר בשם רבי יוחנן דלא כרבי אלעזר די כרבי אלעזר. הרי הוא אומר סתם מחשבת עבודה עובד כוכבים בשעת שחיטה לצורך עבודת כוכבים היא. אז זה כבר נאסר עוד לפני שהקריבו את זה בפועל לעבודת כוכבים בשעת השחיטה כיוון שחשישבו לשם עבודת כוכבים היא כבר נאסרה מדין תקרוב את עבודת כוכבים במשנה למדנו ובשר היוצא כבר מלפני עבודת כוכבים כבר אסור בהנאה מפני שהוא כזבחי מיתים מה הייתה מה למה הוא נאסר אי אפשר דלקה תקרוב את עבודת כוכבים לא ייתכן שלא יקריבו את הבשר הזה תקרוב את עבודת כוכבים כשזה כבר יוצא מעבודת כוכבים מבררת הגמרא מנו מן מי התנא של המשנה שלנו שאומר שתקרב את עבודת כוכבים זה כמו זבוחי מתים שזה נאסר בהנאה רבי יהודה בן בתירא דתניה רבי יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרב את עבודת כוכבים שהיא ממש כמו מת שכל האוהל שבו נמצא ה תקרוב את עבודה כוכבים כל מה שיש שם נטמע מטמא באוהל כמו כל מה שנמצא באוהל שיש שמה מת שנאמר כתוב על העבודה זרה שנצמדו לעבודה זרה של בעל פאור ויאכלו זבחי מתים זבח עבודת כוכבים שהיא מתה כי הרבת כוכבים אין בה ממש על כל פנים יש כאן הקש בין הזבח לבין מת מה מת מטמא באוהל אף תקרוב את עבודת כוכבים מתמה באוהל אז מזה אנחנו גם כן לומדים שכיוון שמת אסור בהנאה גם תקרוב את העבודת כוכבים אסורה בהנאה ועד כאן דף
לצפיה בתכנים נוספים: