הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעו

[מוזיקה] ב 14 דף קש מתחיל בסיעתא דשמיה שורה חמישית מלמעלה ראינו במשנה אווד שחב גו מנחוס בני חן וכולו ב מני רב ברנוס מרב חן אוזק כסוד בז ראובן כתב לשמעון אני לתי לממח כר וכר זוז אז הוא גו רק בנסים שביד ראובן אי אפשר ללכת לגב מחוס מ שעבודים לחוסים שרובן מחר א מה קורה אם אחר כך הוא הגיע לבזן ורובן אומר לבזן כן השטר שביד שימעון אני כתבתי אותו ובזן כותבים מתחת לשטר הנפק אישור וקיום השטר האם אנחנו אומרים שמתה וילך זה נחשב כשט שיש בו עדים והוא יקבה ממשו עבודים אפילו שלא כתבו אחר וסחר סט סויפר ודאי שאי אפשר לגבות משעבוד שכבר נמכרו אבל משעבוד אתה לך מאז שבז קימו זאת או שמה קיום השטר לא מחזק יותר את השטר מאשר הוא היה קודם דהיינו שטר שחתומים עליו ידים שאפשר לגבות מנחוס משוע בודים אז הקיום של בז מועיל שאי אפשר לטעון מזויף השטר הזה מקוים אז כמו כן גם בני דוני הוא לא יוכל לטעון שהוא מזוייף אבל החתימות של בזן לא נותנים לזה כוח יותר חזק כמו שעד עכשיו כול לגבות רק בנחוס בני חרן כך גם אחרי הקיום הקיום הועיל רק לגבי מזוייף אומר לי אמר לו רבי חנון אף עלפי שז בזן זה נשאר כדין כסוד נו גו אוס מסי חו קוש על רבין למדנו ששו גיט פסו מרבון אישה ש קיבלה כזה גט אסור לה לנסה לאחר עד שהיא תקבל גט חדש אבל בד עבד היא קיבלה כזה ג ומ סס לאחר אז יש פעם שזל גזרו עד כדי כך שבלת ממז מדרבן הבלו השלושה לא גזרו הבלת כושר מי הם שלגית אלו ואלו הן כוסה בכס יודו ונו לודים השטר נמסר לאישה מהבעל על ידי עדים עדים רעו יש כאן עד מסיר אבל אין כן עדים שחתומים אז לכתחילה זה פסול בדב ניסת על ידי גד זה אז הבלת כושר א היא צריכה לקבל גד חדש יש לודים ואין בוזמן אין בו תאריך זה גם פסול ורק אם ניסבלת כושר או יש בו זמן ואי ב אלו דחות חתום הגמור בגיטין דנה האם מדובר בכסף סויפר או בכס אחד הבעל הרי אלו שגיים פסו מרבון סבלת כושר מה הכפלות הרי אלו כבר ראינו ברשת הכלל הזה אז הגמור בגית מסבירה זאת רבי לזור אמר הוא חולק אף על פי שינו לועדים שחתומים אלא שס לו בפני דים כושר לכתחילה סובר אידי מסיר קרסה וגם אומר הבלוז וגוי ומכוסה משעבוד שטר מילווה שכתוב בכס יודו ואין עליו עדים אלא שמסרו זאת בפני עדים זה כמו שטר שחתומים עליו עדים וגוי נחוס משע בודים אז מה רואים שאם יש טר שכתוב רק בכתב ידו בלי חתימות עדים רק הוא מסר זאת בפני דים אז זה מקבל כוח של מיל ובשטר שגוב מ שעבודים כל שקן אם מוחזק הכתב בבזן אז ודאי שזה צריך להיות כמו מיל ובשטר אומרת הגמורה לא שינוס סקסי וושי בנפש הוא כתב את השטר כדי למסור אותו בפני עדים שידי המסירה יהיו במקום מד חסימה לדס רב לוזו ד מסיר קסס כאילו שנחתמו בתוך השטר אז זה מיל בשטר הספק שלנו באופן שהוא כתב לו סתם שטר במקום להודות לו בעל פה אז הוא כתב לו את זה שלא יוכל לכפור ולומר פרתי כל זמן שהשטר ביד המלווה אבל זה לא נכתב בנוסח של דים חתומים שכאן אומר שהזן זה במקום הד מסירה לא אז זה מיל בעל פה לכן גם כשדים חותמים שהכתב הזה נכון הם רקם רק מקיימים בזה שלא יוכל לתון מזוייף אבל אין לזה כוח אלא כמיל על פה שגובר רק מכוסים ניחרים מה ראינו במשנה ור יצח חיו שטורס וכולו נחלקו בזה רבי שמואל ובן אנוס גמור אומר קודם חיתו שור אם כתבו שטר ואז כתב העורב שהוא מתחייב ערבות ואחר כך חתמו העדים גוי ומנו חוס השעבודים כעדים חתומים גם על הערבות של העורב ולכן אם הלוי ולא ישלם וילכו אל העורב ועורב לא יהיו נכסים יגבו גם נכסים כאלו שעורב מחר אחרי שהוא התחייב את הערבות שלו רק אם הערבות נכתבה לאח החיט מ שטורס אחרי חתימות העדים אז העורב הערבות יר כמיל פ וגוי ורק מחוס בני חרין דנו נכסים שביד העורב עצמו כך אמר רב זמנים פעם אחרת אומר רב אפילו קודם חיו שטורס נכתבה הערבות איגו א מחוס בח של העורב שואלת הגמ כשרב דרב הוא סותר את דבריו אונה הגמור קש תלוי הדוס בפני ורב הממרה השניה של רב נאמרה באופן שנכתב השטר ואז כתוב שפלוני ערב בלי ו החיבור אז אנחנו אומרים העדים חתמו רק על השטר שכתוב לעיל מכך ולא על זה שהוא התחייב ערבות או מה שרב אמר המר הראשונה דקוס בי אופלון ורב כתוב רוב לבה משמעון כך וכך וליוי וערב אז כיוון שיש ו שמחברת את השטר עצמו ואת הערבות אז העדים שחתומים תחת לזה חתומים גם על עצם החוב וגם על הערבות אז העורב גם כאדם של ל בשטר ואם אין לה עורב נכסים גובים מנחוס שוא כבר מחר ורבי כן אמר איך וד זה ואיך עוד זה אג או לכאורה מה כוונתו איך זה ך זה בין קו בין ח בין אמ בן בלי ו ואף על גב וס עורב לא גובים רק מוס של העורב סברו יך יתכן שככ אמרן למדנו מסולם בג פוסל בעל כתב גת או הסופה בשליחות הבעל ובסוף הגט הוא הוסיף שאלו בשלומו תשאלו בשלום אשתי חיישינן שמו על שי לשלם חסמו הגד פסול למה כי אנחנו חוששים שהאדים חותמו רק על זה שהם יעשו מה שהבעל ביקש שישאלו בשלומה הם לא חתומים על הגד שכתוב לפני זה וטויס הראש מסביר שלאל אמרנו שאם כתוב פלוני עורב אז העדים חתומים רק מה שכתוב לפני זה לא על הערבות וכאן אומרים להפך שהעדים חתומים רק על סוף השטר מסביר התוסס הראש שם העדים באים בעיקר כדי לקיים את השטר שהמלווה רוצה לעשות על עצם החוב אז החתימות שלהם על עצם החוב לא על הערבות מה שאם כן כאן יש סתירה בגט מצד אךד הגת בא לרחק להרחיק את האישה מבעלה שאלה שאול אם בעל לקרב הוא שואל בשלומה אנחנו אומרים שחתמת הידים היא עולה על שלס ה שולם שבה הבעל חוזר בו והוא לא רוצה לגרש הוא רוצה לשאול בשלמה ועל זה ואומר רביב לדידי מפרש רבי יוחן שמעתי מרבי יחנון דווקא אם כתוב שאלו בשלו אס פסול כ אנחנו אומרים שהחתימו עלו רק על זה אב אם כתוב הוא שאלו כתוב כל נוסח הגת ם ו החיבור הוא שלו כושר כי על הכל הם מעידים אז זה סותר דברי רבי חנון שהוא אומר לכאורה שגם אם כתוב הפור חתימות עולות רק על עצם החוב ולא על הערבות א הגמור לא גם יחלק רבי חנון בחילוק זה אכנ מה שרבי חנון אמר שיגו מחוס מבדים בין כך ובין כך איך עוד זה ואיך עוד זה הכוונה דווקא חנה מקוס פלוני עורב אז אומר איך עוד זה ואיך עוד זה בין אם העבות נכתבה לפני החתימות בין אם הערבות נכתבה אחרי החתימות אז גוב ר חרין אבל הכל שכתוב בליו החיבור אם כתוב הפב לפני החתימות אז ודאי שהחתימו עולות גם על זה שואל את הגמור ונו דרב אז רבי יוחנן אמר בדיוק מה שרב אמר אז מה אבנו דברי רב אחר כך אמר רבי חנון אמרת הגמור אם צריך לתקן וכן אמר רבי יחנון בדיוק כמו שרב אמר מה ראינו במשנה מיסו בו לפני רבי שמואל וכולו וכתוב בהמשך שרבי שמואל אמר שמי שרוצה ללמוד דינ ממנס ילמד אצל בננוס זאת אומרת שהוא שיבח את בננוס שהוא אמר שמי שמקבל ערבות אחרי הלוואה הערבות לא חלה אומר בברחו רבי יחנון אף על פי שילס רבי שמוא אז בן אנוס הוא שיבח אותו לומוס הלכה כרבי שמואל שעורב שהתחייב אחרי ההלוואה גם גובים מנכסים בנירים של העורב מה ראינו שבן נוס אמר לרבי שמואל הרי החונק הסחות בשוק הו מוצ חבר ואמר נח בלו פטר שלמנו שלב בכו קמה ליום הרבי שמואל אדם שרואה את את המלווה עומד וחונק את הלי תחזיר לי את החוב אני לא עוזב אותך אז הוא אומר לו תעזוב אותה אני אתן לך מה סובר אז רבי שמואל בן אנו סובר שהתחת לא חלה האם משום צר חברו שנחנק אז הוא באמת משתעבד לשלם את החוב במקומו או שמה מתכוון רק לעשות מצווה להציל אותו מחניקה הרי לא חיסר אותו כסף לא ציא כסף על פי רק עזב אותו אז הוא לא הורב תושמע ד רב יעקב רב כן רבי שמואל אף בחו משתעבד הלו גם בזה כוסו דש דו ובן כשרון הגיע מרץ ירל לבוב אז הוא אמר אומ רבי חן שמואל א בחוק חמו בחוק שהוא משתעבד אומר רב שמואל הוא חולק לא כמו רבי יחנן חוק דווקא בוד אם עסו קן סו ש מתחייב אז הוא התחייב משתעבד הבלי קניין לא מכלל מדברי שמלמד שדווקא בחוק צריך קניין דורב בעלמה אדם שקיבל על עצמו ערבות אחרי מת מוס אבל לא להציל את חברו מחניקה לא קנין דינו פוסק רבי שמואל שגם עורב ח תעבד בלי קניין רק בחוג בזה הוא פוסק כמו בננוס רק הוא אומר אם היה קניין אז הקניין משעבד אותו ופלי גד הרב נחמן דומ רב נחמן עורב דזן ודל בקנין כשבן מחייבים אדם בכסף ואדם מקבל לעצמו ערבות אז כיוון שבז סומכים עליו יש לו הנעה גדולה שבז סומכים עליו אז הוא משתעבד אפילו בלי קניין או בעלמה אדם שמתחייב רבות אחרי שכבר הוציאו את הכסף הוא לא מוציא את הכסף על פיו בוא הקנין כדי להשתעבד דהיינו פוסק כמו בננוס נוסב וכס פוסק את הגמור אור בשס מת מויס לא יבו קניין אם בשעה שלב אז הוא קיבל עצמו רבות אומרת שהוציא את הכסף על פיו אז בלי קניין הוא משתעבד ואם נכתבה הערבות בתוך השטר צריך לתקן ברשב לפני חתימות האדים אז גובים גם נחוס השעבודים של העורב אבל אם הוא התחייב את הערבות אחמת מוס אפילו שהוא חתום בתוך השטר בקנין בלי קן הורו לא כ הוא לא הצי את הכסף על פיו זה הכל בערבות רגילה ורב דז מאמינים לו גמר משב משתעבד בלב שלם דרוג פש קכ ב
לצפיה בתכנים נוספים: