הדף היומי מסכת סנהדרין דף ב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף ב

[מוזיקה] בכתבת התורה ובשמחה של מצווה נפתח ונעסוק במסכת סנהדרין המסכת שלפנינו כשמה עוסקת בענייני סנהדרין דיינים בין שאר העניינים זה העונשים שהם נותנים בפרק האחרון מדברים על אלה שאין להם חלק לעולם הבא וכבר מדברים על עניין תחיית המתים מות המשיח ושאר העניינים שקשורים לזה תחילת המסכת אנחנו נלמד את כל הפרק הראשון במשניות ולאחר מכן הגמרא תלך ותבער את כל הפרק יש שלושה הרכבים של דיינים יש את הסנהדרין סנהדריה קטנה של 23 דיינים ויש הרכב של שלושה די בהרכב של שלושה דיינים יש שני סוגים יש דיינים רגילים כמו שאנחנו רגילים בזמנינו שהם מכונים דיוטות ויש את הדיינים המומחים המוסמכים שהסמיך אותם כאלה שבעצמם היו מוסמכים שמיכה כזאת ש היייתה נוהגת דור אחרי דור ממשה רבנו ו בעוונותינו העניין הזה של שמיכה שדיין אחד מסמיך את תלמידיו פסק ואנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא ישיב את שופטינו כבראשונה ויצאנו כבתחילה נזכה בעזרת השם עם הגאולה השלמה גם למתנה הנפלאה הזאת של הסנהדרין שיחזרו חזרה ללשכת הגזית ואז הכל יבוא על מקומו כמו הכוונה הראשונה של התורה הקדושה אז כמו שאמרנו יש שלושה סוגי הרכבים יותר נכון שלושה כמויות של הרכבים של דיינים והמשנה הולכת ו מבארת איזה דברים עושים שלושה דיינים ואיזה 23 ואיזה 71 דיני ממונות לפי דברי רבא בגמרא זה הכוונה א שאדם הודע למשל שהוא חייב כסף למישהו יש עדים שהוא הודע או ש שים שהו לוה הודעות והלוואות הדינים האלה נידונים בשלושה דיינים וזה לא צריכים להיות סמוכים לא צריכים להיות מומחים יכולים דיינים רגילים אבל דיני גזלות שאדם משלם את מה שהוא גזל או גנב וכן תשלומי חבלות אדם חבל באדם אחר שהוא צריך לשלם חמישה תשלומים על הנזק שחברו הופחת בשוויו על הצער שחברו הצטער על דמי רפואתו על הזמן שהוא היה שהוא שבט והיה בטל ממלאכתו ועל הבושת שהוא התבייש את הדינים האלה דנים בשלושה מומחים מוסמכים וכן דיני נזק אדם או שור שהזיקו משלמים נזק שלם גם כן נידונים בשלושה מומחים וכן שור שלא רגיל לנגוח הוא נגח פעם ראשונה שנייה אולי אפילו שלישית שהוא נקרא שור טם הוא משלם רק חצי נזק התשלום הזה דנים בשלושה מומחים מוסמכים וכן גנב שתפסו אותו בגניבתו שמשלם תשלומי כפל וכן אם הוא גנב שור עושה הוא שחת או מחר שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמישה נידונים בשלושה מומחים העונס נערה בתולה שמשלם כנס 50 כסף והמפתה נערה בתולה ואביה לא רצה שי סאנה משלם גם כן קנס של 50 כסף והמוציא שם רע על בת ישראל שהוא התחתן איתה והוא לא מצא לה בתולים שמשלם 100 כסף כל אלה לפי רבי מאיר נידונים בשלושה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים על אונס ומפתה אנחנו מסכימים שדונים בשלושה אבל מוציא שם רע נידון ב-23 מפני שיש בו גם דיני נפשות כי אם באמת היה שהיא כבר קיבלה קידושין רק שהם עדיין לא נישאו כי הרי בזמן המשנה והתלמוד האדם היה קודם כל מקדש את האישה אומר לה למשל הרי את מקודשת לי בטבעת זו ואז היא היייתה אשת איש מקודשת הייתה נשארת בבית הביע 12 חודש או זמן אחר שהם קבעו ביניהם ואחר כך הם חיים ביחד זה נקרא שה חתן מביא אותה אל ביתו חופה זה נישואין אז אם מתברר ש בין הקידושין לנישואין היא נכשלה אז אם כן זה יכול גם להיות מיטת בית דין ולכן אומר אומרים חכמים צריך לדון את זה בסנהדרין קטנה 23 דיינים כי היא דונת במיטת בית דין של סקילה הם באמת נכון הדבר דיני מכות שאדם עובר על איסור לא תעשה שבתורה שמענישים אותו 39 מלכות זה גם כן בשלושה שלושה דיינים לפי דעת תנ הראשון שם רבי ישמעאל אמרו מלכות דנים ב-23 דיינים עיבור החודש שקובעים על חודש אם הוא יהיה של 29 ימים או שברים אותו שהוא יהיה של 30 יום שבזמן שיש סנהדרין יש מצווה החודש הזה לכם כזה ראה וקדש יש מצווה לקדש את החודש לקבוע מתי יהיה ראש חודש אז סמכות לזה והדבר הזה נעשה בשלושה דיינים מוסמכים עיבור השנה שכל כמה שנים צריך להוסיף עוד חודש של אדר שהה גם אדר ב כדי שה שנה תהיה עם אותו שבחודש ניסן יהיה מזג אוויר של אביב כמו שהתורה אומרת שמור את חודש האביב משווים את ה חודשים שמונים לפי הירח לפי הלבנה לשנה של החמה לימות החמה אז את זה לפי דברי רבי מאיר עושים שלושה דיינים מוסמכים דברי רבי מאיר רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלושה מתחילים לראות אם להושיב בית דין כדי להעבר את השנה ואם שניים אמרו שלא צריך ואחד אומר שצריך היחיד בטל מפני השניים ולא דנים בזה יותר ואם שניים אמרו שצריך ואחד אומר שלא צריך מוסיפים עוד שני דיינים ואז יש כאן חמישה וחמישה נוסעים ונותנין אם שלושה אמרו שאיין צריך לא דנים בזה יותר ואם שלושה אמרו שצריך מוסיפים עוד שני דיינים והרי שבעה ומעברים שבעה האלו את השנה גומרים בשבעה זה לכתחילה ובדיעבד אם גמרו בשלושה וקבעו שהשנה מעוברת אז השנה באמת מעוברת שמיכת זקנים היינו שאם הדיינים הורו הוראה הגיעו למשל השוחטים לשאול על סוג מסוים של שומן בבהמה אם הוא מותר באכילה או שהוא אסור באיסור חלב והסנהדרין בטעות אורו שזה מותר ואחר כך הם גילו שזה היה טעות אז הם מביאים פרי אליהם דבר של ציבור אז צריך ך לסמוך על הפר כמו כל קורבן שצריך שמיכה אז הזקנים סומכים על הפר אלם דבר של ציבור שמיכת זקנים בשלושה לפי רבי שמעון ולפי רבי יהודה בחמישה וכן אם מחוץ לעיר מצאו אדם רוג ולא יודעים מי השם בזה שהוא נהרג אז מביאים כפרה על כל בני העיר עורפים עגלה ערופה על נחל איתן אז הריפ העגלה לפי דברי רבי שמעון בשלושה דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר בחמישה דיינים מצמחים אדם שמת בלי להשיר זרע אשתו היא לא כמו אלמנה רגילה ש יכולה להתחתן עם מישהו אחר אלא היא צריכה להתחתן עם אח של בעלה ואם אח של בעלה לא רוצה להתחתן איתה אז הוא מוציא אותה אבל לא על ידי גט אל על ידי חליצה אז את החליצה הזאת עושים על ידי שלושה דיינים וכן אם יתומה מאבא קידשו אותה אמא שלה ואחים שלה אז הקידושין הלה מהתורה לא תופסים אם הם קיבלו בשביל הקידושין וכשהיא מגיעה לימי גדלות שהיא מביאה סימני נהרות אז עד אז היא יכולה למן שהיא לא מעוניינת א באותו אחד ואז הקידושין האלה מבוטלים אז את המיונים עושים גם כן בפני שלושה דיינים מוסמכים זה תקנה מדרבנן כל מה שבכלל הקידושים האלה תופסים זה רק מדרבנן וומה שצריך לעשות את המיון דוקא בלפני שלושה זה גם כן מדרבנן התורה אומרת שאם אדם נוטע אילן השלוש השנים הראשונות הפירות אסורים בהנאה משום איסור אורלה בשנה הרביעית הפירות מותרים רק בירושלים ואם קשה להעלות את זה לירושלים אז יש לזה דין כמו מעשר שני שאדם מפריש מהיבול שגדל לו תרומה גדולה נותן לכהן מעשר ראשון נותן ללוי ואחר כך יש שנים שנותנים מעשר שני ויש שנים שנותנים מעשר ני אז בשנים שנותנים מעשר שני גם כן צריך להעלות את הפירות לירושלים ואם אדם קשה לו להעלות את כל הפירות לירושלים בין בנט רבי ובין במעשר שני אז הוא פודה את הפירות על כסף וצרת כסף בידיך לוקחים את הכסף מעלים אותו לירושלים ושם קונים בזה בכל אשר תבה נפשך קונים בזה אוכל וכל ממה ומשקאות וכולי אז אם הערך של הפירות ידוע אז אדם יכול לבד להעריך כמה זה ולפדות אבל אם אין דמיו ידוען כגון שירכיבו הפירות ואיין להם שער בשוק צריך לפדות אותן בשלושה שמיין וכן ההקדשות שרוצה לפדות דבר שהקדישו לבית ה מקדש צריך לפדות את זה בשלושה שמאים וכן אדם שאמר ערך איש פלוני כמה שהערך שלו מפורש בתורה בסוף ספר ויקרא אני מקבל על עצמי לשלם לבית המקדש ככה הוא אומר ואין לו כסף ולוקחים מהמלים שלו אז הרכין המטלטלין שמים אותם בשלושה שמאים רבי יהודה אומר אחד מהשלושה אחד מהמהם צריך להיות כהן כי כתוב כר כך הכהן והקרקעות של הקדש שבאים לבדות וכן אדם שאמר ערך פלוני עליי ואין לו מאות והוא נותן קרקע צריך לשום אותם בפני תשעה שמיים וכהן ויחד זה רה דיברנו מקודם כש מעריכים ערך של אדם פלוני זה נקרא ערכין ואז יש סכומים קצובים בסוף ספר ויקרא כמה ערך של כל אחד לפי הגיל שלו ולפי אם הוא זכר או נקבה יש עוד סוג נדר שאדם נודר לבית המקדש דמי פלוני כמה שהוא שווה להמכר עבד שאדם מקדיש דמיו של אדם פלוני לבית המקדש ורוצים לשום כמה הוא שווה גם כן צריכים תשעה וכהן אדם כיוצא בהן כמו בשומה של קרקעות אם כן דיברנו על הרשימה של הדברים שנעשים על ידי שלושה כעת עוברים לדברים שנעשים על ידי 23 דיינים מוסמכים של הסנהדרין דיני נפשות דנים ב-23 הרובע בהמה שרועה אישה והנר בע בהמה שנרבה לאיש הבהמה נידונתי שקילה ב23 דיינים ואף על פי שזה בהמה בכל זאת צריכים דיינים שנאמר לגבי בהמה שרועה אישה והרגת את האישה ואת הבהמה מה האישה דורשים נהרגת ב-23 גם הבהמה צריכים 23 דיינים ואומר לגבי בהמה שנרבה לאיש ואת הבהמה תהרוג הו אז רואים שהקיש את הבהמה לאיש וכמו שהוא נהרג ב-23 דיינים ככה גם היא נהרגת על ידי 23 שור הנסקל הוא נגח והרג אדם אז סוקלים את השור כדי לדון את השור בסקילה צריכים 23 דיינים שנאמר השור יסכל וגם בעליו יומת היינו שהוא צריך לשלם כופר הבעלים אבל השור יסכל אז יש השוואה בין השור לבין בעליו כמתת הבעלים כמו אם הבעלים היה חייב מיתה הוא היה נידון ב-23 כך מיתת השור ב-23 דיינים אזב והריב הדוב והנמר וברדלס והנחש שהמיתו האדם והם נשקלים אז לפי דעת התן הראשון מיתתן ב-23 דיינים רבי אליעזר אומר כל הקודם לאורגן שלא בבית דין זכה במצווה שהוא סילק את המזיק הזה מהעולם רבי עקיבא אומר מיתתן של כל אלו חוץ מהנחש ב-23 אבל בנחש הוא מודה לרבי אליעזר שכל הקודם להורגם זכה כמו שהגמרא רת כעת עוברים לרשימה של הדברים שנעשים על ידי הסנהדרין הגדול הסנהדרין אין דנין לא הת השבט שעבדו עבודה זרה במזיד שבט שלם ראובן שמעון וכולי אז לא דנים אותם אלא על פי בית דין של 71 ולא את נביא השקר שדינו בחנק ולא את כהן גדול אלא על פי בית דין של 71 ואין מוציאין למלחמת הרשות חוץ המלחמה שהיה בזמן שכבשו את ארץ ישראל מלחמת שבעה הממים ומלחמת עמלק כל המלחמות נקראות מלחמת הרשות אז לא מוציאים למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של 71 כמובן מדובר מוסמכים איש מפי איש עד משה רבנו אין מוסיפים על העיר ירושלים להגדיל את השטח שלה כדי שיהיה מקום יותר לכל קודשים שנכללים בכל ירושלים וכן שאר הדברים שנכללים בירושלים מעשר שני נת הרבי כמו שאמרנו וכולי אין מוסיפין אלא על פי בית דין של 71 וכן אין מוסיפין על העזרות של בית המקדש אלא על פי בית דין של 71 אין עושין אין משיבים סנהדרין של 23 בכל עיר ועיר לשבטים אלא על פי בית דין של 71 וכן עיר שרובה עבדו עבודה זרה שצריך לשרוף את העיר אין וסין את העיר הזאת עיר הנידה אחת אין דנים אותה אלא על פי בית דין של 71 עוד אומרת המשנה הלכה אין נושין עיר הנידחת בספר בעיר גבול בין יהודים לנוכרים דורשים את זה מהפסוק ולא שורפים שלוש עיירות נדחות כשהן זו לצד זו אבל עושין אחת או שתיים זה כן סנהדרין גדולה אמרנו שהיא הייתה של 71 דיינים וסנהדרין קטנה של 23 דיינים מנ הין לסנהדרין גדולה שההיא של 71 שנאמר אספה לי 70 איש מזקני ישראל כדי שהם יהיו הסנהדרין בזמן משה רבנו ומשה על גביהן הוא היה בראשם אז אם כן יש לנו כאן בית דין של 71 רואים שהסנדק להיות של 71 כל מה שאמרנו שצריכים 71 זה לפי דעת חכמים רבי יהודה חולק הוא אומר שהיו רק 70 דיינים בסנהדריה הגדולה וא טוען שמשה רבנו לא הצטרף שם ומנין לסנהדרין קטנה שהיא של 23 דיינים שנאמר ושפטו העדה משפט זה משמע שבאים לחייב והצילו העדה היינו שבאים לזכות זאת אומרת ידה שזה השרה כמו שנדרו מיד צריכה להיות שופטת היינו 10 דיינים שמחייבים ועוד 10ה עוד עידה ש מצלת שמזכים הרי כאן 20 דיינים זאת אומרת צריכים שיהיו 20 דיינים שיהיה אפשרות שיהיו 10 מחייבים וערה מזכים אם יש חלק שבאים לזכות חלק שבאים לחייב יהו יהיה אפשרות שיהיה רה לכאן ועשרה לכאן ו מנ דע שהיא עשרה שנאמר לגבי 12 המרגלים עד מתי לעדה הרעה הזאת אבל שניים מתו לא היו עדה רעה יצאו יהושע וכלב שלא הייו בעצת המרגלים הם לא דיברו והוציאו דיבת הארץ רעה בספר במדבר פרשת שלח אז אם כן כשאמרו העידה הרעה התכוונו רק לשרה שנותרו אז אם כן רואים שעדה זה עשרה אז כשכתוב ושפטו העידה זה עידה אחת והצילו העידה זה העידה השנייה אז כל עידה זה 10ה בינתיים יש לנו 20 ומני להביא עוד שלושה כי אמרנו שזה 23 דיינים אלא ממשמע שנאמר התורה אומרת לא תהיה אחרי רבים לרעות אל תלך אחרי הרוב כדי לחייב זה לא מספיק שיש רוב אלא צריך שיהיה יותר מרוב כדי לחייב למשל אם יש אחד יותר שמחייב זה לא מספיק צריך שיהיו שניים יותר שמחייבים שומע העני אני לבד מבין שיהיה ם ה לטובה ברגע שזה לטובה אז כן הולכים אחרי רבים לטובה שאם יש אחד יותר שאומר לזכות מזכים אותו את הנידון אז אם כן למה נאמר אחרי רבים להטות אנחנו כבר יודעים שזכות הולכים אחרי רבים אלא ודאי זה לא מדבר על זכות זה גם מדבר על חובה לא תהיה אחרי רבים לראות רק מה אחרי רבים להטות צריכים שיהיה שניים שמחייבים יותר מאשר אלה שמזכים כדי כדי שנחייה לא יכולים להכריע על פי דיין אחד יותר אלא צריכים שני דיינים יותר שמחייבים כדי שנחייה את החייב הט היתך לטובה מספיק על פי דיין אחד אבל היתך לרעה צריכה להיות לפחות על פי שניים אז אם כן אנחנו אמרנו שצריכים שיהיו רה מחייבים ועשרה מזכים אבל צריך שיהיה עוד שניים שמחייבים כדי שנוכל באמת לחייב כי אם יחלקו צריך זקה רה מזכים כבר אמרנו ר צריך שיהיה והצילו העדה רה שמזכים ועוד ועוד 12 שמחייבים אז אם כן מדברים על 10 ועוד 12 כבר יש 22 דיינים ואי אפשר לעשות 22 דיינים כי הרי אין בית דין שקול אי אפשר לעשות את בית דין מספר זוגי כי אם 11 יגידו לזכות ו1 יגידו לחובה לא יהיה לנו איך להכריע לכן מוסיפים עליהם עוד אחד כי הרי אם תרצה ללכת אחרי הרוב שמזכים שמספיק הכראה של אחד אז אתה צריך שיהיה כאן תמיד מספר אי זוגי אז אתה צריך להוסיף עוד אחד שלא יהיה כאן 22 דיינים שיכול להיות 11 מזכים ו1 מחייבים צריך שיהיה תמיד מספר אי זוגי שתמיד יהיה פה אחד יותר לאחד הצדדים כדי שאם יהיה אחד שמזכה תוכל להכריע על פיו מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן 23 עניין נוסף אומרת המשנה הרי מעמידים 23 דיינים של סנהדריה הקטנה בכל עיר וכמה יהיה בעיר ותהייה ראוייה לסנהדרין קטנה פי דעת התנה הראשון 120 איש רבי נחמייה אומר 230 שיהיה כל אחד סנהדרין שר על 10 אנשים פחות מכך לא מצאנו שררה אז אם יש לנו 23 דיינים אז צריך שיהיה בעיר לכל אחד דיינים 10 אנשים אז זה 230 תושבים אמרנו בתחילת המסכת דיני ממונות בשלושה דיינים אז אמרנו גזלות וחבלות בשלושה אז כבר אמרנו את דבריו של רבא לפי דעתו מדברים פה על שני עניינים דיני ממונות מדברים על עניינים של הלוואה שאדם מביא אדים שהלווה הודה שהוא חייב לו כסף או עדים שהוא לבם ממנו זה דיני ממונות שדנים בשלושה לא צריכים מומחים אלא אפילו דיינים רגילים ואחר כך גזלות וחבלות צריכים שלושה מומחים מוסמכים אבל הגמרא מביאה כעת את דעתו של רבי אבהו הוא חולק והגמרא מתחילה עעם שאלה התו גזלות וחבלות לו דיני ממונות נינו כי לפי דברי רבי אבהו בעצם דיני ממונות בשלושה זה הפתיחה ואז מפרטים גזלות וחבלות אמר רבי אבהו נכון גזלות וחבלות זה ני ממונות ומה הן קטני מה הן דיני ממונות היינו גזלות וחבלות אבל דיני מלווה שהמלווה מביא עדים שמעידים שהלווה הודע שהוא קיבל ממנו הלוואה הודעות או שהוא מביא עדים שמעידים שהוא קיבל את ההלוואה אלה לא נכללים בדיני ממונות כיוון שהם באים על גמילות חסדים אם אנחנו נביא דווקא דיינים מומחים יש חשש שאנשים לא ירצו לתת הלוואות והלוים יחפשו מלוים שייתנו להם הלוואות נשים ינעלו בפניהם את הדלת לא יסכימו לעבות להם כי יהיה קשה להם למצוא ד מומחים שיכלו אחר כך לדון בהלכות ההלוואות ולפי דבריו למה צריך לכתוב גם דיני ממונות וגם גזלות וחבלות צריכה די תנה דיני ממונות אם היה כתוב דיני ממונות בשלושה ולא היה כתוב גזלות וחבלות הב אמינה הייתי אומר דיני ממונות זה כולל אפילו הלוואות הודעות והלוואות שצריכים שלושה מומחים תענה גזלות וחבלות לומר שרק הם בכללים בדיני ממונות אבל הודעות והלוואות לא והי תנה רק גזלות וחבלות ולא קטני דיני ממונות הומין הייתי אומר באמת הביאו דוגמה של גזלות וחבלות אבל אפילו הודעות והלוואות גם כן הם כמו גזלות וחבלות והם צריכים דיינים מומחים וד קטנ גזלות וחבלות למה כתוב כאן גזלות וחבלות ולא דיני ממונות משום שבעיקר מה שצריך שלושה דיינים בדיני ממונות כתיבי בזלות וחבלות כתיב זה כתוב בהלכות של גזלות וחבלות בגזל מצינו שצריך שלושה דכתיב לגבי אדם שקיבל על עצמו שמירה בלי תשלום ה לא מבקש תשלום הוא שומר חינם ומפקיד טוען אתה השתמשת באיסור בפיקדון גזלת אותו והוא טוען לא אז ונקרב בעל הבית השומר מגיע אל בית הדין אל האלוהים כאן הכוונה שם חול זה לא שם קודש כמו שמובא בספר כסת הסופר וכתוב שם בפרשה שלוש פעמים אלוהים וכל שלושתם זה שמות חול הם לא שמות קודש ומכאן למדנו שצריכים שיהיו שלושה דיינים אלוהות זה לשון כוח מי כמוך באילים היינו דיינים אז זה למדנו בגזל שצריכים ש וחבלות שאדם חובל בחברו מצאנו שצריך שיהיה שלושה שהרי מה ליחבל בגופו כשהוא כה אותו מה לי חבל בממונו כשהוא גזל אותו כמו שגזלו צריך שלושה ככה גם בחבלות צריך שלושה מכיוון שעיקר הדין הזה נאמר בגזל וחבלות הייתי אומר בשביל זה המשנה כותבת גזלות וחבלות בשלושה אבל זה כולל גם הודעות והלוואות לכן תנא מה הן דיני ממונות דיני ממונות זה לא הכוונה הלכות הלוואות אלא דווקא גזלות וחבלות אבל הודעות והלוואות הם לא בשלושה מומחים שואלת הגמרא אנחנו כבר אמרנו את מסקנת הדברים שממעטים הודעות והלוואות שהדיינים לא צריכים להיות מומחים מוסמכים אלא מספיק דיינים רגילים הגמרא בהתחלה שואלת למה היא לעניין מה מעט הודעות והלוואות אי לימה דלא בעינין שלושה שלא צריכים בכלל שלושה דיינים והרי אמר רבי אבאו בעצמו שניים שדנו דיני ות לדברי הכל אין דיניהם דין אלא לא לזה מיד תנו הודעות והלוואות ודאי שהם צריכים שלושה אלא לא בעינן בהודעות והלוואות שהשלושה יהיו מומחים לא צריכים שהם יהיו סמוכים לא צריכים שהם יהיו כאלה שנטלו רשות מהנשיא לדון כמו שרשי כותב אבל בגזל וחבלות צריכים דווקא בית דין סמוכים אם כן נמצא שבין גזלות וחבלות ובין הודעות והלוואות צריכים שלושה דיינים אלא בהודעות והלוואות הם יכולים להיות דיינים רגילים ובה גזלות וחבלות הם צריכים להיות מומחים שואלת הגמרא מה יק הסבר מה סובר כאן נתנה במשנה אי קסבר כמו הדעה שלומדת מזה שאנחנו מוצאים בפרשת משפטי ששמה מדברים כמו שכבר הבאנו את הנושא של השומר ששומר בחינם ששם זה גם כן אחד מהפרשות שכתובים בפרשת משפטים ורואים בתוך הפרשה של שומרים ש נכנסו והתערבבו מילים מעניינים אחרים בתוך הפרשה של שומרים כתוב למשל העניין של הלוואה שאם אדם מגיע לחברו אתה חייב לי 100 זוז וחברו אומר לו אני מודה לך שאני חייב לך 50 אבל לא 100 הוא מודה במקצת שומר לו שילמתי לך כבר 50 אז אותו לובה חייב שבועה שבועת מודה במקצת חייב להשבה שהוא לא חייב יותר מ-50 על 50 הוא כבר שילם או שהוא לא לקח יותר מ50 אז אם כן כיוון שמעורבים בתוך הפרשה של שומרים פסוקים ששייכות לפרשיות אחרות אז לכן יש תנא שסובר עירוב פרשיות כתוב כאן שבעצם מעורבים הפרשיות ולומדים אחד מהשני אם כן ליבה אינם מ מומחין אז גם בהלוואה הצטרכו שהדיינים יהיו מומחים כי אם אתה אומר שירבו את העניין של הלואות בתוך העניינים של שומרים אז בשומרים מצאנו שצריכים שהדיינים יהיו מומחים כי כתוב שלוש פעמים אלוהים אז אם כן גם בהלוואות אנחנו נאמר שצריכים דווקא שיהיו מומחים ואם כסבר כן התנה כמו הדעה שוברת אין עירוב פרשיות כתוב כאן אז אם כן כיוון שכאן מדברים על שומרים אז הנושא של מומחים נאמר דווקא בפיקדון של שומרים ולא בהלוואה אז מנ נלמד שלושה דיינים למה לי כל מה שצריכים שלושה אנחנו לומדים דוקא מכאן מפרשת השומרים מתרצת הגמרא לעולם כסבר התנא במשנה עירוב פרשיות כתוב כאן ו הפרשה הזאת של שומרים בעצם מדברת גם על הלוואות ובדין הוא דליב נמי מומחין באמת היה אמור להיות שלא רק גזלות וחבלות ופקדונות צריכים להיות מומחים שידונו מוסמכים אלא גם הלוואות היה צריך להיות ככה והיי דלא בעינן מומחין הסיבה למה בהלוואות לא מחפשים דווקא ד מומחים כדי שלא להטריח את המלווה כי אם יטריח אותו יותר מדי לחפש דיינים מומחים הוא לא ירצה לתת הלוואות משום דברי רבי חנינא ד אמר רבי חנינא לעניין אחר דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות כשבאים לדון לחייב מיטת בית דין בדרישה ובחקירה צריכים ממש לדרוש ולחקור את העדים באיזה יום באיזה שעה וכולי די שנהיה בטוחים שבאמת מעידים על המעשה ובאמת היו נוכחים בו לא רק בדיני נפשות שבאים לדון אדם במיתת בית דין היו צריכים את החקירות והדרישות מעיקר הדין זה היה צריך להיות גם בדיני ממונות שנאמר משפט אחד יהיה לכם דין אחד לדיני ממונות ודיני נפשות ובדיני נפשות כתוב ודרשת וחקרת צריכים דרישות וחקירות היה צריך גם להיות בדיני ממונות ככה ומה הטם אמרו חכמים שדיני ממונות לא בעינן לא צריכים דרישה וחקירה כדי שלא תנעל דלת בפני לובין המלווים יחששו שהלווה כשהוא ייצטרך לשלם הוא יכפור ויאמר שהוא לא לקח את ההלוואה ויבואו ויחקרו את העדים של ההלוואה והם יטעו בדרישה והחקירה לא בטוח שהם יזכרו ממש את כל הפרטים לא בטוח שהם שמו לב ממש לכל הפרטים והעדות שלהם לא תהיה שווה ידות שלהם לא תהיה מכוונת ו המלווה יפסיד את הממון שלו והוא לא ירצה פעם הבאה להלוות לכן תקנו חכמים שלא דורשים וחוקרים בדיני ממונות אותו דבר גם לגבי מומחים הם הוא מצטרך לבוא ולחפש מומחים והוא לא ימצא ולכן הוא יפסיד הוא פעם הבאה לא יוצא להלוות אז לכן כדי שלא יצטרכו כדי לא להקשות על המלווים אז תקנו חכמים שלא יצטרכו דיינים מומחים שואלת הגמרא אלה מעתה שאתה אומר שחכמים נתנו כוח לדיינים רגילים שהם לא מומחים לדון בדיני ממונות אז שהדין שלהם יהיה כמו דיינים מומחים כי הרי הם קיבלו את הכוח והזכות שלהם מהחכמים לדון ו אם כן אם הם טעו לא ישלמו כמו דיין מומחה שטעה בדין שהוא לא משלם מתרצת הגמרא אם תאמר שהם פטורים לשלם כל שכן שאתה נועל דלת בפני לון כי המלווה יחשוש אולי הדיין יטעה ויפתור את הלווה מלשלם אחר כך שהתברר שהוא טעה אז הדיין עצמו יהיה פטור אז לכן הם לא ירצו להלוות אז כדי שלא ימנעו מ להלוות אז את הדבר הזה לא עשו שהדין של הדיינים הפשוטים יהיה כמו דיינים מומחים שואלת הגמרא הי החי אם זה כך ש בהלכות הלוואות מספיק שלושה דיינים רגילים אז למה רבי אבאו העמיד את המשנה דיני ממונות בשלושה היינו גזלות וחבלות אפשר לומר טרט קטני שהמשנה מדברת על שני דברים שונים דיני ממונות היינו הלכות הלוואות בשלושה דיינים רגילים דיוטות גזלות וחבלות בשלושה דיינים מומחים ועוד אם אתה אומר שגזל וחבלות זה רק פירוש מה הכוונה דיני ממונות אז אם כן למה צריך לומר דיני ממונות בשלושה גזלות וחבלות בשלושה למה לי מספיק שתאמר דיני ממונות היינו גזלות וחבלות בשלושה זה שכתוב פעמיים מוכח שיש כאן שני דברים שונים דיני ממונות זה דבר אחד ודיני גזלות וחבלות זה דבר אחר אלא אמר רבה כמו שכבר אמרנו במשנה עצמה תרתק המשנה באמת מביאה כאן שני דברים דיני ממונות הלכות הלוואות התנה סובר עירוב פרשיות כתוב כאן כיוון שהלכות שומרים מצאנו שנאמרו דברים שקשורים להלוואה אם כן היה אמור להיות שצריכים דיינים מומחים ולמה מספיק דיינים רגילים משום דבריו של רבי חנינה שם יצטרכו לחפש רק דיינים מומחים אולי לא ימצאו ואז המלווים לא ירצו לתת הלוואות אז כדי לתת אפשרות ללובים לקבל הלוואות אז תיקנו חכמים שמספיק דיינים רגילים אבל גזלות וחבלות צריך דווקא שלושה מומחים תירוץ שיני מתרץ רב אחה ברי דרב איקה הוא אמר באמת כמו רבה יש יש כאן שני דברים רק מה דיני ממונות של הלכות הלוואה מדאורייתא דיין אחד נמי כשר שנאמר בצדק תשפוט לשון יחיד תשפוט אמיתך אפילו שהוא אינו מומחה אלא שחכמים תיקנו שיהיה שלושה גזירה משום יושבי קרנות שידונו כאלה שלא בקיעים בטיב דיני תורה ויזכו את החייה ויחייבו את הזכאי אבל באמת לא צריכים שהשלושה יהיו מומחים בגזל וחבלות צריכים שלושה מומחים כי אצלהם התורה אומרת מפורש שלוש פעמים את המילה אלוהים שזה אומר שצריכים להיות דיינים מומחים שואלת הגמרא התו בטלת מיל הבוי יושבי קרנות אם אתה אומר שצריכים שלושה לא מצאנו בכל העולם שלושה יושבי קרנות מי אמר שתמיד יהיו כאן מומחים דיינו לא מומחים מצד שהם מוסמכים אלא מי אמר שהם יהיו בקיים בהלכות מתרצת הגמרא כשיש שלושה אי אפשר דלת באחד גמיר יותר הסברה אומרת שהם לקחו כאן דיינים אפילו אם לא כל השלושה בקיעים טוב בדיני ממונות אחד מהם שמע מהחכמים והדיינים הלכות הלוואה ולכן הוא ידון כראוי שואלת הגמרא אלא מהתה שאפילו מהתורה יש רשות לדיינים שהם לא מומחים לדון אם כן צריך להיות הדין שאם הם טהו לא ישלמו למה כי מהתורה יש לו רישות לדון אז הוא כמו דיין מומחה מתרצת הגמרא אם תאמר שהדיינים ש לנו שלא כדין והם טעו הם יהיו פטורים מלשלם אז לא הרווחנו שום דבר מהתקנה שתיקנו שצריכים שלושה דיינים כדי שאחד מהמהם יהיה מומחה כי כל שכן דנפיש יושבי קרנות יתרבו דיינים יושבי קרנות שלא יהיה אכפת להם בכלל אם הם דנים טוב או לא כל אחד יבוא יגיד אני דיין כי גם אם הוא יטעה לא יחייבו אותו לכן תקנו שמחייבים את הדיינים אם הם טעו כדי שיושבי קרנות שלא וקים בהלכה לא יעיזו לבו לדין ואז תתקיים התקנה שגם אם יהיו שניים שכן יעיזו תמיד מביניהם יהיה אחד שלישי ש הוא באמת יהיה אחד שבקיא בהלכות וידון דיני אמת שואלת הגמרא מה ההבדל בין רבא לרב אחה ברידר רב איקה מה איקה בין רבא לרב אח בריידר אביקה הרי במסקנה לפי שניהם צריכים שלושה דיינים ולא צריכים דווקא מומחים ומוסמכים יק בניו ההבדל ביניהם דבריו שאמר שמואל שניים שדנו דיניהם דין אלא שנקראו בית דין חצוף לפי רבא שסובר שצריכים שלושה מהתורה שלושה דיינים זה עיקר דין תורה רק הסיבה שלא צריכים מומחים ומוסמכים זה כדי לעזור ללובים שיקבלו הלוואות לט ליד שמואל הוא לא מסקים עם דבריו של שמואל הוא סובר ששניים שדנו זה לא מספיק צריכים שלושה שיידונו ואם הם דנו אין דיניהם דין דנו רק שניים ולפי רב אחא ברידר אביקה שהוא סובר שמה אתורה מספיק דיין אחד אית לידי שמואל הוא מסכים עם דבריו של שמואל שאם שניים דנו ודאי דיני דין אבל כיוון שהם עברו על תקנת חכמים שצריכים שלושה הם נקראים בית דין חצוף ועד כאן השיעור על דף ב
לצפיה בתכנים נוספים: