דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף סב
[מוזיקה] סנהדרין דף סב מתחילים בעזרת השם ס עמוד ב שורה 13 מלמטה במילה תמר מסופר במסכת מגילה דף יב שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה נתחייבו שונאן שישראל באותו הדור כליה מה הסיבה שהקדוש הקדוש ברוך הוא נתן להמן הרשע לגזור את הגזירה הנוראה להשמיד להרוג ולבד את כל היהודים מנער ועד זקן תף ונשים ביום אחד מה הסיבה שהם התחייבו נתחייבו עם ישראל שלכן נגזרה עליהם הגזרה הקשה הזו אמר רבי שמעון בר יוחי תלמידיו אמרו אתם מה דעתכם מה היייתה הסיבה אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע אשוש עשה סעודה גדולה והיהודים ש בשושן השתתפו ונהנו מהסעודה הזאת אז אם כן נשאלת השאלה ש בשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו אם זאת היייתה הסיבה היו צריכים לגזור להשמיד את היהודים ששוש לא את היהודים שבערים אחרות במדינות אחרות אמרו לו אמור אתה רבי שמעון בר יוחאי גילה כל כך הרבה סודות התורה תגלה גם את הסוד הזה אמר להם מפני שהשתולל עבודה זרה בימי נבוכדנצר כותב רשי אמרו לו אם כן למה הגזרה התבטלה אם החטא היה עבודה זרה שחייבים עליה מיתה אז למה באמת על ידי התפילות והעניות הגזירה התבטלה וכי מסו פנים יש בדבר איך זכו לנס אמר להם רבי שמעון בר יוחאי גם כשעם ישראל שתחוו לצלם במ נבוכדנצר זה לא היה ממש שהם עבדו עבודה זרה הם לא עשו אלא לפנים היינו מרעה כותב רשי הם בסך הכל פחדו שנבו נצר להרוג אותם ולכן הם השתחוו אף הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה לא עשה מהן אלא לפנים כל הגזירה היייתה רק לפנים אבל בסופו של דבר יכלו לבטל את הגזירה הזו כשאדם עובד עבודה עבודת כוכבים מאהבה ו מיראה מאהבת אדם או מיראה מאדם אבל הוא לא מקבל בליבו את אותה עבודה זרה לאלוה האם הוא חייב או פטור הביה אמר חייב רבה אמר פטור מבארים תוספות אף על פי שעבודה זרה זה אחד מהשלוש עבירות החמורות שאם אומרים לאדם או שתעבור את העבירה או שיהרגו אותך הוא מחוייב להרג ולא לעבור בכל זאת לפי אחד הסברים מבארים תוספות שאמנם זה מה שהוא היה צריך לעשות להרג ולא לעבור אבל אם הוא עבר הוא לא יהיה חייב את החיוב הרגיל של עבודה זרה וזה גם הסביר רבי שמעון בר יוחאי היה החט של עם ישראל שם השתחוו לצלם של נבוכדנצר אבל זה היה מיראה ולכן הם לא התחייבו ממש כליה אלא רק נגזרה עליהם הגזרה ובסוף היא בטלה מה הסיבה שהבי אמר חייו אפילו שהוא לא עובד באמת מתוך קבלת הפסל לאלוה פלכר בפועל הוא עבד את העבודה זרה ורב אמר פטור כי לפי דעתו כשאדם עובד עבודה זרה אי קיבלי עלי באלוה אם הוא קיבל עליו את את העבודה זרה לאלוה אן הוא מתחייב הוא לא קיבל עליו לאלוה הוא לא מתחייב שהוא לא עשה כלום הב מנסה להביא שלוש ראיות והסימן עבד ישתחווה למשיח הגמרא תחה את שלושת הראיות ראיה ראשונה אמר הביה מנמלה מן אני אומר את דברי שהעובד מערה ואהבה חייב דתנן משנה שלנו כאם במסכת סנהדרין כתובים כל מיני עבודות לעבודה זרה ובתחילה כתוב העובד עבודת כוכבים אחר כך מפרטים כמו שאמרנו אחד העובד ואחד הזוח וכולי מה התוספת בכותרת של המשנה מהי לאב אחד העובד מאהבה ומהירה העובד עבודת כוכבים הריבוי של המשנה שאפילו אם זה לא מתוך קבלת העבודה זרה לאלוה אלא רק מתוך אהבת א ראה ממישהו הוא עובד ובכל זאת כתוב כאן שחייבים סקילה אז יש ראיה שחייב אפילו מראה ואהבה רב ה דוכה אומר לך לא מדובר שהוא כן קיבל עליו לאלוה ומה פירוש בכותרת כאן במשנה כד מתרץ רבי ירמיה שעובד היינו כדרכה של העבודה זרה והמזבח אפילו שלא כדרכה בכל זאת יהיה חייב ראייה שנייה מנסה הביה לומר אמר הביה מנה מנלה שהעובד מיראה ואהבה חייב תניה פסוק אומר לא תשתחווה להם לעבודה זרה דורשים להם מי אתה משתחווה אבל אתה משתחווה לאדם כמותך מפני כבודו או מפני יראתו יכול אפילו נאבד אפילו אם אותו אדם עובדים אותו כמו אלוה כמו המן שעשה את עצמו עבודה זרה יכול שיהיה מותר להשתחוות לו תלמוד לומר לא תעבדם המילים ולא תו עובדי מיותרות הם באים ללמד שגם באופן כזה כיוון שהאדם עשה את עצמו לאלוה יהיה אסור להשתחוות לו מדייק הבה הרי המן לא עבדו לו מרצון לשם אלוהות אלא מראה כיוון שכך ציווה לו המלך שכל אחד ישתחווה להמן אז אם כן אף על פי שזה רק מרה נאבד בכל זאת אתה רואה שזה כלול באיסור אתה רואה מכאן שאפילו מהירה ואהבה חייב דוכה רבא ואומר כ המן שנאמר בבריתה שאסור זה לא הכוונה לגמרי כמותו אלא כהמן ולא כהמן כהמן יו גופי עבודת כוכבים הוא עצמו עבדו אותו כמו עבודת כוכבים שאדם שעשה את עצמו עבודת כוכבים רק אז אסור השתחוות ולא כמו שהשתחווה לאמן ילו המן מי שהשתחווה לא חייב כיוון שהשתחווה רק מיראה והכה למדנו מולות עובדים שחייבים מדובר כשעובדים לו מיראה לכן חיייבים ואמר הבי אני מנסה עכשיו להביא ראיה שלישית לשיטתי שאדם עובד עבודה זרה אפילו אם זה רק היה מתוך אהבה או ראה של מישהו בכל זאת הוא חייב נתניה בריתה אדם שנכשל ועבר עבירה שאם עושים אותה מתוך כוונה במזיד חייבים מיטה בידי שמיים של כרת או מיטת בית דין והוא לא עשה את זה במזיד אליו בלי כוונה בשוגג אז הוא חייב להביא קורבן חטאת עכשיו קורבן חטאת יש הבדל אם זה בן אדם רגיל אז הוא מביא או כבסה או עירת עיז אם זה כהן גדול שמכונה כהן משיח שמשכו אותו בשמן המשחה הוא מביא פר שורב הבדל שני שיש בין אדם רגיל לכהן גדול אדם רגיל עצם זה שהוא בשוגג נכשל למשל איזה כישלון יכול להיות מדובר כאן על חלב שהוא אכל סוג שומן שהתורה וסרת באכילה אם הוא היה עושה את זה במזיד הוא חייב כרת ושוגה חייב חטאת מה זה שוגג הוא לא ידע שזה חלב הוא אכל או שהוא לא ידע שחלב זה אסור והוא אכל זה אצל אדם רגיל כהן גדול אם הוא רק שגג ואכל חלב הוא לא היה חייב פר זה צריך להיות שילוב של שני דברים קודם כל הוא הורה לעצמו היתר בדבר האסור הוא הורע לעצמו הוראה של היתר נכשל בהוראה שלו דבר שני הוא גם הלך ועשה על פי הוראתו שהוא אכל את החלב הזה רק אז הוא יהיה חייב את ה חטאת של פר כהן גדול אם האדם עובד עבודה זרה ושוגה כאן הוא לא מביא או קסבה או עירת תזים הוא חייב להביא דווקא עירת תזים עירת עבודת כוכבים ובזה גם שווה כהן גדול וגם כן מביא על שגגה של עבודה זרה צעירת עיזים השאלה היא האם גם ההבדל הנוסף יש כאן בין שאר אדם לבין כהן גדול האם כדי שהכהן גדול התחייב בעיירת עבודת כוכבים הוא צריך גם להורות לעצמו היתר בדבר אסור וגם לעשות על פי הוראתו או עצם השגגה שהוא שגג הוא כבר חייב כמו כל אחד מעם ישראל בזה יש ויכוח רבי אומר בשת מעשה לבד הוא חייב וחכמים אומרים צריך גם עלם דבר ובזה רבי וחכמים שבין שהקורבן שמביאים זה עירה כמו יחיד שעבד עבודה זרה דבר נוסף שהם שווים זה לגבי מקרה שלישי דיברנו על מזיד שחייבים כרת שוגג חתת מה קורה מקרה שלישי בן אדם היה לו פה שתי חתיכות אכל אחת מהם אחר כך אמרו לו דע לך שאחת אחת משתי החתיכות שאכלת היה חלב אתה יודע איזה האם הת אכלת את החתיכה הימנית או השמאלית הוא לא הוא לא זוכר בדיוק בקיצור גם לא ברור לו שהוא אכל בכלל לב יש לו ספק אם הוא אכל חלב מקרה כזה הוא לא מביא חטאת אף על פי שזה היה שגגה כי זה לא סתם שגגה זה אפילו לא בטוח שהוא אכל לא נודע לא הודע אליו חטאתו אשר חטא הוא לא יודע בטוח שהוא אכל חלב הוא אכל חתיכה מתוך שתי חתיכות ואחת מהם הייתה חלב הוא לא בטוח אם הוא אכל את החלב או את החתיכה השנייה אז הוא מביא השם תלוי זה רק באדם רגיל לא בכהן גדול הוא לא שייך באשם תלוי הוא לא מביא אשם תלוי זה שבין רבי וחכמים שאין כהן גדול מביא השם תלוי בכל אופן אבל הנקודה שאנחנו כעת רוצים להביא ממנה הראייה לדברי הביה זה הנקודה הזאת האם בעבודת כוכבים לכהן גדול עצם השגגה שהוא שגג כבר הוא חייב להביא שעירת עבודת כוכבים או שצריך שגם יהיה כאן אעלם דבר שנעלמה ממנו הלכה והוא אורה וגג להתר ש יש בזה ויכוח לפי דעת רבי מספיק זה שזה היה שגגה לפי דעת חכמים צריך שיהיה כאן אנם דבר שאלה היא מתי יש כאן רק שגגה מעשה הי שגגת מעשה ד עבודת כוכבים בלי האלם דבר היחיד מי אם הכהן טעה וכסו על העבודה זרה שבית הכנסת הוא ואשת חבה לו ודאי ש לפי רבי הוא אינו חייב כי הרי ליבו לשמיים הוא לא נקרא שהוא השתחוה לעבודה זרה אלא ומר ש מדובר חזה אנדרטה הוא ראה דמות מלך שהיו רגילים לעשות להשתחוות לו יש שגם עובדים לאותה דמות ויש שרק משתחוים לכבודו של המלך אבל לא עובדים אותו כעבודה זרה והוא הלך והשתחוו לו אז ממה נפשך אקבלי באלוה אם הוא קיבל עליו את האנדרטה הזאת לעבודה זרה ווא השתחוה אז הוא לא שוגג אלא מזיד הו והיא לא קבלי עלי בלוה אם הוא השתחווה לכבוד המלך אבל הוא לא קיבל את הדמות הזאת עבודה זרה לא כלום הוא הוא לא התכוון לשם עבודה זרה אז הוא בכלל לא חייב אפילו לא חטאת אלא רוצה הבעי להוכיח לו וכי לא מדובר כאן שהוא ידע שעובדים את האנדרטה לעבודה זרה והשגרה שלו הייתה שהוא השתחווה מאהבה או מהירה של מישהו והוא לא התכוון לעשות את זה לפסל הוא לא ידע שאסור לעבוד מאהבה ומעירה ורואים שהוא חייב על זה חטאת של עירת עבודת כוכבים מוכרח שאם הוא היה עושה את זה במזיד הוא יהיה חייב מיתה כי הכלל הוא מתי חיייבים חטאת כזה חטא שאם הוא היה עושה אותו במזיד הוא היה חייב או מיתה בידי שמיים או מית בדי וכאן אתה מחייב אותו שעירת עבודת כוכבים מוכך שאם הוא היה עושה את זה במזיד אז הוא היה חייב מיתה אז רואים כמו דברי הבי שמי ש משתחווה מאהבה ומירה חייב ורבה אמר לך לא מדובר פה באדם שעובד מאהבה ומירה של מישהו אלא מדובר פה שהוא עובד כי הוא קיבל את העבודה זרה הזאת עליו ומדובר פה ב אומר מותר לעבוד עבודה זרה זו הייתה השגגה שלו שואלת הגמרא אם מדובר כאן שהוא אומר מותר אז זה לא שגגת מעשה זה לא מקרה שבו יש ויכוח בין רבי לבין רבנן אלא היינו העלם דבר זה נקרא שהיה לו כאן נעלם דבר שהוא הורה לעצמו התר בטעות בדבר האסור והלך ועשה על פי הוראתו שבזה כולם מודעים שהוא חיה אנחנו מחפשים דוגמה של שגית מעשה לבד שבזה הויכוח רבי ורבנן אונה הגמרא מדובר כאן באומר מותר לעבוד לגמרי עבודה זרה ואלם דבר אינו אלא במקרה שהוא עושה קיום של מקצת וביטול מקצת הוא יודע את יקר אסור אלא שהוא לא יודע חלק מחלקי האיסור הוא יודע שאסור לאכול חלב רק הוא היה סבור שהשומן הזה בחלק הזה בבהמה הוא שומן והוא לא כלב אז כיוון שהוא הורה לעצמו התר בדבר האסור על פי הורה שלו הוא יהיה חייב אבל כאן מדובר שהוא בכל אומר שאין עבודה זרה זה לא נקרא הלם דבר אלא זה נקרא שגגת מעשה ובמקרה כזה הוויכוח רבי ורבנן אז אם כן אפשר גם להעמיד בצורה הזאת אז גם את הראייה הזאת השלישית של הביה דכים מכל מקום אדם שגג ועבד עבודה זרה חייב חטאת אם הוא עשה כמה עבודות לעבודה זרה ז תופס את עצמו שהוא עבר על איסור כמה חטאות הוא הצטרך להביא מביאה הגמרא שיש בזה ויכוח דעה ראשונה דעת רבי זכאי דעה השנייה דעת רבי יוחנן בהמשך הגמרא תביא עוד לשון לדברי רבי זכאי זאת אומרת שבדברי רבי זכאי בברייתא שהוא הביא מה בדיוק היה כתוב הבריתה יש שתי לשונות אבל כרת אנחנו נעסוק בלשון הראשון שזה מדבר על הנושא הזה של אדם שעשה כמה לכות לעבוד בהם עבודה זרה ואז הוא תפס את עצמו שהוא עובד עבודה זרה השאלה אם הוא חייב על כל אחת מהם חטאת בפני עצמה או אינו חייב אלא אחת אז רבי זקא שנה כמי לפני דרבי יוחנן אינו חייב אלה אחת זבח וכתר וניסח והשתחוו לעבודה זרה בהלם אחד מכוח טעות אחת ולא נודע לו ביניהם אינו חייב אלא אחת כולם איסור אחד אמר לי רבי יוחנן לפי דעתי הוא חייב על כל אחת בפני עצמה ולכן פוק תני לבר הצא תשנה את הבריתה הזאת מחוץ לבית המדרש לפי דעתי לא להלכה אמר רבי אבא אולי הדה אמר רבי זכאי שאפילו שעשה כמה מלאכות לעבודה זרה אינו חייב לחטאת אחת זה במחלוקת רבי יוסי ורבי נתן לגבי שבת תניה התורה אומרת לא לעשות מלאכה ביום השבת ודורשים דרשה בפסוק שזה הכוונה ל39 מלאכות שאסורות בשבת מפורטות מסכת שבת אם אני זוכר טוב דף ג ו התורה באה ומוסיפה עוד איסור לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת הבערה היא חלק מהמלכות של שבת למה התורה הה צריכה לכתוב את המלאכה הזאת בנפרד יש בזה שתי דעות רבי יוסי אומר ללב יצא כדי לומר שמלאכת הבהרה שונה -38 המלאכות האחרות שבהם הכלל הוא שאם עושים את זה במזיד חיייבים או מיטת בית דין של סקילה או מיטת ידי שמיים של כרת הם עושים את זה בשוגג חייבים חטאת לעומת זאת רע יש איסור לא תעשה לא תבערו ללו יצאת לא חייבים מיטה כרת או חטאת דברי רבי יוסי רבי נתן אומר זה בא ללמד משהו אחר בא ללמד בדוק לנושא שאנ מדברים עליו עכשיו שאם בן אדם בשבת שגג ועשה כמה מלאכות באלם אחד למשל הוא תחן חיטים ניפה קמח שזהו מלאכת מרקד הוא עשה גם מלכת תוכן וגם מלכת מרקד ורק אחרי זה הוא תפס את הטעות שלו כמה חטאות הוא הצטרך להביא הצטרך להביא שתי חטאות מאיפה לומדים את זה זה שהתורה כתבה באופן כללי לא לעשות מלאכות בשבת דורשים מדרשה בפסוק שזה הכוונה כל ה-39 מלאכות אחר כך בא התורה והפרידה אחת המלאכות מתוך ה-39 לחלק יצאה מלאכה של הבערה יצאה כדי ללמד אותנו שכל מלאכה היא בפני עצמה אם אדם עשה כמה מלאכות הוא חייב חתת על כל אחת מהם ואם מדובר כאן בבן אדם שלמשל תחן קמח ובאמצע שהוא תוכן הוא פתאום תופס את עצמו רגע אסור בשבת אחר כך הוא שכח עוד פעם והמשיך אז אפילו שזה אותה מלאכה כיוון שהוא עשה את זה בשתי העלמות מה שנקרא נעלם ממנו פעמיים אז אפילו ש מלכה אחת יה חייב שתי חטוב אבל אם זה בהלם אחד זה החידוש שלנו פה פעם אחת נעלה ממנו האיסור אז אם היה עושה אותה מלאכה כמה פעמים אפילו כל היום כולו צריך להביא רק חטאת אחת אבל אם הוא עשה כמה מלאכות חייב על כל אחת מהם בפני עצמה אז אומר רבי אבא נלמד מדבריהם כאן לעבודה זרה למדמ רב הרה ללו יצאה אז אם כןש חוואה שכתוב לגבי עבודה זרה אחרי שנאמר איסור עבודה זרה באופן כללי התורה אומרת לא להשתחוות נמי ללב יצא ללמד שאין על אשתחוה חיוב כרת וחטאת כמו שאר העבודות אלא יש איסור לא תעשה ומד אמר רה לחלק יצא אז אשתחוה נ מי לחלק יצה כלומר שחייבים על כל עבודה ועבודה אם כן הברייתא שאמר רבי זכאי שמי שעושה כ לכות בהלם אחד חייב חטאת אחת זה כמו דעת רבי יוסי שתחווה לא יצה לחל מתקיף לרב יוסף מה בשבת אתה רוצה לומר שהוויכוח הוא האם כשאדם עשה שתי מלאכות בהלם אחד אינו חייב אלא אחת או שהוא חייב על כל מלאכה ומלאכה ואם כן אומר שאותה מחלוקת תהיה כאן לגבי עבודה זרה גם כן דיל מה אולי כאן לגבי עבודה זרה ודאי כולם ד שחייבים כל אחת לבדה עד כאן לא כמר רבי יוסי הת כל מה שרבי יוסי אומר שם לעניין שבת הבהרה לליו יצת והוא לא אומר כמו רבי נתן שלחלק יצת כי לעניין לחלק הוא לומד את זה במקום אחר דנק לחילוק מלאכות מזה שכתוב לעניין חטאת נפש כ תחתה בשגגה מכל מצוות השם השלא תעשה אשר לא תעשנה ועשה מאחת נה יש אחת ויש הנה וזה שיש תוספת של מ מ אחת מ הנה יש דרשה מהתור האלה בכל אופן עומדים מזה שכתוב מאחת מהן תניה רבי יוסי אומר ועשה מאחת מהנה דורשים מזה שיש פעמים שחייב חטאת אחת על כולן אפילו עשה את כל 39 מלאכות שאסורות בשבת הוא אינו חייב אלא חטאת אחת מדובר פה שהוא שכח שהיום שבת אבל הוא ידע שהמלכות שהוא עושה אסורות בשבת אז הוא מביא קורבן אחד על הכל כי הכל זה שגגה אחת השגגה שלו היייתה שהוא לא ידע שזה שבת ויש פעמים שחייב חטאת על כל אחת ואחת כגון שהוא ידע ששבת היום והוא ידע שאסור לעשות מלאכה בשבת אבל הוא לא ידע שהמלאכה האלה שהוא עושה אסורות אז הוא יהיה חייב על כל אחת ואחת כי כל אחת מהמלכות שהוא עשה זה שגגה בפני עצמה אמר רבי יהונתן מהי טעמה דרבי יוסי מהיכן הדרשה שלו דכתיב ועשה 100 אחת מהנה כפילות של מאחת מהנה ומאות מ המיותרת שיש בשניהם לומדים שהוא חייב בין על מצוות לא תעשה אחת ובין על מאחת מקצת אחת מקצת מהמצוות לא תעשה ובין על הינה על אבות המלאכות כולם ובין על מי הינה היינו מה שדומה לאבות המלאכות תולדות מה שדומה למשל מה דומה לזורע שהוא משקה את הזרעים הוא עוזר לצמחים לגדול זה תולדות שדומות לעבות מה שהתורה הסמיכה את המילה מ אחת למילה ינה לומדים שיש פעמים שאדם עושה עבירה אחת וחייב כאילו שהיא הנה כאילו עשה הרבה עבירות הנה זה לשון רבים ויש פעמים שעל הרבה עבירות שזה הנה הוא חייב כמו שהיא אחת והגמרא מבארת אחת כגון הכותב בשבת שמעון זה מלאכה שלמה מ אחת מקצת מלאכה כגון הכותב את שתי האותיות הראשונות שם ש מ משמעון והוא לא הספיק לכתוב את כל המילה שמעון הוא יהיה חייב למה כי יש משמעות למילה שם מ שמעון וכן מה לומדים מהנה שהוא עשה אבות מ מינה שחיב ג על התולדות מה שאמרנו אחת שהינה הינו מתי הוא יהיה חיב על כל מלאכה ומלאכה כשזה דון שבת הוא ידע את עקר איסור שבת וגגות מלאכות הוא שגג בכמה מלאכות שחשב שה מרות חייב על כל מלאכה ומלאכה מה שאמרנו הנה שהיא אחת הכוונה שגגת שבת הוא לא ידע בכלל שהיום שבת וסדו מלאכות אבל הוא ידע שהמלכות האלה אסורות בשבת אז אינו חייב אלא אחת מכאן למד רבי יוסי שמי שעושה הרבה מלאכות בשבת חייב על כל אחת מהם לכן הפסוק של הבהרה נשאר כדי ללמוד שבערה חיייבים רק בלא תעשה ולא במיטה או בחטאת אבל כאן בעבודה זרה דלא נקלי חילוק מלאכות מדוכת אחריתי שאן פסוק אחר ללמד ממנו שחי כל עבודה קו לא אשתחוה לחלק יצת אולי ר שכולם ידעו שהתורה מפרטת אשתחוה אחרי שהבר ללה את כל איורי העבודה של עבודה רה א ב ללמד שכל אחת עבודות יש עליה חיוב בפני עצמה כי הרי יש מידה בתורה אחת -13 מידות שהתורה נדרשת בהם שדבר שהיה בכלל כמו כאן השתחוה היייתה בכלל עבודה זרה ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא ללמד על הכלל כולו כדי ללמד אותנו שכל מלאכה עבודה בפני עצמה חייבים עליה אם הוא עשה כמה עבודות הוא חייב על כל אחת מהם שואלת הגמרה חילוק מלאכות עבודת כוכבים נ מפוק לחת נה גם את ההבדל ע שמבדילים בין כל מלאכה ומלאכה לחייב עלי בפני עמה בעבודת כוכבים תלמד מאותו פסוק ש מאחת מאינה הוא הרי לא מדבר על שבת הוא מדבר על קורבן חטאת ונפרש אחת עבודה שלמה כגון זביחה 100 אחת היינו שהוא שחת רק סימן אחד מתוך שני הסימנים את הקנה או את הושת הינה זה אבות כמו זיבו קיטור ניסוך ואשת חווה מינה תולדות כגון שבר מקל לפניה שהיא תולדת זביחה אחת שהי היינו סדון עבודת כוכבים הוא ידע שזה עבודה זרה וש גגת עבודות הוא לא ידע שהעבודות האלה אסורות אז הוא חייב על כל אחת הינה שהי אחת שגגת עבודת כוכבים הוא שגג שהוא לא ידע שזו עבודת כוכבים וזדון עבודות אבל הוא ידע שעבודות האלה אסורות אז הוא חייב אחת על כולם שואלת הגמרא על זה שהקשה הי שגגת עבודת כוכבים שאתה רוצה להעמיד את הדרשה של הנה שהיא אחת ה יחידה באיזה שגגה מדובר איס בית הכנסת ושחה לו ובסוף זה התברר שזה עבודה זרה הריין ליבון השמיים ואין כאן בכלל איסור אלא דזה אנדר תורת דמות של צורת מלך שהיו עובדים לה והוא לא ידע סגיד לה לי ולכן הוא השתחוה אז הי קיבלי עלי אם הוא קיבל עליו את האנדרטה לעבודה זרה מזיו וזה לא שגגה והיא לא קיבלה עלי אם הוא לא קיבל עלי את אנדרה לאלוה אלא רק לכבוד אותו מלך שדרת נבנתה לכבודו השתחוה לא כלום הוא אלא ר שוא יע שדרת הזאת נאבדת והשווה לה מאהבה או מעירה של מישהו אחר והוא שגג שהוא חשב שמותר לעשות את זה הניח להבה דמר ש משתחווה מאהבה ומירה חייו אלא לפי רבה דאמר שמי שמשתווה לעבודה זרה מתוך אהבה או אירה של מישהו הוא פטור מה יק למימר מה יש לך לענות הרי ודאי לא שייך שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות אז אם ככה איך תפרש מאחת מהנה הנה שהיא אחת שהוא עשה כמה מלאכות והוא אינו חייב אלא אחת ואומר מותר הוא לא ידע בכלל שאסור לעבוד עבודת כוכבים והוא זבח ויתר וניסח והשתחוו והוא יהיה חייב אחת על כולם כיוון ששגה אחת הייתה לו על כל העבודות כי הוא לא ידע שאסור לעבוד ים ם ך אי אפש לו כי אם כן תפש ענה לפק ני רבב נחמן אדם שעשה הרבה מלאכות בשבת ועלם זה וזה בידו הוא שגג ושכח את עיקר שבת וגם שגג שהוא לא ידע שהמלכות האלה אסורות מהוא האם חייב אחת כיוון שהוא שגג בעיקר שבת או שהוא חייב על כל מלאכה ומלאכה כמו שגגת מלאכות תפש יהיה לך תשובה מכאן דינו חיה אלה אחת כי הרי גם האומר מותר הוא שוגג בעיקר עבודה זרה ו בעבודותיה ואינו חייב לה אחת אז מזה שיש שאלה כנראה שלא פושטים בצורה הזאת אז אם כן לא שייך לפרש את הפסוק מאחת מאין על עבודת כוכבים ללמד חילוק עבודות בעבודת כוכבים אומרת הגמרא הלו קשיה ותפשו זה לא סיבה שלא נלמד מאחת מהן על עבודת כוכבים אדר אל נלמד מכאן על עבודת כוכבים ויה לנו מכאן תשובה לספק של רעבה אז אם כן למה באמת לא נעמיד את הפסוק מאחת מהנה על עבודת כוכבים אונה הגמרא לא שייך להעמיד את הפסוק הזה בעבודת כוכבים כי יש חטאת מיוחדת על עבודת כוכבים והיא לא כלולה עם החטאות שעליהם נאמר הפסוק מאחת מאינה ממצית מוק מתלא נקרא בעבודת כוכבים דילו הך ושאר החטאות כתיב שיש הבדל מי החוטא בכהן גדול משיח בשמן המשחה ומביא פר ומלך נשיא שעיר ובשערי יחידים מביאים קסבה או שעירת עיזים זה בשם החטאות שבהם נאמר מאחת ינה אילו בעבודת כוכבים זה משהו אחר לגמרי תנן ושון רבי וחכמים שכהן גדול שחטה בעבודה זרה בעירה כיחיד מסיקה הגמרא ותו ו מידי יותר אין כלום אין מה להוסיף ולישב בדבר אלא ודאי שלא לומדים חילוק עבודות בעבודה זרה מהפסוק הזה מאחת מאינה הוא לא מדבר על על חטאת של עבודה זרה הוא מדבר על חטאת של שאר העבירות וכאן השלמנו את הלשון הראשון בדברי רבי זכאי כי התה רב שמואל בר יהודה שהוא בא מארץ ישראל לבבל הוא אמר החי תנא רבי זכאי קמי לפני רבי יוחנן הוא שנה לפניו את הבריתה הבאה שמורכבת משני חלקים ו על הבריתה הזאת רבי יוחנן אמר לו צא ותשנה את הבריתה הזאת מחוץ לבית המדרש החלק הראשון חומר בשבת משאר מצוות והחלק השני חומר בשאר מצוות מ בשבת חומר בשבת שהשבת הישה שתי מלאכות בהלם אחד ואחר כך הוא תפס את עצמו חייב חטאת על כל אחת ואחת מה שאן כן בשאר מצוות שאינו חייב אלא אחת וחומר בשר מצוות שבשאר מצוות שגג בלא מתכוון לעשות את האיסור התכוון להתר חייב חת מה שאין כן בשבת שאם מתכוון לעשות התר ועשה מלכה אסורה פטור מחת אמרר התנה של הברייתא אמר חומר בשבת שהשבת אם עשה שתיים בהלם אחד חייב חטאת על כל אחת ואחת מה שאן כן בשאר המצוות היחידי אי מדבד שתי מלאכות נפרדות קצירה ותחינה דק באותו א גבי שאר מצוות שוא עשה שתי ייסורים נפרדים דכל חלב ואכל דם אך תרתי מחיים ואך תרתי מחייב כמו שבשבת הוא חייב שתיים ככה גם בשאר מצוות חייב שתיים אלא גבי שאר מצוות דינו חייב אלא חטאת אחת א חיד מי מתי זה יכול להיות אם הוא עשה את אותו איסור פעמיים כל חלב ועוד ה הפעם אכל חלב וכת גבי שבת מה תאמר שהוא עשה את אותו איסור פעמיים דעבד קצירה ועוד הפעם קצירה הכה בשבת גם כן חד המחייב וכה לגבי שע המצוות חד המחייב בשת מקרים שני מקרים כיוון שזה היה בהלם אחד הוא יהיה חייב רק חטאת אחת והיינו דמר לי זה הסיבה שרבי יוחנן אמר לרבי זכאי פוק תני לברא צוות ישנת הברית מחוץ לבית המדרש אל תשאיר אותה בבית המדרש כי היא טעות ודאי אין שום חילוק בין שבת לשאר ייסורים שואלת הגמרא מהי כושיה מה הוקשה לרבי יוחנן דילמה שמה לעולם אומר לך מה ששנים ש ששבת בם א חי ש ד קציה נה שא כות מד ל עבודה זרה הטען לעבודת כוכבים בלבד ששם אם הוא עשה שתי עבודות בלם אחד אנו חיב אלה אחת כדי רבי י דרבי עמי זבח וטר ך בלם אח אי חיב אלה אחת למה אי אפשר לפרש בצה הזאת את הבריתה אונה הגמרא לא מתוק מלא לא התפרשה לו הבריתה בעבודת כוכבים דקס מה החלק השני בבריתה חומר בשאר מצוות משבת שבשאר מצוות שגג בלא מתכוון חייב מה ש כן בשבת אם נפרש ששר מצוות הכוונה לעבודת כוכבים שוגג בלא מתכוון בעבודת כוכבים אחיד מי שהוא יהיה חייב באיזה מקרה אי דקסבר על העבודה זרה בית הכנסת ושת חוה לו הרי כיון ליבו השמיים ם אזה איסור אלא דכ ז דרת הור דמות צורת מלך שהיו עובדים לה והוא לא ידע שעובדים לה וגדלי והוא השתחווה לה אז גם כאן אי אפשר לומר כי הרי ממה נפשך אם מדובר פה שיבלי עלי באלוה אם הוא קיבל עליו את האנדרטה הזאת כעבודה זרה מזיד הוא וזה לא שגגה ברים פה על שגגה והיא לא קבלי עלי הוא לא קיבל עליו את האנדרטה לאלוה ורק השתחוה לכבוד המלך לא כלום הוא אלא שעבד את העבודה זרה מאהבה או מעירה של אדם אחר והוא שגג בזה שהוא חשב שמותר לעשות כן הני חזה טוב פי הבד אמר ש משתחווה מאהבה אוער חייו אלא לרבד אמר משתחווה מאהבה אוירה פטור מה יק מאמר ודאי לא שייך לומר כאן שגגה ולא מתכוון בעבודת כוכבים כי הרי פטור במקרה הזה אלא מה נשאר לפרש מה הכוונה חומר בשר מצוות פרש הכוונה לעבודה זרה מי בשבת שמדובר כאן מקרה שהוא אומר מותר זה הכוונה שגג ולא מתכוון שבעבודה זרה חייב ובשבת פטור מה שאין כן בשבת זה פטור לגמרי הרי זה לא ייתכן הוא הרי חייב כל הספק עד כאן לא בא מני רב מרב נחמן אלא אם הוא יהיה חייב אחד כי הוא שגג בעיקר שבת או שהוא יהיה חיב על כל מלאכה ומלאכה במקרה שללם זה וזה כל הספק אלא לכו חדה האם לחייב אותו חתת אחת בגל שהוא שכח קר שבת החירת לחייב אותו שתיים על כל מלאכה ומלאכה אבל לא עלה בדעתו של אף אחד לומר שהוא יהיה פטור לגמרי לקלמן דמר אז אתה לא יכול לומר שהכוונה של הבריתה שג ולא מתכוון בעבודה זרה חייב ובשבת פטור לא יכול להיות שמדובר פה באומר מותר כי אר גם בשבת חייב במקרה של אומר מותר אומרת הגמרא נכון אתה צודק באמת אי אפשר לבאר שהכוונה כאן לעבודה זרה אלא חייב להיות שמדובר פה באמת על שאר מצוות לא הכוונה לעבודה זרה אבל מה הי קושיה מה הקושיה של רבי יוחנן דילמה לעולם אי מלאך לעולם אני יכול לומר לך שהברית הזאת נכונה והרשע מדובר בעבודת כוכבים שכתוב חומר בשבת משם מצוות לגבי אם אדם עשה שתי מלאכות שבשבת חייב על כל אחת ובעבודת כוכבים חייב אחת על הכל כמו דברי רבי אמי סיפה החלק השני של הבריתה שבשר מצוות שגג ולא מתכוון חייו הכוונה בשר מצוות כמו למשל איסור אכילת חלב אבל לא על עבודה זרה ושג ולא מתכוון הינו מתעסק כסבר על חלב מחוי שהיה לפניו שרוק הוא ובלאו ונמצא אחר כך שזה חלב חייב אף על פי שהוא מתעסק שלא התכוון כלל למעשה אכילה מה שאן כן בשבת פטור כגון שתכוון להביע את התלוש ובטעות חתת מחובר כיוון ש מתעסק שלא תכוון כלל לחתוך פטור וכמו ברי רב נחמן שאמר בשם שמואל דמר המתעסק בחלב ובארי מכ לא היה נתו לאכי או שבל הרבה ו הכנתו לבלי חייב חת שכ ננה אב התעסק בשבת שתכוון להב את התלוש לש את המחובר הוא יהיה פור שמלאכת מחשבת ה שעושה אותה מתכוון ויודע מה שהוא עושה זה מה שעשרה תורה ולא מתעסק אז אם כן מה הייתה הקושיה ל רבי יוחנן אפשר לבאר שכל חלק שמדבר על שאר מצוות מתכוון לשאר מצוות על דבר אחר שבהר מדובר על עבודה זרה ובשפע מדובר על שאר מצוות א הגמרא רבי יוחנן לא רצה ליישב את הבריתה בצורה כזאת כי הוא הולך לשיטתו לעמי דלא מוקי מתניתא הוא לא מעמיד ברייתא רש ח תמה וספ ח תמה שהחלק הראשון מדבר במקרה אחד והחלק השני מדבר באופן אחר גמה רבי יוחנן במסכת ב ומציע ב מתרגם לי מי שמפרש את המשנה שם של חבית לא ניכנס ליד אחד תנה כמו תנה אחד מוביל נמני בטר בסוטה אני הוביל את בגדיו אחריו לבית המרחץ אני יודע לו שהוא גדול ממני בתורה ושאני ראוי לשמש לו כתלמיד המשמש לרבו אפילו שאפשר לפרש שם את המשנה כמו דעת תנה אחד באופן שהחלק הראשון של המשנה מדובר במקרה אחד והחלק השני מדבר במקרה אחר הוא לא רוצה לפרש בצורה הזאת אותו דבר גם כאן לא היה נראה לו למד את הבריתה באופן שהחלק הראשון מדבר בעבודה זרה וחלק השני מדבר בשאר מצוות גוף האמר רבי אמי מתבונן בגופם של דבריו שאמר רבי אמי שאם אדם זבח ויתר וניסח לעבודה זרה באלם אחד אינו חייב אלה אחת אמר הביה תמה דרבי ימי מנן הוא לוקח את מקור דבריו אמר קר פסוק אומר לגבי עבודה זרה לא תעבדם באופן כללי הכתוב עשן כולן עבודה אחת שואלת הגמר מה באמת הבה סובר כמו דברי רבי אמי שהוא אינו חייב אלא אחת מי אמר הבה אחי ואמר הביה שלוש פעמים כותבת התורה השתחוות בעבודת כוכבים למה כתוב לא תשתחווה להם לא תשתחווה לאלום כי לא תשתחווה לאל אחר למה התורה צריכה לתוב שלוש פעמים השתחוויה שהיא אסורה בעבודה זרה אחת כדרכה עבודה רה שזה דרכה באחוה ואחת כותבת התורה שאפילו אם זה לא כדרכה של עבודה זרה ישתחווה ואחת כדי לחלק לומר שאם הוא זבח וכתר וניסח והשתחוו ולם אחד חייב חטאת על כל עבודה ועבודה אז אם כן ומים שהבי חולק על רבי עמי שאמר שהוא חייב אחת על כולם אומרת הגמרא נכון באמת הוא חולק מה שהוא הביא לו דרשה מילות ובדם לדבריו לרבי אמיק אמר ו לבי עצמו באמת לא שמיר עלי הוא באמת חולק מתבונן גם בגופם של דבריו של אמר הבי כעת שלוש פעמים השתחוות בעבודת כוכבים נאמרה בתורה למה אחת לדרכה ואחת ל שלא כדרכה ואחת לחלק נשאלת השאלה וכי צריך פסוק לדרכה אפשר ללמוד את זה מזה שאדם יבדוק כדי לעבוד עבודה זרה איכ יעובדו הגויים האלה נקא רואים שכ שעובדים בדרך ש שעובדים את העבודה זרה חייבים למה צריך פסוק מיוחד ללמד שאם אדם ישתחווה לעבודה זרה שדרכה ישתחוה יהיה חי אלא משתה ם אח לודים לא ר דכה וש דרכה גם כן עבודה זרה כזאת שהדרך לעבוד אותה שנותנים לה כבוד באיזה צורה והדרך היא לא להשתחוות והוא הלך והשתחוו לעבודה זרה שהדרך שמכבדים אותה בצורה אחרת שהוא יהיה חייב ופעם אחת למקרה שלא כדרכה היינו שהדרך שעובדים אות הדרך ביזיון כמו מרקוליס שהדרך לזרוק עליה האבנים והוא הלך והשתחוו אז הוא יהיה חייב ואחת לחלק לומר שאם הוא עשה כמה עבודות ביחד הוא יהיה חייב על כל עבודה עבודה ועד כאן דף סב
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה