הדף היומי מסכת זבחים דף צז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף צז

זבוחים דף צז מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם למדנו שכלי נחוישס אושר כלי מתכת שבשלו בזה בשר קודשים צריך למרק ולשטוף אומרת המשנה רבי טוף מימר בישל מתחילסור רגל יבשל בוי כל אורגל כל החג כל חולמו את פיסח חולמו את סוכות בלי מריקושטיפה בסוף הרגל ימרק וישטוף נראה בגימור תעמו וכחו אמרים עד זמן אחילה נראה בגימורה מה כוונתם ושתי מילים שבאות אפשר ללמוד בשני דרכים אפשר ללמוד חכו מרים עד זמן אחילה שאז יעשה מריקה ושטיפה אפשר לומר שזו כותרת לחלק הבא של המשנה מריקה ושטיפה מה הכוונה אז כם עובד שיטס רבי נראה בגימור עוד שיטה שיטס חומים מריקה כמריקסכוס ושטיפה כשטיפס מריק שטיפה שניהם נעשים בצוינן אז כמו שהגמור תבאר קודם קודם כל צריך הגעולה במים חמים להוציא את הבלייס אחר כך מה שהתרק כותבת כאן במיוחד זה מאריקה מבפנים שטיפה ממים קרים מבפנים כמו כויס של ברוכה שטעוון הדוחם בפנים ושטיפשתיפס קו של ברוכה מבחוץ וכמו שאמרנו שמלבד הוא צריך הגול להוציא את הבלייס אז השפוד שצלו עליו בשר קודשים כל הרשת שעליה שמים את השיפודים לצלוט מגעילון בחמין הגמור המסכרס בדזור מציין ראה שהיא מקשה למה מספיק פיק הגולה לכאורה צריך ליבון כזה יבול על ידי האש הגמורה שם מבארת הגמורה מהדרבן למה סובר שכל הרגל לא צריך מריקה שטיפה אונה הגמור דומר כתוב בקורבן פסח ופניסו בבוקר והולכתו לאולכו אז רשי מסביר לא יתכן שהכוונה בבוקר בבוקר של המחרת תזבוב ניסן כי זה הרי יום טב רא מובר בשאר מקומות מוד ראש השונה שביום טב הוא לא יכול ללכת מחוץ לתחום הביתה גם צריך להראות באזור חגיגה ובכל זאת הטרק קוראת לזה פוניס בבוקר בוקר ראשון הכוסבסי לקולון כל ימי החג בויקרח אז הכל כיום אחד ודיסס מקשים קודם כל הואמת הכוונה ליום טב ומדובר באחד שעלו בתוך התחום מי שיש לו בעיה שהוא מחוץ תרומום הוא יחכה למחרת וגם אם תאמר שצריך יהיה ספוני ביום ראשון צריך להביא קורבן אבל עדיין למחותו יום ראשון שכל המועד מנין שכל השבעה ימים אומר טויספס שמשמלו כולו בווי קרחות כי כל הימים זה תשלומים של יום ראשון שחגיגש שיש לה תשלמים כל שיבו מהסיף לו רב החד בוי ברא מהם אם אתה אומר שכל החג זה כמו יום אחד לפי זה כן פיגול ברגל אם הוא שחט קורבן שצריך לאחל באותו יום הוא חשב לאכול אותו למחרת זה לא פיגול כי זה יום אחד כל החג אותו דבר ונויסו ברגל אם הוא הותיר בשר חטוס למחרת זה לא נויסו כי זה יום אחד וכי תמוכנ שכך הדין לרבי טרפן ואותברסמר ליום הרבי בטף אלו זו בלבד כל מה שהוא אמר זה רק לי מריכה וושטיפה לא לים פיגל בנויסו ואם הטעם הפסוק הזה אז למה גם לפיגל בנויסה צריך לומר שזה יום אחד אלו הטעם שרב טפ הוא טעם שונה לחלוטין כד רב נחמן אומר בברבואה דאומר רב נחמן אומר בברבואה כל יועשה גיעול לחברוי בעצם כמו שהגמור בבזור מבארת שאדם בישל בשר שלומים למשל בסיר אז אז בלוע בתוכו טעם של בשר שלומים עוברים יומיים זה נעשה נויסו וזו הסיבה שהתיר אומרת לעשות מריקוש שטיפה מלבד הגולה כמו שדיברנו לפי חכומי כמו שנראה בגמורה אז מריקו שטיפה זה כולל את הגולה אז למה יסא כשהוא מבשל למחרת עוד פעם שלומים אז זה מוציא את הבליע של אתמול ונכנסות הבלייס החלשות של היום אז הוא לא נסענו שלם אחרת אז בכל ימות השנה נכון שאפשר לעשות את זה אבל לא סומכים על זה מי אומר שבאמת יהיה כך אבל ביום יום טב מגיעים הרבה שלומים ולכן הרי זמן השלומים יומיים כמו שאמרנו כשהוא מבשל למשל יום ראשון שחולמו את שלומים אז זה בולע משלומים של היום למחרת הוא מבשל את זה שלומים שנשחטו ביום המחרת אז זה פולט מה שבלה אתמול ובולע מהשלומים של היום אז למחרת זה לא נויסור וכך כל יום ויום גם אם הוא בישל בזכטוס שלמחרת זה נויסור ההוא זעיר לבשל מיד אחריו שלומים בו ביום זה פולט את החרטוס זה בול את השלומים שלמחרת זה לא נויסו ברגל היה הרבה שלומים אז לא היה חשש שאין כן חכום הם סברו שגם ברגל החמירו אז מה הם אומרים החומים אומרים עד זמן אחילה וכולי מה יקרומה מה הכוונה זמן אחילה אומר רב נחמן אומר רבי ברבואה ממתין לו עד זמן אכילה עד סוף הזמן למשל אם בישלו בזה שלומים אז שעוברים יומיים אם בשלו חטוס שמגיע בוקר מחרת ועוד עובד לו מריקה ושטיפה מנמילה שאז הזמן לעשות זאת אומר רבי יוחנן שמה רבי יוסי בן אב כסיב ומירק ושותף וכסיב אחר כך כל זכו בקוינים יוכל אוקייצ למה היא שמיחה פסוק לומר לך ממתין לו עד זמן אחי לכל זמן שיוכל ועוד אובד לו מריק ושתיפה מה ראינו מריקה כמריקסכוס שטיפסכוס גמור מחל בקחון רבו מריק שטיפ שניהם בצד דבר רבי קח שניה משנתנו מריקה בחמין ושטיף בצנן אומרת הגמרא מדרבונן אונה הגמור מי דדה הגיעולי אויבדי כרחובים כמו שכתוב בתוירה את כל השלל שהם תפסו מחמס מדיון אז כל דבר שיבו באיש תביאו באיש וכל דברו וכולי כל דבר צריך להגעיל אותו כדי להוציא ממנו את הבלייס הגולה ליבון כל דבר לפי הדרך השימוש בו אז ממילא גם כאן צריך להוציא את הבליעות שהם נעשים נויסו לכן בהכרח שמריקה בחמי שטיפה בצוינן ורבי לו הגול לא יקם מנה ברור שצריך להגעיל כמו שכתוב פרשסמדיון גיקמינמריקושטיפה דבוסר הגולה כאן התר בא לומר שלא מספיק הגולה צריך גם מריקה ושטיפה ורבון נונים כן שהכל מדובר בצוינן ומריקה זה לא הגולה לכתוב קרו לשון שווה בשניהם אוי מירק מוירק אוי שותף שוטף אני אבין אחד היא בחוץ אחד בפנים מה יו מוירק ושוטף שמע מינו זה שתי פעולות שונות מרי כבנו שטיפצינן ורבי ינה לךם באמת מריקה כמריקסכוס שטיפה כשטיפס למה שינה הפסוק אקסיב מירק מירק אבל מנריזנמוק אויזנשית אם כתוב אותה לשון הייתי אומר פעמיים בפנים פעמיים בחוץ לקח ומוירק ושותף לא מלוך מריקמריקסוס מבפנים שטיפשטיפסכוס מבחוץ אומרת המשנה בישל בוי באותו כלי קודשים וחולין אוי קודשי קודשי וקודשים קלין ניתן דוגמה ובישל בשר חטוס ביחד עם בשר שלומים אם יש בן בנויסנתם אם בבשר קודשים יש כדי לתת טעם בחולין או בשלומין דהיינו אין שישים בחולין או בשלומין כנגד החטוס הרי הקלים נאכולים כחמורים שבהם אז החולין כמו חיים קודשים קלים צריך לאכול אותם כאילו שזה חטוס לפני מן הקלוים לא בכל ירושלים ליוים ולילו רש נוקט תלו לדוגמה יש עוד דינים רק לזיכונה ועוד ואינון תאוני מריקו שטיפה בסוף זמן אכילס חמורים דינו בסו זמן אחי לאס חטוס אלא לסו זמן אחי לעסק הקל הגמור תקשה למה הרי סיכמנו שיש בנו סנתם אז הגמור תוסיף כמילים במשנה ואינום פוסלים במגו מה הכוונה כתוב בתורה כמו שנראה בגמורה שחטוס כולה שריגה בבסורו איגדוש אם החטוס נוגעת בשר החטוס נוגע בבשר שלומים למשל ויש בליס שעברו מבשר החטוס לבשר השלומים אז קומויו היא נהית כמוה בשר השלומים נהיה כמו אחת כמו שנראה בגימורים אז קם באופן זה שהתבשלו שניהם יחד אם הקלים הם פסולים משל השלומים זה פסול ונגע בהם בשר אחר בבלמם זה לא נפסל למה לכאורה אז הרי בלוע נראה בגמורה רוקיק שנוגע ברוקיק רוקיק של מנוכס שהיה פסול הוא נגע ברקי כשר והוא בלה ממנו וחתיכה שנגע בחתיכה לא יקול לו רקים ולא יקול החתיכו אסורים אינו אסור במקום שבולה אומרת הגמרא מיקרו אמר מה כוונת המשנה המשנה הרי סותרת את עצמה המשנה מתחילה עם יש בו עם בנוסנתם זאת אומרת שהחטוס יש בנונתם בשלומים בחולין אז השלומים או החולין הם נאכלים כדין החטוס ואחר כך המשנה אומרת אינו ריקושטיפה ונו פוסלים במגו אומרת הגמורה צריך כך להוסיף במשנה אם יש בהם בנוטם אזמילא הכל נידון כמו החטוס הרי הקלחמור חמור מורים בזמן סיום אכילס חטוס ופסולים במגון אם החטוס למשל הייתה פסולה והקלים השלומים היו כשרים נעשו הקלים כמה חמורים לפסול את הנוגים בהם כמו שכתוב כל השריגה בפסורגדושמושים פסולפוסל אין בנונתם יש בחולין או בשלומים שישים כנגד החטוס אין הקלין חולים כחמורים כמ שזה בטל ממילא אז החולין חלים כחולין השלומים כשלומים ואין טורני מריקושטיפה הגמרא תקש עוד מעט למה בסוף זמן אחיל השלומי כשכן יהיה טעון והם פסולים במאגה אם החמור שיתבשל עם הקל עם פסול כיוון שהוא מועט אין בנושנתם בקלים אז הקלים לא נהים כמוהו לפסול את הנוגים בהם כי גם הם עצמם לא נפסלו אז בעצם אפשר גם לדבר עלהם עצמם שהם לא נפסלו רק שנטו גם בסיפה יש שם לא פוסלים אחרים אומרת הגמורה מה אמרנו אין במנוסנתם אז לא צריך מריקו שטיפה אז בשלמה אם בשל המשלח חטוס עם חולין אז כיוון שהחטוס בטלה בחולים לא צריך בכלל מריקוש טיפה אבל אם בשל בשר חטוס יחד עם בשר השלומים אתה אומר שבשר החטוס בטל בבשר השלומים אבל לפחות מריקו שטיפה אחרי יומיים נידקוד שקודשים לא יבאו קודשים קלניב בסו זמן אחי לשלומים שיצטרכו מריקו שטיפה מביא הגמור שתי דרכים אומר מי אין טו דקה אין אין טו בזמן שקודש קודשים שיבור זמן אחי חטס לא צוכה אבל קודשים קלט אחרי יומיים כנס לחומרי קושטפ אומר רומני משנתנו שנויה כדס רבי שמאמר לי למדו בבשנה קודשים קלים אין תונים ריקושטיפה ממילא אז כאן חטוס אין כאן כי זה בטל במיעותו ושלומים לא צריך מריקוש טיפה שואלת הגמור רבי שלמלרובה אדקותו יש שתי דוגמאות במשנה חולי שתבשלו עם קודשים אוי קודשי קודשים וקודשים קלים להשמיע לנו שגם באופן זה אין תו מריקוש טיפה לסתום לנו קרמשים אלא ביה שאומר שבאמת צריך מריקוש טיפה בזמן סוף זמן חילס קוצים קלים טרת לא מולי למה צריך לשנות את שתי הדוגמאות שיהיה כתוב רק קודשים וחולין שמיע לנו התנ שאמם בנושנתם הקודשים בטלים בחולין או הדין שקוד שקודשים בטלים קודשים קלים אונה הגמור צריך שתי הדוגמאות דונרק תערובת של קוצים חולמינה חולין דמבת לקוצים דלו מניו זה מין שונה זה הלכון ששניהם בשר אבל זה חולין זה קוצ'ים א זה מתגבר אם אין בנוסנתם לקודשים בחולין אז החולין מתגבר על הקודשים ומבטל אותו אבל קודש קודשים וקודשים קלים שזה מים במינוי שניהם קודשים אם אלוהי זה לא מתבטל והכל יהיה נידון כחטוס לכן צריך להיות כתוב לא גם זה בטל ויתונר קודשי קודשים וקודשים קלם מינה קודשים מוים לבטול לקודשים קודשים קלים שהם קודשים יש בהם כוח לבטל את קודשי קודשים אבל חולין הם אלוהים אולי חולין אין בהם כוח לבטל קודשים צריך שגם להם יש כוח מה למדנו רוק רוק שהגיע ורוקק בחולטון רבוננו כתוב בבשר חטוס כל אשר איגע יפסור יקדוש כל אשר יגע יאכל אפילו שלא יבולה בעצם הנגיעה תמוד לאמ בבסורו עד שיבולה בבסורו אומר רש"י כגום מי שמתיך שומן של חטוס וסך ממנו צלי שלמים ונבלא בו ורשי מוסיף ומכאן אנו למיד מסכס פסוכים התר מצטרף לייסור בקודשים ואין לילד מכאן טעם כיקר שאין זה טעם אלו ממיש אז פשטסה שלשיטות סווי שהוא כותב בכמה מקומות בש"ס שהיסוד של טעם כעיקר זה רק מדרבונון דהיינו. למשל כאן יש כאן בשר שלומים שקיבל טעם של חטוס אז השלומים נהפכים לחטוס כיוון שהטעם כעיקר זה רק חומד הרבונון וזה אי אפשר ללמוד מכאן כי כאן מדובר שממש נכנס השומן נבלא בתוך הצלי של השלומים אז יש כאן לא רק טעם אלא ממשות אז מה כן למדים מכאן מה החידוש ברור אם יש כאן שומן של חטוס יש לזה את הדין ששומן שלחטוס אלא החידוש הוא בקוד שם יש יסוד שהטר מצטרף איסור למשל אם מדובר בחטוס פסולה שיש לו על הכילוסו אבל אין כאן כזיס מהשומן של החטוס ההיתר בשר הצלי של השלום מצטרף להשלים כזיס כדי להלקותו אומרת במקצת לכל החתיכה תמגוס לחלק שנגע אוקייצך שבולה בבסור דורש הבריסה ולא בגידין ולא בעצמוס ולא בקרניים ולא בתלפיים כי כל אלו אין להם קדוש חטוס אז ודאי שאם נוגע בהם והם מבליעים באחרים אז זה לא עוסר יקדוש ליוסקו אוקייצד אם צולחטוס תיפוסל אז השלומים שנבלא בזה שר הטעם של החטוס העיקר של החטוס גם זה פסול ואם כשאירועי תאכל כחומ שבו אז רש"י אומר למשל בדוגמה שנתנו יש עכשיו שני מינים בשר שלומים שבעלה מחטוס יש כאן שלומים יש כאן חטוס אז ככל שבשני אוכל אז החומר של חרטוס ברור רק לזיכרקונה רק בתוך הקלויים וכמובן כל הדינים של קודשי קודושים מה יכול להיות חומרי של שלומים אז למשל אם מדובר ביום השני של השלומים אז אחת שחטו היום אפשר לאכול גם בלילה של אחריו מה שאם כן יש זה גם את החומר של השלומים שצריך לאכול עד השקיה אמרנו שאם אחת פסולה אז למשל הבשר שלומים שבלחת טוס גם היא פסולה המי למה לא נאכל זאת וניסה עס שיבוא העס של ואוכלו אויסום של הקשרה של החתיכה כשרה של השלומים וליתחס לאיססה אפילו שיש לאיססה על אכילת פסולים כמו שדרשו מסכס פסוכים כל שבקדש פוסל בוסית לאסלחילוס הרי הכלל הוא שס דסה אז שכן יאכל את בשר השלומים שבולה מטוס פסולה אומר רוב יסוד אין דב מקדוש אפילו שיש יסוד שסדך לא צה זה לא אמור במקדוש מנין שנאמר ועצם לאסברוב ככתוב בקורב פסח רב שנסיומר איך עוד עצם שיש בו עם מויח בפנים שזה כמו בשר שיש מצווה לאכול אותו ואיך עוד עצם שאין במוח שניהם אסור לשבור לכאורה המאי למה עצם שיש במיח לא נשבור ניסה עשה של אכילת המוח יש עשו כלוס הבוס בלילה הזה וליתחס לוסס של שיר הסצם אלו אינ סדכל שמים מקדוש אז קר גם בעניינינו דרך אחרת רבא שאומר יקדוש אסור מה שכתוב כולם נגיע בו יקדוש זה מצוו עשי שלא לאכול את מה שבלה מאחת הספסולה ממילא שאני בא לאכול חתיכה זו יש לי כאן גם אס של דקדוש וגם לאסס לא לאכול את אחת הספסולה ואין עשה דויכה העסה שלאכול את השלומים זה לא דוכס לאיססה ועשה עד כאן דף צז
לצפיה בתכנים נוספים: