הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ח

[מוזיקה] דזורה דף ח מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה ראינו שאסור לסד ולתת עם הגויים שלושה ימים לפני ידיהם מפרטת כעת המשנה את הידיהם את החגועס שהיו בזמנם בזמן המשנה החגש של הרימים ואילו אידן של אויבד כרחובים קלנדו וסטרנורה וקרוטיסים ויו גינוסיה של מלכיהם כוללו יברו בגמורים ויומלידה ביום מולדתו של המלך עושים כל בני מלכותו יום עד וכל שנה ומקריבים זבחים לבדזור ויומיסה ביום שהמלך מת כל ימי חיי בנו מגיע היום הזה חוגגים את זה דברי רב מאיר חכו ממרים לגבי יום המיסה תלוי כל מיסא שיש בו שריפה אם המלך היה חשוב ביניהם שכשהוא מת שרפו את כלי תשמישו כדרך המלוכים להראות שאין מי שיכול להשתמש בזה יש בעבודסחובים אותו יום הם עובדים עבדזורה וזה יום עד בכל שנה כל ימי בנו ושאין בו שריפ לא היה כזה חשוב אין בו אבו דסקי חובים אז כל אלו שראינו עד כאן הם חגאות חשובות שעשו גם שלוש יום לפניהם לפי רבי ישמואל גם שלושחריהם עכשיו מביאים כמה חגות פרטים אבל יו תגלחס זכונוי ובליסוי אין זמן קבוע לרבים אלא כל אחד ואחד כשהוא מגלח הוא עושה יום בבלורית אומר רש"י כשמספר פעמים הרבה מניח בלורית את השרות מאחורה בעורף ומגלח זאת פעם בשנה היום שמגלח עושה יום עד אז זה יום פרטי ויום שאולו במן הים הוא מקריב זבחים לבדזור על שהוא ניצל ויו שיוצע אסורין ובת כוחים שסו מישת לבנוים אז שהוא שמח שהוא הגיע לזה להרג את נישואי בנו אז הוא מקריב קורבנות לבדזורה אינו יוסור אלוה היו ולא לפניו ולא לאחריו כי זה לא כזה חשוב והואיסו איש בלבד רק איתו אסור לשת ולתת ולא עם אחרים עם מי ודאי שם אחרים מותר נראה בגימורי אומר רב חונן ברובה כמו שהזכרנו לאיל קלנדה זה חגוה של שמונמים וזה אחר תקופה אחרי תקופסטיבס יש חג חג שזה שמונה ימים רצופים סטרנורה זה שמונמם גם וזה לפני תקופה וסימון שלא תחליף ביניהם אוחובוק קדם צרטוני כתוב הפסוק אוכו לפני קדם כרגע החוגש האחר נשאה הראשונה במשנה אומרת נראה למה תו רבוננו מה זה החוגס האלו לפי שרומרישן יו שמסמדך מתשרי ואת הבת הימים מתקצרים והולכים אומר אוי לי שמו בשביל שסורחתי כיוון שחטעתי בחטא עץ הדס אומור בהדיזו לתובבו כל יום מתקצר והולך עד שכל העולם יחזור לטובבו וז שניקסמים ויושב חס יוס בתפילה כשרות קסטיבס זה היום הכי קצר בשנה חקר ור ם שמערי וילך אומר מן הוגווי שלא ילמו שמים מתקצרים ומתערכים אולך ואוסו שמונו יומים תובים לשון אחרס אסון לאלו לאילו גם לעמים אלו שהוא חגג וגם לאמים שהוא יתנה יומים תובים אז לכן מפרט את המשנה את החג שח קופקודם כי את זה הוא חגה קודם הוא קובום לשם שמיים להודות לקדוש ברוך הוא והם הצאצאים שלו כובום לשם אבונדסקובים שואל את הגמור יש מחלוקס רב לזרבי ישע מסכשונה מתי נברילום אז בשלים על מה דומה בתשרי נברילום יו מזוכו זה ראה רק שהימים מתקצרים והולכים יו מאריך ימים ארוכים הקט לא חוז עדיין לא רע אלדמ בניסניברלום אוחוזי מזוותה ויאריכה בתקופה סתם הוא כבר ראה שמים מתערכים ומתקצרים הגמור דזוכולי זה כאלה ימים קצרים זה הוא ראה רק בתחילת החורף לכן הוא נבהל דרך אגב טון רבנו יוני בודמרישן כשומו אמר אוי לי הוא לא הבין שכך הולך כל יום שבשביל שסורחתי אוחוש בדיאט לאט וירו וזו מסקנוס לשמיים כל הלילה וכנגד כ שול עמוד השחר אומר מוג שלאמו אומ והקריב לקדוש ברוך הוא שור שקרנוב קוריד מין לפרסוב אז רשי מסביר שכתוב שכל מיסה ברישז בקומוסום נבראו בדרך כלל ששור נולד עדיין אין לו קרניים אבל כשנברא השור הראשון בעולם הוא נברא גדול ולא כמו תינוק ואז הוא צמח מהקרקע כמו צמחים אז הקרניים שלו יצאו קודם ואם אחר כך פרסותיו השור הזה הראשוני אותו הוא הקריב שנאמר דוד המלך אומר אה ללו שם אלוקים בשיר וגדל בסוידו ומר מבקש וסיתב להשם תיטב לשם תפילתי משועיר פר כשהוא נולד קוראים לו שור הוא כבר היה כמו פרן שלושה מקרין מפריס הוא היה גם עם קרניים וגם עם פרסות הוא היה מושלם הוא מבקש שהתפילה שלו תיטב לפני הקדוש ברוך הוא יותר מהק קורבן שלישן ואמר רב אמר שמואל שורמרשן קרן אחס במצח שנאמר ושיתם לשם ישור פעם מקרין מפריס שואלת הגמור מהקרין תרתם משמע משמע שיש לו את מלא הקרניים כמו כל שור שיש לו שניים אומר רב נחם בר יצרוק מקרון כסיב בלי י זה מרמז לי שאתה לו רק קרן אחת וכאן צריך לתקן בוא רב מסנה הוא מסתפק רואים מי שעוססו קלנדה ורואמי יש להם את החג הזה קלנדה וכל האיורס הסמוכוס לרומי הם לא חוגגים המשתה בדוס לרומי לתת מה סלבים להם את כל צורכה אוסן אסורס לסד ולתת עמהם כיוון שמשועבדות לרוימי אז מה שהם קונים אצלך הם יספקו לרווימי לבדזור שלהם אומותוריס כיוון שהם עצמם לא מקריבים לבדזורה זה לא יום עץ שלהם אז מותר להתעסק איתם מביא הגמור מחלוקס רבי שעל ואומר קלן ואסור על הכולי גם לעיירות שמסביב רואה משועבדות לה רבי יחן אמר אין אסורו אלא לא הבדו בלבד לבני רומי מביאה הגמורת טונה בבריסקבס דרבי יחנון אף על פי שאומר רואים מיוססוקנדה וכל היורסמוח למשתבדוס לו לא הי עצמו כל עצם האיסור אינה אסור אלא לאדו בלבד ולא להיירות מסביב יש לנו ברייסה כמו רבי יחנון ובינתיים מביאים גם את הספר של הברייסה סטרנלייה וקרטסים שלום לך מלך לפוס מות חכום לא קרבי שמואל ואב כש משת לבנו והוא מודה לעבוד זור שלו אינוסו אלא היו מתעסק איתו סו איש אומר הבא שפנ במשנה כרבי חנון שיירות שמשועבדות מותרות במשנה יוגלחס זכו יו שמים ו שצור אינו אסור בלבד סו איש עכשיו כך משלים להפוקפונוב ולאחוב לדעס רבי שמואל כיוון שזה לא כזה חשוב עד רק ביום העד עצמו אלו האיש להפו כמים ברור ששאר הו דכחובים הם לא חוגגים את זה ברור שאיתם מותר להתעסק לאו להפו כמשועב בודוב של אותו האיש שמותרים ולא אומרים שמה שאתה מוכר להם הם מספקים לו את זה שמע מינו כדעס רבי יחנון תניה רבי שמואל מרסר שבחוץ לארץ אויבדבסקו בטהרן כלומר אומר רשי בלי כוונה הם לא שמים עלב שהם כאובדזורה הם יהודים כשרים מה כיצד אויב את ככסו משתלבנו הוא חוגג חתונת בנו וזימן כל היהודים שבהירוים לא עולה בדעתם שאסור ללכת אף על פי שאויכלים משלוהם מביאים איתם אוכל כשר ושוויסים משלוהם מביאים איתם מלצר אפילו ושם משולן אומת לפניהם מהלם הכוסוב כאילו אוכל מזיב חי מיסים כי שם מקריבים בדזור בסעודה זו שנאמר התיר מזירה לא לכרות ברית עם יושבי אורץ בארץ ישראל כי מה יקרה בקורלכו ואוכלתו מזיבחוי שואלת הגמורה ואדוכל ואוכלתו מזיבחו זו הבעיה מנין שיש בעיה כשהם אוכלים משלהם אומרם כנקרו ואוכלתו מזיבחי מוקורו לכו משיה כשאתה נשמע להזמנה שלו אז ואוכלת מזבחי כל מה שתאכל אחר כך גם אם תאכל משלך זה נחשב כאילו אכלת מזיבך בדזורה אלקוח אומר אומרת הגמורה כל תלוסין יומין כל 30 יום אחרי חתונת בנו בין אומר לי בין העקום אומר לישראל מחמס אילולה מחמת החתונה אני עושה סעודה זו ובין לא יאמר לי מחמס הילולה מסתו עושהזאת להילולה של החתונה ואוסור אסור ללכת לסעודה הזו כי כל ימי האילולה הוא מקריב לה בדזור שלו מכם ויילוך אחרי 30 יום היא יאמר להגוי שהוא עושה זאת מחמס אילולוסו והיא לא יאמר לי מחמסילול לשור אלכת לסעודה שואלת הגמור חיומה מסילו לעד מססו אומר הרב פופע עד טריסיר חשתה אבל אחרי 12 חודשים אפילו שהוא אומר לו שהוא חוגג את החתונה הוא כבר לא מביא קורבנות לבדזורה שואלת הגמורה מיקורה לפני החתונה ממהסוסור אם הוא מזמין אנשים לסוד אצלו אומר רב פופה משמי דרובים כשמתחילים ההכנות לחתונה מכירומוסרה באסינתינטי הסינטי זה ערבות קערות כאלה אז פירוש ראשון של רש"י שהכניסו כבר את השעורים לשרוט אותם בערבות כדי לעשות שיחר ליום הישתה אז הכילו את ההכנות אז מאז שהוא עושה סעודה הוא כבר מתכוון לחתונה והוא כבר מודה לבדזורי פירוש שני היו לוקחים עפר בתוך הגיגיות האלו וזורים שם סורים לפני ימי החופה והם צומכים מהר הסורים מביאים לפני החתן והכלה לומר להם פרוור רבו כסעירינלו שם הממרים לצאת מכל התבואה אומרת הגמורה מה אמרנו לבוסטריס היה חשור מותר להשתתף בסעודה וורב יצחוק ברמשר שיהיה קלה לבי כחוב לבוסטרסת שהוא חיתן את בנו הוא הזמין אותה לסעודה היה אחרי 12 חודשים אז הוא הגיע ושם דוידה והוא שמע שהוא מודה לבדזור שהוא זכה שכזה חכם יהודי חשוב יבוא אצלו זה בזכות עבודה זרה הוא פירש ולא יאכל אז רואים שיש חשש גם אחר כך אונה גמור רשינרב יצוק ברידר משיה דודומ אז בתכוון מאוד שמח אז הוא דע גם אחרי 12 חודשים בסתם אדם לא צריך לחשוש מה ראינו עוד חוגה בקרטסים חולו מה קרטסים אומר רבדם שמואל יוים שטוףסביר ממלכוס הן נלחמו עם היבונים והם ניצחו ומלכו בכל העולם אז מאז החוגה של הרואים עם היום הזה שואלת הגמור ואותני בבריסה קרטסים זה חוגה ויומת שטוף רואים ממלכו זה גם חוגה זאת אומרת ששתי חגאות נפרדות אומר רב יוסף לשתי חגאות שתי תפיסטוספמי אחזמפטר מלכסה הייתה מלכת אלכסנדריה כמו שמוב מסכת סנידו נלחמו איתרומים וניצחוה ותפסו עם המלוכה ואחר כך הם ירדו ואח שטופסו מי יבונים אז שתי אחגס דכיוסרבדים יואמר לאסינו טרין קרבעובדורמו בעדיבו ולא יאכללו 32 קרבות עשו הרונים ולא הצליחו עד שטפינו לישראל בדיו עד שהרומאים עשו ברית שותפות ביחד עם ישראל ואחסנו בדיו ומתנו ביניהם כך אם מנן מלכי מניחו הפרכה בזמן שהמלכים יהיו מאיתנו המושלים יהיו ממכם אם מניך מלכ מנפר ואז אחרי שעשו את ההסכם הזה ושולכו לאמו לב עד נבינה בקרוב ועד כעת רבנו איתכם במלחמות אשתנב בדינה כעת נבוא בדין ונשאל אותכם שאלה מרגוליס ואבן תובו אבן תובו זה יותר חשוב עם מרגלית איזה מם י בוסס לחברו מושב לחברתה לא שיבה עליה שולחו היבוונים ודאי מרגו ליסלאבן תיבו אז הם שוב שאלים אותם אבן טוב וענו ואינו זה נויפך זה עוד יותר חשוב מאבן טוב איזו מם יוס בוסס לחברו אז עונים להם היבנים אבן טוב לאינוך השואלים אותם הרואים אינוך וספר טוירו איזה מהם יוסה בוסס לחביים אז עונים להם אינוך לספר טוירו גם הגויים החשיבו מאוד לספר תוירו שולחוים כן אנחנו הרואים ספר תורגבון וישראל באדו עשינו הסכם איתם כפול הרמו ליבונים והם מלכו מעליהם עכשיו ככה היה הסכם בין הונים בין הרומאים ליהודים 26 שני קומנוסה בדישראל 26 שנה הרומים הרזיקו את הנאמנות לישראל והם הלכו בשותפות מכאן וילוך השתעבדהו היו כמו שנראה מלכס חשמו מלכו סורדוס אבל הרואים השתבדו בהם שואלת הגמורה מיקורה שהם עמדו בנאמנות שלהם מה דורוש מה הם דרשו או בסוף מה דורוש הרעימים עונה הגמורה מעיקורת דורושמים את הפסוק ניסו ונלכו ואלכו לנגדכו כך אומר איסוב ליעקובב והם הרי נכדים ממשיכים של איסוב אז יעקב ויסוב שווים בגדולה אלכו לנגדכו אז הם החזיקו את הנמנות ולבסוף דורוש אחרי 26 שנה הם דרשו פסוק אחר מה יעקב אומר ליסוב יעבונדוויני לפני אבדוי דרך הסער ללך קדימה אז אומרים אנחנו יותר חשובים ומפרו את הנאמנותם היהודים והשתבדו בהם שואלת הגיבור מה המקור לכך ושנין דקומו במנוס בעדי ישראל מנוללון מביאה הגמורה דבר ארוך ועוד בסוף נראה מה ההוכחה דומר אף קנה כשכחולו רבי שמואל בר יויסי שולחו לי שלחו לחברים רבי אמור לנו שניים ושלוש דבורים שאמרת לנו משום אביך אמרת לנו הרבה דברים בשם אביך רבי יוסי תאמר לנו עוד שניים שלושה דברים אומר להור כך אמר רבא מו שמונמשנו כנמש שנך בביס ביס שיני פושטו שלטה מלכוסורי שרומי על ישראל שמו נמשו עד לכורבי גוזר טומ על ארץ העמים חז"ל גזרו שחוץ לארץ מתמה עפר חוץ לארץ כיוון שהגויים קוברים שם את מתם ועל כלי זכוכז בתרק כתוב שכלי חרס מקבל טומה כלי עץ כלי מתכת כלי זכוכית לא מקבל טומ בדוריסה אז גזרו שיקבל טומא 40 עדכו 14 40 שנה לפני החורבן גולסו סנדרין ויושו לבח חנוס יש מקום בר הבית שקוראים לו חנות למיל חס מינף כמיני שהם גלו אומר רבי יצחק ברבדימ לאמר שלידונו דינקנוסס יש דברים קצובים בתויר אוינס מפטה משלם קנס 50 שק לא משנה מי זו 30 של עבד שורמו את שערי הגבד אז זה קנס מכיוון שלא ישו בליקסגוזיס לא דנו ובטלו דינ כנוסס למה אומר רש"י כתוב בכייפל שהוא כנס אשירשיון נלויקים מומחים וסמוכים מי שאינוסמוך לא יכול לדון דין קנוססס שואלת הגמ דקנוססס על כדוך התבטלו 40 שנה לפני החורבן הרי גם אחרי החורבן דנו דקנוסס ואמר רבי ודרב ברם זוכר שלטו מיו ורב יוד בן בובשמו שילמו לו נשתקחו דנקנוסס מישראל טמאה גמור נשתקחו לגרסינו שישנו זאת שיחזרו על זה אלו בוטלו דנקנוסס מישראל כי לא היו סמוכים שיכולים לפסוק זאת כי מה היה שגוזר מלכוסור שומלכוס מגזירה כל סמך תלמיד יהורג וכל הניסמך יהורג ועיר שסמכם בו תחורב הותחו אפילו שיצאו מחוץ ליר בפמוס של סביבה שסמכם בו יה עוקר מה עוסר רבי דב בן בובה אולר ויושב בין שני הורים גדולים שקשה לעקור אותם ובין שתי היורס דולז בין שני תחומי שבס שלו בשום תחום של אחד ההרים בין הוא שלשפרם וסומח שום חמיש וזקינים רב מיר ורב יהודה ורב יוסי ורב שמר רב לוזר בן שמויה ורב אבי מוסיף אף רבי נחמם יהיה כי מי שהכירו בו הם אוהבים ומאחי הסמיך הגאוו שם חיילים אומר להם אמר רבי ד בובל התלמידים בואני רוצו תברחו אומר לרבי ואתה תהיה הולכו אומר להם הרי נימוטו לפניהם כאבן שלא יפחין בלי להתנגד ואומר היו יין כב הוא רצה שהם התנפלו עליו ואז בינתיים התלמידים יוכלו לברוח אומרו לוזוזו משמרוים עד שנעצו לגופו של רבי דב בן בובה שלושמוס לולניו חניתות של ברזל ועשו לגופו כקבור מנוכב כמו נפה הקופונים אלו החכום היו הרבה זמן אחרי חורבן הבייס אז כן היה דין כנוססס מה אתה אומר ש 40 שנה לפני החורבן כבר בוטלו אומר רב נחם בר יצרוק לאדנקנוססס אלא שלידו דינפשסים דחוזנפי שלצחים יש הרבה רוצחים בכלל ישראל ולחד למדם צטחו לדון כל כך הרבה למיסה אומר מגל נגלה מלשקסגו לחנות כך לאחיב כך הם לא תחייבו מיסה כי אין דוני דיןפושס אפילו בסנדרין קטן בעצם אפשר לדור של 203 אישדיונים לא חייבים להגיע ללישקס הגוזיס לסנדרין של 71 אבל רק בזמן שסנדרגדו לו בישיבתה במקום המיוחד לבישקס הגוזס ברבייס אז כל סנדרין קטנו של 23 דיון יכולים לפסוק דנפושס ברגע שהם לא במקום איש על הדון דחסיב כתוב בזוק ממרה ווסיסה על פי הדובה שיגידו לוכו מן המוקים ההוא מלמד שהמוקוים גירם לחייב את הנידו ואם שם לא קיים באזל הגודל לא יכולים לדון דנפשס אז לכן הם גלו עכשיו כך מושמונים לפני החורבן פה שתורים על ישראל טולו יש תירה בדברי רב יוסי ואותו לרבי יוסי ברבי מלכוס פורס בפני הבייס 34 שו בזמן הבית שני בודו בנוי אחרי שקורש בנה אותו נמשכה מלכותו של קורש 34 שנים ואז בטלה מלכות פרס ותפסו בני יובון מלכו סיוב בפני הבייס מושמו נמשונו ביחד 214 חקר בני חשמוים נטלו את המלכוסונים מלכוס חשמו בפני הביס ושולש אחר כך מלכוס בסיסורדוס עוד 103ש 103 ועוד 1034 זה 420 שנה של בית שיני מכאן ממלכות אורדוס והילוך חרה בבית בטלה מלכוס ישראל צי וחשוב כמה שונים אחר בן בייס אומר רשי הבעל בנות ציד חכחומי וחייהם או שנים ושטר חוב כל תריך שרוצים לכתוב יכתוב קך וכך שנים הבית אז יש באמת אומרים שלא היה כתוב בברייס שני המילים כמה שונים צי וחשוב אחו בן הבייס וכל מי ששנה את הבריסה הוסיף את השנים למשל מי שהיה 100 שנים אחרי חורבן הבית כתב צוחשוב מאושנו אחר חורבן הבייס הקופונים על ממה רואים קם בבריסה מוסון ושיטבו שמלכוסמי היא משלה בארץ ישראל 206 שנה כרי אמרנו לאל שרבדי מי אומר שמי לקח את המלכות מיד היבונים שותפות של רואימים וישראל אז ישראל משלו 206 שנה 103 חשמוננו 103 אורדוס והתמרס רבי שמואל אמר בשם רבי יויסי מושמוניבו זה רק 180 אז יש כאן סתירה אלו בהכרח 26 שנין קומו במנסיה בעדי ישראל שהיו 26 שנה שהמרומים עמדו בנאמנות עם ישראל ולא השתעבד בו לא השתעבדו בהם ועמתו לאכל כוחו שבלו לכן רבי שמואל בשם רבי יוסי הוא לא כולל זאת כשפושטו מרכסו על ישראל בשנים האלו שהוא מפרט שפושתו מרכסו כי אז הם היו בשותפות עם ישראל ממילא אז 180 עוד 26 זה 206 אבל 26 שנה ראשונות את זה הוא לא חישב כיוון שאז הם היו בנאמנס מישראל אז יש לנו מקור שב-26 שנה ראשונות אז רומים עדיין החזיקו את הנמנות לישראל עד כאן דף חס
לצפיה בתכנים נוספים: