הדף היומי מסכת סנהדרין דף ג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף ג

[מוזיקה] סנהדרין דף ג מתחילים בעזרת השם שורה 19 מלמעלה במילים נזק וחצי נזק וכולי שברים רגילים אוכלים שותים ישנים אם קופים אותם הם גם עובדים אבל לפי דעת רב בנו של רבי יהוושע במסכת בב קמה דף טו הם לא נוגחים הם לא בועטים הם לא מזיקים סוג נזק משונה שכוונתו להזיק סתם שברים הם בחזקת שהם שמורים מה נזקים האלה הם לא מזיקים בדרך כלל כאלה נזקים הדוגמה הכי בולטת זה נגיחה הם לא נוגחים בדרך כלל הם לא נוגחים עם הקרניים שלהם ומזיקים לאחרים ולכן הבעלים יכולים לישון טוב בלילה להיות רגועים ביום שהשבר שלהם לא עלולים לנגוח יום אחד פתאום נודע להם שהשור שלהם נגח איזה שור אחר והרג אותו והנזק הוא נזק גדול שצריך לשלם לבעל השור הניזק מעיקר דין תורה הם אמורים להיות פטורים היו צריכים לומר לא היינו צריכים להעלות בדעתנו שהש שלנו ינגח שברים בדרך כלל לא נוגחים אבל בכל זאת אומרת התורה שכונס את הבעלים הם כן היו צריכים להיות קצת יותר זעירים ויותר לשמור על השור ומשלמים בפעם הראשונה והשנייה חצי נזק אז השור נקרא שור טם עדיין הוא לא רגיל לנגוח אחרי פעמיים או שלוש הוא כבר הופך להיות שור מועד ואז הבעלים משלמים נזק שלם המושג של תשלומי נזק הוא אחד מהחמישה תשלומים של דיני חבלות כמו שראיינו בתחילת פרק שמיני במסכת בב קמה חובל בחברו משלם חמישה תשלומים הראשון שבהם זה תשלומי נזק ההפרש בשווי בערך של הניזק לפני הנזק ואחרי הנזק את ההפרש צריך המזיק או הבעלים של המזיק לשלם ואם כן נשאלת השאלה למה אחרי שהתנה בתחילת המסכת אומר שדיני חבלות דנים הרכב של שלושה דיינים למה נה צריך להוסיף ולומר שגם תשלומי נזק וחצי נזק דנים על ידי שלושה דיינים נזק היינו חבלות לפי דבריו של רב הונה בנו של רב יהושע שהתשלום חצי נזק הוא כנס אז זה מובן משום דקב אל מתנה חצי נזק כיוון שהטענה רצה לשנות שור תם שנגח שבעליו משלמים חצי נזק לכן תננה מנזק שלם ללכן התנה כותב גם על הדינים של נזק שלם נזק וחצי נזק ומה הסיבה שחצי נזק אתה כן רצה לשנות בפני עצמו הרי נמי איינו חבלות זה הרי גם כלול בחבלות שכבר כתוב שדנים את זה בשלושה התשובה היא כי יש הבדל הטנה כשהוא דן שהוא אומר שדיני חבלות דנים בשלושה הוא מדבר על ממונה על חבלות שמשלמים תשלומי ממון על הנזק שהאדם או הבהמה הזיקו לניזק וקטני כתוב חצי נזק שזה תשלומי קנ כמו דעתו של רב הונה בנו של רב יהושע שהסיבה שמשלמים רק חצי נזק בפעמים הראשונות שהשור נוגח זה כיוון ששור רגיל הוא בחזקת שהוא לא נוגח בחזקת שימור ואם הוא פתאום נגח דבר משונה וזה דבר שהבעלים לא היה צריך כל כך להיזהר מזה ולשמור על השור מזה ולכן הוא הוא היה ממוות פטור רק בכל זאת התורה כנסה אותו ששלם חצי נזק ואם כן זה טוב הניך לפי רבונה בנו של רבי יהושע שוע מנדה אמר שאומר שם במסכת בב קמה שהחצי נזק שמשלמים על שור תם שנגח פל גסקה זה מדין כנס אז מובן למה כותבים אחרי חבלות שזה תשלומי ממון גם דיני חצי נזק שזה תשלומי כנס ואגב זה כבר כותבים גם נזק שלם כ שהשור הופך להיות מועד אחרי שהוא נגח כמה פעמים אלא לפי דעתו של רב פפה שם במסכת ב קמה דף טו שוע מנדה אמר שאומר ששור רג סתם שברים אוכלים שותים ישנים וגם נוגחים כן זה חלק מהטבע של השברים והבעלים היו צריכים לעלות בדעתם ולשמור על השור שלא ינגח וזה שהוא נגח הם היו אמורים לשלם נזק שלם וזה שמשלמים חצי נזק אז מתשלומי מממון זאת אומרת במקום ששלמו נזק שלם אז הורידו להם מהתשלום ששלמו רק חצי נזק אבל זה נחשב ממון ממש זה לא נחשב כנס אז מה יקה למימר אם כן למה צריכים לכתוב חצי נזק ונזק בנפרד אחרי שכבר כתוב חבלות אלא זה כבר בגלל שרצו לכתוב בהמשך ייד דקב למתנא במקרים הבאים שהמשנה מדברת עליהם מה ההרכב של בית הדין שדן במקרים האלה של גנב שתפסו אותו שמשלם תשלומי כפל או אם הוא גנב שור עושה ושחט או מחר שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמישה ד ממון שאינו משתלם בראש הוא זה ממון שלא משלמים את הקרן מה שהזיקו בראש הינו הקרן ה נזק עצמו אלא משלמים כאן תשלום אחר משלמים כפול משלמים ארבעה או חמישה אז כיוון שרצו לשנות את המקרים האלה שבהם ודאי כולם ודים שהם תשלומי כנס והם לא כלולים בחבלות גם לא חבלות הם הרי איזה גנבה מדברים פה אז צריכים ודאי לשנות את זה בנפרד ומכיוון שהמקרים האלה הם מקרים שלא משלמים את הקרן את הנזק עצמו אלא משלמים יותר משלמים בכל אופן תשלום אחר תננ מי חצי נזק ל כן שונים גם מקרה של תשלומי חצי נזק ד ממון שאינו משתלם בראש הוא שזה לא התשלום של הקרן אלא משלמים פה תשלום אחר במקרה הזה משלמים פחות אז לכן מביאים את זה כבר ביחד כיוון שרצו עכשיו להביא מקרים שמשלמים תשלומים אחרים כפל ארבעה וחמישה מדברים גם כן על חצי נזק והיד דקב למתני חצי נזק כיוון שאת רצה לכתוב חצי נזק טנ הנמי הוא כתב גם תשלומי נזק בכל אופן דיני ממונות בשלושה דיני חבלות בשלושה חצי נזק וחצי נזק בשלושה מנן מנלן שהדברים האלה של תשלומי ממון דנים אותם בשלושה דיינים מביאה הגמרא דתנו רבנן כמו ששנו חכמים בברייתא פסוק אומר ב ענייני שומרים שאדם מקבל פ פיקדון לשמור אם בסוף הבן אדם לא שמר כמו שצריך או שמפקיד חושש שהוא לא שמר כמו שצריך אז כתוב שם שלוש פעמים שם אלוהים בקסת הסופר כותב ששלושת הפעמים כאן זה שמות חול כי מדברים פה על דיין מומחה כמו כמו אילי מואב זה לשון של חוזק לשון של תקיפות לא יהיה לך אלוהים אחרים נו בעלי כוחות אז כתוב שלוש פעמים לשון אלוהים שם בפסוק לפי דעת רבי יושיע דורשים את שלושתם שמלמדים שצריכים שלושה דיינים ונקרב בעל הבית אל האלוהים זה הרי כאן דיין אחד עד האלוהים יבוא דבר שניהם הרי כאן עוד אחד שניים אשר רשיון אלוהים הרי כאן עוד אחד הרי כאן שלושה דברי רבי יושיע רבי יונתן אומר האלוהים הראשון שנאמר בתחילה תחילה נאמר ואן דורשים את מה שנאמר בתחילת את מה שכתוב ראשון שם בפסוק כי הוא נצרך לגופו לחדש שאלוהים הוא מלשון גדולה ורבנות שצריכים דווקא דיין מומחה לכן כתבו את הפעם הראשונה ושלא תחשוב שמספיק איזה שופט שהוא לא מומחה אלא צריך דווקא אחד דיין מומחה לכן כתוב לשון כזאת אלא נשארו רק שתי פעמים שהם מיותרים ש שתי פעמים מיותרות כדי ללמוד מהמהם לכמות של הדיינים עד האלוהים יבוא דבר שניהם הרי כאן אחד אשר שון אלוהים הראי כאן שניים ואם כן מאיפה ללומדים את השלישי והן בית דין שקול אין עושים את בית דין זוג מספר זוגי כדי שלא שלא יהיה דבר כזה שאין הכראה פה אם אחד אומר כך והשני אומר הפוך נו אז איך נכריע א צריך שיהיה שלושה כדי שיהיה שניים לצד אחד ועוד אחד לצד השני אז האחד מכריע כי הרי אין בית דין שקול כי הרי כתוב אחרי רבים לתות צריך שיהיה כאן רוב מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלושה שואלת הגמרא ומה סובר רבי יושי שהפעם הראשונה דורשים אותה והיא אינה צריכה לעצם העניין לגופה נאמ דורשין תחיל כמי לגי דרבי ישי אמר סבר דורשין תחיל דורשים גם את הפעם הראשונה לכן יש לו שלושה דיינים ומר יונתן סבר אין דורשים חילות ולכן מהפעם הראשונה לא לומדים כה הגמרא לא גם רבי יושיע מודה ש שהפעם הראשונה לא דורשים אותה כול על מהן דורשים תפילות אמר לך רבי יושיע רק פה בפעם הראשונה גם כן יש איזשהו שינוי שבא לדרשה אם כן שהוא לא בא לדרשה נימ קרא שהפסוק ימר ונקרא בלבית אל השופט מה י אלא אלוהים למה כתוב כאן לשון שזה דיין מומחה שמאמינה שהמילה הזאת גם מיותרת למנינה כדי ללמוד ממנה עוד אחד למניין של הדיינים אמר רבי יונתן ישיב למה הוא לא לומד מהפעם הראשונה כי לפי דעתו מה שלא כתוב אל השופט לישנה דלמ נקת זה אחזו את לשון העולם כמו רגילות האנשים לומר כד אמרי אנשי מי שיש לו דין מדלי דינה לקרב לגבי דיינה שיקרב אל דיין שרגיל בדינים ולא אצל אדיוט לא אצל איזה שופט אז אם כן נמצא שמה שכתוב כאן לשון יותר של מומחיות זה כמו דרך הרגילות שאנשים רגילים כך לומר א תגיד שופט לא שופט מדברים פה על אדם שהוא דיין מומחה לכן כתוב כאן לשון אלוהים אז אם כן גם הפעם הראשונה כאן אין בה איזשהו שינוי שאפשר ללמוד ממנו דרשה למניין הדיינים לכן נשאר לנו רק שתי פעמים ואם כן דורשים שני דיינים והשלישי זה בשביל שלא יהיה כאן זוג מספר זוגי אלא כדי שיוכלו להכריע אחרי הרוב ושואלת הגמרא רבי יושי לטלי א שבית דין צריך להיות נוט אחרי רבים וצריך שהמספר יהיה לא זוגי והתניה רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מפני מה כפלה התורה מה התלמוד לומר לא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות למה זה כתוב פעמיים אלא התורה אמרה עשה לך בית דין שיוכל להיות נוטה שתמיד יהיה רוב לצד אחד שזה לא יהיה זוגי אלא יהיה אי זוגי תמיד יהיה כאן אחד יותר לצד אחד אם יש אפשרות לחייב או לזכות תמיד יהיה לאחד מהצדדים רוב אז אם כן רואים שזה שצריך שבית הדין יהיה לא זוגי לומדים מהפסוק אז איך רבי יושיע לא לומד את זה למה צריך עוד אחד לדרוש אותו מפסוק כדי שיהיו שלושה דיינים הרי זה שאי אפשר שני דיינים זה זה כבר לומדים מזה שבת דין לא יכול להיות שקול הוא לא יכול להיות זוגי הוא חייב להיות אי זוגי חיב להיות שיהיה עוד אחד יותר באחד מהצדדים תרצת הגמרא רבי יושיע סבר שבית דין לא חיב להיות אי זוגי הוא יכול להיות זוגי הוא יכול להות שקול כמו דבריו של רבי יהודה דמר הגה אומרת שמשה רבנו אסף 70 זקנים כדי שיהיו סנהדריה גדולה ולפי דעתו של רבי יהודה תנן ראינו במשנה סנהדריה הגדולה היייתה של לפי דעת התן הראשון של 71 רבי יהודה אומר רק של 70 אז כמו שרבי יהודה אומר לגבי סנהדריה גדולה שאפשר שזה יהיה מספר זוגי של 70 אומר רבי יורשיה גם לגבי שאר דיינים זה יכול להיות מספר זוגי אם לא שהתורה כותבת פעם נוספת ללמוד על דיין נוסף שצריכים שלושה אומרת הגמרא אבל זה לא לגמרי שרבי יושיע סובר כמו רבי יהודה כי רבי יהודה בעצמו מודה שרק בסנהדרין אפשר שזה יהיה זוגי אבל בשאר דיינים בית דין רגיל ודאי שצריך שזה יהיה אזוגי כי א דשמ תליל רבי יהודה מתי שמענו שהוא אומר ש בית דין יכול להיות זוגי והוא לא חייב להיות נוטא היינו באחד יותר שזה לא יהיה זוגי זה דווקא בסנהדריה הגדולה דכתיב וקראי כי כתוב מפורש ש אספה לי 70 ולא 71 ולפי דעתו משה רבנו לא היה ה-71 הוא לא הצטרף לדיינים שמה זה היה רק 70 אבל אבל בשאר בתי דינים בשאר ביית דינה שלא לומדים מהפסוק הזה משמת לכ מצאנו שהוא אומר שלא צריך להיות שהבית דין יהיה נטה לאחד הצדדים ש לא צריך שהב דן יהיה אי זוגי וכי תימה לא שנה ואם תאמר שלפי רבי יהודה אין הבדל וכמו שבסנה ריה הגדולה הוא סובר שיכול להיות שהמספר יהיה זוגי ככה גם בשאר בתי דינים והתנן שננו מפורש שמיכת זקנים זה שהזקנים הדיינים נשענים על הקורבן של בית הדין שמביאים כש מורו בטעות הוראה באיזשהי הלכה כמו למשל איזהה סוג של שומן ש בבהמה ששאלו אותם והם טעו לומר שזה שומן מותר בסוף התברר שזה חלב שזה אסור אז כיוון שהלכו הציבור ועשו על פיהם הם צריכים להביא קורבן פר אלם דבר של ציבור אז מ מי בעצם נחשב בעל הקורבן שנשמח על זה הדיינים אז שמיכת הזקנים שהם נסמכים על ראש הקורבן ואם מוצאים הרוג מחוץ לעיר ולא יודעים מי הרג אותו וצריך לכפר על בני העיר ומבי עגלה ארופה עורפים עריפת עגלה ארופה אז כמה דיינים צריכים להיות בשלושה דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר בחמישה עכשיו מצאנו כאן את דבריו של רבי יהודה שהוא אומר שצריכים חמישה דיינים ואמרינן מה התמה דרבי יהודה שצריך חמישה למה לפי דעתו צריכים חמישה דיינים כי לגבי שהזקנים סומכים את ידיהם על ראש פרה אלם דבר של ציבור כתוב ושמחו זקני הא ושמחו זה לשון רבים לומדים שני דיינים זקני זה גם לשון רבים לומדים על עוד שני דיינים אז אם כן יש לנו ארבע ואומר רבי יהודה אותו רבי יהודה שאיין לו בעיה שיהיה בית דין שקול של 70 דיינים בסנהדריה הגדולה כאן לגבי שצמיחת זקנים עריפת עגלה ארופה הוא אומר אין בית דין שקול סתם זקנים הכוונה בית דין מוסיפים עליהם עוד אחד כ שזה יהיה מספר אי זוגי והוא לא יהיה שקול הרי כאן חמישה אומרת הגמרא נכון באמת זה דעתו של רבי יהודה הוא אומר רק לגבי סנהדרי הגדולה שהמספר יכול להיות זוגי אבל רבי יושיע עדיף המידי רבי יהודה הוא סובר שהמספר יכול להיות זוגי אם לא שהתורה אומרת עוד פעם אלוהים אז המספר היה יכול להיות זוגי גם בשאר בתי דינים דילו רבי יהודה רק בסנהדריה הגדולה הוא דלט לי שמה הוא לא סובר את הדין שצריך שהבית דין יהיה נוטא אלא הוא סובר שזה יכול להיות שקול שיהיה 35 אומרים כך 35 אומרים הפוך הבשר בית דין בתי דינים רגילים איטלי הוא סובר שצריך שהבית דין יהיה נוטל לאחד מהצדדים צריך שהיה מספר אי זוגי רבי יהושיע חיזק את דבריו יותר ואפילו בשער בית דין נה מ לטלי הוא גם כן סובר שאין את הדבר הזה שחייב להיות שהבית דין יהיה נוטה לאחד מהצדדים אלא היה אמור היה יכול להיות שהוא יהיה שקול והסיבה למה אנחנו צריכים שלושה דיינים כי כתוב שלוש פעמים אלוהים שואלת הגמרא ואלא הי לנטות שדרש שחייבים שתהייה נטייה בבית הדין לאחד הצדדים לכן צריך שלא יהיה שני דיינים אלא שלושה לא יהיו ארבעה דיינים אל החמישה כדי שתמיד יהיה רוב לצד אחד מה יודלי מה רבי יושיע ילמד מהמילה הזאת מוקים לה הוא מעמיד את הפסוק הזה בדיני נפשות שבמשנה דרשנו מהפסוק הזה שתהייה אתה ידך לטובה אם אתה בא לזכות מספיק שיהיה דיין אחד יותר ו אם הבית דין הוא שקול לא שייך שיהיה הטיה לטובה על ידי אחד אלא רק על פי שניים כשבאים לחייב בן אדם אז צריך שיהיו שניים יותר כמו שראינו במשנה אבל כשבאים לזכות אז דורשים מהפסוק שצריך שיהיה אחד יותר כדי שיהיה אפשרות לקיים את זה שיהיה אחד יותר אז צריך שיהיה בית דין של מספר אי זוגי ובזה באמת גם רבי יושיע מודה שצריך שיהיה בית דין ש הוא נוטה והוא לא שקול היינו שהוא תמיד אחד יותר וזה לא שזה מספר זוגי שיכול להיות שתי קבוצות בכמות שווה של דיינים אבל בדיני ממונות לפי דעתו לא הצטרכו בית דין נוטה אלא הוא היה יכול להיות הוא יכול להיות גם בית דין שקול שואלת הגמרא אלא דתנן מה ששנינו בדיני ממונות שאם שני דיינים אומרים שהוא זכאי ואפילו שאחד אומר חייו הולכים אחרי הרוב והוא יהיה זכי ואם השניים אומרים שהוא חייב ואף על פי שאחד אומר זכי הולכים אחרי הרוב והוא יהיה חייב אף על פי שבדיני נפשות אמרנו שצריכים שניים יותר כדי לחייב בדיני ממונות אומר החידושי הרן ש לחייב זה לא חיוב מוחלט כיוון ש יש כאן שני בעלי דינים כשאתה מחייב אחד בעצם זה טוב בשביל השני לכן אפשר להטות אפילו על פי אחד בכל אופן כאן כתוב שהולכים אחרי הרוב נמה נאמר שהמשנה הזאת היא דלא כמו דעתו של רבי יושיע כי לפי שתו מה שצריך שלושה דיינים לומדים מהפסוקים ולא משום שצריך בית דינ ותה אם כן לא נאמר שנלך אחרי הרוב אלא אולי נאמר לפי דעתו שצריך שכולם יסכימו בדין אומרת הגמרא זה יכול להסתדר גם עם דעתו של רבי יושיע אפילו תמה שהמשנה הזאת היא כמו רבי יושיע כיוון שרבי יושיע מודה שכש הלוקים הולכים אחרי הרוב גם בדיני ממונות ומאיפה הוא לומד את זה מהתלה הוא לומד את זה בכל וחומר בדיני נפשות מה בדיני נפשות חמיר זה חמור מאוד באים פה לדון בן אדם למיתת בית דין בכל זאת אמר רחמנא זיל בתה רובה אפילו שהרוב אומרים שהוא חייב ויש מיוט שאומרים שהוא זכי בכל זאת מחייבים אותו אז בדני ממונות לא כל שכן שולחים אחרי הרוב שאפילו שיש מיו שרוצים לחייב אותו כיוון שהרוב מזכים אותו אנחנו נזכה אותו על פי הרוב ואם כן מכאן לומד רבי יושיע דברי המשנה האלה אבל עדיין הוא לא לומד באופן כללי את הדבר הזה שצריך בית דין נוטה לאחד הצדדים אלא לפי דעתו באמת בית דין יכול להיות שקול לא רק בסנהדריה הגדולה של 70 אלא אפילו בבית דין קטן ולכן כדי לדעת שצריכים שלושה דיינים צריך למר את זה מזה שיש שלוש פעמים שהתורה מרבה ולכן לומדים שבבית דין שדנים דיני ממונות צריכים שיהיו שלושה דיינים ועד כאן דף ג'
לצפיה בתכנים נוספים: