דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף יח
[מוזיקה] סנהדרין דף יח מתחילים בעזרת השם תחילת פרק שני פרק כהן גדול אחרי שהשמנים ניצחו את היוונים שאנחנו מציינים את הניצחון הזה בחג החנוכה מלכו על עם ישראל מלכי בית חשמונאי המלכים הראשונים היו מהצדיקים החשמונאים אבל בהמשך מלך יני המלך חכמי ישראל פחדו מאוד מעני המלך היייתה להם סיבה טובה לפחד ממנו כמו שמסופר עליו שהוא הרג את חכמי ישראל במסכת קידושין דף סו ושמעו החכמים שעבדו של יני המלך המרשה מביא שנראה יוסיפון שזה אותו אורדוס הידוע שבהתחלה היה עבד של מלכי בית חשמונאי אחר כך הוא הרג את כולם ונהיה מלך בעצמו שמעו החכמים שאותו אורדוס עבדו של יני המלך הרג בן אדם מה נראה שחכמי ישראל פחדו לדון את יני המלך ואת העבד שלו אבל שמעון בן שטח התאזר כגיבור והוא אמר לך חכמים אל תעלימו עיניכם ממנו תנו עיניכם בו צריך לעיין בדבר צריך לדון אותו דין תורה וכיוון שהורדוס היה עבד כנעני של יני המלך הוא נחשב כמו הממון של יני המלך אז כשדנים את העבד צריך האדון להגיע בעצמו שלחו בית דין לעני המלך העבד שלך הרג אדם תבוא לבית הדין אנחנו רוצים לדון אותו אז יני המלך ש את אורדוס אמרו לו לא אתה בעצמך צריך לבוא דרשו את זה מהפסוק הוא הגיע וישב כמו מלך אמר לו שמעון בן שטח יניא המלך עמוד על רגליך נטבע בבית הדין צריך לעמוד יעידו נגדך טובים אותך על זה שלא שמרת עלב הכנעני כמו שצריך והוא הרג אדם אתה חושב שאנחנו צריכים את הכבוד הזה שתעמוד בגללנו מה פתאום לא לפנינו אתהה עומד אנחנו בשר ודם לא צריך לתת כבוד לבשר ודם אך אומר הפסוק לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי יש רק אנוכי השם אלוקיך אין שום כוח בעולם חוץ מהקדוש ברוך הוא מכבדים את מי שהקדוש ברוך הוא אומר לכבד אבל אלוקים ניצב בדת קל הקדוש ברוך הוא ניצב במסיבת הדיינים אתה חייב פה ל ד את הקדוש ברוך הוא לא לפנינו אתה עומד לפני מי שאמר ויה העולם אתה עומד הפסוק אומר ועמדו שני אנשים אשר להם הריב לפני השם פסוק מפורש יני מלך שומע את הדברים וכמו מלך שחצן הוא אומר זה שאתה אומר בסדר אני לא לא יעמוד רק אם אתה אומר אלא אם כל הדיינים כאן יסכימו איתך שני צריך לעמוד אז אני אעמוד בוודאי שמעון בן שטח פונה לימינו לדיינים שישבו לימינו הדיינים כבשו פניהם בקרקע התחמקו מלענות זה היה פחד פחד אמיתי הוא היה שופך דמים אותו יני המלך וגם אורדוס כ שמסופר במסכת סוכה מסכת בב בטרה יותר נכון דף ג' שהוא הרה גם כן את חכמי ישראל פחדו מיני המלך ומ אורדוס נפנה שמאלו לראות מה החכמים שבשמאל אומרים גם הם כבשו את פניהם בקרקע שמעון בן שטח הקפיד מאוד והוא אמר להם בעלי מחשבות אתם אתם הרי יודעים שזה נכון שהוא צריך לעמוד למה אתם לא עומרים דעתכם כי אתם מפחדים מיני המלך יבוא הקדוש ברוך הוא שהוא בא על כל המחשבות ויפרע מכם ויתן להם את ונשם מיד בא המלאך גבריאל וחוט את הדיינים בקרקע והם מתו סיפור פשוט נורא כל החכמים מתו חכמים של אותו בית הדין כיוון שקרה מעשה כזה נורא על ידי שבאו לדון את המלך החליטו שמכאן והלאה מלך לא דנים אותו יותר וכיוון שלא דנים אותו הוא גם לא יכול לדון אחרים כי אדם שלא יכולים לדון אותו לא יכול גם לדון אחרים קודם כל צריך לקשט את עצמך אחר כך תגש את אחרים כמו שהגמרא מביאה דרשה וזה באמת היה מאז והלאה לא דנו יותר מלכים כיוון שמלים לא דנים ולא לא דנים אחרים לא ואחרים לא דנים אותם לכן לפי אחד ההסברים בגמרא המשנה כם פותחת עם דבר ש בפני עצמו לא היה חידוש אבל כעת אחרי שאנחנו יודעים שמלך לא דן אחרים ולא דנים אותו צריך לחדש שכהן גדול דן אחרים ודנים אותו ואם דנים אחד בבית הדין והכהן גדול יכול להעיד לו עדות הוא מעיד ואם אחרים יודעים עדות עליו מעידן אותו עוד אומרת המשנה אם אחיו של הכהן גדול מת בלי בנים בלי בנות לא השאיר זרע אשתו היא לא כמו אלמנה רגילה שיוכה להתחתן עם מישהו אחר אלא היא צריכה להתחתן עם אח של בעלה אח של בעלה הוא כהן גדול אז הוא חולט לאשת אחיו כדי שתוכל לנסה לאחרים הוא לא יכול הוא לא מתחתן איתה הוא חולץ לה שזה הדרך שהוא מוציא אותה שתוכל לנסה לאחרים ואם הכהן גדול בעצמו מת בלי להשאיר זרע אז אשתו לא יכולה להתחתן עם מישהו אחר אח של בעלה צריך להתחתן איתה אז כאן במקרה הזה לא רק אם האח לא רוצה להתחתן איתה הוא מוציא אותה על ידי חליצה חולצין לאשתו אלא גם מיבמ את אשתו יכול לייבם את אשת הכהן גדול אשת אחיו אבל הכהן גדול אינו מייבם את אשת אחיו אם אחיו מת בלא בנים מפני שכהן גדול אסור באלמנה תורה אומרת שכהן גדול עזור להתחתן עם אלמנה זו אלמנה של אחיו עוד אומרת המשנה כתוב בתורה שכהן דול אסור לו להתאמה למתים בפרט צריך להיזהר כשאחד מהקרובים שלו נפטר לשמור עליו שלא יתקרב יותר מדי כדי שלא יבוא להטמא יותר יש חשש שהוא יתקרב ואולי יבוא לידי שהוא יטמא ודורשים מה שכתוב ומן המקדש לא יצא מהל הכהן גדול שאפילו אם הוא באבלות אסור לו לצאת מהמקדש ללכת ללוויה אז ודאי שזה לא הכוונה כפשוטו שאסור לכהן גדול לצאת מבית המקדש אלא דורשים מקדושתו לא יצא הוא חייב להישאר בקדושתו אסור לו להתאמה למת ולכן לפי דעת רבי מאיר מותר לכהן גדול להשתתף בלוויה של אחד מהקרובים שלו אם מת ללא מת אומנם אינו יוצא ממש אחר המיטה אבל הוא יכול להיות כל פעם רחוב קודם ו רחוב אחר כך הם היו ברחוב הזה הוא לא הולך לרחוב הזה אבל כשהם עזבו את הרחוב מותר לו לבוא לאותו רחוב ואז כשהם עוברים לרחוב הבא אז מותר ללכת לאותו רחוב שהיו קודם כל פעם כש מתקדמים לרחוב אחר מותר לכהן גדול להגיע למקום שהם בו הם היו קודם אלא הן נכסי מתכסים מאינו והוא נגלה במקום שהם היו קודם וכשהן גלין במקום אחר והוא נכסה מהם באותו מקום שהם נגלים ויוצא עמן כל פעם הם מתקדמים וכשהם עוזבים רחוב אחד הוא מגיע לאותו רחוב שהם כעת עזבו וככ הוא מלווה א מרחוק קצת את המלווים ויוצא מהן באופן זה עד פתח שער העיר מסביר ה דרמה כי מפתח שער העיר והלאה אין כבר מקום איפה להתכסה אין שמה רחובות כל כך אז לכן משם והלה הוא לא יכול לצאת לבות דברי רבי מעיר והוא דורש ממקדש לא יצא הכוונה לא יצא מקדושתו וכדי שהוא ישאר בקדושתו ובטהרה שלא יתמה למתים שלו אז הוא חייב פשוט להתרחק מהמיטה אבל מותר לו ללוות אם הוא מתרחק מהמיטה רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש ללוות את מיתו בכלל זאת אומרת אם הוא נמצא באותו זמן בבית המקדש הוא נשאר בבית המקדש אם הוא נמצא בביתו הוא נשאר בביתו הר ו אור לו בכל להשת בלויה גם אם הוא במחק משום שנאמר המקדש לא י עוד אומרת המשנה כשה הכהן גדול מנחם את האחרים על מיטת קרוביהם כשיוצאים מבית הקברות אז הול עומד ודרך כל העם עוברין על פניו בשורה בזה אחר זה ומנחמים אותו אז הכהן גדול הולך עם הסגן עם הממונה וזה הולך ככה יש את השורה של אותם המנחמים בצד שמאל הכהן גדול עומד באמצע והממונה מימינו וכך הוא מנחם הממונה סגן הכהן גדול ממצא זאת אומרת עושה שהכהן גדול יהיה באמצע מצד אחד המלווים המנחמים מצד שני הסגן הוא ממצו בינו לבין העם וכך כהן גדול עובר במקביל לשורה כשעם משמאלו והממונה מימינו וכשהוא מתנחם מאחרים כשהוא בעצמו באבלות כולםם אומרים לו כדי לנחם אותו כל צרה שהייתה צריכה לבוא עליך תבוא עלינו במקומך אנו כפרתך ככה הם אומרים לו והוא אומר להן תברכו מן השמיים אחרי הלווייה נותנים לאבלים סעודת הבראה הסעודה הראשונה שהם אוכלים וכש מברין אותו בסעודת אבלים כל העם מסובין לאכול על הארץ ומטבלים על צערו של הכהן גדול והוא מיסב על הספסל משום כבודו זה כהן גדול מה לגבי המלך אז מלך הגמרא מעמידה שדנים אותו והוא דן אחרים ודאי במלכי בית דוד כי הרי עם ישראל בזמן שעול המלך היה מלך ישראל על כל עם ישראל אחר כך הקדוש ברוך הוא המליך את דוד וגם הוא היה מלך על כל עם ישראל אחר כך היה שלמה מלך על כל עם ישראל בנו של שלמה רחבעם בזמנו נפרדה המלכות לשניים רכבם היה מלך יהודה וירבעם בן נבט היה המלך הראשון של מלכי ישראל אז הגמרא מעמידה ש מלכי בין דוד לדורותיהם היו באים לדין תורה שיידונו אותם והיו דנים אחרים מלכי ישראל אז עד יני המלך שסיפרנו עליו היו גם כן עומדים בדין ודנים אחרים אבל מי אז והלאה מהסיפור של עני המלך שהבאנו בפתיחת השיעור אז קבעו שיותר לא דנים את המלך כיוון שלא דנים אותו הוא גם לא יכול לדון אחרים וזה מה שאומרת המשנה המלך ממלכי ישראל מזמן יני מלך והלאה לא דן אחרים ולא דנין אותו הוא לא מעיד לאחרים עידות ולא מעידים אותו לא מעידים עבורו עידות אם אשת אחיו מתה בלי להשאיר זרע הוא לא חולט לאשת אחיו זה לא כבודו שהיא תירק בפניו ו הוא לא ח ולא חולצים לאשתו אם הוא מת בלי להשאיר זרע אחיו לא חולץ לאשתו זה לא כבוד שאשת המלך המלכה תתחתן עם מישהו אחר ולכן לא צריך חליצה נשארת פשוט על מנת הכהן גדול המלך לא מייבם את אשת אחיו שמת בלי זרע ולא מייבין לאשתו אם הוא מת בלי זרע רבי יהודה חולק ואומר אם המלך רצה לחלוץ ולי הבם זכור לטוב הוא מקיים מצווה רק הוא לא מחוב הוא לא מחוייב בזה אמרו לו חכמים אין שומין לו אסור לו ואין נוסעי אלמנתו לפי דעת חכמים אסור אפילו למלך אחר להתחתן עם אלמנתו של המלך שמת רבי יהודה חולק ואומר נושא המלך אלמנתו של מלך זאת אומרת מלך אחר יכול להתחתן עם האלמנה של מלך האחד את מלך אחד שמת ובא מלך אחר יכול תחתן עם אלמנתו שכן מצינו בדוד שנסע אלמנתו של שאול שנאמר ויתנה לך את בית אדוניך ואת נשה אדוניך חיקך ראינו בתחילת הפרק שכהן גדול דן אחר שואלת הגמרא מה החידוש פשיטה למה שלא יוכל לדון אחרים תרצת את הגמרא אולי נאמר ש החידוש הוא זה שדני אותו זה צריך עלי אולי לא מתאים לזלזל בו להביא אותו לבית דין אז לא ידונו אותו מחדש את המשנה שדן אותו ואם כבר כתוב שדן אותו כתוב גם שהוא דן אחרים שואת הגמרא מה החידוש מה שדני אותו נמי פשיטה זה גם פשוט אי לא דיינין לי אם אי אפשר לדון אותותו הוא לא יכול לדון אחרים איך דיין אחרים והכתיב הפסוק אומר בנביא התקוששו וקושו אז דורש ואומר רש לקיש קודם כל התקוששו קשה את עצמך תקן ותוכיח את עצמך ואחר כך קשה את אחרים אחר כך תתקן ותוכיח אחרים אם איהי אפשר לדון את הכהן גדול ודאי שהוא לא יכול לדון אחרים אלא מביאה הגמרא באמת לפי התירוץ הראשון כמו שהבאנו בפתיחה באמת זה לא חידוש רק הידי דקב למתני כיוון שרצינו להביא בחלק השני לגבי מלך שהוא לא דן ולא דנין אותו שזה באמת היה מאז הסיפור של יני המלך כמו שאמרנו תנ נמי כתוב גם כהן גדול דן ודנין אותו הסבר שני והי בתמה מה החידוש בזה שכהן גדול דנים אותו ק משמ לן תן הבעל אחד יש לנו כמו דברי הם ברייתא נתניה כהן גדול שהרג את הנפש אז אם זה במזיד ודאי שהוא נהרג כמו רוצח במזיד ואם הרג בשוגג כאן יש לנו בעיה עם כהן גדול למה מה עושים עם אדם שהרג בשוגג הוא בורח להרי מקלט עד מתי עד שימות הכהן הגדול ואז הוא יוצא לחירות כמו שאומרת התורה אבל כהן גדול בעצמו אין לו מתאי לצאת בכל זאת הוא גולל ל קלט ואם הכהן גדול עובר על עשה ועל לא תעשה דנים אותו כמו שדנים כל אחד כמו שהגמרא תבאר בהמשך והרי הו כהדיוט כמו אדם רגיל לכל שאר דבריו מבארת הגמרא זה שמזיע אדם עם כהן גדול רצח הוא נהרג פשיטה מה החידוש בזה תראה הגמ באמת החידוש הוא בשוגג זה שהוא גולה זה צריך לי ואם תשאל הנמי פשיטה זה גם כן פשוט התשובה היא כמו שאמרנו הצריך יש בזה חידוש היהו בדעתנו למ גת חמינה הועיל וכתיב לגבי מי שרצח בשגגה שוא גלה לעיר מקלט וישב שם עד מתי עד מתי עד מות הכהן הגדול כהכ גדול מת הוא יוצא לחירות ה אי מה הייתי אומר כל גולה שיש לו תקנה לחזור לצאת מהגלות דית התקנת בחזרה ליגלי הוא יכל ללכת לאר מקלט אבל כהן גדול שכשהוא גולה הוא נשאר שם עד שהוא בעצמו מת כי הוא הרי הכהן הגדול דלת להתקנת בחזרה אולי לא לגלי אולי הוא לא הצטרך ללכת לכתחילה בכלל רי מקלט דתנן כמו ששנינו במסכת הבאה מסכת מכות ההורג בשוגג כהן גדול פחד פחדים או כהן גדול שהרג בשוגג את הנפש אינו יוצא מעיר המקלט משם לעולם אז כיוון שהוא לא יוצא משם אימה לו ליגלי אולי הוא לא יוצא לגלות כי התורה אומרת שיש זמן שאמורים לצאת ואחד שאין לו את הזמן לצאת אולי לכתחילה הוא לא אמור להיכנס כמה שמלן תנה בבריתה שהוא כן גולה וזה כמה שמנ גם התנה של המשנה שדנים אותו על זה ואגב זה שדנים אותו על זה כתוב גם שדנים אותו בשאר דינים וגם שהוא בעצמו דן שואלת הגמרא אתהה באמת מעלה כאן סברה מאוד מאוד טובה שכיוון שהוא לא יכול לצאת והתורה אומרת שבן אדם אמור לצאת ככהן גדול מת אימה חינמי נאמר אולי שבאמת באמת ככה שהוא לא ילך לגלות תרצת הגמרא אמר קרא לנו שמה כל רוצח אפילו כהן גדול במשמע כל רוצח נס שמה להרי מקלט בברייתא אמרנו שהכהן גדול עובר על עשה ועל לא תעשה ביארנו כבר את המסקנה שאם הוא עובר מענישים אותו אבל כשרואים את הבריתה בלי ההסבר של הגמרא זה נראה כמו שכהן גדול עובר על הש עובר על לא עשה ריבונו של עולם חס וחלילה לא סגד לא עבר וכי אין אפשרות שהכ גדול לא יעבור על עשה ועל לא תעשה צת הגמרא אחיק אמר הטענה אם עבר על עשה ועל לא תעשה הוא לא פוטר את עצמו מעונש הרי הוא כאדם פשוט כדיו לכל דבריו מקבל ונשים כמו שאר אנשים שואלת הגמרא למה שנאמר שכהן גדול לא דנים אותו פשיטה פשוט שדנים אותו כמו כל אדם תרצת הגמרא היה עולה בדעתנו ס דת חמינה שצריך לדון אותו דווקא בבית דין של 71 הועיל ותנן שנינו במשנה בתחילת המסכת שש רשימת דברים שדנים רק על ידי סנהדריה הגדולה של 71 אין דנן לא את השבט ככולו שעבד עבודה זרה ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול שעבר עבירה שהוא חייב מיתת בית דין אלא על פי בית דין של 71 ואמר רבד בראב המינין לומדים את זה כי כתוב כל הדבר הגדול יביאו אליך אל משה וסנהדרין של 71 שקולים כמשה הדבר הגדול הכוונה דבריו של גדול איש חשוב כהן גדול אמה הייתי אומר שלא רק וב מיתת בית דין ידונו כהן גדול בסנהדרין של 71 אלא כל דבריו של גדול גם מלכות ושאר דברים הצטרכו 71 גם שמלן לכן החידוש הוא שדווקא לגבי חיוב מיתת בי דין דנים את הכהן גדול ב-71 ולא לגבי עונשים אחרים כמו מלכות לגבי זה הו כשאר כל אדם בשלושה דיינים שואלת הגמרא באמת למה לא ואמה החינמי אולי נאמר באמת כך שתצטרכו לדון כהן גדול ב-71 גם לגבי מלכות מתרצת הגמרא מי כתיב דברי גדול כל נידון של כהן גדול גדול הדבר הגדול כתיב דבר גדול של אדם גדול ממש זה ב-71 אבל אם זה רק אדם גדול וזה לא דבר גדול דנו זה לא חיוב מיתת בית דין אז דנים אותו כמו בבית דין רגיל במשנה למדנו שכהן גדול מעיד אם יש לו עדות על אחרים ומעדן אותו אם יש לאחרים עדות עליו שואלת הגמרא למה כהן גדול מעיד הרי זה לא כבודו והתניה למדנו בריתה על פסוק שנאמר לגבי השבת הוידה אתה הולך ואתה רואה שור אחיך אוסיו נידחים הם נאבדו מבעליהם אני עכשיו אסתובב עם שור ברחוב עם סה בתור כהן גדול בבית המקדש כן שמה זה קורבנות הכל אבל זה לא כל כך מתאים למעמד של אותו כהן גדול להסתובב עם שור סתם ברחובות ירושלים בחוצות קריה אומרת התורה לא תראה אבל והתעלמת הפירוש בפשטות הכוונה אתה לא יכול להתעלם אבל דורשת הברייתא יש פעמים שאתה מותר לך להתעלם פעמים שיהיה אתה מתעלם פעם כתוב והתעלמת פעם כתוב לא תוכל להתעלם פעמים שאתה מתעלם פעמים שאתה לא יכול להתעלם א כיצד איך אני אדע מתי כן ומתי לא אז אם המוצא הוא כהן והשור האבוד נמצא בבית הקברות אסור לכהן להיכנס לבית הקברות או שהמוצא הוא זקן אדם חשוב ואינה לפי כבודו לטפל בעבודה כזאת או שהוא מתעסק עם כסף גדול הייתה המלאכה שלו ההפסד שהוא מתבטל ממלאכתו בזמן השבת הבידה מרובה יותר מהעבודה של חברו לקח נאמר והתעלמת אבל בכל אופן אתה רואה שאפילו שיש מצווה תעשה מהתורה של השבת הוידה שום כבודו והתעלמת יש לו פה איזה כבש אני לא אני לא אקח כבש שלי ברחוב אני אתן לאחד מהילדים שלי לקחת את זה אז אני גם לא צריך לעשות השבת הבידה על כבש התורה נותנת את ההלכה הזאת שאם יש מעמד של כבוד של איזה בן אדם שיש דברים שלעצמו הוא לא יעשה הוא גם לא צריך לעשות בשביל השבת הוידה אז אם כן אותו דבר גם עידות כהן גדול לא הצטרך להעיד לאחרים זה לא לפי כבודו אמר רב יוסף נכון הוא מעיד דווקא מתי שזה כן כבוד בשבילו המסקנה של הדברים זה שהוא מעיד לטובת בן המלך זה בפני המלך בתחלה מנסה הגמרא לומר שהוא מעיד למלך אם המלך היה בעל דין הכהן גדול יודע לא דות ו בלעיד זה לא פגיעה בשביל הכהן גדול תנן הרי אמרנו המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו אז אפשר לתרץ שמדובר פה על מלכי בי דוד מדובר פה על המלכים לפני הסיפור של עני המלך אבל הגמרא מתרצת אלה אמר רבי זירא מעיד לבן מלך שזה כן כבוד בשבילו אבל אם זה רק הבן מלך נמצא פה בבית הדין הרי הוא אדיוט הוא אדם פשוט הוא ודאי שיש פגיעה בכבוד כהן גדול להעיד בשבילו אלא מעיד על בן המלך כשהמלך הוא אחד דיינים בפני המלך שואלת הגמרא והרי אין מושיבין מלך לדון בסנהדרין אז איך המלך יהיה אחד מהדי מתרצת הגמרא באמת הוא לא אחד דיינים אלא משום חשיבות הכהן גדול שבא להעיד יקר דכהן גדול התא יבוא המלך ויתיב ישב בבית הדין מקבלי נעלי לעדותה מקבלים הבית דין את עדותו של הכהן גדול כ הוא וזיל אחרי זה קם המלך והולך מבית הדין ואחר כך מנינה לי ענן בדיני אחר כך אנחנו נוסעים ונותנים בדינו של אותו בן המלך ואין כאן ביזיון של כהן גדול כי הרי המלך יושב בבית הדין והוא שומע את העידוד שלו מצד שני אחר כך המלך יוצא כדי שהדיינים לא יהיה להם ממט המלכות ויוכלו לדון על פי דין האמת אומרת הגמרא בוא נתבונן בגופם של דברים שראיינו בברייתא אין מושיבין מלך שידון בסנהדרין ולא יושבים מלך וכהן גדול כשבית דין דנים האם השנה הזאתי תהיה 12 חודש או שנוסיף לה עוד חודש והיא תהיה מעוברת של 13 חודש באותה שנה אז קודם כל למה לא נותנים למלך לשבת בסנהדרין דכתיב לא תענה על ריו אתה לא יכול לבוא ולהתווכח לענות לא תענה לא תחלוק על רב על מי שגדול ממך עכשיו אני דיין וכאן יש את המלך הוא אמר את דעתו ואני עכשיו יש לי דע אחר אני לא יכול לחלוק על מישהו שהוא יותר גדול ממני אז לכן הוא לא ישב בבית הדין אתה גם לא יכול לתת לו להגיד את דעתו בסוף כי זה לא כבודו של המלך ששומעים אותו בסוף אז לכן הוא לא יושב בבית הדין למה הוא לא יושב המלך וגם הכהן גדול בזמן שדנים על איבור שנה האם להוסיף עוד חודש אדר שיהיה אעדר א' ואדר ב אז מלך יש סיבה אחת יש לו נגיעה בדבר אם אתה שה שנה עוד חודש שיהיה עוד חודש לשנה במקום 12 חודש השנה תהיה 13 חודש אז המלך מרוויח מזה משום תשלום שהוא משלם להחזקת הצבא שהוא קובע בתחילת השנה תקציב שנתי לצבא סכום קצוב לשנה כמובן לפי השנה היהודית לא לפי השנה של אלה שמונים שבעצמם לא יודעים למה הם עונים הם עונים לפי השנה היהודית תשרי חשוון כל החודשים היהודיים והם מוסיפים עוד חודש אז בעצם יש לנו כאן 13 חודש ו הוא מרוויח עוד חודש שהוא לא יצטרך לשלם הוא משלם להם שנה עד עכשיו השנה הייתה של 12 חודש עכשיו יוסיפו עוד חודש יעבדו לו חודש שלם והוא לא יצטרך לשלם יותר אז יש לו נגיעה בדבר אז הוא ידחוף לזה שאפילו אם לא צריכים להעבר את השנה יעברו ולמה כהן גדול לא מושיבים אותו כי גם הוא יש ו נגיע בדבר פלה פים הכהן גדול ביום הכיפורים הרי טובל חמש טבילות כל פעם כשההוא מחליף בגדי זהב ובגדי לבן אז יש פעמיים נטילת ידיים קידוש ידיים ורגליים לפני התפילה אחרי התפילה חמש טבילות קיצור הוא טובל חמש פעמים בצום לפעמים הוא לא כל כך צעיר ולא חיממו את המים של המקווה זה קר אז אם זה ממש עוד סוף הקיץ לטבול במים קרים זה יכול אפילו להועיל לו שהוא יהיה יותר צלול בעבודת ה היום שהוא ככה טבל במים קרים ביום חם זה טוב מים קרים על נפש היפה אבל אם זה יהיה כבר חורף אם אנחנו נוסיף עוד חודש אדר לא רק אדר אחד יהיה אדר ב אז זאת אומרת שיום הכיפורים שהיה אמור להיות ב י תשרי יהיה בזמן שהיה אמור להיות י חשבון כי נוסיף עוד חודש וא חשבון זה כבר ימ שכבר מתחילים ימות הגשמים מיזן חשבן כבר מתפללים ותנ אתל מתה לברכה זה לא פשוט היה אמור להיות י חשבן ועכשיו נעשה לו איזה ו תשרי הוא יצטרך לטבול בקור במקווה יש לו גם כן איזשהי נגיעה בדבר משום צינה לכן לא מכניסים אותו כי הוא נוגע בדבר הוא לא יכול לקבוע אם יעברו את השנה אמר הרב פאפה מזה שרואים שלא נותנים לכהן גדול להיות מבין אלה שקובעים ם להוסיף עוד חודש ולדחות את ניסן כיוון שיש לו נגיעה בדבר שהוא לא רוצה שיוסיפו עוד חודש כי אז זה יגרום שבמקום שי תשרי יהיה בזמן חם יותר זה יידחה יותר לתוך החורף ואז יהיה יר קר שמ מנש בת ירזי רואים מכאן התחלפות העונות של הקור והחום של השנה תומת בדרך כלל במהלך השנה הם לא היו מעברים אותה עיבור השנה גורם שיהיה קור של החורף כבר בחודש תשרי מה שלא היה אמור להיות היה אמור להיות יותר חם אם לא היו מעברים ככה רואים שואלת הגמרא היני וכי באמת זה ככה והרי היה סיפור עם הנח שלושה רוי בקר שלושה רוים של בקר דומי עמדו בחודש אדר ודיברו ביניהם האם באמת מתאים שיהיה עכשיו חודש אדר או שעדיף להוסיף עוד חודש כי עוד לא הגיע חודש אדר עכשיו צריך להוסיף אדר א' ואדר ב' כי עכשיו המזג אוויר הוא כמו שבט שמעו שאחד מהמהם אומר לחברו לחבריו אם החיתים שזרו אותם בתחילת החורף בכיר והסורים שזרעו אותם מאוחר לקיש כ חד הינץ אן בטו עכשיו ביחד כי האדמה כבר התחממה והיא מנביטה את הזרע שזרוע בה דין הוא חודש אדר זה מתאים עכשיו להיות חודש אדר ואם לה ם לא סימן שקר עדיין ולדן אדר לא מתאים עכשיו שיהיה אדר מתאים שעכשיו יהיה שבט וצריך להוסיף עוד חודש ואחד אחר מהרעים אמר לחבריו סימן אחר אם בבוקר יהיה קר ובצהריים יהיה חם אם והוא מביא את זה בתור כזה בלשון כזאת ם שור בבוקר מרוב שלג ימות מרוב קור ימות עם טור בצפר תלג ימות ובצהריים פתאום יהיה כל כך חם תיארה שהוא נמנם בצל התאנה בטול תאנה דמוך ועד כדי כך שהוא יפשיט את עורו ישלח משכי בשביל להתחכך בגזע של התאנה מרוב חום דנו אדר זה מתאים עכשיו למזג אוויר של חודש אדר ואם לא אם זה לא יהיה ככה אלא יותר קר גם בצהריים לדין אדר זה לא מתאים שזה יהיה חודש אדר ואחד שלישי מהארועים אמר לך ורב סימן שלישי אם תנשוב רוח מזרחית עזה שהיא רוח צוננת וכשהיא תנשוב בפה שלך כנגד הרוח יגבור החום של הפה שלך על הצינה שלה עם והוא אומר את זה בלשון הזאת עם קדום תקיף לחד יה אם תנשוב רוח מזרחית עזה שיא רוח צוננת ויפח בלועך נפיק ל קיבלי וכש ששוב בפיך כנגד הרוח יגבר החום של הפה שלך על הצינה של הקור דינו הדר זה מתאים להיקרא חודש אדר ואם לאו אם זה לא יהיה כזה מזג אוויר לט דין אדר זה לא מתאים להיות חודש אדר ובאמת זה לא היה ככה ובאמת הוסיפו עוד חודש כי באמת לא היה מתאים שיהיה חודש אדר עכשיו הברו רבנן להי שתה אז אם כן רואים מכאן ששכב את השנה זה גורם שכעת אחרי עיבור השנה המזג אויר יהיה בניסן אביו וב תשרי יהיה סתו העיבור שנה זה גורם שמזג הווי יהיה כמו שצריך עיבור השנה גורם שמזג האוויר של הדר השני יהיה תואם למה שהיה צריך להיות באדר בשאר שנים כתיקונם אז איך אומר רב פפא שהתחלפו העונות תואמת למהלך השנה אם לא היו מעברים אותה אונה הגמרא ותס ברה סבור לומר שהחכמים סברו בהחלטתם להבר את השנה על הר אם הרבת הסמוך ודאי שלא אלא החכמים יברו על סמך החשבון שלהם את השנה רבנן חוש ביני סמוך ורואה בקר המזל הטוב שלהם גרם סתיו ודס מילתו שאירה שחכמים עיברו את השנה כמו איך שהם שיערו אבל אין מכאן ראיה שיבור השנה גורם שמזג האוויר של האדר השני יהיה מתאים למה שאמור להיות בחודש אדר שבכל שנה עד כאן דף יח
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה