הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כט

[מוזיקה] עבודה זרה דף כ"ט מתחילים בעזרת השם שורה שנייה מלמעלה במילה תכלי סופר במסכת תענית דף כאב אומנה שבכל יום היה זוכה שבת קול הייתה אומרת לו שלום עליך כמו שהגמרא מביאה שהוא היה זוכה לקבל קיבל דרישת שלום ממתיבתא דרקיע מישיבה של מעלה בכל יום מה היו מעשיו איך הוא זכה לדבר כזה מספרת שמה הגמרא שהוא היה זעיר בשני עניינים עניין ראשון צניעות קדושה וטהרה הוא היה מקבל גברים ונשים בהפרדה וכשהוא היה מקיז דם, זה היה התפקיד שלו, לכן הוא מכונה אומנה, שהוא היה א מוציא דם לרפואה, הוא היה עושה את זה בצניעות יתרה והגמרא מפרטת שם בדיוק איך הוא עשה את זה, שהוא היה מקיז דם מן נשים. זה עניין אחד. עניין שני, הגמרא מספרת שם על ענייני גמילות חסדים ש הוא היה שם את הקופה ששמה משלמים במקום שהוא לא רואה מי משלם ומי לא משלם כדי שמי שמתבייש שאין לו מה לשלם אז הוא לא הוא לא התבייש מי שיש לו כסף ישלם ומי שאין לו הוא לא התבייש בזה שהוא לא משלם ואם היה מגיע אליו תלמיד חכם לא רק שלא היה לוקח ממנו כסף כסף אל היה משלם לו כדי שיהיה לו עם מה לחזק את גופו לקנות אוכל לקנות שתייה אלה היו מעלותיו הגדולים של אדם שזכה לקבל בכל יום דרישת שלום מפמליה של מעלה מישיבה של מעלה והוא לא היה איזה רב איזה צדיק מפורסם היה בסך הכל אדם פשוט מבחינת המקצוע שלו שהוא היה מקיז דם, היה עוסק בענייני רפואה והוא היה זוכה בכל יום לקבל דרישת שלום מעולם העליון. וזה מכניס אותנו פה לנושא של הכז דם. הגמרא מביאה כאן רשימת הוראות שהיו נוהגים בזמנם למי שמקיז דם. כמו שכבר אמרנו בשיעור על דף כ"ח שהדברים האלה לא נוגעים בזמנינו. יותר מזה, [מוזיקה] המרשל בספר ים של שלמה על מסכת חולין כותב שיש חרם הקדמונים למי שמשתמש עם הענייני הרפואה שמוזכרים בתלמוד. אבל אנחנו נלמד את הדברים האלה בשביל להיות מחוברים לתורה הקדושה שבוודאי בוודאי אם זה כתוב בגמרא יש בעצם לימוד הדברים בעצם קריאת הדברים והבנתם כפי כמה שאפשר להבין כמו שכבר כותב ליקוטי מאריל שאי אפשר בזמננו באמת להבין בדיוק על איזה חולים מדובר כאן ומה בדיוק הסממנים שמדברים אבל אנחנו נלמד את הדברים בשביל להתחבר ולהתקדש בקדושת נותן התורה מביאה הגמרא תכלי וסיבורה אכילת שחליים ואחר כך הקז דם יש בזה סכנתא סכנה אישתא וסיבורה הכזת דם כשאדם סובל מחום גבוה סכנתא יש בזה סכנה קיבנה וסיבורה כשאדם סובל ממחלת עיניים והוא מכיז דם סכנתא יש בזה סכנה ביום שני לאכילת דג ניתן להכייס דם ביום שני להקזת דם ניתן לאכול דג אבל ביום השלישי להקזת דגם דם זה סכנה סכנתא לאכול דג מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא המקיז דם לא יאכל מאכלים שהראשי תיבות שלהם זה חגבש לא חלב ולא גבינה ולא בצלים ולא שכליים ואם הוא אכל את המאכלים האלה אמר הבעיה בי יביא רביעית חומץ ניטי רביעית דחלה ורביעית יין ורביעת דחמרא ויערבב אותם ביחד נערבבינו בהדדי וישתה את התערובת נישתי וכשהוא מתפנה מחוץ לעיר אדם שאכל מאכלים כאלה אחרי ההקזה וכי מפני לא מפני לא התפנה אלא למזרחה של העיר משום שהריח של צועת מאכלים האלו קשה קשה ריח וכשהוא נמצא במקום של מזרח העיר אז הרוח לא מביאה את הריח אל תוך העיר אמר רבי יהושע בן לוי מעלין אבן כלי בשבת מותר ליישר את האבן כלי בשבת. מה יבון כלי? מה הפירוש? מה זה הדבר הזה? אמר רבי אבא סתום דליבה זה שריר שמחזיק את הלב. מה היה סוטא? מה היה הרפואה למחלה הזאת? איך מעלים מיישרים את האונקלי בשבת? מי איתי כמונה קרויה? יביא מלא מצקת כמון וניה הכוונה נענה ואגדנה חילתית וציטרי ציטרה מין צמח ועבדתא איזוב התערובת הזאת מועילה לכמה מחלות אבל צריך לערבב אותם במשקה שונה לריפוי מחלות שונות למחלת ליבה הלב שהזכרנו מערבבים את הצמחים האלה ביין חמראה סימן הסימן הפסוק בתהילה ויין ישמח לב ונוש יין זה ללב לרוחה ל א שחפת א כך מביאים מדברי רשי שזה בא מחמת חוסר נשימה יכול להות שזה כוונה סוג של אסטמה מסוימת אז מערבבים את הצמחים האלה במים וסימנך ורוח אלוקים מרחפת על פני המים מים בשביל רוח נשימה מערבבים את זה במים לחודה היינו לולדת מערבבים את זה בשחרה בשיכר וסימנך וחדש שזה כמו חודה על שכמה שזה שתי האותיות הראשונות של שיכר מספרת הגמרא רב אחבר דרבה שחיקהו לכולו בעדה הדדי היה תוחן את כל הסממנים ביחד ושקיל מלוך המשצבעתי היה נותן מלוך אופניו מהתערובת וש שעתי לב וכך הוא היה שותה עם המשקה המתים זה יין או מים או שחר ורב האשי שחיק כל חדה וחדה לחכודי היה שוחק כל פרט בנפרד ושקיל מלא הצבעתי רבתי ומלא הצבעתי זרתי הוא היה לוקח את האגודל ביחד עם הזרת מה שנכנס בתוך המקום הזה הוא היה א לוקח את הכמות שהייתה נכנסת במקום הזה וזה מה שהוא היה מוסיף למשקה אמר רב פפה אני עשיתי את כל אלה אנה אהבד לכל הני ולא יצאי זה לא ריפה אותי עד אמר לי ההוא טיה עד שאמר לי סוחר ערבי אחד היתוזחדת תביא קד קטן מחרס ומעליהי מיה תמלא את זה במים ותוסיף לבפנים כף דבש ורמי בי תרוד דדובשה ותלי בי כוכבי תשאיר את זה תחת הכוכבים למשך הלילה ולמחר שתי מחר תשתה את זה עבדיה אחי ויצאי עשיתי את זה באמת התרפאתי מביאה הגמרא תנו רבנן שישה דברים מרפאין את החולה מחוליו ורפואתן מתקיימת היא רפואה טובה ואלו הם קרוב ותרדין ומי סיסין יבשה מים ששרה בהם סוג של נענה שנקראים סיסין יבשים וכאיבה של בהמה ורחם הרת ויותר את הכבד היינו שרעפת קרום שמכסה את הכבד ויש אומרים אף דגים קטנים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין היינו מחזקים כל גופו של אדם עשרה דברים מחזירים את החולה לחוליור ולא עוד אלא שחוליור אחרי שהוא חזר אליו קשה ממה שהיה לפני כן על ידי אותם עשרה דברים אלו הן האוכל בשר שור ובשר עם הרבה שומן ובשר צלי בשר ציפורים וביצה צלויה והאוכל שחליים ומי שמתגלח תגלחת ומי שמתרחץ והאוכל גבינה כבד ויש אומרים אף האוכל אגוזים ויש אומרים אף האוכל קישויין היינו בזמננו אומרים שזה מלפונים תנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמן קישויין מפני שכשהן גדולים הן קשין לכל גופו של אדם כחרבות אבל קטנים כתוב ב במסכת ברכות וגם לאל בדף יא שהם טובים לגוף במשנה אמרנו לגבי להשתמש עם עובדי כוכבים אין מסתפרים מהן בכל מקום לפי רבי מאיר כי חוששים שאם אתר הוא יחתוך את צברו של ישראל וחכמים אומרים אם זה ברשות הרבים במקום שכולם עוברים זה מותר אבל אם זה במקום סתר בינו לבינו אסור מביאה הגמראנו רבנן ברייתא ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה מסתכל במראה ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיוון שהישראל הגיע לבלוריתו זה היה מין שיער שהיה להם מאחורה מאחורה שומט את ידו זה אסור לו לספר כי את זה הם עושים לכבוד עבודת כוכבים אמר מר למדנו בברייטה ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה איך חידמי באיזה מקרה מדובר אם זה ברשות הרבים למה לי בשביל מה הוא צריך להסתכל במראה כולם עוברים שמה אז העובד כוכבים לא יהרוג אותו ואם מדובר פה ברשות היחיד כי רואה מה היה ומה זה עוזר שהוא מסתכל כיוון שאין שמה עוברים ושווים העובד כוכבים לא פוחד ממנו אפילו כשהוא רואה במרא תראת הגמרא לעולם מדובר פה ברשות היחיד וכיוון דהיקה מראה כיוון שישנה מראה וישראל מסתכל לבדוק אם הוא ספר אותו כמו שצריך צריך מתח זה כאדם חשוב זה נראה שהוא אדם חשוב שצריך להסתפר כמו שצריך כדי שהוא יראה טוב בעיני כל הנכבדים שהוא עובד איתם אז לכן העובד כוכבים פוחד ממנו מביאה הגמרא הרב חנה ברבי ביזנה מסתפר מעובד כוכבים בשביל אחד משבילי דנהר דעה הוא היה מסתפר עובד כוכבים באותו שביל משבילי נהר דעה אמר לי הספר אמר לרב חנה ברבי ביזנה חנה חנה יאי כוח לזו דוגה היינו שהצווא שלו טוב בשביל התר שלו רוצה להרוג את רב חנה ברביזנה אמר רב חנה תאיתי לי דעבריה דרבי מאיר האיום הזה מגיע לו על זה שהוא עבר על דברי רבי מאיר שאוסר להסתפר מעובד כוכבים אפילו ברשות הרבים שואלת הגמרא ועל דברי רבנן הוא לא עבר הי מרדהמ רבנן מתי רבנן מתירים להסתפר עובד כוכבים דווקא ברשות הרבים אבל ברשות היחיד לא וכאן כיוון שזה היה בשבילי נהרדה זה לא נחשב רשות הרבים ואם כן לפי זה מי אמור וחרבנן התירו והוא סבר רב חנא סבר ששבילי דנהר דעה אף על פי שלא עוברים ושווים שמה בכל רגע כיוון דשכיחי רבים כיוון שבכל רגע יכול להגיע שמה בן אדם כרשות הרבים דמו זה גורם חשש לעובד כוכבים לא לעשות כלום כי אולי בדיוק באותו רגע אותו יעבור שמה איזה בן אדם בחלק השני של הבריתא אמרנו שעובד כוכבים המסתפר מישראל אז כיוון שהישראל ישראל הגיע סמוך לבלוריתו שומט את ידו מלספר וכמה הוא צריך להשיר ולא לגלח אמר רב מלקיה אמר בשם רב עדה ברהבה רב מלכה אומרת דבריו על דברי הברייתא כן הוא אומר בשם רב עדה בר אהבה שלושה אצבעות לכל רוח ורוח סביבות הבלורית מביאה הגמרא שיש שניהם מוראים שהשם שלהם דומה גם רב מלקיה שהבאנו כעת וגם יש עוד אחד ששמו רב מלקיו שהם הביאו שמועות בשם רבדה ברבה מביאה הגמרא סימן לדעת מתי מתי אמר רב מלקיה? מתי אמר רב מלקיו? אמר הרב חנינא בריידה אבייקה מה שנאמר במסכת ביצה דף כ"ח לעניין שיפוט ומה שנאמר במסכת כתובות דף נט לעניין שפחות ומה שנאמר במסכת נידה דף נב לעניין גומות השמועה הזאת נאמרה על ידי רב מלכיו מה שנאמר אצלנו לעניין בלורית ומה שנאמר במסכת מכות דףכא לעניין אפר שריפה אפר מקלה ומה שנאמר בעמוד הבא לעניין גבינה זה מאמרים שאמר רב מלכיה לעומת זאת אמר רב פאפה מתניתנו ומתניתא שמועות שקשורות לדינים שנאמרו על ידי תנאים במשנה ובברייתא נאמרו על ידי רב מלכיה שזה שפחות בלורית וגבינה ושמעת שמועות שקשורות להלכות של המוראים זה נאמר על ידי רב מלכיו היינו שפוד גמות ואפר מקלה וסימן לזכור את הכלל הזה מתניתא ברייתא ומשנה מלקתה חשובה כמלקה שאם דברי חכם של הגמרא סותרים את המשנה הברייתא דבריו נדחים זה לרמז על שמו של רב מלקיה שדומה למלכה היינו נקבה ההלכות האלו שנשנו על משניות או ברייתות נאמרו בשמו שאר ההלכות נאמרו על ידי רב מלכיו מה ביניו מה ההבדל בין הסימן של רב חנינא לרב פפה היא כביניו ההבדל ביניהם שפחות לפי רב חנינא רב מלכיו אמר את השמועה של שפחות ולפי רב פפה רב מלכיה אמר את השמועה הזאת כיוון שהיא הלכה שנשנתה במשנה על ידי רבי אליעזר ועליה הוא אמר שהלכה כמותה ובמקום שפחות שלא אמר רב מלקיו רב פפה מכניס ספר מקלה שכיוון שלא נאמרה על משנה הברייתא רב מלכיו אמר את זה ולא רב מלקיה כמו דברי רבי חנינא נמצא שלפי רבי חנינא בריד דרביקה שיפוד שפחות וגומות נאמרו על ידי רב מלקיו בלורית אפר מקלה וגבינה נאמרו על ידי רב מלקיה לפי רב פפה שיפוד אפר מקי וגומות נאמרו על ידי רב מלקיו בלורית שפחות וגבינה נאמרו על ידי רב מלקיה אומרת המשנה אלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ויסורן איסור הנאה היין מכוני יין נסך והחומץ של עובדי הכוכבים שהיה מתחילתו יין בעודו אצל עובד כוכבים אותו חומץ היה יין חוששים שמה ניסחו את היין לעבודה זרה ואפילו כלי חרס אדריאני שמעורב בו יין כששורה אותו במים יוצא היין שבלוע בו והוא אסור משום היין שבלוע בו בחרס הזה זה לגבי היין יש עוד דבר של עובדי כוכבים שאסור זה אורות הנקובים כנגד לב הבהמה דרכ דרכם של העובדי כוכבים להוציא את הלב דרך אותו נקב בהודה בחיים ומקריבים את הלב לעבודת כוכבים אז על אורות שכנגד הלב אסורים רבן שמעון בן גמליאל אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור אבל אם הקרע משוך ארוך מותר הם אינם עושים לעבודת כוכבים נקב משוך אלא רק נקב עגול עוד אומרת המש משנה בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר אם רוצים להכניס בשר לעבודת כוכבים וישראל לוקח את זה לפני ש הכניסו את זה לעבודת כוכבים זה מותר בהנאה אם הישראל נזהר ליטול את זה מיד שזה נכנס לפני שיקריבו את זה לעבודת כוכבים אבל בשר היוצא מלפני עבודת כוכבים אסור בהנאה מפני שהוא הוא קרב תקרוב את עבודה זרה והוא כמו זבוחי מתים דברי רבי עקיבא. עוד אומרת המשנה, ההולכין לתרפות מקום עבודת כוכבים רחוק אסור לשת ולתת עמהן. כי אם ישו וטאו ויתנו עמהם הם ילכו להודות לעבודת כוכבים שהיא גרמה שהם יצליחו במקח הזה. ועוד שם קנומי ישראל דבר שנצרך להם לתקרב את עבודת כוכבים. והבאים משם מותרים במסע ומתן. עוד אומרת המשנה, נודות כלים שעשויים מאור של עובדי כוכבים וקנקניהם, קנקנים שעשויים מחרס ויין של ישראל קנוס בהן לקיום לשלושה ימים רצופים אסורין לעניין זה שהיין שבתוכם נאסר מחמת הנודות והקנקנים ויסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין איסורן אלא איסור אכילה ולא איסור הנעם עוד אומרת המשנה, פסולת הענבים, הקליפות והגרעינים, חרצנים והזגין של עובדי כוכבים אסורין ויסורן ניסורה נא דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל 12 חודש כשהם עדיין לכין אסורין אבל אחר 12 חודש כשהם יבשים מותרין עוד אומרת המשנה שומן של דגים שהיו רגילים לערבב בו יין שהוא נקרא מור אוריס וגבינת כפר שנקרא בית אוניקי של עובדי כוכבים אסורין ויסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין ייסורן אלא איסור אכילה ולא איסור הנאה אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך אמר לו מפני מה רבנן עסרו גבינות עובדי כוכבים באכילה הרי אי אפשר לעשות גבינה אלא מחלב בהמה טהורה מחלב בהמה טמאה אי אפשר לעשות גבינה אז זה ודאי שזה מחלב בהמה טהורה למה זה אסור אמר לו רבי יהושע מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבלה היינו חלב קרוש שהטלה ינק בחייו מאמו אחרי שהוא התנבל היינו שהוא מת לא בשחיטה כשרה לוקחים את החלב מהמאיים שלו, חלב קרוש מהמעיים שלו ומזה מגוונים גבינה. ולכן הגבינה אסורה. אמר לו רבי ישמעאל, אם זה הבעיה, הרי החלב שבמאי הנבלה הוא לא בעצמו נבלה, הוא פרש, הוא מופרש, הוא בפני עצמו. זה לא חלק מהבהמה. זה חלב שהיה קנוס בתוך 100 והלו קיבת קורבן עולה האיסור שלה חמור הרבה יותר מכיבת נבלה כי הרי עולה אסורה אפילו בהנאה ומי שנה מקורבן עולה הוא נחשב שהוא נהנה מן הקודשים והוא חייב משום מעילה שזה חמור הרבה יותר ובכל זאת אמרו כהן שלא קץ לא מועס בחלב שבקיבה דעתו יפה הוא יכול לגמוע את החלב שבמאי הקורבן עולה. סורפה כל זמן שלא נתבשלה, כשהיא עדיין חיה. ולא הודו לו חכמים להתיר לכתחילה. אבל אמרו חכמים, מדרבנן אין נהן מהחלב הזה. ובדיעבד אם נהנו ממנו, לא חייבים משום מעילה, כי הוא אינו אלא כפרש, כפסולת שיוצאת מהגוף מה שנותר. ורק משום חומרה בקודשים שאסורים גם בהנאה החמירו לכתחילה אבל בגבינות שהמידו בחלב של נבלה שאין איסורם איסור הנאה אלא רק איסור אכילה למה שיחמירו אמר לו רבי יהושע מפני שמעמידין אותה מעמידים את הגבינה של העובדי כוכבים בקיבת עגלי עבודת כוכבים שעשו אותם תקרובת לעבודת כוכבים לגבי עבודת כוכבים אפילו פרש שבתוכה אסור לפי שעובדי כוכבים חפצים בפרש כדי שהבהמה תיראשמנה ויפה. לכן החלב שבתוכו אסור גם כן משום תקרוב את עבודה זרה. אמר לו רבי ישמעאל, אם כן, למה לא עשרו חכמים גם בהנאה כדין תקרב את עבודת כוכבים? אז רבי יהושע השיא אותו לדבר אחר, לעניין אחר. הוא לא רצה לגלות לו אתם הדבר. אמר לרבי יהושע, ישמעאל אחי, איך אתה קורא את הפסוק? כי טובים דודך מיין מלשון זכר היינו שכנסת ישראל אומרת לקדוש ברוך הוא ישקני הקדוש ברוך הוא מנשיקות פיו כי טובים דודך מעין או שאתה קורא בלשון נקבה שכנסת ישראל אומרת ישכני הקדוש ברוך הוא מנשיקות פיו כי הוא אמר לי טובים דודייך מיין אמר לו רבי ישמעאל אני קורא כי טובים דודייך בלשון נקבה אמר לו רבי יהושע אין הדבר כן כן שהרי הפסוק הבא, פסוק חברו מלמד עליו שהוא לשון זכר שנאמר לריח שמניך טובים וגומר כיוון שאת סוף הפסוק על כן עלמות האבוכה האבוה לא שייך לפרש לשון זכר כי זה הרי כנסת ישראל אומרת לקדוש ברוך הוא על כן עלמות האבוך אז אם כן זה ודאי חייב להיות שזה נאמר בלשון נקבה אז אם כן נמצא שגם כטובים דודיך מפרשים שכנסת ישראל אומרת את הקדוש ברוך הוא דודך ולא מלשון נקבה דודה. תחילת המשנה למדנו שאסור להנות מיין של עובדי כוכבים כי חוששים שהם לקחו את היין וניסחו לעבודה זרה. שואלת הגמרא גם אם נסכות היין לעבודה זרה מנלן שזה אסור בהנאה? אמר רבא ברבוע אמר קרא פסוק אומר לעניין עבודת כוכבים אשר חלב זבחימו יאכלו שאותם עבודות זרות כאילו אוכלים את חלב הזבוחים שלהם ישתו יין נסיכם הם כאילו ישתו את היין שמנסחים לפניהם יש כאן קש בין היין לבין הזבח מה בשר שזה זוחו לעבודת כוכבים אסור בהנאה אפיין שני תנסך לעבודת כוכבים נמי גם אסור בהנאה אומרת הגמרא אתה משווה את זה לזבח כמו שהוא אסור ככה זה מי אמר שזבח גופי מניען לנו שהוא אסור בהנאה תכתיב הפסוק אומר ויצמדו עם ישראל לעבודה זרה של בעל פהור ויאכלו זבח עבודת כוכבים שהיא מתה ואין בה ממש והם אכלו מזבחי אותם העבודת כוכבים שהם מתים אז יש שקש בין זבח לבין מת. מה מת אסור בהנאה? אף זבח נמי אסור בהנאה. שואלת הגמרא ומת גופי מנהין לנו שהוא אסור בהנאה. אתיה לומדים גזירה שווה שם שם מאגלה ארופה כתיב לגבי מת הה ותמות שם מרים. וכתיב התם בעגלה ארופה ורפו שם את העגלה בנחל. שהם מוצאים הרוג מחוץ לעיר ולא יודעים מי הרג אותו. אז כדי לכפר על בני העיר מביאים עגלה, עורפים אותה על נחליתן. שם כתוב את המילה שם וערפו שם. מה להלן אסור העגלה ארופה בהנאה? אף כאן נמי אסור המת בהנאה. שואלת הגמרא והתם מנלן מנין שהגלה ארופה אסורה בהנאה? המר דבי רבי עני כפרה כתיב בה. כתוב לגבי עגלה ארופה שמבקשים כפר לעמל. כתוב לשון כפרה כמו קודשים שבאים לשם כפרה על ישראל. כשם שקודשים אסורים בהנאה, כך גם עגלה ארופה אסורה בהנאה, כך גם מת אסור בהנאה, כך גם זבחי מתים של עבודה זרה אסורים בהנאה, וכך גם יין נסך אסור בהנאה. משנה למדנו והחומץ של עובדי כוכבים שהיה מתחילתו יין, ברשות העובדי כוכבים גם אסור בהנאה, משום שמה כשענה יין ניסחו אותו. שואלת הגמרא פשיטה פשוט שהחומץ אסור משום דחמיץ פקע לאיסורי מה כיוון שזה הפך להיות חומץ פקע האיסור שהיה בו איסור הנאה משום יין נסך כשהוא הפך להיות חומץ אמר רבשי האתה לאשמועינן משנה הבאה לחדש שהטעם שחומץ עובדי כוכבים אסור זה משום שהיה מתחילתו יין אצל העובדי כוכבים וחוששים שמו ניסך אותו לעבודה זרה ואינו אסור אלא מחמת היין שלא פקע איסור היין שלו פקה אבל משום חומץ אנחנו לא אוסרים כי אין דרכם לנסך בחומץ. ולכן חומץ שלנו ביד עובד כוכבים. ישראל שמפקיד חומץ ביד עובד כוכבים אינו צריך בו חותם בתוך חותם כדי להקשות על העובד כוכבים שלא יוכל לפתוח את החבית ולזייף אחר כך את החותם כמו שצריך לעשות כשמפקידים בידו יין. אלא מספיק חותם אחד. כי הרי מה הסיבה שצריך שתי חותמות? בדרך כלל ביין זה שמה הוא ינסך אבל כאן לגבי חומץ אם מישהו מנסוכי אם אתה חושב שהוא ינסך את זה לעבודה זרה חומץ לא מנסחים הרי לא מנסחים ואם משום מחלופה אם הוא רוצה להחליף את זה לצורכו בחומץ שלו שהוא רע ממנו כיוון דיקה חותם לא טרח ומזייף כיוון שיש כאן חותם אחד זה מספיק כדי שהוא לא ירצה לטרוח ולשבור ולאחר כ לאחר מכן לזייף בשביל כזה רווח מועט לכן מספיק חותם אחד ואין צריך שתי חותמות אמר רבי אילא שנינו יין מבושל שבשלות היין שזה באמת גם כן נוגע להלכה למעשה לעניין יין נסך כן יין מבושל של עובדי כוכבים שהיה מתחילתו כשהוא היה של עובד כוכבים הוא היה יין שאינו מבושל אסור למה כי חוששים שלפני שזה היה מבושל הוא ניסך אותו לעבודה זרה אבל אחרי שזה כבר התבשל הוא כבר לא מנסך את זה לעבודה זרה אבל על כל פנים נשאלת השאלה פשוט שכש היין הזה היה בהתחלה לא מבושל אחר כך העובד כוכבים בישל אותו ודאי שזה נשאר אסור כי הרי זה היה אצל עובד כוכבים גם לפני שזה היה מבושל משום דיבשיל פקה לאיסורה כיוון שהיין הזה התבשל פקע ממנו איסור יין נסך אמר הבא שיהיה להשמעינן זה מה שהוא בא לחדש לנו שהטעם שיין מבושל של עובד כוכבים אסור הוא רק משום שהיה בתחילתו יין חי ביד העובד כוכבים וחוששים שמו ניסך אותו אבל משום יין מבושל אנחנו לא עוסרים אותו כי אין דרכם לנסך יין מבושל לכן יין מבושל שלנו שמופקד ביעד עובדי כוכבים אין צריך לחתום אותו חותם בתוך חותם למה אם משום אם חוששים שמהפתח אותו כדי לנסך אותו לא חוששים כי נסוך הם לא מנסכים יין מבושל ואם משום יכלוף אולי הוא יחליף את היין הזה המשובח ביין שלו כדי לשתות כיוון דיק חותם אחד מספיק שאנחנו מפקידים את זה אצלו על ידי חותם אחד בשביל רווח מועד כזה לא טרך ומזייף הוא לא יתרך ויזייף את החתימה מביאה הגמראנו רבנן ברייתא יין מבושל שאנחנו מדברים עליו והלונטית משקה לרפואה שמעורב בו יין חי של עובדי כוכבים אסורים שנאסרו מתחילתם לפני שבישלו ולפני שהעובד כוכבים ערבב את זה עם שאר דברים עלונתית כבראתה שעובד כוכבים לא עשה אותה אלא הוא קנה את האלונטית מישראל מותרת בהנאה שאף שיש בה יין מכל מקום כיוון שזה נתערבב בדברים אחרים עד שנשתנה את העמו וריכו גוי לא מנסך כזה סוג יין לעבודה זרה שלו ואיזו היא אלונתית מבררת הגמרא כדיניה גבי שבת עושים הנומלין בשבת שהוא משקה שעשוי לשתייה ואין עושים מלונטית שהיא עשויה לרפואה וחכמים אסרו לעשות רפואה לחולה אם אין בו סכנה כדי שלא יבוא לעשות מלאכה שאסורה בשבת של שחיקת צממנים ואיזו היא הנומלין שזה עושים בשבת ואיזו היא הלונטית שזה לא עושים הנומלין הוא משקה שעשויים יין ודבש ופלפלין עלונתית היא רפואה שנעשת מיין ישן ומים צלולין ומין בוסם שנקרא אפרסמון דאבד עושים את התרופה הזאת כדי לצנן את הגוף ביציאה מבית המרחץ דאבדלבי מסותא מביאה הגמרא רבא ורב יוסף אמרו שניהם דמר תרביו יין מזוג שלוקחים חלק אחד יין ושמים על זה שני חלקים של מים אין בו משום גילוי לא חוששים שמה נחש שתה מזה והשליך בתוכו את הארס כי אין נחש שותה מיין מזוג זוג ולכן מותר לשתות מזה. יין מבושל אין בו משום חשש ניסוך כיוון שאין דרך עובד כוכבים לנסך יין מבושל לעבודת כוכבים. מסתפקת הגמרא היא באה אלהו יין מבושל האם יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי? אמרנו שלגבי יין מזוג אין חשש גילוי אבל מה לגבי יין א מבושל? תשמע העיד רבי יעקב בר אידי על יין מבושל שגם בו אין בו משום גילוי ועד כאן דף כט ‏T
לצפיה בתכנים נוספים:

דף הבית הלכות לשון הרע בשפה פשוטה
ספרי קודש הדף היומי
שאל את הרב – מענה הלכתי הלכה
סיפורים שיעורים
תפילות כל ספרי רבינו
ספרים שיעורי תורה מתלמידי רבי נחמן מברסלב
קריאת שמע ישראל תיקון הברית
תיקון הכללי מרבי נחמן זיע”א ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א
פיטום הקטורת – הנוסח כולל סגולות והסברים הלכות שבת לדעת הרב עובדיה
תפילה להצלחה בפרנסה ברכת מעין שלוש
ברכות השחר ספר תהילים
תפילת שחרית נשמת כל חי
תפילת מנחה פרק שירה – שירת הבריאה
תפילת ערבית תהילים לרפואה
ברכת המזון תפילת הדרך
בדיקת המזון מתולעים – הרב משה ויא קדיש
הלכות נידה וטהרה לדעת הרב עובדיה ספר שמירת העיניים
ספר הזוהר הקדוש (השלם – עם תרגום) סדר הנחת תפילין לספרדים (עדות המזרח) ואשכנזים
נטילת ידיים תפילת רבנו תם
זרע לבטלה, שמירת הברית ואיך להצליח הלכות כיבוד הורים
רבי נחמן מברסלב – מה היא חסידות ברסלב? סדר וידוי השלם
תפילת השל”ה אנא בכח – תפילת אנא בכח

נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר

רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי

רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה

רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש

צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים

רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות

רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז

נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה