הדף היומי מסכת מכות דף ח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף ח

[מוזיקה] מקס דף ח מתחיל בסיעתא דשמיא במשנה אומרת המשנה הזירק אבן לרשו סורבים והורג אדם בשוג הרי זה גולה נר בגמור רביזמדובר רב לזר בקב אומר אם כשיוצסב מי אוציא לו סרו שבקבלו כשהוא זרק את האבן אף אדם לא עמד שם אחרי שהאבן כבר יצא מידו אז הוציא הנרצח את את ראשו וקיבלו את האבן בראשו הרי זה פוטר נראה בגימור את מקורו זורקס אבן לחצהירועי החצר הפרטית והורג שם אדם שנכנס אם יש רשוס לניזק ליקונץ לשום גילה ואם לא נכנס לקם בלי רשות אינו גולה שנאמר כמו שהזכרנו ליל ואשר יובוי אסריו ביר ככה תר כותבת פרשת סורים מקלוט מה היה רשוס לניזג ולמזיק לכונס לשום אף כל רשוס לניזג למזג לכונס לשום בזה זה נאמרה הפרשה הזו יוצו חוצב לבית שאין רשוס לניזק לכונס לשום אבא שואלמה הוא דורש דרשה נוספת מה חטובסים רשוס כתוב שנכנס ליער לחטוב עצים לחתוב עצים אין אף פעם מצווה לחתוב עצים זאת אומרת שמדובר באדם שעושה דבר שרשות לעשותו אף כל רשות דווקא כשהוא הרג בעוסקו בעניין רשות אז הוא גולה יוצא מקז בנוי לעתותו לדרך האמת לחניך אותו והרב הרוידס תלמידו כדי לחנך אותו ושליח בזן שמלכי הרבים לחייו מלכות שאם הם הרגו בשויג בעסקם במצווה הם לא גולים אומרת הגמורה מה ראינו ברשה אדם שזרק אב לשוסורה מבורה הרי זה גל לרשו סורהבים מי זידו צריך לחשוב שאולי אדם עובר שם אומר רב שמואל ברצוק בסויסרס קויסלוי וזה דבר נורמלי שאדם צריך לפעמים לסתור את הכותל אז הוא לא מיזיד אומר אומרת הגמורה עדיין היא בוא ליונת צריך לבדוק אם לא עובר שם אדם עונה הגמורה בסויסרסק בלילה בלילה אין אנשים אומרת הגמור בלילה נמי בוא ליונה יש אנשים קצת שעוברים בלילה אונה הגמורה בסויסרסק לאשפו מבר את הגמור אשפו דומה השכייח בו רבים אנשים לפעמים נכנסים להשפעה הזו פה ישו אם לא ישכב בו רבים אנשים לא נכנסים לשם אונוסו לא צריך לגלות אומר הפופלצריך להעשפה עשו יופונס בו בלילון בלילה באים אנשים ומתפנים שם נקביהם בלילה חשוך לא צריכים להתרחק למקום שאין שם אנשים נכנסים להשפעה המתפנים והנהס ליפונס בו ביום אבימיקר ויוסיב ביום לפעמים אנשים כן נכנסים באופן אקראי והוא עשה זאת ביום אז פישי לא דואי נעשו לייפונס ביום אונסנם אליהו ודואיקדמקר ויוסיב ותיס מוסיפים שלכן אמרו שמדובר באשפה שעשו ליפונס בו בלילו ולכן הוא צריך לחשוב על זה שביום ייתכן דמיקר ויוסיב לכן הוא לא אוינס ולא פויש אלא שויג ולכן הוא גולה מה ראינו רב נזקב אומר וכולו שאם אחרי שהבן יצא מידו אז הוא הוציא את ראשו פטור תונה רבונון כתוב ומוצו שהזה מצא את ראהו משמע שהוא היה שם ונשירת נשל הברזל מצא אותו פרט לממצי אחרי שזה כבר הבאבויר מכאן אמר רבז בינקב אם ישסוד אוצר שוקפוטו שואלת הגמור לממר דמוצוכן שכתוב מוצא מעיקור משמ שהוא כבר נמצא כאן ורומיני כתוב בתור אדם שמוכר שדה אחוזתו בארץ ישראל ואחר כך הוא משיג כסף הוא יכול לבוא אליו להיקיח ולתת לו את סכום השווי של השדה והוא חייב להחזיר לו את זה אז כתוב והסיגו יודוי ומוצו כדי גולוסים ומוצו פרט למוצוי אם הגאולה הזו שהוא בכעת בא לגול כבר הייתה מצויה בידו כשהוא מכר אז לא קופים את אלוקי יח להחזירה לו כלומר שלימקו חוקויק ויגל בקורב היו לו שתי שדות אחת רחוקה אחת קרובה הוא מכר את הקרובה ואז הוא חושב לעצמו בוא נמכור את הרחוקה ואז אני אוכל לגול את הכרובה הוא לא יכול לקפוץ עליו כי הרי כשהוא מכר לו את הכרובה הייתה לו את הרחוקה זה לא הומוצו כמו כן ברוב ויגול ביופה לא ימכור ברעה לגול ביפה היו לו שתי שדות הוא מכר את היפה מכר את השדה היפה וכעת הוא רוצה למכור את השדה הרעב עם הכסף לבדות את היפה הוא לא יכול לקפוץ עליו אז רואים שהוא מוצו זה אדרבה שהוא כעת מצא ולא היה מצוי בידו אומר עובה אומץ יכול להתפרש כך יכול להתפרש כך אוכמני דקרו ואוסו מנידקרו אוסו מניקרו מוצו דום ידיגו יוד מהסיגו יוד מהשתה כסף חדש אף מוצונמהשת לא שהוא מוכר דבר שהיה בידו אוכל מניקרו ומצו דומד יער מדדסמיקורה היה כבר קיים ועומד אפו מוצונ מידדסמיקורה אדם שמצא אותו הנשילת הברזל זה כבר מוצו כבר היה מד כאן לפני נשיר נשילת הברזל ה מה שעף עלמדנו שתי שיטות או הברזל עצמו או הכיסם שמהעץ מה ראינו הזרק עשה אבן וכולו למדנו שהבשו מחטוב עשה עם רשו סף כל רשות וכולי אומלי ההוא הוא מרבונ לרובה ממדמחתובס רשוס מי אומר שהפסוק עוסק דווקא בחטיבת עצים שרשות דילפסוק עוסק מחטובס עצים לסוקה צריך להיות לבנות סוכה אז הוא חותב עצים או מחטובס עצים למרוכה צריך עצים למרוכה במזבח בסיס מקדוש והולכים לחטוב עצים זה מצווה ואפילו מרחמונה ליגלה אומר לי אמר לו רובה כיבד מוצוב לו מצווה אשתנכשהוא לא מוצא חטוב לו מצווה החטובה היא לא מצווה אם החתובה הייתה חלק מהמצווה אז צריך תמיד לחתוב לצורך סוכה לחתוב לצורך עצם הרוכה אתה רואה שכשיש לו חתוב הוא לא צריך אז ג'ן כשאין לו אז זה רק איךשר מצווה רש"י אומר הנה חטוב מצווה אלא השיאסוקה יש כאן רש"י מעניין שיש מצווה לבנות סוכה יש לזה דיבורים הקופונים כך נאה רוב לא ההו מרבון איסי ורבנה לרובה מה ראינו במשנה שהבש לומד מכך יוצ בנו והרב דסלמיד ושלז למה לדבר תאמר גם לי כדוגמ אם הבן או התלמיד היה לומד היטב לו מצווה לקותו אשתנמה כשהוא לא לומד לו מצווה בעצם הכה אלא זה רק איך שם מצווה וממילא זה לא יחשב כמצווה שממעתים הפסוק אז הוא ענה לו אוסום אף אגב דגומר אפילו כשהוא לומד מצווהקותו כסיף כתוב במשלי יסר בנך וניכך יתן לך מנוחה ויתן מהדני נפשך אומר הרטבו כתוב לשון עתיד וניכך ויתן זאת אומרת אף על פי שאינו צריך עכשיו זה הניכך לבסוף ויתן מעדנים לנפשך אפילו כשהוא מתנהג בסדר מצווה לקותו כדי שימשיך ללכת בדרך הנכונה זה תמיד מצווה עוד הרום הרובה אחר כך חזר ברובה ואמר לו מיסדמר הייתי צריך להביא לו ראיה טובה יותר שבהפסוק עצמו מוכח שלא מדובר חטוב דמצווה כתוב ואשר יובושרו ביער ואשר משמע דיב אם הוא רוצה הוא נכנס ליעתו עצים ויבוא לו איל אם הוא רוצה הוא לא נכנס וסדתשמדובר במצווה מסגדלא עין וכי הוא יכול לא להיכנס הוא חייב להיכנס אז מוחח מהפסוק עצמו שהוא לא עוסק בחטיבס מצווה אומר לרב דבר ולרובה כלדסיב אשר די בואו הכוונה שאם הוא רוצה אלו מעטו כתוב איש אשר יתמו אדם שנתמע ולא יסחה והוא לא נטהר אם הוא נכנס לבס המקדוש הוא חייב קורס אז גם תאמר כתוב אשר זה דווקא אם הוא נטמע בכזה אופן יבוא מטעמה יבוא אלוהים טמה אם היה רוצה היה נטמע אם היה רוצה לא היה נטמע אם הוא נתמ נכנס בסמית חייב קורס המס מצווה דליסגד מטמה אבל אם הוא נטמן למס מצווה שהוא לא יכול להתחמק מזה הוא חייב להתאמות לו מצווה להתמות לו אונמדפוטה מקורס נכנס שאחרי שהוא נתמס מצווה הנעל רובה שינוסדו מקרות טומה מכל מקום בדרך כלל אשר זה מראה שמדובר בדבר שנתון לבחירה אבל כאן יש ריבוי טומה מכל מקום שבכל מקרה שהוא נטמע גם נטמע למצווה אסור להיכנס בסיסמ נטמע הוא נכנס בסיס מקדוש הוא חייב קורס אז הוא שואל אותו תומי לא מיותר הורב לקדתניה טומיה לרב טבול שאם הוא נתמ והוא כבר טבל אבל עדיין לא ערב שמשוי לפני ערב שמשוי עדיין טבול יום ואסור להכנס ביסמקדוש נכנס חייב כורס טומוסו בואו לרבס מחוס הכיפורים יש ארבע טומס שזהב זובו ילדס מצוירו שגם אחרי גמר טהרתם הם צריכים למחרת להביא קורבן לביס מקדוש וכל זמן שלא הביאו קורבנם ממחוסרי כיפורים וזה מרב טומסבו שהם נכנסו לבסם מקדש בהודה מחוסרי כיפורים חייב קורס אומר אמר לו רובה אנו מאוד קמינה אויד זה פסוק מיותר לדרושה שאפילו שהוא נתמלס מצווה הוא חייב קורס מנכס בסמקדוש ויגמורה אי כדמסנור את כל מה שלמדנו שאחד מהחומים שאל את רובה ורוב השיב לו ורבינה הקשה לו ורוב השאיר לו בחזרה יש ששנו זאת אחר לחלוטין כתוב הפסוק כך שישסיו תעבוד וביומה שבי טישבס בכור שבקוצר תשבס אז תחילת הפסוק דבר על שבת מה הכוונה של סוף הפסוק בחורש ווצבס רבי עקיבאון לא ייתכן שמדובר על שבת כי למה נקטו דווקא חורש וקוציר יש להם מטסכס אלא בהכרח מדובר על שנסשמיטה וכך כמנת הפסוק שישסיומים תעבוד ובשביעית תשבס וגם בשמים שתעבוד אז יש שנה אחת שבחורש וקוצות יש ב אבל אינו צריך מאחורי של שביס עצמה קוצר של שבי עצמה שקנמסמיתס חולסיזרחסיזמו אלא זה בא ללמד על טוספס שביס אפילו חורי של ערב שביס שנכנס לשביס שלא יחרוש בשישית חרישה שמועילה לשביעית וגם בקוצר של שבייש שיוצר למיצו שביס זה הכוונה קוציר שהיא מביאה שליש בשביס שמאז היא ראויה לקצר אפילו שהוא קצר אותה בשמיני צריך לנהוג בקדוש השביס כך לומד רבי עקיבא רבי שמואל כל הפסוק מדבר על שבת למה נקת הפסוק דווקא חורש וקוציון לומר לך מה חוריש אני עושה לך בשבת רשוס כן אף פעם מצווה לחרוש אף קוצי מה שנעשה לך בשבת זה דווקא קוצי רשוס יוצוק צייר רואה משהו מצווה זה דוחי שבת שם יום שני של פסח לפי הלוח שלנו זה לא יכול להיות כי לא יבדו פסח אבל בזמנם יכל להיות יום שני של פסח בשבת אז קוצרים בשבת אומר רבו לרובהם ממחרישדרש שאתה מדייק שגם קוץ מדובר דווקא ברשוס דין מחרישסדמצווה הוא חורש לציר ואפילו אחר חמוןס וגם קוציר אומר תשבות גם מקוצר של מצווה וזה לא יתח שבת קצרו אומר לי הנה לו כיוון דמוצחורש לצרך אינוש אז גם כשהוא חורש לו מצווה זה רק איך שמצווה אבל קוציר אפילו שהוא מצא קצום מצווה לקצור לשמו כתוב וקצרתם אחקר ס מסימו איס ורבנרובה מה אתה אומר שאם מוצח חוירש אז גם כשהוא לא מצארו שזה לא מצווה אם כך מה ראינו במשנה יוצא ומכס בנוי ורבד תלמידו ושל הרבה ז שהם לא גולים ומי זה לא מצווה מקדיל גומר לב מצווה אשתנב מצווה לרוב אף דגומר עוד מדמר היה לי להשיבות תשובה ניצחת שהפסוק לא עוסק בביצה כי קצירה דחרישה מה חרישה גם כשלצרח אבל מוצורש אין חוירש אף קציר נמה עוסקים מכזה דבר שם מוצו אין מצווה לקצור וס כד שמדובר אפילו בקציר רואים שהוא מצווה וזה מוצורנו קויצו מצווה לקצו ולהובי אז בהכרח שמדובר בכזה קציר דום ידי חוריש שאם מוצו אי מצוו לקצו וזה לא באו אלא בעניינים אחרים ורק זה עוסרת התוירה אבל קציר אומר התירה מתירה לעשות בשבת אומרת המשנה האב גויילה על ידי הבן האב שהרג את בנו בשוויג גולה והבן גול על ידי אב בן שהרג את אביו בשוויג גולה אהל גוי לליד ישראל וישראל גויל לידן נראה בגמור מה זה בא לרבות חוץ מגר טוישוב אז יש מחלוקת ולהלוך הכוונה גוי שקיבל לעצמו לקיים שבע מצז בני נויח אז מותר לו לגור בארץ ישראל אז רש"י אומר שאין ישראל גוילה על ידי הרג אותו נראה בגמורה וגר טוישוב אינו גוילה אל ידי גר טוישוב אם הוא הרג גר טוישוב אז הוא גולה רק במקרה כזה נראה בגיבור בעזרת השם בשיעור הבא אומרת הגיבור מה ראינו האב גוי לה על ידי הבן כך ומרס למדנו במשנה הקודמת יוצא מקס בנוי שהוא לא גולה מקשה תוספס מהשר המשנה הקודמת זה רק שהוא הרג אותו כשהוא היכה אותו להוכיח אותו אבל אם האבא הלך ביער וחטב עצים הרג את בנו בשוג למה לא יגלה אומר טויספס שהגימור הבינה שהמשנה מדברת בכל עניין גם אם הוא היכה אותו ליעסרו כי אם לא כך מה חידוש שאף גוי לידי הבן מה הוא שונה משאר אדם אז אם כך תהיה סתירה בשתי המשניות הונה גמורה באמת מדובר במשנה שאב קע את בנו וכך הרג אותו בשגג שאלת למה הוא גולה דגומר כשהבן לומד אז אין מצווה להקותו אז האב גולה שואלת הגמור אמרס למדנו לא שרוב טוען אף אגב דגומר מצוו קוביד עונה הגמורה בשולי דנגורה הוא לומד כעת לא תורה אלא אומנות להיות שוליה לנגר הוא מכה אותו שילמד את המלאכה הזו זה לא מצווה אומרת הגמרא זה לא מצווה שולדנגר דלמד גם זה מצווה עליו ללמדו רש" מביאים הגמורה בקידוש כתוב ראי חיים עם איש אשר אהובתויש אומנס שהוא חיוסוי לאישו כשם שאובח לשיו אישו כמו שכתוב וקחו לבניכם נושים כך חייב למד אומנות אונה הגמור דגומר אומנו סחריתה כבר יש לו אומנות ביד ואאבא רוצה שהוא ילמד עוד אומנות להיות שוליה של נגע והוא מכה אותו אין לו מצווה לק אותו באופן כזה אז אם הוא מת אז הוא גולה אבא מה ראינו והבן גוי על ידי וכולו אז כך שאם בן היכע את אביו בשוויג או הלך ביער והוא והמית אותו אז הוא גולה רומיני למדנו כתוב לגבי בשגוגו לא נוסמו כל מה כנפש בשגוגו מה כנפש פרט למה כיווביו אז לכאורה מה הכוונה שאין חיוב גלות אלא למי שהקעתו תלויה בנפש שהוא מתחייב אלא אם כן הוא הורג אותו אז אם הורג אותו במיזית חייב מיסה הורג אותו בשיגה גולה אבל במה כאוב שזה לא תלוי דווקא בנפש גם אם הוא היקה את אבי ולא הרג אותו אם הוא היקה אותו במיזיד עשה לו חבורה בעלמה והוציא ממנו טיפה דם אז הוא גם מת אז אם הוא הורג את אביו הגמרא מבינה כעת זה מה שמעתים כאן אז הוא לא גולה אז זה סותר דברי משנתינו שהבן גוי על ידי אב אומרב קענה לא יקשי אומר רב שימן ואו מישנה רבונון לרב רב שמן דמ חנק חומו מסיף שיגסיף ניתנו לכפורה שגגס חנק לא ניתנו לכפורה מה הכוונה יש מחלוקס בגימורסנדרין איזו מס יותר חמורה חנק אוסייף נפנה כשאדם מתחייב בשתי המיסס עשה שתי עבירות למשל האם הוא נידון בחנק או נידון בסייף מה יותר חמור כמובן שנותנים לו את החמורה יותו רב שמעון סובר שחנק חמוריותו ממילא כשאדם מכה את אביו במיזיד והוא הרג אותו אז מצד אחד מתחייב משום מסייעס חבור באוביוב מסייס חבור בוב מחייבת אותו חנק מצד שני הוא חי משום רוצח כמו כל רוצח וזה מחייב אותו סייף לפי רב שמעון שחנק חומו אז מה יהיה דינו בחנק אז כיוון שכשאדם הורג את אביו במיזידו חייב חנק אז בשוג הוא לא גולה כי רק שיגג הסיף שקלה היא ניתנו לכפורה בגולוס שיגס חנק לא ניתנו לקפורה בגולוס זו הבריסה שאומרת שהוא לא גולה גולוס לא מספיק לו משנתנו כחומים לרבונו דמר סיבחומו מחנק אוירגובי בשגג שיגסיף כי אם היה הורג את אביו במיזיד הנדום החמורה יותר שהיסייף ממילא גם בשוגג זה שיגסיף ושיג הסייף ניתנו לכפורה בגולוס זו דרך אחת רוב אמר הבריסה גם כחומים ומי שהורג את אביו גם גולה כזה שיגסייף מה שהברייסה דורשת פרט למקוביב אין כוונת הבריסה כמו שהבנו תחילה וכמו שהרב קהנה מביאים באמת שבאים למעט אם הוא הרג את אביו אלא כוונת הבריס פרט לאיסחבור באובי בשג לא הרג אותו סל כדמין הייתה לאב מינה כן ד במזד ברקטו אם הוא ק את אבשה בו חבורה במזיד אז הוא ברקטולה חב חנק בשוויגנליגלה קומש מלון שאין חיוב גולס רק על מקי נפש רק על הורג ולא על סךבורה מה ראינו במשנה אקל גוי לילדי ישראל וכולו אקל גוי לילדי ישראל ליסו מים ליסוי עבד שהוא חי מצסו וכוסי כמן דומה שהקוטים היו גירי ימס תנינה להודתון רבונון אז ראינו במשנה מה ששנינו בבריסה עבד וכוסי גוילה ולויקה על ידי ישראל וישראל גוי לוליקה על ידי כוסי ועבד המשנתנו דיברה רק על גולוס הבריסה מוסיפה גם לאיקה אז מה הכוונה בישלים מעבד וכוסי גוי ילדי ישראל וליקה הכוונה כך גוי לדקטלה עבד וקטי שאם הם הרגו ישראל בשוג אז הם גולים ולא כדלתיה עבד עבד קנעני או קוטי שקיללו ישראל אז הם לוקים הגמורה בשבועס אומרת המקלס חברו אוי לאססה זה נלמד מסכת סנהדרית במהצד משלוש פסוקים שכתוב לגבי מקלל דיין נוסי חירש אז זה מובן אלו ישראל גוילה ולויקה על ידי כוסי בשלמגילה דקטלה שאם ישראל הרג קויטי אז הוא גולה כי יש לו דין של יהודי הוא גר צדק אלו לא יקה המים מה תאמר דלטיה על מה הוא לוקה שהוא קילל אותו ישראל קילל את קוטי בשלם הוא קילל את קנני שמת מתנהג השורה אני מבין האם הוא קילל קוטי הוא לוקה הרי כתוב ונוסי באמכו לאסור בויס מיסמכו שמתנה כשורה הקוטים לא קימו את כל המצוות אז אם מקללים אותם לא לוקים אלא מרבח ביין קב הכוונה לא יקה כגון שידבוי והוזם ישראל בא לעיד על קוטי שהוא חייב מלקס והזימו את הישראל אז הישראל לא יקה משום קשזומם שואלת הגמוריה כתוב עבד וקטי צריך להתפרש באותו אופן וגם שתי אופנים לשתי הכיוונים צריך להתפרש באותו אופן דקבסוגה בעבד שכתוב שעבד לוקע ידי ישראל מדובר באותו אופן שאידבוי דהין העבד בא לעיד ליסרו שהוא חייב מלכס והוזם אז העבד לוקה על ידי ישראל עבד ברידוס לא מקבלים לך אתדותו לא שר בו כשזומם כי לא מקבלים את עדותו אלא כבר דרביקה אוכסכינ ששייך חיוב מלכס ליסרו לידי כוסי כגון שיקוהו היסרו ליק את הקוטי הכש משה פרוטה אין אין מה לשלם נזק צערי פש בוש פחות משה פרוטה דומר הבא מאומר יחנון יקו הכה שם ש פרוטה לא יקה כתוב בתור לאיסויסיף פניסיף לקוסי אדם שמכה את חברו אז הוא חייב מלכס משום לאיסויסיף אין לו מים הוא צריך לשלם גם נזק צריפס בוישס ואם יש בזה פרוטה אז לא לוקה ומשלם כמו שהגמורה בכסובז דורשת אם הוא משלם הוא לא לוקה אבל אם בן אין שום פרוט בנזק זה כשהוא עשה על חברו אז הוא כן לוקה אז באופן כזה גם בקוטי לוקה ולא ימקשנן הכה כלולה אז ראה שמציין שהגמור בסנהדר מביאה מחלוקס יש שמקיש הכהן לכלולה וכיוון שבכלולה כתוב בעמכו אז גם בהכה רק מישהו אויסה מיסה עמכו ואתה מכה אותו אתה חייב מלכס אבל יש מי שלא מקיש אז מי שמקיש אז הוא סובר שאם מקים קויטי לא לוקים כיוון שלא יסמיסהמכו אבל הבריסה הזו סוברת שלא מקישים הכל לקלולה לא למדים אחד מהשני ולכן אין חנם אם הוא קילל קוטי אז הוא לא לוקה אבל אם הוא יקע קי אז הוא לוקה ממילא מתפרשת אברהק ההוגן שגם ישראל גוילה ולאיקה על ידי קוסי שאם הוא הרא קוטי אז הוא גולה ואם הוא יקע קוטי בכוה שם משה פרוטה אז הוא לוקה עד כאן דף חס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: