הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנו

[מוזיקה] 14 דף קנ ו השיעור בתחל בעזרת השם אמצע שורה שמינית אומר רב נחמן למדנו בשיעור הקודם שקוט שירש סובב אפילו שהוא כבר יותר מגיל 13 עד גיל 20 ישים 18 אפילו שהביא שתירס הוא לא מוכר בכסי וביב מביא הגמור כמה פסקים של שמואל אומה רב נחמן אומר שמואל בודקין לקידושין נער בן 13 נערה בת 12 קידשו ננער קידשת הנערה לא סומכים על זה שהם בני 13 בני בת 12 שמסתו כבר הביאו שתי סרס קידושי קידוש יוד ודאי שאי אפשר להקל ולומר שהקדוש לא קידושין כי מסתבר שהביאו שתי סרס אבל לכולה אי אפשר לקבוע שזה וודאי קידושין ואם עכשיו הא תקבל קידושין מאחר זה לא יהיה קידושין לפני שנבדוק רק אחי שנבדוק ונראה שהוא הביא שתי סרס והיא הביאה שתי סרס ה יודעים שקדוש וד כמו כם בודקים לגירושין נראה עוד מעט ולחצה כמו שהגמר תפרש עוד מעט ומעונין מיעון הכוונה יסו אמו יסו אמו קטנו אביה מת אין מי שיקדש אותה מדריסה היא עצמה קטנו לא יכולה לקדש את עצמה תקנו חומים שאמה ואחיה יכולים לקדש אותה וזה קידוש שמד רבון יכולה בכל רגע למאן בבעלה וה יוצאת בלי גט אז אם היא בת 12 או יותר והיא רוצה למאן אז צריך לבדוק אם היא לא הביאה שתי סרס היא עדיין יכולה למן ולמ קו בניך סאוב מסיים שמואל עד שיהיה בן 20 אפילו שהוא הביא שתי סרס לא מספיק צריך שיהיה בן 20 שואלת הגמורה מה אמרנו שצריך לבדוק לקידושין וצריך לבדוק לגירושין אז לקידושים מדובר בבדיקה של החתם בדיקה של הכלה בגירושים ודאי שאותה לא צך לבדוק כיוון שגם קטנו יכולה לקבל גט אלומה ה צריך לבדוק אותו מה העניין לבדוק אותו קד בדק לקידושין בדקנו בשס קידושים וראינו שהוא גודל לגרושין לאמלי למה שוב צריך לבדוק אותו כשהוא רוצה לגרש את אשתו אונה הגמור צרכו אלו יבום הוא הבם כש היה קטן נתנן בין תשע שוני חוד שאחיו מת ו נפלה לפניו לאיבו משו שבעל ימטו קנו אפילו שעדיין קוטן מוקס ידעה ב רש בקידוש מדרס מד רבון אבל ינו סגת עד שיגדל ממילא אם הוא רוצה לגרש אותה לא מספיק שהוא בן 13 צריך לבדוק שיש ל שתי סרס אז הוא יכול לגרש אותה מה ראינו לך ליצה אז זה ברור אומר הרשב שהוא החולץ לא צריך לומר שצריך לבדוק אותו כתוב בפסוק איש רק זה בע פוקד רב ייסי דומר איש קוסו בפרשה אבל אישו בין גדולו בין קטנו אפשר לחלוץ כומה מקשין אישו לאיש לא יק רבי יסי וגם היא צריכה להיות דווקא גדולה צריך לבדוק אותה שהיא בת 12 סרס רק אז היא תוכל לחלוץ למיון שמואל בא פוק מדרבי יהודה דומר עד שעיר בשוכר מסכת נידו הגמור מפרש את הכוונה שיהיו לו כבר שערות גדולות שהו שוכבות וה נראה כמו שרבע השחור קומה שמלון דלק רב יוד שמואל מונה מיון בין שר הבדיקות כמו ששר הבדיקות מספיק שתי שערות קטנות רגילות קר גם למיון ברגע שביה שתיי שערות רגילות היא כבר לא יכולה לן דלא יקר שעדיין יכולה לן עד שגדולה שערות יותר ולקו בניסו עד ש בן 20 בא שמואל הפוק מדומר בן 18 לא רק בן 20 פוסקת הגימור לגבי כל הנידונים בדף הקודם והדף הזה ואלכסה תוך זמן דהיינו בן 19 כלפני זמן ועדיין לא יכול למכור בנכסי וביב לכס כגדל מנשה שברגע שהוא בן 13 או בת בת 12 שהביא שתי סרסו ידע במס מטן יכול למכור גם קרקעות שירשמו אביב תל תלה אפילו פחות מזה פוטס למדנו לחס אמר זוטרי שלדות לגבי מטלטלים אז מגיל 13 הוא כבר כשר לעדות אפילו ש לא ידע בתמה סומט אבל לעדות קרק לא כמו שה לא יכול למכור קרקו שרש מעובי ו גם לא נאמן לעדות לחס כממה שהזכרנו בסוף השיעור הקודם שמגיל 13 אפילו שוא לא יודע בתמה סומת הוא יכול לתת מונס אפילו שנמכור הוא לא יכול ון חסק הרב נחמן אמר שמואל בכולו גם מה שאמר בקידושין בגירושים בחליצה במיון לא שמכים על שונים עד שנבדוק בסימונים ולמ קו בניך סובי עד שיהיה בן 20 ויביא סימונים היינו רגיל לא יודע בתי מה עסו מטן אבל יודע גם לפני זה גרגע שהוא בגיל 20 לא הצריכו חכים להמתין לחוכמתו אם לא הביא שיער עד גיל 20 נחזיק אותו כקטן עד צרוב שנותיו עד גיל 36 אלא אם כן נמצאו בו סימון סוריס אז בגיל 20 לא הביא שתי סער יש לו סימון סוריס אז הוא כבר נחשב כגודל וכמו שהזכרנו בשיעור הקודם הרש בם אומר כאן שזה הכל קרקוז שהוא ירש מאביב אבל שהוא קיבל במתנה או שהוא קנה הוא יכול למכור גם פחות מגיל 20 כמו מטלטלים אומרת המשנה למדנו ליל שחומים תיקנו שדיבר שימר קסו כ מסורים דומ רבי לוזו בא משנתנו לחלוק על זה הוא אומר לא נו כזו הכונה הוא כמו אדם ברי וצריך קינין וגם אם הוא מת לבסוף זה לא חל בלי קניין לגבי מצב מחמס מיסה אז הרשב אומר כאן שגם על זה הוא חולק עוד מעט נראה הרשב אומר שתי דרכים המחלק נחוש סובל פיו אדם רוצה לחלק את נכסיו רב לוז אמו אין הבדל איך עוד בורי ואיך עוד מסוקו ושחי מרה אפילו שהוא מחלק את כל נכסיו נחוס ים שיש למח דנו קרקעות ניקים בכסף או בשטר או בחזקה אחד משלושת הקניונים שלל קרקע שחס מטלטלים איני קנים אלא במשיכה אומר הרש בם כיוון שרבי לוזו לא מחלק בין שחיב לרע לבורי לגבי כשהוא מת אז גם הדין שלמדנו ששימרה שחילק את כל נכסיו אפילו בקניין והוא עברי הוא יכול לחזור בו ר בלוזר חולק על זה שאם הוא עברי הוא לא יכול לחזור בו לכאורה מה הקשר זה שתי דברים נפרדים מסביר האחי עזר את סבירה רשבם מש חולקים על הרשב לפי חום חוזה זה הכל כיון שהמתנה לא חלה אלא אחרי מיסה הפיר בלוז שאין כזו תכונה שהמונה תחו לפני מיסה המתונה חלה מידד כי אין קניין חמיס זה חל דווקא לקניין ברגע שחל הקניין הוא לא יכול לחזור בו אפילו עם עברי אומרו לו החומים לרב לוזו מיסה באימון של בני רוכל היה אדם שקראו לו רוכל היו לו בנים ואמם שוסו חוילה ואומרו תנו כבנו סביטי מי ורש אותי הבנים אני רוצה שהתכשיט שלי הסיקה שלי היא תלך לביתי ו בשני מוני שה התה שווה 1200 זוז ומיסו קימו אס דבורו לא עשו קניין דבורו אומר הרש בם אם נשכר בלא שיעור היייתה הרי למדנו שתי דרכים ליל אם זה היה כל הנכסים שלה אז יתכן שרב לוזו מודה במצה ומח מס מיסה שלא צריך קניין אם הוא מת לבסוף כי לא צריך להעמיד שהייתה מצה ומח מס מיסה אז כל הביקור בר בלוזר חוים זה רק בסתם שכי מרה שהוא לא אמר בפורש שהוא מחלק מחמס אם המעשה הזה היייתה האמא הזו הייתה מצה מחמס מיסה כמו שהזכרנו ליל למה בהכרח לומר כך כ היו לה עוד חוסים ואז לכול עלמה לא נקנה באמיר אם הא לא נותנת את כל החוסים אלא אם כן מצ מחמס מיסה אם כך מוכך מכאן שגם מצב מחמס מיסה חלק רב וזל חומים שהוא לא קונה בלי קניין הקופונים יש לנו כאן שתי דרכים או מלם רב לוזו לא מבי ראה בני רוכל בני רוכל תיג ברם אימון הם היו רשעים הלוואי שהם היו מתים ואמם הייתה קוברת אותם וקנו סה כנסו אותם חכו מים שאפילו שהאמא רק אמרה שיתנו את התכשיט לביתה והאמירה איננה כלום לדעתי כמעט נשכיר צריך כנין גם בצמח מסמס לפי הדרך השנייה ברש בם בכל זאת כנסו שמתן את החול כי רצו לקנוס אותם כם היו רשעים כמו שנראה בגימורי מה היייתה רשעותם אומרת הגימור למיס בכל העמוד שלפנינו אז הגרסה היא רבי לזר רק המתוקן פיטוס שצריך לגרוס רב לזר כמו משנתנו תניה אולמר בזו לחמים מסה הוא צה להוכיח כמותו ששימר שהוא נתן מתון זה לא חל בלי קניין מעשה במוני חוד אדם ממירון שוו בירושלים וולטן ארב וביקש ליתנו במתנה מה הבעייה לתת להם ישירות לק למתנה הם לא היו שם הגמורה בקידושין מעריכה מהם שר הקניונים אומרו לו אין להם את הכונה עד שייה קנל גב קרקע אמרו לו יש לך עצה אחת תתן לאדם אחר לאדים למשל שעשו קניין בקרקע ואגב הקרקע הם יקנו זו חילון של פונו למקבל המתון שאתה רוצה לחלק להם אגב הקרקע גם את המטלטלים כדין מטלטלים שנקנים אגב קרקע לא היייתה לו קרקע אז היה צריך לקנות קרקע הולך ולוקח ס א צמך לירושלים לקח ביס סל זה מקום זול לא רא לזריעה הוא לא ה צריך את הקרקע צריך את זה רק כדי לעשות קניין והוא אמר צפ של הבי סלה אני נותן לפלוני ועמ ואז הד וסודו שסו חזוק והם קנו את הקרקע פלוס לזה שהוא רצה לתת את זה ודרו דרום הקרק לפני צ ומס וקמו חומים אדור לכאורה מה היה מעשה הוא היה שכירה רואים שמיד אחרי זה הוא מת בכל זאת אמרו לחכמים אתה חייב לעשות קניין אומר הבלוז רואים שלא תיקנו כזו קונה שהמירה שלו תקנה את המתונה אומרו לו יחכו מ מישום רה מרוני בורי אויו בשס המתונה אחר כך הוא מת לכן אמרו לו אתה צריך לעשות קינק אתה אדם בריא אם הוא היה באמת שכירה אז היו אומרים לו תגיד מה אתה רוצה לומר מה אתה רוצה לתת ומתון החלה באמיר בלמה א ראינו במשנה אומר להם בני רכל תגבר אמ וכולי מהת מקולת למה הוא קילל אותם אומר רבי יהודה אומר שמואל מקימי קוצים בקרם אויו מיכל בימה זה גם כליים בקרם קוצים עוד מעט נראה זה מאכל של גמלים אסור לזרוע קוצים בכרם לא רק שאסור לזרוע אלא גם אם הם צמחו מעצמם אסור לקיים אותם כמו שהרשם מביא שגמור דורש את כותן כילה עים סוד חולוי מי שמקיים לוקה ורב לוזו לטמ תנ מקים קוצים בקרם רב לוזו אמר קודש לשון הפסוק בן תוקדש המו הכרם נאסר ים קודד שקמו מקימים ורוב בני אדם לא מקיימים קוצים לא מעניין אותם קוצים לכן זה לא אוסר את הכרם אז זו הייתה מלקס רב לוזו סובר שבני רוכל שקיימו את הקוצים בקרם הם היו רשים כ הם קימו כיים בקרם אז הוא אמר להם רשים כנסו אותם שמתו שאמם נתנה לביתה תחול אפילו שה לא עשתה קניין חכים כן הביאו ראיה מבני רוכל כי הם סברו שהם לא עשו שום איסור ובך מוחק מבשלי מעט חוזה אומר רבי חני מתדר בלזור שהוא אומר שאסור לקיים קוצים בכרם שכן בערבי ישם מקום מקיימין קוצים בסוס לגמלים אבל חחים תענו שרוב העולם לא מקיים ומה הפשט ברבי לוזר אומר הרי תוו שהוא סבר שמה שרוב העולם לא מקיים קוצים זה לא שיש להם מנהג אחר אלא כי אין להם גמלים אם היה להם את הכמויות גמלים שיש לבני הרבי הם גם הם היו מקמים ללכן בכל העולם אסור לקיים קוץ עם הכרן מביאה הגמור אומר רבי לוי כנין קניה משכירה אפילו בשבס חזל תיקנו שאסור למכור ולקנות בשבת גזרה שמו יכתוב בכל זאת שימרה שמחלק את נכסיו עושים קניין אפילו בשבת בזה התירו חומים ומה שצריך קניין ולא וחוש לדיבר בוזו כי באמת ה לא חקה חומים מספיק שהוא יאמר דברי שכר סוכ מסורים דומה אלא שמו יטרו יבד וולוב הוא לא יסמוך על זה הוא רוצה שייעשו קניין כדי להרגיע אותו ושהוא יוכל להעריך את חייו אז אומרים בסדר נעשה קניין גם בשבת ממילא לא משנה אם צריך קניין למשל הוא לא חילק את הכל לא משנה אם חילק את כל נכסי ואז לא צריך קניין כיוון שרוצים להרגיע אותו אז עושים קניין בשבת הרש בם אומר ואף אגב קניין דומה למקח וממכר שהרי קונין בקילוף של קונה שנסו דור כדי לכנס במתנה אז כר גם כאן זה שמקבל את המתונה או העדים שזוכים עבורו נותנים סודר להשכיב מר והוא לוקח את הסודר וקונה אותו במורת זה הוא נותן את המתנס התירו חכמים וחונים טמאים למה דווקא בזה שכונים בקלו שכו שמנ סדור יש בעיה עצם זה שהוא מקנה מתנות זה גם מקח ממק בדק אומר שאולי הרשב מתכוון שגם באופן שלא צריך את הקניה שלו כ הוא חילק את כל נכסיו אז באמי רבל מזה כרחל אז הקנין הוא כלום אבל את הסודר שהוא מקבל זה ודאי שהוא קונה את הסודר אז בכל מקרה יש כאן איסו שמק ח ממקה אבל התירו ח חומים אומרת המשנה למדנו שתי שיטות למדנו שית הסח בלזור ששכיר צריך לעשות קניין אם רוצה לתת מתון אז גם אם הוא חלק את כל נכסיו למדנו שית הסח חומים שהוא מחלק את כל נכסיו לא צריך קניין מצא במח מס מיסה גם במיקס לא צריך קניין שלישית תלוי מתי רב זר אמ בשבס אם בשבת הוא מחלק את נכסיו דבור קומין מפני ש יכל כתוב אז כדי שלא תטרוף דעתו אז תקנו שבמי בעל מתחו למתנה אבל לא בכול בכול אפשר לכתוב אפשר לעשות קניין אז למה תטרוף דעתו תעשה קניין רבי שוע אמר בשבס אומרו שדבריו קיימים אפילו שאין לו אפשרות לקניין כלכ בכל שיש אפשרות לקניין אז הוא בר קניין ר לביי אז ודאי שאפשר לתת מתוס באמיר בעל אז רבי ישע זה חומים צ ב מחק דומה זר אומר זוכין לקוטן ו זוכין לגודל כון שאין לו יד לזכות לעצמו מומ שנותנים לו תקנו חחים שאחר יכול לזכות עבורו אבל גודל שיכול לזכות בעצמו לא תקנו דבר רב אזר לכן אמר כגודל שייש לו יד לקבל ולזכות הוא יכול גם למנות שליח אז ודאי שזוכין לו שלא י בפונו אומרת הגמור במחלק הזו שרבי יש ורב ליזר בשתי אופנים ש במשנה יש שתי גרסאות במשנתנו כדס רב יהוד שגרס את המחלק מסמן רב יהודי תניה רבמ גרסה אחרת רב לזר אמר שכמ מפני ש כו אז אפשר גם במיל אבל לא בשב בשב הוא מופקע מקני הוא לא יכול לכתוב אז גם אמירתו לא חלה רבו לאמרו כ אפשר לכתוב אז ודאי שצריך לעשות את הכונה כדי שלא תטרוף דעתו כצ בוי זוכי לגודל שהוא בר קנין ז לק שלא קנין דזו רבי שמה בגוד שיכול לזכות בעצמו ק שלא יכול לזכות בעצמו ודאי שיש את הקו שגו יכול לזכות עבורו אז זה להפך משנתנו רב יהודה כמו משנתנו רב זר אמר בשב שר ש יכול לכתוב אבל לא בחול הוא יכול לכתוב רבי ש בשב אמרו כלח בחול צב זכ לק זכ לגודל כול לזכות בעצמו קרו גודל עכ [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: