הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמו

[מוזיקה] ב 14 דף קמו השור מתחיל בעזרת השם 13 שורות האחרונות של הדף הקודם אומר רב זירי הזכרנו את בעל הגימור בעל המשניות אומר רב זיר ארב מכסיף כתוב שלם המלך אומר כל ימי אוני רוים זה בעל גימורי אומר הרשב שממית עצמו לכוון הלכות ולתרץ וס וב ליב משו מסיים הפסוק זה בעל משנה הוא יש לו חיים קלים הוא לומד משניות רוב אמר יפחה בדיוק להפך כל ימיו רוא אם זה בעל משנה אומר הרשב הוא לא יכול להורות הלכה מתוך משנתו וגם כש המשניות חולקות זו על זו לא יודע לתרץ ווב לב זה בעל הגימור הוא יודע את המשנות ד קרם ובקי בטעמיה ויש בדו כוח ורות כמיסה והיינו דומה רב משר ש משמי רובס מיונ עוצב בום מי שצריך להשיא אבנים אז הוא מתעצל לשון צון נו ורח בק הצ אסכן בום הוא מתחמם בהם ונהנה ם מה הכוונה מסיו יוצ בו בלי משנה אומר הרשב שונה משניות כל היום ואין לו אלו צר שמתקשר בטעמה ולא יודע לפרש בקצ בם או בע גמור שוא נהנה מלימודו רבי חני אומר כל ימי אוני רואים זה שיש לו אישורו אז כל ימ ים ובש מזה שיש לו אישב ר כ יני זה עוני זה איסטניס אומר הרשב מי שדעתו קצה וליבו נמס בכל דבר מגונה שורה אז כל הזמן אין לו חיים וטוב למי שטו מזה שתו יפו סובל הכל לא מזיק לו שום לכלוך ושום דבר מיוס רבי חן אמר כל מי אוני רואים זה רחמון כ הוא כל הזמן רואה דברים שליבו בוכה עליהם הוא עד מידי רחמן וטוב לב משתת מזה אזורי רביש בליוי אמר כל אמו אני רואים זה שדיו יקצורו למשל צרן דיינו קמצן קדן אינו ר בשל אחר אז כ כל חייו הוא רק מתלונן וב משזה ש רחובו נדי וכדומה ואמרי ש בלוי לפי פשוטו של מיקרו אז קשה כל ימי אוני רים ק שבוס ובים שחלקו לעניים רב שבס לרב שבס אוכל אלא כדי שמואל דומר שמואל שינוי וסס כשאדם משנה את החוק שלו את המנהג שלו תחיל חוילי אז ממילא אני כל ימות החול אוכל פת חרבה אז יש לו אני ניראים מגיע בשבת שאוכל בשר זה שינוי וסת ומביא לו חולי אז ממילא כל ימי אוני רואים גם בשבת יש גורסים חולי מעים כסי בסיפור בן סיר הספורים החיצוניים אומר כך שלמה המלך כתב במשלי כל ימי אוני רואים אבל בלילות שהוא ישן יש לו מנוחה אבל אני אומר בן סימר אף לילוס אין לו מנוחה למה בשפל גג עם גגו ממטר גג לגגו אין לו כסף לקנות בית גבוה הוא קונה בית נמוך אז כל הגשמים יורדים לגג שלו ממטר גגם של העשירים יורד לגג שלו והדל תורד אותו ביום סגיר גם בלילות עוד דבר ברום אורים קרמו מעפר קרמו לקרמים העשיר הוא יש לו קרמים ושדות במקום טוב ו מדרון שנוח לעבוד שם הוא איפה הוא קונה את השדה שלו מקום רעוע בערים ובסלעים אז חוץ מזה שצריך לטרוח אז גם כשהוא מזבל את השדה אז בא הרוח וכדומה ומפילה את הזבל לקרמים של העשירים אז כל ימיו ני רואים אז לא רק כל ימי אומר בן סיור גם בלילות הוא דואג על זה שה שדות שלו מזבלות את שדותיהם של העשירים ונעבור למשנה בא הזכרנו שושבינות שחוזרת מביאה המשנה נושא דומה רשבם אומר מנהג חתנים לאחר קידושין למחרת הרי בזמן הגימור היה קידושין והיה זמנ שהיה נישואין שולח לבית חמים לכבוד אשתו תכשיטים מני קדי יין קדי שמן ופעמים אוכל שם מהסעודה אז אומרת המשנה כך השח סבסוב שולח שו מיו מונה אפילו שהוא שלח שם 100 מנה כל מנה זה 100 זו אומרת 10 אל זוז ואוכל שם סוד חוסן אפילו בדינר אינו גבין אם הוא מת או שהיא מתה או שהוא חוזר בו ורוצה לגרש אותה הוא לא יכול לקבל זאת בחזרה לא יאכל שסול חוסן הריו גבין למה כי ברגע שהוא אכל מחמת חיבץ שמחת אכילה אז הוא מכל את הסבלנות אומר הרשמן כמו שנראה בגימורי דווקא סבלונות שעשוי יבלות אלה שאין עשויות יבלות אלא אמורות להישאר איתה אחרי החתונה אפילו שהוא אכל ושתה זה כן חוזר וגם מדובר שהוא לא פירש סתם אבל אם הוא פירש אז כבר נראה אז למעשה אם הוא אכל וזה עשוי לבולס ובסתם אז הוא מכל עד כאן בסתם שתלוי אם אכל או לא אבל שולח סבלס מרובין שיר זורים וולביס בל הוא פירש אני רוצה שהתכשיטים האלה כל הדברים האלה שאני שולח יבואו איתה אח אחרי החתונה הרי לו ניג בין אם מבטה החתונה מצד שני סבלנו סמ שתשתמש במס פירש אי גבין אפילו שהוא לא אכל שם סעודה אומר הרש בם אין הבדל בין מרובי למוטי ההבדל הוא מה הוא אמר רק נקטו אורכ דמיס בדרך כלל מרובים בזה מפרש אני שולח לך הרבה דברים שישארו לה אחרי החתונה ובמתן אז הוא אומר לה תשתמשי בזה וסוב עוד לפני החתונה אומרת הגמור אומר רוב מה שראינו ברשה שאם הוא נתן סתם אז תלוי אם הוא אכל או לא אכל אז דווקא דינר אם הוא אכל בשובי דינר אבל פחס מדינ הוא אכל שם דבר קטן ששו פחות מדינר לא אז הוא לא מחל אומרת הגמור פשיט דנן אנ הגמור מהוא הדין אפילו פס מדינו דסק כר אדם אוכל בדרך כלל בשו דינר כמו שראינו בדף הקודם שכשהוא מביא לחתונה זוז מכילים אותו זו זוזה דינר כומה שמלון שלו דינר דווקא מבי הגמור כמה ספקות אולטן שומה אם הוא שתה שם בשובי דינר האם הוא מכל או לא הוא נן כתוב ם אוכל שמש מה שהוא עצמו אכל שלוח שלח את שלוחו להביא את המתנות והכילו שם את שלוחו שומ טנן הוא אכל שם בבית חמי שיגר לומ הוא שלח מתנות ושלחו מהסעודה לחתן לביתו אוכל האם הוא מכל תו שמה דמר שמואל מס בוד שיג סו מבמ קרנו של כדי יים ושל כדי שמן ושל כלי כסף ושל כלי זו ושל כלי מלס בגדים נעים ורוחב בשמחו הוא רחב על סוס מתוך שמחת עון רב ששלח בית חמיו וולך ועומד על פסח בסכומי והוא שלח הביתה את כל המתנות ציאו של חמין הוציאו לו החוצה בודור רכב על הסוס נתנו לו לשתות ושוו ומיס עוד לפני שהוא נכנס לביס חומי וזו לוכ אלו רביח שר אבירו לפני חכו ושה בזמן בשני שנדר ג גלתה ושה שם הוא שאל אותם מה הדין ווא אמרו סבלס עסו לבוס לפני הנישואים כמו אוכל כסף א גמין כמו שראינו במשנה וכאן יש את התוספת שהרשם מביא דווקא עשויים לבלות כי למה כי הוא אכל בדינו ושאין עשוי ני בולוס כמו תכשיטי זהב וכסף גבין שמע מינו אפילו שוסו כי כאן הוא רק שתה אומרת הגמורה שמס מינ אפילו פוחס מדינר כי חמים בדרך כלל אין בו שובי דינר אז יהיה קשה לפי רובה אומר הה שלא מי אומר מן לי מלון מי אומר לנו חרג לושק אולי שחקו מרגלית ששווה אל זוז לתוך החמין אומר הרשם שכן דרך השרים שוטים אותו לרפואה אבל שתייה רואים שמספיקה אבל תכן שצריך דף ק דינה כמו שרוב אמר שואל הגמ שס אפילו שגרו למה אתה לא פושטת היבו שאפילו שהוא לא נכנס והוא שתה בבית חמיו כר הוא שתה בדור רוכב על הסוס לפני פתר בית חמיו אגמור אי אפשר לפש כל ביסו כבי סכום מב דומ אבל אם שיגרו לו בביתו עדיין נשאר בספק אבולו מהו שלש הרשב לא גור זאת לאלון הוא מביא שהוא מצא הגרסה הזו פירוש רמן חננ הפירוש הוא כך רוב אמר דוק דינר השאלה היא מה קורה אם הוא שתה הוא אכל פחות מדינר אז הוא לא מכל כלום או לפי ערך למשל הוא שלח סבלונות בימי המנה אז אמרנו הוא שתה או אכל בדינר הוא מכל הכל אז אם הוא שתה הו אכל חצי דינר אז הוא מכל 50 או לא הוא הדין שליש רביעה עודי בו שבח סבלס מהו הסיבוס חוזרים אבל הם השביחו שם למשל הוא שלח להם צון ובקר וילדו ומה הספה כד יסנ לדידי ידרה כיוון שכשהם נמצאים הם חוזרים אליו רשו שוח השח שלו אודיל מבד מגנב מה קורה אם הם נגנבו או נבדו בוא ישלו מלי האם צריך להחזיר את הסב צרחו לשלם כסף אז כמו שזה שלהם של הכלה לעניין זה שאם זה נעבד הא צרי לשלם אז כ נחשב כשאלה ששו ודדו שוח והשבח שלה אפילו ש מחזירה את הסבל הוולדות ישארו אצלה קו שתי הספקות נשארו בספק בוא רוב ססס שאמרנו שזה לא חוזר אם הוא אכל שם ולא יבולו מהוא האם למעשה הם לא בלו וכעת אין נישואים בטלו הנישואים האם זה חוזר או לא האלה שין סו לבולס חוזרים האם זה חוזר ביחד איתם או לא תושמע זו יפני ומרו גבן ושן עסו גבין מה אליו כתוב עוב גבין בלי הבדל אף אגב לא יבלו אמרת הגמ לו כי בדרך כלל הם בלים ושמה מה ראינו במשנה ס שתשתמש ב בויו הגבן פשס אפילו שלא בלו אז נכון שהמשנה מדברת לגבי אופן אחר שהוא פירש אבל העיקרון צריך להיות שווה רשבם אומר בפרשת כ שכתוב סוסלי בולוס אז העמדת שמדובר בולו אבל כאן כתוב שתשתמש ב וביו משמע אפילו שישנם בן אז בעצם זה לא ראיה גמורה אומר הרשב כיה אפשר לומר שכיוון שמדובר בכאלה שתשתמש בהם אז מדובר בבוו אבל הגמור מעדיפה לתרץ שיש אפילו אופן שאפילו בכאלה שלא יבולו יש אופן שהו ודאי מוכל טרגור וסף חסה אומר הרשב מיני צעיפים וכישורי נשים שמדבר מוחיל לגמרי לאש בולו לאיש לא יבולו אבל תכשיטים חשובים עדיין נשאר בספק אומר רבי יהודר מס בוד ששיגר לבסומי חרי הארוסין יין חודש מהבול החדש של שנה זו ושמן חודש וכלי פישון חודש תפרו בגדים פשתן החדש השנה זו את כל זה הוא שלח בעצרת בחג השבועות אמרת הגמ מה קושמן מה ה ב להגיד לנו בזה שתי דרכים אישו רץ ישראל קושמן שמרת לבשל פירותיה בעצרת חשיבות ארץ ישראל וי בו סמה שיש כאן חידוש הלכתי דתו נסנ במקרה שבנס חוזרים והוא טוען אני שלחתי בחג השבועות יין ושמן וכולי מהיבול החדש הוא לא הוחזק בדאי הוא לא שקרן איך ייתכן שיש חדש כן יש חדש וטענתו טענה אומר הרשב והדר מה קורה אם הם מכחישים אז איך הדר אז רשש שומר שאם יכחישו יצטרכו להישבע או אם מודעים במקצת ל חלק הם לא יודעים אז מתך ש יכול להשבע משלם טענתו טענה מביאה הגמור אומר רב יוד מרב מסה בוד מחוד שאמרו לו אישתו טרסי אומרים לו שאשתו בעלת מום שאיין לה חוש הריח ולמעשה זה נחשב מום שבסיר ולא דבר שרואים אותו והכלל הו כמו שהרשם הביא כאן את כל הכללים הגמור בסוב שאם הוא קידש אותה סתם הוא כנס אותה סתם הוא לא קידש אותה מנ שהם בכמו מין אז הקידוש ינחלו הוא יכול לגרש אותה בלי לתת לה סובה אבל גטו צריך לתת לה הוא רצה לבדוק אם האם אכן כחו ונכנס אחריו לחורב לבודקו זה היה בסביבות הגליל הוא נכנס איתה הוא קרא לה בואי לחורבה מסוימת והוא נשה איתו בתוך היקו צנון כך לפי פירושו הראשון של רשבם אומלי ווא אומר לה ריח צנון אני מריח בגול רצה לראות מה תהיה התגובה שלה אז היא אדה אם היא מריחה או לא אומרו לי היא ינה שרוצה לנסות אותה והיא באמת לא הייתה תתרנית היא הריחה את הצנון אז היא אמרה לו מני יב לו מוסו ריחו לנלי השיב לו בצחוק מי יתן לנו תמרים של ריחו עיר התמרים ונאכל זאת ביחד היה דרקן לאכול תמרים ע הצנון זה חד חריף וזה מתוק זה מתקן זה את זה פירוש שני מביא הרשב שהוא באמת לקח בתוך היקו תמר והוא רצה לנסות אותה אז הוא אומר לה אני מריח כאן ריח צנון ואז הוא ישמע לפי התגובה אם היא תאמר לו נכון זאת אומרת שהיא תרנית אם היא תאמר לו לא מה פתאום זה ריח צנון אז הוא יבין שהיא לא בעלה תמום והיא אמרה לו אני מריחה שיש כאן תמרים למיסה עד שהם התפייסו ביניהם נופל אחבה ומיסו ובא הבעל לפני בזן שהוא רוצה לרשת את אשתו בעל ירש שישו אמרו חכמים הגרסה לפנינו היא אויל ונכנס אחריו לבעול אותה אלא בתקו מיסו אינו יורשו אז הרשב אומר שלפי הגרסה הזו הכוונה שמדובר בארוסו אבל הרשב אומר גם אם היה בא עליה הוא לא יורש אותה עד שתיכנס לחופה לכן הרשם גורס אומרו חומים אויל ונכנס לא ולוי ונכנס אחרו לבודקו זאת אומרת שהיה בדעתו לגרשה בעל שמום מסו נו יורשו כיוון שהיא מתה לפני שהתפיסה ומכאן אנחנו שומעים אומר רשבם שמי שמתה אשתו מתוך קטטה שיש בדעתו לגרשה שו נו יורשה ה מביא גם בקור מסכת גיטין שמי שנתן ניו לגרשה שובן להבעל פס מניס מילוג אזכר גם הוא לא יורש אותה במש שמש וכולי יוסי סמ ישל בפני פופה ויוסי וקמ בין שמיו הי אחרי הרוסים לפני הנישואין ובין שמי או הודרו הוא חוזר במגרש אותה סבדר מכל ומש שוא שלח לבית חמי לא יודע אומר הרש בם שמדובר שהוא אכל שם מסעודת חתן בדינר אז סבלו נויס שהן עשויים ליבלות שהוא שלח סתם אז כמו שדיברנו זה חוזר אבל מה יכלו משתה זה עשוי להבלו זה עשוי להכל לכן זה לא חוזר אם הוא פירש עלמנת שיחזרו לי אז לא משנה הכל חוזר מה קורה עוד רובוי אם איא חזרה בא היא אומרת אני לא רוצה להתחתן תביא לי גט עדרה אפילו כיש דקה כל חוזר אפילו דברים קטנים אגודה של ירק אנחנו אומרים אם הוא היה יודע שהיא תחזור בה הוא לא היה שולח כלום אומר הרש בם אבל קידושין היא לא מחזירה לו את כסף הקידושין כמו שלמדנו לאל גזרו שימרו שהיה כאן קידוש תוס והוא יכול לקדש את אחותה אבל מה קורה אם כבר אכלו את זה עכשיו הוא בא לדרוש להם את הכסף של האוכל אז הם טוענים אם היינו יודעים שצריכים להחזיר את זה לא היינו אוכלים זאת בחינם הסכמנו לאכול לכן אמר ונ בריד רב יהשוע ושומי להם דמי בוסו בזול עד כמה בזול עד טילט למשל אם זה נכר בשש משלמים ארבע כי זה אנחנו אומרים זה ודאי מסכימים גם אם היו ידעים שזה עולה להם כסף ונעבור למשנה הבאה המשניות הבאות עוסקות בדין מתנה שימרה אז בעצם מתנה שימרה זה בעיקרון שזל תיקנו שאם הוא מחלק את כל נכסיו לפני מותו וחל אפילו בלי קניין כל דבור כסומים כמורים דומה ומאידך הוא יכול לחזור בו אם הוא עברי אז המתנה בטלה דווקא אם הנתן הכל לא שיהר לעצמו כאן יקרה נראה מקרה שהדין הפוך שדווקא אם הוא שייר אז המתנה קיימת כשההוא חילק הכל המתנה לא קיימת מה מדובר כאן שהוא נתן בקניין מקצת נכסיו כי זה אם זה מקצת אז חייב קניין כדי שזה יכול מתנ שחי מרה לא צריך קניין רק הוא מחלק הכל אז אומרת המשנה כך שכיב מר שכוסו כל נחוס לאחרים ושיר לעצמו קרקע כלשהוא מתנו סוי קמס כיוון שהוא שיר לעצמו מקצת זה כמט נז בורי אז בין אם הוא עברי בין אם הוא מת המתנה קיימת כולו נתן זאת מדאג מיסה אם היה מצווה מחמס מיסה במקצת הוא אומר בגלל שהוא הולך למות ומחלק אז לא צריך קניין גם במקצת ואם הוא מת אז החל אבל אם הוא עמד חוזר אפילו שעשו קניין אבל כאן שהוא לא הזכיר אז המתנס בורי אז בין ממד מל בין הומת המתנה קיימת אבל לא השאיר קרקע כלשהו הוא נתן הכל אי מתנו סו קיימת ואם הוא הברי הוא חוזר אפילו שהיה קניין כ אנחנו אומרים שרין הדברים שמח מס מיסה נתן ועל מנת שאם לא ימות לא תתקיים המתו למה ק הוא נתן הכל מה הוא חשב אם הוא יבריא הוא ימות מרעב אז ודאי שהוא התכוון לתת רק אם הוא יעמוד אם לא יעמוד מחוליו אם הוא יעמוד מחוליו המתנה בטלה אם הוא מת המתנה קיימת בין שיר בין לא שיר כל הנידון של המשנה זה אם הוא עברי מחוליו בזה אנחנו אומרים שאם הוא לא שיר כלום אז ברור שהוא תכוון רק אם הוא ימות הוא לא יתן את המתנה אבל אם הוא שייר לעצמו את אומרת שהוא חשב על האופציה שהוא ישאר בחיים לכן הוא השייר לעצמו אז המתנה קיימת בכל מקרה סה יש כאן בתחילת המיש לדברי רשבם שם תמורים שהוא אומר שאפילו חילק על פיו בלי כתיבה הוא מביא מקור אבל הרשש מקשה כאם מדובר דווקא בקניין כי לא מדובר כמת נסחי מרע אז הרשש אומר שהרשם כאן הולך לפי שיטס חום דף קנ והמשך דברי הרשם זה ללוכה לפי הלוחה אז מתנ שימרה במקצה שריחה קניין אז לא מדובר כ מתנס שימרה רגילה אלא כדין מתנס בורי א בכול זאת יש כאן אומדנה שאם הוא לא שיר כלום אז ודאי הוא לא התכוון לתת את המתנה למקרה שהוא יבריא אומרת הגמורה מטנ דז בסר אומדנה שולחים אחרי אומדנה של זה הנוס מתונה אפילו שהוא לא פירש שהוא נוטה זאת רק במקרה שהוא ימות כאילו שהוא פירש אומר רב נחמן רבי שמן בן אסי דתני הרי שלר בנוי למדין סים בן יחיד ושום שמס בנוי אחרי שהוא שמע שמועה זו ואומת וכוסו כל נחוס לאחר הוא לא פירש שהוא נותן זאת רק בגלל שהוא שמע שמת בנו סתם כתב ואחר כך בו בנוי התברר שהבן לומד בור ברגלו מתנוס מתו אומר נקמה הוא לא פירש הוא לא תל את המתנה במית בנו לא הולכים בסרום דדת רבי ש בס אי מתו מתונה כ אנחנו אומרים שלמו לא יודע שבנו יקים לא ויו קוסון אז משנתנו רב ש בנסי שהוא אומר שעומדים בדעתו גם כאן שאם הוא נתן את הכל והוא לא שיר אפילו שהוא עשה קניין ברור שא היה יודע שיעמוד מכול זה הו נותן את כל נכסיו שהוא אחר כך הצטרך לבריות רב שישמה לא רב שסי ר רב ש שזורי ל בור בתחילה המרים הצ בק ו אדם שחמון ליצלן המלו גזרה עליו מיסה הולכים להמיט אותו דעתו לא מיוש בכזה זמן וומר אומר לשני דים כיסו גת לאשתי כדי שלא תצטרך לייבום הרי אילו יכתבו ואתנו אפילו שהוא לא אמר תנו בדרך כלל שאדם אומר כיסו אי אפשר לתת הוא לא אמרנו אבל כאן אנחנו אומרים שכיוון שהוא יוצא להרג אין דעתו מיושבת מתוך תרדו ודאגתו הוא שכח לומר תנו כך אמרו בראשנו רק הוא חזרו לר הוסיפו עוד לו אף המפרש אדם שיוצא מבוש של הים יוצא לדרך ארוכה הוא יודע שיש סיכוי שהוא לא יחזור היצא בשור ל מדברות והוא אומר כי סוגת לאשתי אפשר גם לתת רבי שמ שזמר אף המסוכן אדם שהוא קרוב למיס אז ודאי דעתו שכתבו ויתנו כדי לפתור את אשתו ייבום אז רב שמש שזורי הולך בשר אומדנה אומר טופס זה לא רק רב שמש שזורי זה גם חומים אומר טופס אינו נמה הכוונה רב שימן מלקוס גם תק ש רב שימן אומר הרב טופס כ רב שמן שזורי אומר יותר שהולכים אחוד יותר מחכמים לכן נקטו רב שימן שזורי אומרת הגמורה רב שי שסמ רב שמן שזורי רב נחמן אמר שמשנת רב שמ מנסי למה כל אחד אמר אחרת רב נחמן מתק לו כרב שמן שזורי הוא יתן לך אומר את הגמור שינוסו דומ כיסו לפחות אמר כיסו אז הוא גילה דעתו שרוצה שיתנו את הגט אם לא נותנים למה צריך לכתוב מה שאם כן כאן מאכ שהוא נתן רק אם הוא ימות הוא לא הזכיר את זה שהוא הולך למות ורב שישו ש מנסיה הוא טען אומד דמו שנ שם יש אומד דמוך אתה רואה כל זמן שלא הגיע שמועה שבנו מת הוא לא נתן שמע שבנו מת אז הוא נתן איש כוד מוכ אבל במקרה שלנו הוא חולה כיון דוב חולים לחיים והוא לא ציווה מחמס מיס לא אומר שהוא נן בגלל שהוא חושב שהוא הולך למות אז אין כל כך אומדנה ולכן רב שישה סבר שאי אפשר להעמיד משש מנסה אלא דווקא כרב שימן שזורי עד כאן דף ק מוב
לצפיה בתכנים נוספים: