הדף היומי מסכת מכות דף יב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף יב

[מוזיקה] מקס דף יב מתחילים בסיעתאשמע סוף שורה שישית מלמעלה ראינו במשנה ניגמרדינה וכולו אסור לו לצאת לשום מטרה מעיר מקלות ואפילו שרצבו ישראל כיו בן צרויו אינו יוצו משום לאלום והק את הגמורה שבאמת יוב הוא היה רצח ושלמה המלך הרג אותו כמו שמבואר בסיף המלוכים ויוב חשב להינצל מהמיס על ידי זה שהוא נכנס והוא תפס בקרנות המזבח אומר רבי יהודה הרב שתו יו ביסושו בדרשה שמי מזבחי תיקוכנו לומוס ודרשו חז"ל ולא מעל מזבחי שאם כהן עוסק באבוי דמעל המזבח לא לוקחים אותו למיסה הבוטה בשתי טעויות כסי ולא ילשם ויחזק בקרנס מזבח כששלו שלח להביא אותו למיסה אז קודם כל תו שנקולת אלו גגוי והוא טופס בקרנויסוב הוא חשב שקרנות זה גם על מזבחי תו שנקולת על מזבח ביסילומים כתוב מזבחי שמיוחד לי דווקד של ביס המקדוש והוא תופס מזבח של שילוי אז רש"י אומר שלא ייתכן לגרוס שילוי כי ימי דובד שלומוי המזבח כבר לא היה בשילוי כתוב יום שמיזבילי ויצמיש כאן שילוי זה היה בגיבוין לכן הוא גורז והוא טופה זה מזמח של בומו שעשה דוד לפני האורן שהיה בו לשנות לדוד בעיר דוד הבא אמו בהונא ממיתותו התה לו טעות שלישית תו שנוקל את המזבח אלו כהן ואבוי ביוד והוא זר אויומר שלוק שולשתו אוסיד סורוי של רוי מליטוס רש"י אומר באכריס היומים אז כתוב אף פקוד השם על צבוע המורים במורים הקדוש ברוך הוא קודם כל יעניש את השרים של הגויים על מה שהם עשו ליהודים כל השנים ואחר כך ועל מלכיו דומו על אדומו שרו של רואימי בשמיים זה שמואל והוא יברח לבוצרו יש לו שלוש טעויות יהיו לו נחסיב מי זה בו מאדוים חמוץ בגוד בוצרו הקדוש ברוך הוא כויכל יגיע מ מבגדים אדומים מבוצרו מה בגדיו יהיו אדומים מדומו של שמואל ואפילו אומר הרשי שן המלוך עם בוסדום כתב בכתוב כאין הריגת אדם שדמו נשפח לסבר את האוזם מה שהיא יכולה לשמוע אז מה הם שלוש הטעויות שיהיו לו תויה שנקולת לו בצר והוא גול לבוצרו בצר כתוב בתורה בוצר זה עיר אחרת שת שגג והוא מזד כל השנים שהרג ביהודים תו שקולטל אודום שרג בשוג והוא מלכו אומר רבי אבו אור מקלות לא ניתנו לקבור אל הלבים שגרו בהרים אלה היו צריכים לקבור את הלבים מחוץ לתחום העיר עשו להם בתי קברות תחסיב כתוב בתויר שסביב ההרים נתנו להם מגרשים ושדות ומגרשם יבהמתום ולרכושום ולכל חייוסם לחם ניתנו ולא לקבורה מפ מה ראינו במשנה שומו שומת דרוס שלצה בשגג שומת מסוסי שומת כבורוס אז רואים שכן קוברים שם אונה הגמור רוצח שנדגול ברחמונשומו אבל הלויים לא נגברו בתוך העיר מה ראינו קשה אם שהעיר קולט אז גר גם תחומה קולט ורומינו למדנו כתוב יושב בו דורשים בו ולאי בתחומו אומר הבעל אלוקש שכאן משנתם מדברת ליקלוט אז גם התחום קולט כאן לודור לאודור ויושב זה דווקא בו שואלת הגמור לא דור תפוקלי שהיה לא יכול לדור מחוץ לעיר דנו סנסודה מיגרוש ולא מיגרש סוד לא מיגרוש עיר ולא עיר מגרוש כתוב בתויר שנתנו ללבים 2000 עמו סביב העיר כתוב מדו מחוץ ליר וכתוב מכיר אויבחוץ אל עמו אלף עמו היה מגרש שאין לו לא בית ולא שדה ריק לחלוטין ועוד אל שדות וקמים ואסור להפוך את היעוד אז אי אפשר לבנות בתים אסור לעשות תמיג ראש לעיר אז לא צריך פסוק שלא אסור לו לדור שם אומר שישס לדיצרכו אלא למחילו שתחת הקרקע שהם לא פוגד המגרש כלום מלמעלה אז אולי הפסוק בו הייתי אומר שיכול לדור במערה שבתחום היום לכן הפסוק בא ואומר ויושב בוא לדור הוא צריך לגור בעיר עצמה אבל התחום קולט ואם הוא נמצא בתחום אסור לגול אדם להרוג אותו מרן במשנה רועצח שיוצר חוץ לתחום וכולו אז למדנו שתי שיטות כאן נראה את המקורות שלהם תו רבוננו כתוב שיצא מקלוטו מוצויסו גואל אדם מחוץ לגבול איר מקלוטוי ורוצר גוי דומסורציח הפסוק מסם אין לו דם הוא לא חייב עכשיו ורוצח אפשר לפרשן ציווי כמו ואוסו בצלל ואוליו ואפשר לפרש לשון רשות כמו ואוס השם לוהם שהתר מספרת אז נחלקו התנועים מצווה בעת גואל אדם להרוג את הרוצח שיצא אין גואל אדם נמצא כאן רשו בעד כל אדם להרוג אותו אבל לא מצווה דברי רבי יסא גלילי רבי עקיבא אומר רשוס בעד גואל אדם ולא מצווה וכל עוד שהורגים חיובינווב מה הייתה בד רבי יסילי מיב אם רוצח כתוב ורוצח אז נכון שיכול להתפרש ככה יכול להתפרש ככה אם הטרה נותנת כזו אפשרות לפרש לא כותבת אם רוצח אז מהשמע שמצו נרצוח כ מקסיב ירצח אז למיסה הגימור מבארת רק את המחלוקת לגבי גואל אדם המחלוקס השנייה מה קורה עם שאר אנשים זה נובע מחלוקס הזו כמו שהריצו מבאר אשום אומר מרזות ברטוב אוצח שיוצו חוץ לתחום ומצוא גלדם והרוגוי נרגב מיסה טמאה גמור כמן לא קר רבי ישראל גלילי שאמר מצווה ולא יקר רבי עקיבא שאמר רשות עונה הגמור שיטה שלישית הוא רב דומה תנה לתנ רבזון כתוב וליוסרצחדומדו לפני יוא דולמשפות מה אתה מודמ לפי שנאמר שאם הוא יצא מאיר מקלות ורוצר גול אדם מסר יצח אין לו דם יאכל מיד אפילו הרג אותו מיד תמוד לאדומדו לפני למשפוט אם הרג אותו לפני שעמד למשפות אזמת הוא חייב אז כד רבז סובר יוסף עקיבא עדשפתח לחלוטין שגנפש שאין הם לא יכולים לפסוק למס עד שיעמד יבוא וי שבז אחר עד שמזח ת רבנו כתוב אם יוצו יצר יצח אז אם גדם הורג אותו אין לו דם אין לו במיזד יצא במיזיד בשוג מנין הוא יצא בלי לשים לב או שהוא לא ידע שאסור לו לצאת תמוד לאמר יוצו ייצ מכל מקום גם יצא בשיג אז גואל אדם מותר לו להרוג אותו לפי רבי יסגל מצווה להרוג אותו בקשה הגמורות אם יצא במיזידז נהרג אם יצא בשגג גוי בחזרה אונהגמול לאיקשי או כמן דאומר אמרדיברום כך סוברת הבריסה השנייה וכך אנשים מדברים יוצו ייצוד לשגג או הבריסה הראשונה כמ לא ימרדיברום יש כאן איתור ללמד אותי שג אומר הביה מסתבר כמדבר קל בן אדום זה מנוחס אומרים שהוא לא בא לומר שתמיד מסתבר כמו המנדום הזה אבל כאן מסתבר כמותו למה שלא סויפוי דהיינו יצאתו מחוץ לתחומר מקלוטוי חומו מתחילוס מתחילת הרציחה מתחילוס במזיד נרג בשוגילה אפסיפו שיוצא במיזדג בשו גילה מבי הגמור טונחוד ריס אחת למדנו אב שהורג הרג בשוגד בנו בנוי נעשה לגול אדם אז בנו השני נעשה עשה גול אדם של אחיו והורג את אביו ותני ידוך אין בנו נעשה לגול הדם נסע הגמור לומר למה או הבריסה שאומרת נעשה רבי יסא גלילי שהוא סבר שם מצווה לגול אדם אז גם כאן יש מצווה לבן להרוג את אביו והוא הבריסה השנייה רבקש זה רק רשוס אז לאבא אסור לו שואלת הגמורה בטיסברה בלמדום המצווה בלילמדום הרשוס משורה ואומר רב ברבונה בחינתו דבר רבי שמואל לקל הבנסשליח לאוב להקיסוי ולכללוס לכל העבירות שבתירה שבאזן מחליטים שאדם מסוים צריך ללקות או שריך לנדות אותו אז שליח בז לא יכול להיות הבן שלזה שחייב כי הוא צריך לכבד את אביו צריך לקחת שליח בזן אחר כולשקין שלא יכול להיות שליח בזן להמיט אותו חוץ ממיס אם אביו מסיט לעבוד עבדזורי וזה הבן עשה שליח לקיים בו את העונש שהרי אומר במיס לאיסח מול וליסחה סולוב וזה יותר אה שהבן הוא מעניש אותו זה עונש יותר חמור א זה התר מתכוון לא יסחמים הקופונים אז איך ייתכן שבן יכול להיות גואל אדם אלו לא קשה או מה ששנינו שאין בנו נעשה גול אדם בבנוי בנו של הרוצח אסור לו להרוג את אביו והוא בבן בנוי מה שלמדנו בנוי נעשה לגול אדם מדברים על בנו של ההרוג דהיינו שאם אדם הרג את בנו מגיע בנו של הנרצח דהיינו הנכד והורג את סביב זה לכולל מותר לו להיות גואל אדם כי הוא לא מוזר על כבודו של סביב כך אומר רש"י ולמיס הרמו בירדה מביא מחלייקס האם נכד חייב בקבוא ד אביוב והמקור שהוא לא חייב זה מכאן מה המקור שהוא כן חייב אז רש"י בעצמו על התרב מביא בפסוק ויזבח זבוכים אלוקי אוביו יצחוק ולא כתוב אלוקי אביב אברם מכאן שחי בכבוד אובי יויסר מאבי אבי יובי אז מהשמע שגם אבי יובי צריך לכבד כת אביב יותר אז לכורה יש כאן סתירה ברשי אז באגוע סיד אברהם שם משוכנוך ירדה סימר שמתרץ שהנכד חייה בכבוד אביב רק בחיי אביו זה בכלל כיבודיו שמכבד את אביב ולכן כאן שאביו כבר מת הוא נהרג על ידי הסבא אז אין הנכד חייב בקבות סבו מה ראינו במשנה הקודמת שזה שחייב גולץ עשה יצא מתחום ירמיקלוט אז הגול אדם יכול להרוג אותו יתכן שיש מצוה להרוג אותו מחלוקס הקופונים מביאים אותו לבזן כאן המישה מדברת מה קורה בעץ שחלק ממנו בתוך התחום של המיקלות וחלק בחוץ אז אומרת המשנה כך אילון שהוא אומד בתוויך התחום של עיר המקלט ונויפוי הענפים של האילן נוטר חוץ לתחום אוי להפך אומד הגזע עומד חוץ לתחום ונויפונו בתוויך תחום הכול אוילך אחר הנוף אז לפי מה שמבינים כעת אם הנוף בחוץ אפילו הרוצח עומד בעיקר בגזע שבתוך התחום כאילו שהוא מחוץ לתחום וגול אדם יכול להרוג אותו להפך אם הגזע מחוץ לתחום ונופו בתוך התחום אז גם אם הוא עומד ליד הגזע שהוא מחוץ לתחום הוא כאילו נמצא בתוך העיר מקלוט מקשה גימורה ורומיניו למדנו לגבי אכילת מיסרשיני שמותר לאכול רק בירושלים אז למדנו אילון שהואמת בתוויח פנים או בפנים בתוך ירושלים ונו ענפיו נותנים נוטים לחוץ לירושלים אוילה להפך או אם מת בחוץ לירושלים ונוענפ לפנים ירושלים אז מי כנגד החובים ולפנים כלפנים מי כנגד החום לחוץ כל החוץ זאת אומרת לא נויפוי שהדין הבוסר יקורוי ולא יקור הבוסר נויפוי אלא כל מקום נידון לפי המקום שהוא נמצא אז למה משנה רואים לגבי מקלוט שהנוף קובע גם לגבי העיקר אז בשנה הראשון הגימור מנסה לחלק ולומר מייסר ההורם מקלוט קרומיס אתה מקשה ממייסר לור מקלוט מייסר בחומוות לרחמונה כתוב לפני השם לקחותכלנו אז מה שמחוץ לחומו כחוץ לחומו מה שבתוך החומו בתורך חומו אור מקלוד בדירתו לרחמונה כתוב כיביר מקלוטו יישב בנויפוים מזדרלי ביקור אלוהים מזדרלי נופו של העץ ראוי יותר לדירה יותר מעיקרו ולכן זה קובע לגבי כל העץ אומרת הגמורה אבא ורואה מהם מיסר המיסר אני אקשה סתירה ממיסר על מייסר המשנה הקודמת שהבאנו זו משנה מסכת מייסר שיני וכאן צריך לתקן כן דתנן זו משנה מסכת מיס בירושלים לעניין מיסר עליך אחר הנוף שיש לך עץ שחלקו כאן חלקו כאן הנוף קובע באור מקלוט גם עלייך אחר הנוף אז כיוון שהבאנו את סתיר הזו אז חוזרת בהגמורה מהתירוץ שאמרנו ובאמת אין הבדל בין אור מקלות למיסו אלא מי אומר רב קהן אלוי קשי אור המשנה שלנו והמשנה שבאנו כעת מסכת מיסרס שהכל נידון אחרי הנוף רבי יהוד ואו המשנה שהבאנו בתחילה מסרס שני רבונון דתג רבי יהודה במאורו מערה שנמצאת בירושלים והפתח מחוץ או להפך אוי לכך פסחו אם הפסח בחוץ לירושלים אז כל המערה כחוץ לירושלים אפילו החלק של המערה שתחת קרק ירושלים ולהפך להפך בהילון שעיקרון מחוץ לירושלים ונופו בתוך ירושלים או להפך או ילך אחר נויפויים שאם הנוב בחוץ אז גם הגזע נחשב כחוץ לירושלים ולהפך להפך אז המשנה שלנו והמשנה מסכת שמ ישראל קדס רבי יהודה א לכן המשנה שלנו והמשנה שם אומרת שהנוף הוא קובע לגבי כל האילן המשנה שבנו מסרף מס השני קדס חכומים בקשה הגמורה הרי רבי יהודה הזכיר רק מיסו אז ייתכן לומר עמושמס לרבי יהודה גבי מיסר לחומרי שם שי ח בשתי אופנים שענוב בחוץ או ענוב בפנים לחומרי ותיס אומרים מי אומר שהוא אומר רק לחומרה אומר טויס מסבורה הבינה הגימורה שלא להרבות את המחלוקס ברב יהודה לחכומים שלפי חכומים הנוף לא קובע בכלל ולפי רבי יהודה הוא קובע בין לקול לבין לחומרי עדיף לצמצם את המחלוקס מסביר על ריטבו שעדיף לומר שרבי יהודה הסתפק האם כדעס חכומים שכל מקום נקבע לפי מקומו או שםנוף קובע על הכל אז ממילא אז הוא דיבר רק במיסר ושם יש חומרי וכולה האפשר לומר בשתי אופנים לחומרי איקרוי בחוץ ונויפוי בפנים אז עליך אחרנוף לחומרי שמה כאדב בנוייפו למצפוריק ירושלים יש חומר וכולי יש חומרי שמותר שאסור לבדות שם פירות שכבר נכנסו ויש כולה שמותר לאכול שם פירות של מיס השני מחוץ לו שם יש גם חומר וכולי שאם הפירות בחוץ אסור לאכול אותם אבל מותר לבדות אותם אז אם איקרו בחוץ נועיפה בפנים אז ככד בנועיפו למוצפוריק כיוון שזה בתוך ירושלים בעיקרו גם כשעומד בגזע שמחוץ לירושלים נמל למות ספורי כי לחומרי הנוף קוביה וגם להפך איקרו מבפנים ונויפ מבחוץ אז הולכים לחומרי שמה ככדבנויפוי לא מוצא אוכל בלאבדי כי זה מחוץ לירושלים בעיקרונם מוצא אוכל בלאבדי זאת אומרת שרק לחומר נלך חרנופי אלא גם בהור מקלות לא שייך שני אופנים לחומרי בשלמיקורי בחוץ ונויפוי בפנים כאדב בנויפוי אם הרוצח עומד בנויפוי לא יוצא גואל אדם קוטילי כיוון שזה בפנים בעיקור אינם למצא קוטילי מחמירים ואומרים שהנוף קובע ואפילו שהוא עומד מחוץ לרמיקלוט כיוון שהוא עומד בגזע שנופו בפנים אסור לו להרוג אותו אלא במקרה ההפוך איקרו בפנים ונועיפו בחוץ אז מה כיד בנויפוי מוצא קות כזה בחוץ בעיקור הנ מוצ צטילי או גבוהיק הרי הוא עומד בפנים והנוף קובע רק לחומרי אז מעיך תיסא להעמיד את משנתנו כרבי יהודה ולומר שהוא גם מקל ללכת אחרי הנוף אומר רובה באמת כמו שאמרנו הור רבי יהודה רבונון לפי חכומים לא ישדינ לא נוב בסריקר ולא יקר בסנוף לא במיסר ולא באירמיקלוט אלא כל מקום נקבע לפי מקומו אבל רבי יהודה חולק ואומר כמו שאמרת באמת שלחומרי מטילים את העיקר אחרי הנוף ואנחנו גם התכוונו לומר רק לחומרי מה הכוונה ליהמי כמו שאמרנו שרק לחומרי הנוף כובע לגבי העיקר לגבי לגבי מקלוט אומר רש"י כך אם העיקר בחוץ והנוף בפנים אז החומרי לומר שהעיקר ילך אחרי הנוף ואם הרוצח עומד בעיקרו לא יכול להרוג אותו אז באמת אני אלך אחרי הנוף וגם אם הוא עומד בחוץ אסור להרוג אותו מה שרבי יהודה אמר שאם יקרוב בפנים נופו בחוץ עליך אחר נוף אין כוונת רבי יהודה שנאמר שהעיקר נגרר אחרי הנוף וכמו שבנוף הוא יכול להרוג אותו כי זה בחוץ אז גם בעיקר שבתוך הרים יקלוט יכול להרוג אותו לא אלא מים בעיקורי אם הוא עומד בגזע שבפנים הרוצה דכולם פליגד למוצא קותל גם רבי יהודה מודה שאסור לו להרוג אותו כי רק לחומרה הולכים אחרי הנוף רק מה כואב בןיפויים אם הרוצח עומד בנויפו שבחוץ ויכול גול אדם להורג בחיצים בצ יכול לעמוד מחוץ לתחום ולהרוג אותו על ידי חץ שהוא זורק בו דקולעל לפיגדמוצלי כי לכולעלמה נו בסריק לא ישדינן כי פליגה במהבה עיקורי דרגלנופוי האם יכול להשתמש בעיקר כדי להגיע לנוף להרוג אותו זאת אומרת כך הרויצח הוא עומד על הנוף שהנוף בחוץ העיקר הוא בפנים רוצה גואל אדם להיכנס לתוך העיר לעלות על העיקר כדי להגיע לנוף להרוג אותו אין לו חץ רוצה להרוג אותו בחרב מרסבסבר אבקורי דרגלנויפויים זאת אומרת הוא אומר הנוף הוא קובע וכיוון שהנוף הוא בחוץ אז מותר לגו אדם להיכנס לתוך התחום ולעלות דרך העיקר להרוג אותו בנופו למיסה כאן מקל הוא אומר שלכולה הנוף קובע בעצם זה לא כולה כי הוא לא אומר שה העיקר נגר אחרי הנוף שמותר להרוג גם כשהוא מת בעיקר זה לא רק הוא אומר שאפילו שהעיקר בתוך העיר מותר להשתמש בו להגיע לנוף שבחוץ ומה זה קשור לשיטס רבי יהודה אז בלמור מסבירשום אומר סבח מסברים ליבקורידרגלנופיפוים כי כל מקום נידון לפי מקומו אז אסור גם להשתמש בעיקר שבתוך חר מקלות כדי לעלות ולהגיע להרוג אותו אפילו שהוא בעצם עומד בחוץ על נופו אז משנתינו והמשנה מסכסמס קדס רבי יהודה משה מסכסמסרשני קדס חומים שכל מקום נגבע לפי מקומו זו דרך אחת רבא שהוא בא עם רעיון אחר רבאש אמר מי אחר הנוף מה הכוונת המשנה שהקוהל לך אחר הנוף אף אחר הנוף זאת אומרת משנתנו כדס רבי יהודה שתמיד מחמירים ולכן הולכים גם אחרי העיקר וגם אחרי הנוף למה הוא הזכיר דווקא אף אחר הנוף יכל גם לומר אף אחרי העיקר אז רש"י מסביר כיוון שלגבי דינים אחרים רואים שהעיקר קובע והנוף נגרר אחרי העיקר לכן המשנה כאן אומרת שכאן זה לא כך אלא תמיד הולכים לחומרי ולכן במיסרשיני לבירמיקו תמיד נלך לחומרי אז מסרשני כבר ביארנו שהולכים לחומרי בבדי באכילה בגבריקלוט אז אם הנוף בפנים ויקר בחוץ אז אומרים לחומרה שגם אם הוא עומד בעיקר שבחוץ אומרים כיוון שהנוב בפנים אז העיקר נגרע אחריו ואסור לו להרוג את הרוצח שעומד בעיקרו שבחוץ אבל במקרה הפוך הנוף בחוץ ועיקר בפנים אז אדרבה מחמירים והולכים אחרי העיקר שאפילו שהוא עומד בנוף אסור להרוג אותו אפילו שהנוף בחוץ כי אומרים שהנוף נגרר אחרי העיקר אז שוב המשנה שלנו המשנה מיסרס קדס רבי יהודה המשנה שני קדס חכומים אומרת המשנה אורג בויסו עיר רוצח שגלה לעיר מקלוט והוא חזר והרג בשו יגדם שני באותה עיר אז אסור לו לצאת מהעיר הזו אז מה הוא יכול לעשות גוי למשכונו לשכונו בתוך העיר אבל בן לוי שהוא מיושבי העיר הוא כעת הרג לראשונה בשוגל למעיר לעיר לא הרי מותר לצאת זה לא עיר מקלוט שלו אז עדיף לו לצאת לעיר אחרת נראה בגימורה שיש לו גם אפשרות לגלות לשכונה אחרת אבל עדיף לו לגלות לעיר אחרת טון רבונון כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו ושמתי לכו מגומו ושמתי לכו בחייך הקדוש ברוך הוא מבטיח לו שהוא יזכה למצווה זו בחייו כמו באמת שהיה שהוא הבדיל שלוש הרים מוקים ממקו אשיונוס שומו מלמד שישראל מגלים במדבור לאיכון מגלי למחנה לבי זאת אומרת שהמילה לכו מתפרשת גם ושמתי לכו שאתה תקיים זאת וגם ושמתי לכו מוקם לכו מוקמקום שלך מחנ לויה זה קולט אז לפני שהיה ארמיקלוט אז מחנה לבי זה כלט עוד דבר מכאן אומרים פסוק הזה אמרו בן לוי שורה הגוי למפלך לפלך אז רש"י אומר פלך מדינה והבח מסביר שהכוונה לעיר דהיינו עוד דבר למדים ושמתי לחומו כהם גם לך לשבת לוי אם הרגתם בשוג אז אתם צריכים לגלוט וכיוון שהרי אתם גרים בעיר מקלוט כל אור הלבים זה עיר מקלוט אתה צריך לגלוט לעיר אחרת אבל ואם גולו לפילחוי אם בן לוי הרג בעירו והוא גלה לשכונה אחרת בתוך עירו פילחוי קולטוי למה הרי אמרנו שצריך לגלוט מפלך לפלך אומר טויספס בעצם כמו שנראה כבר זה נלמד בפסוק מספיק שהוא יגלה לשכונה אחרת אלומי עדיף לו לגלוט לעיר אחרת אם הוא גולה לעיר אחרת אז יכול להסתובב בכל העיר אם הוא גולה מותה העיר שלו לשכונה אחרת אז השכונה היא קולטת אותו אז אסור לו לצאת מהשכונה אומר רב אחברקה מה יקרוא שבן לוי יכול להישאר באותה עיר ללכת לשכונה אחרת וכמוכם מי שכבר נקלט כאן אז יכול לגלוט לשכונה אחרת כתוב כי בעיר מקלוטו יושב עד מותו של הכהן גודל בעיר מקלוט המיותר ה מדובר שם להורים מטה צריך להיות כתוב כישום יישב עיר שקולטוס כבר העיר שכבר קלתה אותו כי הוא כבר עצר בשוגג או שהוא בלי שגר כאן יישב גם יכולה לקלוט אותו אם הוא עובר לשכונה אחרת עד כאן דף ‏B
לצפיה בתכנים נוספים: