הדף היומי מסכת זבחים דף נח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף נח

[מוזיקה] זבוכים דף נח מתחילים בסיעתא דשמיא פרק שישי בפרק הקודם למדנו שקודשי קודושים נשחטים בצפון הזורה כעת מביאה משנה מחלוקסטנוים מה הדין אם הוא שחט את הקודשים מעל המזבח עלה על המזבח בראש המזבח ושם הוא שחט את קודשי קדושים קודשי קודושים ששוחטו בראש המזבח רבי יוסמר לא משנה יחן במזבח כאילו נשחטו בצופון והם כשרים רבי יס רבי יהודה מחצי המזבח ולדורים כדורים מחצי המזבח ולצופן כצופון חצי מהמזבח הצפוני שם ונחשב כצופון חצי מזבח דרומי נחשב כדורים אם הוא ישחוט שם הקודשים יהיו פסולים כבר נראה את העמי התנועים אבל קודם כל מביאה הגימורה היכן עמד המזבח אז במיסה יש בזה שלוש שיטות האם המזבח עמד לגמרי בדרום זורה או לגמרי בצפון זורה או חציו בצפון חציו בדרום כת מביא הגמורה אומרסמר רבי יוחנון הוא קיבל זאת מרבס בקבולה כמו שהגמור תבר עוד מעט אומר אויו רבי יוסי כולי מזביר בצוף כהן ולפי זה לכאורה למה רבי יוסי אומר שאם שחט בראש המזבח כאילו נשחטו בצופון למה כאילו זה באמת נשחט בצופן ומה כאילו מה עודמה בעינין על ירך ולקה כתוב ושוחטוסי על ירך המזבח ירך משמע בצד המזבח ולא על המזבח כומש מלון שגם מהמזבח עצמו בכלל וזה כשרו אומר לרב זיר לרב עשה רב זיראה לא הבין כמו שאמרנו מיד שרבי יוחנון קיבל זאת מרב ויסוב אלא הוא הבין שהוא למד זאת מדברי משנתינו כך הבין רב זיראה שכיוון שמשנתינו אומר רבי יוסי שהכן ששוחטים על המזבח זה כשר זאת אומרת שכל המזבח רמד בצופן אם כך בוא נעשה חשבון לגבי המנדומר השני במשנה אומר לרב זיר לרב אסי למטו רבי יסבי יהודה שהוא אומר בחצי הזה כשר בחצול אונמ נאמר שלשיטתו המזבח באמצע חצי בצופ וחצי בדורים וכתחנמ והוא היה תודה דאמרסתה בעצמך רבסי אמרת משמי דרבי יחנון אפילו שרבי יסביד מכשיר מי ששחט בחצי הצפוני של המזבח קודש קודשים אבל מועיד רבי יס רבי יהודה שימשוך חתוון את הקודש קודשים כנגדון כנגד אותו מקום בקרקע או מתנראה מה הכוונה פסולו למה כי בעצם גם החצי הצפוני של המזבח עמד בדורם ולכן רק על המזבח עצמו כשר כמו שכבר נראה למה אבל על הקרקע במקום הזה זה פסול אז זאת אומרת שזה לא קשור אז גם רבי יויסי שאומר שהכן ששוחטים זה כשרו מי אומר שזה קשור למיקום המזבח אומר לי אמר לו רבע סי אוכומר רבי יחונון כמו שאמרנו רבי יחונון לא לומד את הדברים משנתינו כי משנתינו אי אפשר לדעת זאת אלא יש לו כבול מרבסוב שרבי יויסי סבר שכל המזבח בצופון ובמשנה המחלואיקס בן התנועים לא קשורה לגבי המחלואיקס אחד נבד המזבח אלא נחלקו בפסוק שניהם מקורך דורשו כתוב לגבי המזבח החיצון וזובחתולוב אתס אויליסכו קודש קדושים ושלומך קודשים קנים רבי יוסי סובר מהיסכו שלומךו כוונת הפסוק לומר כולוילו וכולו לשלומים כל המזמח כולו ראוי לשחיט הסוילו כי יש עליו קדוש סוף מגזר הקוסוב וכולו ראוי לשלומים השלומים גם כשרים בצופון ולכאורה אם רבי יוסי סובר שכל המזבח בצופון למה הוא צריך פסוק אומר שהתמקובצת כמו שאמרנו לאיל כי כתוב הפסוק על ירך מי אומר שעל המזבח עצמו גם אפשר לשח לכן צריך את הפסוק רבי עשא בודה סובר לא כתוב אוילוסך ושלמך הכוונה חצי הצפוני יקשר גם לאוילו וחצי הדרומי רק לשלומים וכדומה סל כדאי תוחקולילו כאשר כמו שרבי יס אומר אז למה הפסוק צריך לפרט אויליוסך ושלומךו שכתוב רק אויליוסכו ואני אומר אשתול לאילו כושר שאלו צעיר דווקא בצפון כולו לשלומי מבוה אלא בהכרח שהפסוק מפרט לו אליוסך ושלומך הוא בא לומר לי חצי כשר גם לא חצי רק לשלומים וידוך מה יענה על ככה ביוסי יצטריך כן צרך הפסוק להזכיר גם את השלומים אם היה כתוב רק אוילוס קדוחמינה אוילו הוא דדוחיק למוקן המקום שאפשר לשחוט את האוילו זה מקום מצומצם רק בצופים ולפעמים יש הרבה אוילוס וצר להם המקום לכן הפסוק אומר אתה יכול גם על המזבח עצמו אבל שלומם דלאדוחקמקוים כי אתה יכול לשחוט בכל מקום באזורה ואם אלוי אז אולי רק על ירך המזבח ולא על המזבח עצמו קומש מלון שגם שלומים אפשר על המזבח עצמו אבל אפשר על כל המזבח אוילוס אפשר על כל המזבח שלומים אז למיסה נמצאנו למדים שיש שתי מחלוקות בין רבי יוסי לבין רבי יסב יהודה שאינם קשורות זו לזו קודם כל יש מחלוקת ביניהם אחד נמד המזבח רבי יוסי סובר שכולו בצופו כך כבר רבי יוחנן אומר רבויסוב רבי יוס יהודה הוא סובר שכולו בדורם ולכן אומר רבי ירחון בממרה השנייה שלו שאם שחטו באותו מקום שהמזבח כשר אבל בקרקע יהיה פסול עכשיו יש עוד מחלוקס על המזבח עצמו שיש כאן גזרס הכוסו בלי קשר אחד נמד המזבח לפי רבי יויסי למדים מהפסוק שכל המזבח קשר לקודשי קודשים לפי רבי סבודה רק חציו הצפוני עכשיו ניגש לממרה השנייה של רבי יוחננון גופה אומר רבסי אומר רבי יחנון אפילו שרבי יהודה אומר שבחצי הצפוני של המזבח הם שחטו שם קודשי קודשים זה כשר אבל מויד רבי יסב יהודה שימשוך חתון כנגדום באותו מקום בקרקע פסולו כי בעצם זה בדרום אומר לרבח מדיפט לרבינה מה כן נגדו בקרקע אז רש"י מקדים ואומר לכאורה היה אפשר לומר שהכוונה ממזרח המזבח וממערב המזבח זאת אומרת החצי הצפוני של המזבח לימינו ולשמאלו אומר רש"י זה לא ייתכן כי הרי אמרנו שרב זיר דקדק מהממרה הזו של רבי יחונון שרבי יס בן סובר שכל המזבח עמד בדרום. אם הנקודה של הממרה הזו שאי אפשר לשחוט מימין המזבח ומשמאל המזבח זה לא מוכח. באמת יתכן שכל המזבח עמד בצפון ובכל זאת אי אפשר לשחוט ממינו ומשמאלה אפילו שזה בצפון. כרשיטת רבי ישראל רבי יהודה למדנו בדף חוף שאת סופן הכוונת דווקא מכנגד הקיר הצפוני של המזמח עד הכותל הצפוני של האזורן ולא כל השטח שבצפון הזורן אז ממילא איך הוכיח ממרזו רב זירא שרבי יוחנון מבין שרבי סביב לסבר שכל המזבח עמד בדורם אז מה הכוונה כנגדו בקרקע היא לאמה שהכוונה היא שלא עמד על ראש המזבח ושחט אלא הוא עמד על עמו יסוד עמוס סובב על כניסת הסיבב שם הוא עמד ושחט אז אפילו שבחלק הצפוני של המזבח זה פסול למה הי גוף מזבח הוא זה גוף המזבח רבי יסבי יהודה למד בפסוק שזה כשר זה כמו צפון וידמי כנגדון בקרקע זה לא בקרקע הוא עומד על היסוד עומד על הסובב מחייטים מה הכוונה כנגדו בקרקע דוביד מחיל בקרקע הוא חפר מנהרה תחת המזבח ושוכבה על זה הוא בא לפסול ואומר שאפילו שהוא נמצא במנהרה מתחת לחלק הצפוני של המזבח זה פסול כיוון שהמזבח עמד בדורים אז הוא שוחט בדורים ורק על המזבח עצמו גזר שכשרו אבחי הגב ומב ומזבח אם הוא ישחט על המזבח בכזה מצב שיש מנהרע זה כן יהיה כשר ואותניה מזבח אדומו תעשה לי שיהיה מחובר מאדומו שלא יבננו לא על הגבי מכילוס לא עלגבי כיפין אולמות שיש שיש לזה אונה הגמור אל צריך מה הכוונה כנגדון דבצר בצורה המזבח היה 32 ממו על 32 ממו כמו שכבר נראה מה קורה אם נמלכו לקצר את המזבח עשו מזבח חדש במידות קטנות יותר אז שלא תחשוב שהכן שמד החץ הצפוני של המזבח ושכעתי יש שמה קרקע שם אפשר לשחוט לא אפילו שזה ערך המזבח אבל זה דרום מהזורה רק על המזבח עצמו יש גזרס כוסוף שאפשר לשחוט על החץ הצפוני שלו קודש קודשים הבולה על אותו מקום אם קיצרו את המזבח כעת חוזרים מה שאמר רבי יוחנון בממרה הראשונה שהוא קיבל מרב ויסוב שרבי יוסי סובר שכל המזבח עמד בצופוים אומר רב זיראה אפשר איסלוד דרבי יוחנון אפשר שרבי יוחנון צודק במשהו כבמר רבו סו ולא התענינו לו במסניסן ולא שנינו שום רמז בכל המשניות בכל השס ודאי שצריך להיות לגזרי רמז נופק רב זרה יצא דוק ודקדק במשניות ואשכך הוא מצא משנה בתומיד שאפשר לדייק כשרבי יוסי סובר שכל המזבח עמד בצופן נתנן המשנה שם עוסקת לגבי סידור המרוכה הייתה מרוכה גדוילו שעליה הקטירו את האימורים והייתה גם מרוךוקטנו המרוךקטנו מטרתה הייתה לשני דברים ליטול ממנה גחלים כל יום הקטירו קטוירס בבויקה בערב ומסכת סיום מלמדים שצריך לקחת גחלים ממזבח החיצון מכניסים אות מזבח הפנימי ועליהם מקטירים את הקטוירס אז מהיכן היו גחלים המרוחה הקטנה הזו הכניסו שלושוקבין לכלבויקה וערב הייתה לכך עוד מטרה כמו שכבר נראה בשבת אז שנים שמה משתומד ביררו משו מדיר העצים שהיה באזורה ביראו צי תאינו השתמשו דווקא בעצי תאינה רשי מביא שישתם על פי הגודל כי התאנה בה הייתה תקנה לודמור שן כתוב ויעשו להם חגוירוס מעלי תאנה אז לכן השתמשו בעצינו יופים שהם עושים גחלים רבים לסדר מרוכו שנישקטוירס היכן סידרו מרוכזו כנגד קרן מערובז דרומי מי של המזבח מושוך מן הקרן רחוק מקרן זו כלפי צופון ארבע אמוס הרחיקו מהקרם ערבית דרומית לכיוון צפון ארבע אמוס ושם סידרו כבר נראה למה וכמה עצים שמו שם באו לפי עומד שהעצים כשישרפו הם יספקו חומש ציין גחולים כי צריך לקחת כל פעם שלוש קבין ושלוש קבין לוקחים שעור ומעבירים למחטו של שלוש קבין השער השער נופל אז צריך שיהיה בשפע או בשבס נותנים שמה יותר עצים רואים עד שעצים כאלו שיספקו גחולים שמו נוסעים גחולים למה כי בשבת חוץ ממה שלקחו ממרוכל זו כדי להקטיר את הקטוירז בבוקר ובערב הייתה עוד מטרה על המרוכה ששום על מערכה זו שמזבחיצנים שני בוזכונו שלחם הפונים וכל שבת צקו את הלחם ואת הבוזכ לבנו ואת הלבוינה הזו לא הקטירו על מזבח הקטוירס שמה מקטירים רק את הקטורס של שחז וערבס כתוב לא ישאלו לו קטורס זורו אלא מקטירים זאת המזבח החיצון היכן קטירו זאת על המרוכה הקטנה הזו לכן צריך בשבת לשים שם יותר עצים שיצאו שמו נשיאים גחולים גם לקחת הקטורס בויקה וערב וגם להקטיר שם את שני בוזכ לבנו כך שנינו במשנה בתומיד ומהיסמונה מה הסימן שהמורכ שניות צריכה להיות דווקא בקרן מרוב זדרומיס משוך ארבע אמות לכיוון צפון רבי יויסי כך טון רב זיראה לתני רבי יוס מזה סימן יהיה בידך סימן וכלל כל הניתל בפנים מההיכול לנו בחוץ על המזבח החיצון אינו נויסן אלו בסמוך שאין לפנים מקום שהכיס צמוך לאיכל כבר נראה למה הכוונה כמו כן להפך וכל הניטל בחוץ לנוסם בפנים מה שנוטלים המזבח הכי צוען להכניס זאת לאיכל אינו ניניתל בסומוך שאין לפנים המקום הכי קרוב מה הכוונה כל הניטל בפנים לנוסם החוץ מניו איל שיריים שיריים שחטויס הפנימיוס שאז כתוב בתויר למדנו לאל ששופחים את השיריים אחרי הזוז בפנים יוצאים החוצה ושופחים זאת על יסוד מערוב יש מזבח החיצון ועל זה בא רבי יוסי ונותן לי כלל ששופחים זאת במקום הכי קרוב שזה היסוד המערובי זה רבי יוסף צריך לתת לנו כלל בהדקסיבו יש פסוק מפורש ששם צריך לשפוך אותם כמו שלמדנו אלסויד מזבח אוילו אשר פסח אויל מויד את היסוד שאתה פוגש ראשונה שאתה יוצא מפסח אומד זה יסוד מערובים ותו הכלל השני כל הניטל בחוץ נוסם בפנים מנינו הילג חולים של יום הכיפורים ביום הכיפורים כהן גודל הקטיר בקודש הקודשים מלא חופנוב כטורסמדקו איך היה לו גחולים ואת זה הוא לקח מזבח החיצון כתוב מעל המזבח מלפני השם הצד המערבי כמו שדורשים ביומ איזו מזבח שמקצוס לו לפני השם ואין כולו לפני השם זה מזבח הכיצוין אז זה בא רבי יוסף ונותן כלל וסימן שלוקחים את הגחולים המקום הכי קרוב לפתח של האיכל בהדקסיבו זה מפורש בפסוק כתוב פרשה סחרי ולא כך מלא ימת גחליש וגוימר מה הפסוק ממשיך מעל המזבח מלפני השם לצד פנים הכי קרוב לקודש הקודשים אז מה כוונת רבי יוסי אלו בהכרח שכח כוונתו כל הניתל בפנים לנוסם בחוץ שני בוזיך לבונשלח מפונים שניטלים בשבת מהשולחון שנמצא בפנים להינתן המזבח הכי צוען להקטיר אותם וישמיע לנו רבי יויסי שהם שמים אותם על המערוך שמזבח הרחיצון שהכי קרוב נגד הפתח ומה המקור ששם צריך להקטיר זאת במקום הכי קרוב לגמרי משיריים שיריים הפנימיים שלמדנו שכתוב אשר פסח הול מועיל יסוד מעורבי שאתה פוגש ראשונה כנגד הפתח אז גם בזכבון שצריך להקטיר אותם מוצאים אותם מבפנים החוצה להקטיר צריך להקטיר במקום שכנגד הפתח הניטל בחוץ לא שם בפנים זה גחולים דכל יומ ויומה אמרנו מרוך השני שקטויר שמשל עוד דבר לכל יום ויום לקח משם גחולים זה לוקחים מבחוץ מכניסים זאת פנימה שמים זאת המזבח הפנימי השמיע לנו הרב יויסי שניטלים מכנגד הפתח הם מה המקור דגמרון מגחולים שהם הכיפורים שהפוסיק אומר לקחת זאת מלפני השם אז זה הסימן שהתען המסכסת מיד אומר שהמרוכו שנייו שהיא משמשת לשני דברים אלו לנטילת גחולים לקטור של כל יום ולהקטורס בוזיכין שתהה בקרן דרומיס מרויס משוחלצפון ארבע אמויס אז היא תהיה מכוונת כנגד הפתח כבר נראה את החשבון וזה בהכרח מביא אותנו למסקנה שרבי יויסי שהמדנו את המשנה כמותו שוא הרי אומר את הכלל הזה הוא סובר שכל המזבח עמד בצפון זה החשבון שכעתי הגמורת תחשב מה שרב זיר חישב ומייקוסובה נתחיל לחשב מה הוא מה הוא סבר בזה שהוא אומר שצריך להכניס זאת מלהרחיק זאת ניכרת דרומיס מרוביס לצד צפון ארבע מוס היא קוסובה כולי מזבח בדורם כהן כל המזבח עמד בצד הדרומי של האזורה כמו שרבי ישראל בודיה סובר והמטרה בזה שאנחנו מושכים דל לדמויס לכיוון צפון זה לקרב זאת כנגד הפסח אז דל לדמויס מספיק 27 בוא למיסה צריך להתרחק מהקרן מערוביזרומיס 27 אמויס כדי להגיע לכנגד הפתח למה? הרי הפתח של ההיכול הוא עמד באמצע הזור בדיוק. הרוחב שלו היה עשור האמויס. אם הוא עמד בדיוק באמצע אז חמש אמויס מהפתח זה בצפון האזורה וחמש עמות מהפתח בדרום זורה. כיוון שהמזמח כולו בדרום. זאת אומרת שלפני הפתח כמה יש מהמזבח רק חמש אמות צפוניות של המזבח. זה כנגד חמש עמות דרומיות. של פתח האיכל. אז אם יש רק חמש עמות כנגד, זאת אומרת שמ-32 עמות של המזבח רק חמש. אז תוריד 325 27. אתה צריך להרחיק לכיוון צפון 27 אמות כדי שתגיע לכנגד הפתח. והנה מקוסובה גם אם תוסיף ותאמר שהוא סובר גדוש איכול ואולומי. לפני האיחול היה אולום והאולום פתחו היה כפול 20 אמוס וגם לא יש קדוש השיחול אז זה גם נחשב פסח לפני השם אז גם הפתח הזה הרי היה 20 ממויס הוא עמד בדיוק באמצע 10 אמות ממנו זה בצד הדרומי של הזורה ו10 עמות בצד הצפוני אז שוב אתה צריך להתרחק לצד צפון מקרן מרובס דרומיס 20 ותרתבו מיסה לא ארבע אמוס אלא 22 אמוס כרי יש לי פתח של 20 עמות שרק 10 עמות מתוכם בדורם. מתוך 32 עמות של המזבח שכולו בדורם אז רק 10 אמות הכי דרומיות הכי צפוניות הם כנגד החלק הצפוני של הפתח של האיכל. אז ממילא צריך להתרחק לצד צפון 22 ממות. נוריד מ-32 10. כך נגיע מול הפתח. ממשיכים. והיא כוסובה עמד תומר אופציה שנייה המזבח לא עמד כולו בדורם אלא חציו בצופון וחציו בדורם עמד בדיוק באמצע ועכשיו אנחנו נסבור שצריך שהמרוכת תהיה כנגד ההיכל לא מספיק כנגד האולום כ האהולום אין לו את הקדושה של האיחול אז שוב לא מספיק ארבע אמויס 11 בו למיסה צריך להתרחק מהקרן דרומיס מערוביס לכיוון צפון אחד רסאמרויס שם תגיע כנגד הפתח למה כיוון שאמרנו המזבח הוא 32 אמו אם הוא עומד בדיוק באמצע אז 16 אמוס בדורם 16 אמוס בצופו פתח האיכל אמרנו 10 חמש עמות כנגד דורים חמש עמות כנגד סופואים אז אם אנחנו אמרנו ש16 רק חמש עמות מתוכם זה כנגד הפתח אז צריך להתרחק 11 מתוך ה-16 11+ 5 זה 16 אז 11 ולא 14 ולכוסובה גם אם תוסיף קדוש חולב למחוד מילסים השידב למיסה עדיין צריך להתחק שש עמות ולא מספיק ארבע עמות כר חצי המזבח 16 בדורם ועוד חצי 16 בצופון ה-16 בדורם של חצי המזבח ופתח האולום החצי שכנגד הדורם זה 10 אמויס אז זאת אומרת אם תוריד מ-16 10 אז תגיע לשש אז צריך להרחיק 6% לכיוון צפון כדי להגיע מול החלק הדרומי של הפתח של האיחול אלוליו בהכרח למה הוא אומר להרכב מוס משום דכוס כולי מזביר בצופן כהן כל המזבח בצפון אז למיסה כשפתח הייך אנחנו אומרים חמש אמות כנגד הדרום חמש אמות כנגד הצפון רק חמש האמות הדרומיות של המזבח הם כנגד החצי הצפוני של פתח האיכל והנהר בארמויס מה שאמר רבי יוסי כך מבינים ש המשנה בתומית זה רב יויסי וצריך להרחיק את המערוכה לכיוון צפון ארבע אמויס אין הכוונה שצריך להרחיג את זה כדי שיהיה כנגד הפתח לא אם זה יהיה דרום יותר זה ודאי יהיה מול הפתח רק מינימום שחייבים להרחיק מהבסיס של המזבח כדי לסדר מרוכה זה ארבע אמוס למה כי האמו הראשונה של המזמח מ-32 אמוס זה יסוד ואחר כך יש לי ואמו סובב שהמזבח נכנס פנימה ומוקו קרונוס למעלה עכשיו יש לי את הקרן דרומס מרוויס והמו מוקמם לקוינים בין הקרונויס לתחילת סידור המערכות הייתה אמורקה שם הקינים הולכים ומשרדים את המערוכס ממילא מה שרבי יויסה אמר שמרחיקים ארבע אמויס הוא לא בא לומר שאם נעשה זאת לפני זה זה לא יהיה טוב יותר קרוב לדרום זה עוד יותר טוב זה ודאי כן נגד הפתח כי רק חמש אמות הדרומיות של המזמח הם כנגד הפתח אלא הוא בא לומר שאל תרחיק יותר מהמינימום את המינימום של ארבע אמוס חייבים להרחיק זה המינימום של יסוד וסובב וקרן ורגל לקוינים דחימזגו לקמי תפי האם תרחיק זאת חמש העמויס תולה כפסח כבר לא תהיה כנגד הפתח כי רק חמש אמות הדרומיות של המזבח הם מול הפתח אז תחיק רק ארבע אמוס ושם באמה החמישית תסדר את המרוכה ובעם אמו הזו זה כנגד החלק הכי צפוני של ה של הפתח עמו אחת מתוך 10 עמות של פתח האיכל זה כנגד העם החמישית של המזבח מהקרן דרומיס מרוביס אז למיס רב זיר בירר שיש לנו כאן משנה שמוכח ממנה שרב יויסי סובר שכל המזבח עמד בצפון אומר רבדברו לא אין הוכחה יתכן באמת שרבי יסי סובר שהמזבח חמת בדרום או חציו בצפון חציו בדרום או מה אני כדעת מי שנויה משנהזו בתומית שצריך לסדר את המערכה דווקא שם רבי יהודי תניה רבי יהודה מזבח ממוצע ו באמצע הזורה ו32 אמוס אויוולי וכיוון שהוא מת באמצע אז נמצא ש10 אמוס האמצעיות של המזבח כנגד פיסחו של איכול כי גם פתח ההיכל היה בדיוק באמצע וגם הוא היה ברוחב 10 אמוסיס אז 10 אמוס האמצעיות של המזמח זה כנגד נגד הפתח של היכול 11 אמור של המזבח מכאן לדרום 11 אמו מכאן לצפון יש לי 11 ו1 משתדדים ביחד זה 32 נמצו מזבח מכובון כנגד איכל כנגד כל רוחב האיכל החלל שלו ואז כותליו כי האיכל לחלל שלו היה 20 אמו העובי של כל כותל שש אמוס 6 ו6 ביחד זה 32 זאת אומרת שהמזבח עמד מול כל לאכול עם הקטלים שלו וה10 רמות האמצעיות של המזבח היו מול הפתח של האכלון אז ממילא לפי רבי יהודה היו חייבים לסדר את המרוכה באופן כזה שזה יהיה מול הפתח למה כי את הגיבור מתקשה סוף סוף לרבי יהודה 11 רב למסק כמו שחישבנו מקודם כי אם אתה אומר שפתח האיכל זה באמצע זאת אומרת ש1 16 עמוס במזבח, הם עמדו בדורם 16 עמוס בצופו. אנחנו רוצים שזה יהיה כנגד הפתח אז אתה צריך להרחיק 11 כי מתוך ה-16 רק חמש כנגד הפתח אז תרחיק 11 תגיע מול הפתח לא מספיק להרחיק ארבע והיא כוסוב גם אם תוסיף ותומע הקדוש חולבו למחודמלסי ואז יש לי 20 מויס אז עדיין שידבו למיסה צריך להרחיק מתוך ה-16 ואז תגיע ל10 אמויס שכנגד הפתח כמו שהקשנו מקודם אונה גמורים מסברסנה ארבע מזבעדי אמוסדמוסיב עד כעת הבנו שמרחיקים מהקרן הדרומי ש הדרומית של המזבח ארבע מויס אומרת מהתחתית של המזבח כולל את העמו יסוד ועמוסיב לא הכוונה ארבעזבר מעמו יסוד ועמוסיב לא מהקצה הדרומי של המזבח אלא מלמעלה בראש המזבח שם להרחיק ארבע מויסיס כשאתה מרחיק ארבע מויסיס מהקצה הדרומי של ראש המזבח אז אז כמה הרחקת מה בסיס של המזבח ששמוס כי יש עמו של סוב ועוד עמו של יסוד ורבי יהודה סבר שקדוש סולו וגדוש עשה חודמסי אז גם האולום נחשב כפסח של האיכל והאולומר היה ברוחב של 20 אמויס הפתח שלו ו10 אמוס דרומיות הם כנגד 10 מתוך 16 של המזבח שבצד דרום אז ברגע שאני מרחיק ששמוס מלמטה הגעתי מול ה10 ש כנגד הפתח ממילא טוער רבה דברו אין לי שום הוכחה מהמשנה זו שרבי יוסי סובר שכל המזבח עמד בצופו מקשה הגימורה מה הייתה המטרה של רבדה להפריך את דברי רב זיראה אין לוכיח ממש זו שרבי יצי סובר שכל המזבח בצופן אבל לשם כך צריך להחליף מי הוא התנה ונוק בכרבי יויסי שיאמר נכון שרבי יוסי הוא התנה כר נתן את הסימן שצריך לקחת במקום הכי קרוב הוא בממוצע אבל אין הוכחה כמו שרב זר רצה להוכיח שהמזבח עמד בצוף און לא המזבח עמד באמצע ומרחיקים ארבעה מויס הכוונה לא ארבעה מוס מלמטה אלא ארבעה ארב מוס מראש המזבח ויחד זה שש המוס באותו חשבון שרבד אמר לפי רבי יהודה יכול להישאר כמו רבי יויסי אונה גמורה משום דרבי יהודה שמן אלי ממוצא בהדיה רבי יהודה שמנו מפורש שהוא אומר שהמזבח עמד באמצע חציו בדר דור מחציו בצפון רבי יויסי אנחנו לא יודעים איך הוא סובר בעניין הזה אז ממילא נכון שרבי יויסיו אומר שצריך שיהיה כנגד הפתח המרוכה שמנה נוטלים ואליה מכניסים אליה מוציאים אבל זה כלל שכולם מודעים בזה מה שאם כן בעניין מיקום המזבח ברור שיש בזה כמה דעות אז מי לה עדיף להעמיד כמו רבי יהודה שאנחנו יודעים ברור שהוא אומר שהמזבח מעד חצי בצוף וחצי בדורם ומסתבר שהוא סבר את הכלל המוסכם קם שרבי יסי אמר שצריך להעמיד את המערוכה באופן כזה שיהיה כנגד הפתח כמערוך הזוהר משמשת לדברים שמכניסים ממנה בפנים ודברים שמוצאים בפנים אליה ולכן עדיף להעמיד את המשנה כרבי יהודה ולא כמו רבי יסי בשיעור הבא נראה בסיעתא דשמיא דרך נוספת לבאר את המשנה מסכת סמידס עד כאן דף נח ס
לצפיה בתכנים נוספים: