הדף היומי מסכת זבחים דף פא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף פא

זבורכים דף פא מתחילים בסיעתא דשמיא סוף שורה חמישית מלמעלה ובבול בשור הקדם הבאנו את דברי רבי אליעזר מה קורה צלו חיישמי חטוס שנפל אליהם כלשהו מים רגילים לפי חומים ישפך לפי רב לזר מהתה והילך וכל הזוהס שמזים על תום ממס יזו שתי הזו וראינו שלוש דרכים בדעתו שרבי אליזון ודרכו של רבשי הייתה שאין בילה הוא סובר שאי אפשר לסמוך בלך בלך שנבללו יחד שהם באמת ממש בלולים ובכל הזוה יש גם ימי חטוס ולכן צריך לעשות פעמיים רי כתוב שנפלו רמים כלשהו אז בשתי הזוז ודאי שיהיה כאן גם ממחטוס והזוין צריכו שיעור והקשנו על רבש שרואים בברייסס במשנה שרב לזר סובר יש בילה אז רוב תירץ בסוף השיעור הקד למדנו שבכל האופנים שרב לזר חולק עם חכומים מדובר בתערובת כוסות ולא בתרובד של דם בדם מקשה הגמורה ובבול דם שנבל בדם אחר לא יפליגה תעני בברייסה אומר רבי רבי יהודה בא לחלוק על התענה של משנתנו שהוא פירא שחכומים חולקים על רב לזר והם חולקים על הסברה של רוין לא אומר רבי יהודה לא נחלקו רב לזר וחומים על דם חטוס שניסה ר בדם אוילו שיקרב כי כולם סורים את הסברה של רואים כאילו יומיים ולכן אפשר להקריב זאת דהיינו שמזים למעלה אחר כך למטה ואפילו שהוא יזה למעלה גם מהדם של הועילו אין בעיה כינוסי כאילו ימים כמו כן ברובביה ונירבה אם תערב דם כשר להזוה בדם שרוביה ונירבה שפסו להזוה כולם מודעים שלא יקרב כמו שראינו לאיל על מה נחלקו על דם תמים אמו שנשערב בדם בעל הסמום אז שוב רבי יהודה חולק על תענש משנתינו במשנתנו ראינו שרבי אליעזר אומר לכתחילה לא זורקים את הדם רק אם קרב אחד מהכוסות שהכוס א שיש כאן כמה כוסות שהתערבו וכוס אחת שייכת בלסמום שמה כוסות לתמימויס ברגע שקרב אחד אני אומר שזה שהבעל אמו והשער יקרבו רבי יהודה אומר לא לכתחילה גם שרב לזור אומר יקר רב בין בבול בין בכוסס בין אם תערב באותו דם תמימו ודם בלסמום שראינו במשנה התנשמשת סובר שלכולל משופך לעמו לא לפי רב לזר אפשר לזרוק זאת כמו כן יש כאן כמה כוסות אחת הכוסות שייכת לבלסמום אפשר לזרוק את כל הכוסות למה אומר רשי כמו שראינו לאיל רב לזר דורש כתוב מום בום לא ירוצו לכם בום בא לומר לי דווקא כשהוא נמצא בפני עצמו אבל דם בלסמון בתערוב של דם כשרים אפשר לעזור זאת וירוצו וכחו מרים לא יקרב כי הם לא דורשים כך אז בין בבול בין בקויסויס הכל ישפך לעמו כך אמר רבי יהודה מדברי רבי יהודה נשמע גם לפי חכומים שמשנתנו שחולקים על רבי יהודה והם מעמידים את מחלוקס רב לזר וחכומים באופן שיתערב דם חטוסים דם אוילו האם אומרים רועין או לא אומרים רועים שגם את זה נעמיד בין בבול בין בקויסס כמו שרבי יהודה אמר ומה ראינו במשנה שלפי רב לזר התחתונימולי ובואילופכור וגם מכשיר כמו שראינו כל הקושיות שקשנו ליל זאת אומרת שהוא סובר יש בילה ולא כמו שרוב רצה לברר שכל המחלוקה זה רק בתערו של כוסות עונה הגמורה לא רבי יהודה עלי בדרב ליזר רבי יהודה שהוא מפרש שרב לזר הוא מדבר בתר אויבס של דם תמימו עם דם בלסמום מסנב בין בבול בין בקויס הוא באמת אומר שרב לזר דיבר בין בבול ובין בקויס אבל ורבונון דהיינו התנשנתנו כמו כן התנ של אמרייס שבנו הם סוברים בכוסס פליגה רבזר וחכומים ולא באופן שנבלא על אדם כאזו את רבי לזר סובר שאין בילה ממילא אפשר לומר כמו שרב אשי אמר שלפי רב ליזר אין בילהם ומה שרבי יהודה אומר שרב לזרח הם חולקים בדם תמימו שיתערב בדם בלסמום או הם חולקים בין בבול ובין בקויסס זה לא סותר את זה שרב לזו אם בילה אלו מי מדובר באופן שיש כאן רוב מדם כושר כמו שאמרנו בדף הקודם כ נאמר כאן מדובר שיש כאן בכוס 60% מדם תמימו ו-40% מדם בלסמום והוא זרק 50% אז ודאי שנזרק כאן מהדם תמימו ולכן רב אליעזר מכשיר אפילו אם נאמר שאין בילה לפי התנועים האחרים שחוקים על רבי יהודה התנ משנתנו התנא של הבריסס שלפי שיטתם הבליזר ורחים חולקים באופן שיתערב כאן שתי סוגי קורבנות אם אומרים רואים או לא הם באמת לפי שיטתם כל העניין מדובר בתורי ושל קויסויס לא בתרוב ושל בול כי באופן של בול אז זה רק באופנים שדיברנו בשיעור הקודם ואז זה לא יתים כמו שקשן רבש רש"י באמת מדבר מדובר רק בתור בשקוס כמו שפירש רובה ואין קושיה על רבשי אומרת כעת הגמורה אומר הבעיה לא ישונו כל המחיקס בין חכומים לרב לזר לפי שיטת משנתנו ודם חטוס ודם אוילו שהתערבו שלפי רב ליזר אפשר לשפור גם למעלה וגם למטה לזרוק וילו שיהיה למעלה כאילו מים ולפי חכוים הכל ישופך למו כל המחלוקה סירה רק לו תחילס חטוס ואוילו התערב דם של חרטוס ודם של אוילו לפני שהתחילו לזרוק מהדם אז לפי חומים אי אפשר לתת למעלה כי הרי יש כאן תערובת של דם אוילו ודעם אוילו לא שייך למעלה אסור לשנות מקום אוילו כדי להשאיר את החטוס אבל סוף חטוס ואוילו הוא נתן ארבע מטונו על ארבע קרונוסחוס יש כאן בכוס את שיורה החטוס מה צריך לעשות איתם לשפוך אותם על היסוד זה תערב בדם של אוילו שעדיין לא הזו את הדם דברי הקויל מוקים אוילו מוקים שיריים הוא יזרוק את הדם למטה מחוט הסיקרו על קיר המזבח התחתון וזה המקום שצריך לתת אתחילסמת נוילו וזה גם מתאים לשיריים של החטוס למה השיריים של החטוס צריך לשפוך על היסוד אפשר גם לזרוק זאת על קיר המזבח התחתון וזה שוט ליסוד אז אין כאן שום שינוי מקום אז דיבר הכו כך יעשו כך אמר רבי אומר לרב יוסף לא אוכי אומר רב יהודה שיריים צריכי ניצטע בו צריך לשפור זאת על גבי יסוד ממש שעשוי כמו הצטבע כמו מדף ולא לזרוק זאת על הקיר הזקוף כמו שזה צריך לזרוק מאוילו ואז זה נשפח מעילה וליסוד ממילא גם אם התערב כאן סוף חטוס ותחיל הסווי לו אז לפי חכומים אישופך למו כר השיריים של החטוס שייכים ליסוד האוילו שייך לקיר של המזבח ואי אפשר לשנות ולכן יש הופך לעמו רש"י מציין שבדף הקודם לכאורה ראינו בריסה מפורשת לו כך אלו ואילו מועידים שבאופן שנוס למלימלך אז ירזבית למטו הגמרא תקשו עוד מעט וכן אומר רב שימן השית מקומס מתקן רשלוקיש לא ישונו אלא תחיל חטזו אבל סוף חטב שרבו דבר שר כמו שהבי אמר אומר רבי חבי תמר בלוזו כמו שרב יהודה אמר עדיין מחלוקס כי סוף חרט התחיל הסווי לו זה לא באותו מקום זה על ההצטבה של היסוד וזה על קיר המזבח ולפי רב לזר שאומרים רואין אפשר לעשות זאת אפשר לשפוך קודם על הקיר ואנחנו אומרים רויין דם השיריים של החטוס כילי מים ואחר כך לשפוך על היסוד לפי חומים היא שופך לעמו מוסיף ורבונ בר יהודה על אלו שאמרו שזה לא באותו מקום ואת השירים צריך לשפור דווקא על היסוד למדנו בבריסה כך כתוב בפחו קודש הם משמע הם באווייתן יהו מה זה בא לומר שאם נשאר רב דם של פחו בדם קודשים אחרים יקרבו דם הפכור לא איבד את שמו כידשם אפשר לזרוק ולצאת ידי חובת הפכור וידי חובת שר הקודשים לפי חכומים החולקים על רבי ליזר אומר רש"י צריך לומר שמדובר שלא יתערב בחטוס כי אם זה התערב בחטוס אי אפשר אפשר לזרוק למעלה ואחר כך למטה אלא מדובר שתערב בכל שאר הקורבונות שמקומם למטה אז לכאורה טוען רב יודמליו סוף אוילוכו מדובר גם באופן שזרקו כבר מדם באוילו עכשיו צריך לשפוך את השיריים ליסוד וכאם צריך לשפוך זאת באותו יסוד כמו ששופחים שיריים שחטוס כמו שלמדנו בדף נה זה יתערב בדם של פחו שעדיין לא זרקו מדמו ומה כתוב שלכתחילה מה עושים אפשר לזרוק זאת על קיר המזבח ואתה מקיים גם את זריקתי דם הבכור וגם את שיחת שיריים אוילו ושמע מינו מוקמילו מוקים שיריים זה אותו מקום אומרת הגמרא לוי מדובר על שתערב תחילה סוילובכו ששניהם מקום אחד להם על קיר המזבח התחתון וכיוון שלפי חכום יש בילה אפשר לזרוק ושניהם כשרים שואלת הגמור אם כך ומה היא קומשמנו מה הפסוק בא להשמיע לנו כמע ששני אדמים משייכים לאותו מקום דאין אוילי מבטלים זה דהינו שאפילו שיש כאן הרבה דם וקצת דם פחור לא אומרים שאדם הפכור בטל ברוב זה יש לי מקור אחר הי מי ולא כך מדם הפור מדמהסיר נפקה כמו שהגמור בן נוכס מסבירה שכתוב אחרי שמזים מדם הפר ומדם הסועיר בקודש הקודושים ולפני הפרויכס ביום הכיפורים אחר כך ולא כך מדם הפור מדם הסוער שניהם ירדיו דהיינו שמערבים את שני הדמים ומזים על קרנו מזבח הפנימי והדבר ידוע שדם הפר פר מרובה מדם הסויר ובכל זאת אומרים שזה דם הפר וזה דם הסויר מכאן לעוילין כל אלה שעולים על המזבח שהם מבטלים זה אונה גמורתנו איקדנף כלכה ונף כלכה יש למדים זאת קמד מהפר יש למדים זאת מה שכתוב בפכור כידשם הגמות לעלות במים נחלקו למה הוא לומד זאת מכבוא לומד זאת מכו מוסברו הוא מקשה קושיה אחרת על אלו שסוברים שמוקוים העשיריים ומקו כמזריקה של החלק התחתון זה לא באותו מקום למדנו לגבי אוילו כתוב בפסוק והקריבו בני יערין אתסדום וזורקו הדום מה תמוד לא ימר דום דום שניהם מיותרים כי ברור שמדובר לגבי אדם אפשר לכתוב ויקריבו בני יהרון וזורקו ונלך כאן עם גרסת רש"י כמו שמופיע כאן בצל בשביל מקובצ גם מנין התו ניסרב דם אוילו בדם אוילו דם אוילו בדם תמורו אדם לקח באמסחולין ואמר זו תמורה זו התמורה של האוילו תהיה החולין אז שניהם קרבים אז תערב הדם שזה והדם שזה דם אוי לא יתרה בדם חולין מנין שיקרבו שזורקים את הדם תעמוד לא ימר דם דם למעשה דורשים רק מאחד מהם והדום משמע בכל מקום שהוא שמו עליו והוא לא בטל ממשיכה ברסיוכולין לי אלו אלו יקרבו הכתו אני מרבה שאף אם נשער וכךם יקרבו שכן כן תערובת זו גם תערב בחיים דהיינו בהמה עם בהמה זה גם מקרב דהיינו אוילו שהתערבה באוילו אחרס בתמורס אוילו אז למדנו לאיל במשנה קודשים מקודשים מין במינוי זה יקרב לשי מי שהוא וזה יקר לשם מישהו כמו כן מי מתר בחולין תמימים אז למדנו לילין אמוכרונצורךמין ודשוב אויל בהילו מין במינוי ושניהם קרבים אז לכן גם תערב אדם אפשר להקריב מנין אפילו ניסרב באושם דם אוילו שיתרב בדם אושם שיקרב ואפילו שזה לא מינו ואם זה קרה מחיים שאוילו ואושם התערבו אז לא קרבים כמו שלמדנו לאיל מנו מנוירו עד שיסתבו וימוכו וכולי אומרת ואני אז שניסר באושום מאותו פסוק לא צריך עוד פסוק לכך למה שאלו ואלו קודשי קדושים אז נכון שאם ישר ומחיים לא קרב כי שם יש את הכונה אחרת של ראיה אבל כאן שאדם מתערב אז ברור שזה לא בטל ומזים את שניהם מנין אפילו נסער בתוידו שלומים שזה קודש קודשים וזה קודשים קלים אומר אובני שנסר בתוידו בשלומים שאלו ואלו מתן ד שניהם זה ארבע מתונס שני מתונש אין ארבע מניין אפילו נסרד מילו שיתרה בפכויר ובמייסר בפסח ששלושתם זה רק מתן איכוד מני שיקרב לכן צריך פעמיים אתמוד לומר דום דום עכשיו כך מיליו שתערב סוף אוילו לשיריים ובחור ואפשר את שניהם לעשות איכן על קיר המזבח התחתון ושמ מינו מוקמוקם שיריים גמורל מדובר תחילס אוילו ובכור שני מקום אחד להם וכיוון שלפי חכום יש בילה אז זורקים זאת על קר המזבח התחתון ושניהם כשרים ומהיקומה שמלון של את הגמורה ברור מה הפסוק בא לומר לנו הרי שניהם באותו מקום דין אוילי מבט זה זה שאפילו שאחד מהם יותר מרובה מחברו זה לא בטל א ולא כחפר מדמס נפקה גמורנו איקדנקורכדנקורכה אז למעשה אין קושיה עלמרים שאומרים שצריך לשפוך את השירם על היסוד עצמו אבל דרך אגב מברר את הגמורה למדנו שיש כאן שלוש שיטות מה המקור לכך שאין אוילי מבט למזזה אומרת הגמורה והן את הנוה שנחלקו בזה אז זה אני מבין כפר לאפ שני התנוים אחרים שהבאנו כאן אין לקס מחסים רבי יוסיו מה הכוונת התור לא כחם פרדם מסויר אז זה שפירש בן אוכס שמערבים אז הוא למד מכך שאין במתם זה אבל שני התמים אחרים הם סוברים כדעסמנדאומר שלא מערבים ולא כך מדם הפער או מדם מסור הכוונה מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו אז ממילא אין מקור מכאן שאינו לי מבטל למ זה זה אכן הם צריכים את המקורות האחרים כמו כן שני התנועים התנה של מנוכס והתנה של קוידשם מדום דום שבאוילו לא יוליף כי דום דום לא ימשפהו זה לא ייתור לשיטתם אלו מקוידש הם שכתוב בתכו מיתלפה שני התנאים האחרים אונה הגמור כוסבר כוידשם לא בא לדרוש באבוני אפילו שתערבו זה אני יודע מקורות אחרים של מבטם זה אז בא לומר הם קרבים הבכורות עצמם קרבים ואין תמורוסם קרבו אם אדם אמר עלים הסכולים הרי זו תמורס הפכור אז נעשה תמורס פחור אבל היא לא קרבה כמו האוילו אלא תיר עד שתסתאב וכשהיא תהיה בעל הסמום ישחטו אותה ויאכלו את פשרה ואידו חתנ שלמד כידשיים ללמד שהיא מתערב דם מפחו אז אינולים מבט עם זה הוא אומר לזה יש מקור אחר נפק ממש להשם הוא הרומיותה הוא קורב ואין תמורוסקריבו כך שעכשיו חוזרים למחלוקס האמוקים שיריים ומוקמו לא שווה תושמה אמריסה שהזכרנו ליל לגבי מה שראינו שרב לזרחים נחלקו במשנה ליטוני למעלו שניסוב בניטוני למטו האם אפשר לזרוק למעלה ורואי נסדה מעלמתו כאילו מים אז אומרת הבריסה נוסן למעלה ולא נמלך הוא לא בא לשאול אלא הוא נתן ד מתונס על ד קורניס אלו ואילו מודים גם חכוים מודים שירזר ויתן למטו אלו ואילו או לילוי מה אליו מדובר כמו שהדברנו בשיעור הקודם דיערוב חטוס ואילו כמו שהבנו עד כעת דם חטוס עם דם אוילו אז לפי חומים לכתחיל אומרים לו תשפור זאת לאמו כי אי אפשר לזרוק למעלה כתשך למעלה גם דם אוילוש לא שייך למעלה הקיבקים דיוב למעלה הוא כבר ממילה הוא לא שאל אותנו הוא זרק למעלה אז מה יש לי כאן בכוס אבל הוא שיריים יש לי כאן שיריים של חטוס ואוילו שניהם שייכים לאותו מקום קותו אילו ואילו מוידים שיר זבית למטו ושמנו מוקם אוילוקים שיריים כי זה אותו מקום אז אפשר לזרוק על חצי המזבח התחתון יש כאן גם האוילות היא תהיה במקומה וגם השיריים של החטוס הם הם א גם במקומם כי בסוף זה מגיע אל היסוד שלמטה שמע מינוש זה אותו מקום לא צריך לשפוך דווקא על היסוד הלצטבע זו הקושיה אומר אומרת הגמורה כי עוסר רבי יצחק ביוסף אמר כשרב יצחק ביוסף הגיע לארץ ישראל אז אמר כך אמר במרו ואמרו בארץ ישראל אורכסינן לא כמו שהבנו עד כעת שניתוני למעלו שנשר ונתוני למטו הכוונה דם חטוס ודם אוילו לא מדובר כגון דיערב חטוס חיצונו בשיריים סתם שיריים זה שיריים של חטוס הפנימיס דהיינו כך הביאו למשל פר למדו של ציבור שזורקים את הדם בפנים פני כנגד הפרויכס, המזבח הפנימי ואחר כך השיריים צריך לשפוך אותם על היסוד של המזבח החיצון. השיריים האלו התערבו בדם של חטוס רגילה. אז זה ניטוני למלו, החטוס החיצונה הרגילה וניטוני למטו בשיריים של חטוס הפנימי ששייכים למטה ביסוד. לכן אם הוא בא לשאול מה לעשות לפי חומים אישה הופך לעמו. כאסור כעת לזרוק למעלה כדי להכשיר את החטוס החיצונה כרי יש כאן תערובת מהעשיריים של החטוס הפנימית אסור לחזור ולתת בקרונס של קומוי אבל לא הנמלך הוא לא שאל אותנו הוא כן זרק למעלה אז מה יש לנו כאן בכוס יש כאן תערובת של שיריים של החיצוינו כי הוא כבר זרק למעלה יש בילה ויש כאן שיריים של הפנימיס שניהם שייכים ליסוד אז רש"י מציין שלמדנו ליל כמה שיטות ולפי שיטה אחת אז זה לא באותו יסוד זה ביסוד מרובי זה ביסוד רומי אבל התען הזה סובר או כמו רבי שמואל ששניהם שייכים ליסוד מרובי או כמו רב שימן ששניהם שייכים לא סוד דרומי ולכן לכולל יתן למט דהינו על היסוד ממש של היצתבו לא על הקיר התחתון אז אין קושיה על מן דאומר וצריך לשפור דווקא ליסוד אומר להבא לרבי יצחק בר יוסף אם כבר מדובר בשיריים אז למה אתה צריך לומר שתערב שיריים של חטס פנימיס באחד חטס חיצונו שזה לא לכולעלמש זה אותו יסוד ונמה כגון דערה בשיריים דהיינו היה כאן דם של חטוס חיצונה והיה כאן שיריים של חטוס חיצונה שכבר זרקנו דונס על ארבע קרונוז ויש כאן את השיריים שניהם התרבו אז לכתחילה לפי חום אם יש הופך למות כי אי אפשר כעת לתת למעלה כי יש כאן שיריים שלא ישכים למעלה אבל אם לא נמנח והוא כבר נתן למעלה אז כעת מה יש כאן שיריים שלך תזו שיריים שלך תזו שניהם שכחים לו אותו יסוד אז ירזו למטו ביסוד עונה הגמורת דילמוקומשמלון הוא רצה להשמיע לנו חידוש הוא נקה דווקא בשיריים של פנימיס אפילו למדומה שראינו לאיל שיש מנדומה שיריים מעקבים בחצס הפנימיס גם שפיכת השיריים מעכבת את הכפורם חוסר מעקמין אפילו שלא כל השיריים הוא שפך כמו קם בנידונינו כ שחלק מהשיריים הרי הוא נתן למעלה דל מתונס אז חלק מהשיריים כבר נשפחו הוא לא במקומם בכל זאת אם נשאר קצת מהשיריים הוא שופך את השער ליסוד והוא כפר גם למדומר ששירים מעכבים את הכפורים אומר לרובתספו לרבינה מה בכלל הקושיה מהבריסה שרביץ יוסף היה צריך לתרץ הורקים נאי ברוינים וכויב למעלו שיעור תחתוני ואויד אפשר באמת לומר שמדובר בתרו של חטוס עם אוילו כמו הפשטס כמו שהבנו עד כעת אבל כמו שהסברנו בשיעור הקודם מדובר שהתערב כאן 60% חטוס, 40% אוילו ואז אם הוא בא להמלך לשאול מה לומר לפי חכו אומרים לו אישופך הכל העמו אבל הוא לא נמלך והוא נתן למעלה 50% יש כאן את כל 40% של אוילו מקסימום ועוד 10% של חטוס ממילא וכעת מה הוא צריך לעשות הוא צריך לשפוך את השיריים של החטוס אז באמת את האוילו הוא לא מתקשרת באופן זה כי ייתכן שכל 40% של אוילו כבר נזרק למעלה רק הוא שופר זאת ליסוד והוא יוצא דחויבס חטוס בין למעלה בין השיריים אבל האויל באמת לא כשרה אז היה צריך לדחוק שמדובר בחטוס שתבע בשיריים שחטוס פנימיס אומר לי לו רבינה הנמלמנדומרו מקור בילה מסכונ בקוסספליגה מה שדחקנו לאיל זה הכל לפי אבא מינה שרב לזר וחכומים חולקים בבול בדם שנבל בדם אחר ויקשנו לפי רב אש שרבש אמר שרב לזר סובר עם בילה אז קשנו מכל הבריסס האלו מהמשנה ולכן אמרנו שמדובר שיש כאן 60% מהחטוס כמו שתירצנו אבל לפי המזכונה אמר רוב ובסוף השיעור הקודם למדנו שחזרנו בנו ואמרנו שכל המחלוקת ברב לזר וחומים לבתרוסק רב לזר אומר שמשני הכוסות תיתן גם למעלה וגם למטה ושניהם כשרים ממילא מה ששנינו שאם הוא לא נמלח לפי חכוים הכל יש הופך לעם או שני הכוסות הוא לא נמלך הוא נתן משתי הכוסות למעלה אז זה אומרת הברייסה שיחזור ויתן משניהם למטה ואלו ואילו עולו ולפי זה ודאי שמדובר מה הכוונה שהוא יתן למטה על קיר המזבח ואז אז ממו נפשך הוא יצא אחד מהכוסות זה שרה המשךטוס השנייה זו לו ושניהם שייכים לאותו מקום אז לכן הקשנו לפי המנדומר ששיריים זה דווקא ליסוד על קיר מזבח לכן הוא צריך רבי יצ ב יוסף לפרש על פי המערוב מה שפרשו בארץ ישראל שאין הכוונה ש התערב כאן דם חטוס עם דם אוילו אלא תרוה של חטוס עם שורה פנימיס אחרי שהוא נתן למעלה יש כאן שיריים ושיריים ויתן למטה אתה על הצטר של היסוד היינו אתה היה כאן אחד עם השיריים של הפנימיס וכוס אחת של חרטוס אז אומר רב ליזר תיתן משניהם למעלה ואחר כך את השיריים למטה לפי חכום לכתחילה הכל אישה הופך לעמו הבדיבדו כבר נתן למעלה משני הכוסות השני הכוסות כעת זה שיריים שזה שיריים שזה שניהם באותו יסוד אז הוא נותן למטה לצטבה של היסוד עד כאן דף פא
לצפיה בתכנים נוספים: