הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמד

[מוזיקה] 12 דף קמד השו מ בעזרת השם שורה רביעית מלמעלה רב ספרי ראינו בשיעור הקודם במשנה שאם אדם מת והוא נר בנים גדולים וקטנים והגדולים השביחו את הנכסים השביחו לאמצע רק אם הם אמרו ראו מה שהניח הבו אנחנו רוצים להתחלק ארון אסים וכלים השביחו לעצמון ולמדנו שזה דווקא כש השביחו הנחושים מחמת הנחושים אבל אם השקיעו כספים שלהם וכדומה אז תמיד השבח רק שלהם מספר את הימור רב ספרה שובה קבו זוזה אביו מת והוא הניח כמה בנים אחד הבנים היה רב ספרה והאבא הניח ירושה כסף שקלי נו רב ספר לקח את הכסף עובד בהוא איסקה הוא עשה בזה איסקה ועשה רווחים וזה נחשב כשוח נחוס מחמס חוסים אומר הרשב אועיל ואין צריך תורך כל כך לא שהוא השקיע פה איזה ורח מד הגדול אלא לקנות ולמכור אוסו אח הגיעו אכב שרב ספרה טובו בדי קמי דרוב שיחלקו את הרווחים בין כולם שווה בשווה אומר לו אמר להם רובה רב ספר גבר רבו הודם גודל הוא עסוק בלימוד ישוק גירס ורח לאחר נן סדה שלא עוזב את לימודו כדי לטרח לאחרים אז זה כאילו שהוא אמר רו מה שהניח לונו בו ואז השבח רק שלו אומר הרשב ולמדים מכאן שבכל פעם ש מדובר באדם כמו רב ספרי אפילו שהוא לא אמר מראש לעצמי אני עושה כאילו שהוא אמר זאת מה ראינו אוישו שביחס החוסים השביחו לאמצע תמ גמור אישו בניס יסמ מה אבידתו מה הקשר שלה לחוסים שלה הסומים ששבי ו לאמצע זאת אומרת יש לה חלק בשבח אומר הרשם או תטול כתובתה ותלך לה או תטרח לפני הסומים ומסה יודע עם הקול שלהם והיא מקבלת מונס מה זה שהיא מסתכלת במ אומר רבי ירמיה מדובר באיו רשס יש לה חלק בירושה אז רשבא אומר שתי דוגמאות דוגמה השנייה של הרשמן פשוטה מאוד שבעלה אמר לפני מותו תיטול אשתי כ אחד מן הבונים אז ה מקבלת חלק בדיוק כמו אחד מהבונים ולמשה היא תרכה בחוסים אז זה כמו בציור הקודם שהאחים הגדולים טרחו בנחוס עוד פירוש אומר הרשב עוד דוגמה שיתכן מקרה כזה כ כמו ש הבח מגיע שראובן הוא נשע את אחייניתו בתו של שמן אחיו ין קב אביהם שרוב ושמן מת שימן מת בלי בונים מה הוא הניח את הבת הזו בת שהיא מעשה אשתו של ראובן אחר כך מת ראובן אז בני ראובן ופתרו של שמן שזה עמם הם יורשים את נכס יין כבי אביהם למוס טמים שמש אומרת בהמשך שם אמרה רומה שהניח לי ביילי וזה קשה היא לא יורשת בעצם את בעלה היא יורשת את הסבא יעקב אומר הטופס שכיוון שכל זמן שראובן בעלה היה חי אז גם החלק שהיא ירשה ביחד עם ראובן במקום במקום אביה שמעוין אז ראובן אכל פיירוס כדי נכס מילוג ועכשיו שראובן מת אז הנחושים לגמרי הבו אליה אז שייך לומר הניח לי ביידי אומרת הגמור פשיטה אם מדובר בכזה אופן אז זה בדיוק כמו הריש שנח בו ד מוקט וגדולים הסקו אז הרווח לאמצע כר גם כאן כשהאישה היא טרחה בנחוס וסמים הם רוצים גם השח לאמצע אונה הגמור ד הייתי חושב באישה זה אחרת כי כיון דלו דרק למרח אין דרך אישה לטרוח אף אגב דלא יפרש אפילו שהיא לא פירשה שהיא עוסקת רקב עצמה כמו פורש דומה כמש מלון שכל זמן שלא אמרה בבזן אז השח לאמצע אבל באמת אמ אמרה בבז כמו שהמשנה מסיימת רו שח לי בלי הרלס השביחו לם עצמו אבל רשבם אומר כמו ש אמר במשנה שמדובר דווקא באלמנה שלא מקבלת מזינ מנכסי בעלה למשל שהיא דרשה את סווסו כי הי מקבלת מזס אז מס יודו תמיד סמים אז ככ גם כאן מס יודים שרכה בנחוס עם הכל הסמים מה ראינו בהמשך המשנה ם אומר מה שח ליבלי הריס חלס השביחו לעצמו אומרת הגמור פשיטה כיוון שאמרנו שזה כמו אחד מהבונים אונה הגמור כןס זה שוח חבורה דמר כולם מדברים תראו איזה אלמונה מסורה רסמה הלכו לאחלה היא מאוחדת להם את השח אפילו שיא אמרה בתחילה רומ שהניח ליבילי במעשה היא חוזרת בה והיא כן נותנת אתזה לכולם קומש מלון שלו ואז השו חק לעצמו למה רשבם דילגנו מקודם הוא מוסיף שיש עוד ופן יש נידון איך ללמוד את הרשב אפשר למוד שזה עוד דין שמה קורה באישה סתם שהיא לא יורשת ובעלה מת והיא צריכה לגבות את כובסו הוא הניח נחוס וטים שם בם כדי כובסו אז אמי אמרה רומה שיניח לי בילי למה התעצלו בזנו יורשים להשביע אותה כדי לגבות לקסון ושביה חוסים אז מה ש השביחה השביחה לעצמה כי זה כאילו שהיא כבר קיבלה את הסובה אבל אם השביחה את הנחושים סתם בלי לומר לפני זה רומה שהניח בילי אז היא תטרוף את כובסו והשר יהיה ליורשים אבל יש כאן חידוש שאפילו שבעלה הניח קצת חוסים ו השביחה אותם אז ככל שכנ סובו ה גובה גם מהשבח רק מה שהשר יותר מקסו בוסו זה יהיה ליורשים אגב שהזכרנו בסוף השיעור הקודם דברי רבי חנינה בקש משנתנו מביאה הגמור עוד ממר שרבי חנינה אומר רבי חנינה המיסי אישו לבנוי גודל בביס כנוי ה אדם שהוא השיא את בנו מה הוא לקח לאולם חתונות את הבית בית בית שהיה שייך לאבא אנחנו אומרים שהבית הזה נקנה לבנו אומר רשבם תקון סחו ממי ואלכס בלוטי עוד מעט נראה לא ממש בלו תימה ומס כס גיטין יש מתקנים לא מסס גיטין אלא להלום בגימור מוקמיל כגון שיש לאביב בעיר בית אחר לדו בו אז למ זה גם מפורש לאלון רק לאלון נראה שאם האבא הניח השאיר שם את הדברים שלו אז לא קנוי אבל כמה תנאים נאמרו ודוק גודל הוא גדול הבנים אז הוא חביב לו אנחנו אומרים שגומר מקנלי ודוק שבנו הגדול נסע בסולו אם הוא נסע אלמונה או בהולו גרושו אז הוא לא כל כך שמח בחתונה כזו והוא לא נותן לו את הבית במתנה תניא נוסף דוק אישתו ישונו שהבן מתחתן כעת לראשונה ודוק שסי רישון הוא גדול הבנים והוא התחתן ראשון אם הוא חיתן לפני איזה בן יותר קטן אז הוא לא מקנה לו את הבית ויה גמור פשיט זה פשוט לנו ביס ליה דהיינו האבא החד לחתונה בית שישמה על גביו לי אבל החתונה התקימה רק בבית ביס קונ ליקו כליה לא משועבדת לבית אמה קורה ביז וסדרה הוא החד לו את הבית לפני הבית יש אכסדרה שהיא בהרבה חלונות כזה פרוזדור ודרכה נכנסים לבית מהוא האם גם את האכסדרה הוא נתן לו או שסדרה נשרת של האבא אם תמצא למא שבי ואסדרה אז הוא קונה גםם את הסדר כסדר משועבדת לבית עבור דרכה מה קורה שני בת עם זה לפנ מזה יש לו שני בתים והוא יחד לו את הבית הפנימי האם הוא נתן לו גם את הבית החיצון כי דרך הבית החיצון נכנסים לבית הפנימי או לא זה בית בפני עצמו מה הוא תיק הוא נשאר בספק מס מה אמר בי חנינה שהוא נותן לו את הבית למדס לו כך אובי לחתונתו בית וקלי ביס אז קלי ביס קוו ביס לא יקוו וטבו אומר שאי אפשר לומר שמדובר בשלא בני הגודל או לא אשתו ראשונה וכדומה כי בכזה אופן גם כלי הבית הוא לא יקנה לו בהכרח מדובר בבני הגודל וכתוב שרק את הכלים הוא מקנה לו אומר הביר מי גון שויו אוצור של וביב מונח שום אם האבא עדיין הניח את הדברים שלו שם הוא השאיר אותם שם כיוון ש הוציאו מחזקתו הוא לא יקנה לבנו את הבית נרדו אמרה לא צריך שהאבא שלו יניח שם אוצר שלם אפילו שיש לו שם משהו קטן איזשהו חפץ אפילו שוב חד יונה יש לו שם שוח יונים לאבא אז עדיין משמש לאבא הבית הוא לא יקנה את זה רב וד ורב פפי אמר אפילו הציצ אפילו שבא יש לו שם כלי מלא דגים מטוגנים בשמן מספרת הגמור מרזו טרנס ברי הוא חיתן את בנו הגדול וכולי כל התנאים טו לסנדל הוא טלה שם בבית סנדל כדי להוכיח שהוא לא נותן לו את הבית רב שנס לברי ושי שמיש טלה שם מלאה בשמן אומר זר הנס מ שלושת הדברים שכבר נפרט שנו ר הם תיקנו את הדברים זה לא ר בתמה כמו הוח מסינה שלא צריך להסביר אסטוס אומרים שלא ממש בלמה יש קצת טעם אבל זה לא מספיק לולי תקון הס חומים מה הם שלושת הדברים חוו המיסי אישו לבנוי אומר הרשם תקון הס חומים לכבוד החוסן שגנ הדבר לשת אישה ואין מקום לדור בו אבל גם יש כאן סברה הסברה שאמרנו וגם אם הוא הוציא את כל החפצים משם כנראה שהוא נותן לו את זה אבל זה לא סברה גמורה לולית הקון אס חומים אידור דומ רמר שמואל למדנו לאיל הכוסף כל נחוס לאשתו הוא נותן לה את כל הנכסים אנחנו אומרים לא סופרפ באמת היורשים שלו הם יורשים רק האישה הם מנהלת את הוסים אומר הרשב דנבו כבדו הווו נותת להם מזונות כמה שהם צריכים אז גם ס למעשה במילים שלו אמר ש לה את כל הנכסים אדור דומים אומר נפקד ומפקיד רבקי גב טמאים עליו שמדובר גם באלבו כמו שבוא בסכס גיטין קופונים לפי הרשב מדובר ב נפקד מהפקיד דהיינו יש כאן ראובן שמעון לוי ראובן הפקיד אצל שמעון חפץ אומר ראובן לשמעון בנוכחות ליוי אני מקנה את החפץ הזה ניהו לליוי אז ליוי מיד קונה את זה אפילו שלא עשו שום קניין אומר רשבם כך תיקנו חומים לפי שדוב אותו דרובין הברי יוכלו לסחור בקלות ולא זיקו חכמים קנוס בקניין ובידים אומרת המשנה אכין השטופים האבא מת ועדיין הם חיים בקופה משותפת דפוס ה סביס שנופל אך עוד מהמהם לומנס מה הכוונה אומר הרש בן כמו שנראה בגימור אומנות המלך שמחמת אביו נפל ומנות זו שכן מנהג המלך מעמיד מביס זו מוכס חדה חודש אחד מבא אזו חודש אחד וחן מכל בתי העיר זה הולך לפי המשפחות הוא לוקח ממשפחה הזו אתה תנהל עכשיו בחודש ת המכס והוא עושה מזה הרבה כסף נופל לאמצע כל זמן שהם חיים ביחד הרווחים לאמצע ממה שהו הרווח באמנותו הר שנם אומרים הוא נוטל את צחר פעולתו מה שהוא עובד אבל את הרווחים הוא מתחלק עם החו חולו ונשר פה בו דם בקופה משותפת אחד האחים חלה וא צאיך רפואות נסר פ משלה עצמו כמו שנראה בגימור זה דווק אם הוא חלה בפשיעה אומרת הגמורה טויס היו מונוס לאו מונוס המלך כמו שדיברנו אבל אומנות אחרת שהוא בעצמו בחר לעצמו והוא קיבל הרווח שלו ונו רבון איך מחים שמינו גבא לגבות את המכס אוי פול מוטוס שוטר או חייל אם החמסה אחי כמנהג העיר לקח בכל בית שוטר אחד לפי הזמן הקבוע לחודש לשנה אז הרווחים לאחי לכל האחים אם מחמס עצמו בחרו בו דווקא מחמת חשיבותו מחמת חריפותו בלי קשר למשפחה שלו אז הרווח לעצמו אומרת הגמור אם מחמס אחין לאחין פשיטה ונגמור צריך חורף תפי האח הזה ידוע חריף כחכם מהו מחופ גורם קושמן לא קוזמ שזה הולך לפי הסדר שבוחרים מכל משפחה אז הרווח לכולם טו רבן איך באחים שחיים ביחד שנות על מוסעים זוז ללמוד ללמוד הוא אומר להם אני לוקח מקופה 200 זוז אני נוסע למקום אחר ללמוד למ ו או לב למוד אומנס ואני שם מתפרנס מהקופה יכו לאמר ו לא אל תיקח כסף אם אתה אצלינו יש לזנס אםו אצלינו אין לו חזוס אומרת הגמורה למה ב שוא צרך ק מזונות קופה משוטפת מסייע לי לרב הונה דומ רב הונה קסב ברובו אומר הרש בם שו היה דרימן היה בית מתברך בגללו תוס אומרים בשם חנן נר לאח יש צאות שכשיש כמה נשמש מדקים נר הכל חים נהנים בתור נר אבל כשהוא מקום אחר צריך שני נרות יש מפרשים אומר טופס שיש מזל של כמה מזל ל בטרי ודף אומרת הגמור אם כך זה העניין אז לא נותנים לו כלום וליס לפי קסבי יסו חשבון כמה זה קסבי זזו לו השר תתנו לו חלק תתנו לו אגמ מה שהם אומרים איין לוח מזס אין לך מזונות מלאים מה רנו חל נר נרשמו שלמ רבי אל לאשו לשחל בשי אז מי ביקש לך אבל בוינס נסר פ מן האמצע כי זה חלק מההוצאות א נלקח מהקופה המשותפת איך דשי שהוא השם בזה שהוא חולה כד רבי חנינה ד רבי חנ הכל בדי שמיים כל פורנות שבעה לאדם חוץ מצינים פחים שנמר צינים פחים בדרכי כשם נף שחק מהם מה זה צינים פחים קור נקטו לשון הפסוק זה פירוש ראשון ברש בם ומה הכוונה צינים פחים הקור שהוא פח הוא מוקש זה בדרך יקש הקשן שלא רוצה להיזהר כי בידו הדבר לש מנ שחק יכול להתחמם יכול להתלבש טוב יכול לא לצאת למקור מקור אז הוא פושע יש מפרשים ציפ עם קור וחום גם כור וגם חום אפשר להיזהר מכור אפשר להזהר גם מחום לא לצאת לשמש להתקרר אז דברים האלו זה החולי שבא מחמם זה חולי בפש ונעבור למשנה באה שהיא מדברת לגבי שוי שינוס בזמן הגימור היה מנהג שאדם התחתן אז החברים שלו הביאו לו מתנות והם אכלו בסעודה הם שמחו איתו כל ש מהמשנה וזה מה שהביאו לו נקרא שש וינוס וכמו שנראה במשנה זה חוב גמור זה כמו הלוואה שכשהוא התחתן הם צריכים להחזיר לו באותו סכום אז מפרש את המשנה על פי הרשב כמו שגמור הבינה בתחילה נראה בגימור עוד דרכים האחי שוסו מקוון שו שינוס בחיוב דהיינו האבא הוא היה לו חבר שהתחתן אז הוא אמר לאחד מהבנים תיקח מתנה תלך לחתונה תביא לו את זה תשמח איתו ואביא לו את הש וינוס חוזר ש שינוס הבן הזה שהוא היה השליח של האבא להביא את המתנה לזה שהתחתן הוא עכשיו מתחתן אחרי שאבא מת חוזר לאמצע אפילו שזה שמביא את השו שינוס כעת הוא מביא את זה כביכול לאח הזה שהאח הזה שהוא היה השושבין שלו הבי לו את המתנות לא כיוון שהוא הביא את זה מהממונה זה שייך לכל האחים שש שינוס ניגב בבזן כאילו שאבא אלווה וכעת פורים את החוב שאבה אלוה אבול השולח לחבירו קדי יין וקד שם איג בז ש גמי סודים אז הרשב אומר מה הכוונה שולח לחברו אז או בלא חופה סתם שלח לו מתנה אבל על זה בקשה מגד משנה ברור אדם ש שולח אוכל לחברו יכול לדרוש בחזרה א הפני שלים מתרץ שכמו שובר ברבי נה שהוא שלח לחברו לא סתם כשהוא עשה סעודת מרעים אבל זה לא כמו בחתונה אנה אומר הרשב מחופתו אבל הוא לא הלך לאכול שם לשמח איתו בחופתו אין לזה דין שינוס לתו ס ואי אפשר לתבע את זה בחזרה אומרת הגמורה ורומני ברייסה למדנו לא כמו במשנה שולח לווב ש שינוס דיינו הוא שלח על ידו על ידי אחד מהבנים שלו שושבינות אמר לו לך לחתונה תביא שם את המתנה ותאכל ותשמר במקומי כשהיא חוי זרס חוזר אס לוי לאותו בן כשהבן הזה מתחתן אז זה שהביאו לו בחיי אהב הוא מביא כת המתנות אז שיך רק לבן זאת אומרת כיוון שאבא שלח על ידי הבן הזה אז הוא חוצה שזה יש שייך לו וכש חוזר זה יחזור רק לבן הזה מה קורה נשתלו להובי שינוס להפך אבא חיתן את אחד הילדים שלו ואחד החברים מביא לו שושבינות וכעת האבא מת כשהיא חוי זרס ועכשיו החבר של האבא הוא מתחתן חוי זרס מן האמצע כל היסו צריכים לפרוח וי וסבים זה לא מותר רק על הבן שניסע כיוון שהחבר רביית זה לאבא למכון הקפו סתירה בדברי היס דברי המשנה אומרת הגבורה שלוש דרכים דרך ראשונה אומר רבי רבי יחנן כי תנ מסס בת כוונת המשנה נשתל חנן כמו הסיפה של הבריה המשנה מדברת באופן הפוך ממה שהבנו עד כעת את המשנה שבאופן שאבא קיבל וכעת האבא צריך להחזיר אז לא רק הבן הזה שבחתונה שלו האבא קיבל הוא צריך להחזיר לכל החים מחזירים אומרת הגמר אפשר לפרש כ במשנה ו אחין שוסו מקצו ששנות מקסון שחים הם הביאו ששנות אומרת הגמור תני פרש את המשנה למקוון שחלק מהאחים קיבלו בחיי אבא אומרת הגמר חוזר ש שינוס קטונה מה שמה ששות כעת חוזרת אליהם אממה חוזר גבוס קת הגיע הזמן שצריך לגבות בחזרה אתש מנכסיו נגבש מאמצע דרך שנייה רב סומה באמת משנתן מדברת כמו שהבנו שאבא שלח ששנות לאחרים וכעת היא חוזרת אחרי המיסה שלו איך זה מתאים ברייס לא הקשי כן בסתם כן במפרש אומר רשבם כך מסני משנת מדברת בסתם שאבא שלח סתם על ידי אחד בבניו ולא פירש דלדעת בן זה שלח אלכו כשזה חוזר כשהבן הזה מתחתן חוזר לאמצע אבל הבריה מדברת במפרש הנוס טרזו סבן אלקו חוזר חוזר לאמצע פשס משמ שהוא אמר מפורש שיחזור אליו אבל זה באמת מאוד קשה אחוס מקש פשיט אז אמת רבינו ינ מביא קצת אחרת רשבם במפרש הכוונה אבא קנה מתנות והוא אמר לבן אחד מבניו אתה תלך לחתונה אז אנחנו אומרים כיוון שהוא שלח אותו אז הוא רוצה שיחזור רק אליו בזה מדברת הברייה המשנה מדברת בסתם דהיינו הוא אמר אחד הבנים ילך הוא לא אמר איזה בן ילך אז אנחנו אומרים הוא לא התכוון דווקא לבן הזה וכש חוזר זה חוזר לכולם כד תני בריסה שולח לו וביב ש שינוס האבא נתן לבנים ש שהביאו ש שינוס כשהיא חוזרת חוזר אסוי רק לבן הזה שאבא שלח אותו אבל שולח וביב ששינו סתם הוא לא היחד את אחד הבנים כשח זרס חוי זרס לאמצע אפילו שאחד הבנים הוא הלך ונתן זאת דרך שלישית הושמו לומר אוכ ביובו מסכין דהיינו בעצם כמו שכתוב בברייס אבא ששולח ש שינוס עם אחד מהבנים אז כשזה חוזר זה חוזר לאותו בן אז מה הכוונת המישנה חוזר לאמצע זהרי צריך לחזור רק לבן הזה שבית שינוס התירוץ הוא מדובר שהבן הזה ספציפית הוא מת אז צריך לומר לפי מה שמבינים כעת שהוא כבר עשה אירוסין ואז הוא מת ועדיין לא הגיע הזמן של הש שויס הש שינוס צריך חופה ששמה משתה ואז משמים ה וינוס אז הגיע אחד האחים והוא יבם הוא יבם את אשתו של האח הזה שמת כיוון שהוא מת בלי ילדים וכעת כשהוא מתחתן בא החבר הזה שאבא שלח ששונס על ידי הבן המת להחזיר את הששי אז בעצם לימוד צריך להחזיר לבן הזה שמת אבל הבן הזה כבר מת מי הורש אותו אז בדרך כלל כשיש יבום היוום הוא יורש את הכל אבל כאן אומרת המשנה חוזרת לאמצע חוזרת לאמצע לא בגלל שזה מגיע להם זה מגיע לבן הזה שמת כמו שהביס אומרת רק הם יורשים את אחיהם והמשנה בא לומר זה לא חוזר ליבום לבד כמו ש נכסיה חמץ שובם יורש אלא זה מתחלק בין כל האחים למה שאיבר בזק משווה אותו לבחור כמו בבחור למדנו שבחור נוטל פי שניים בניסו ברק בנכסים שהיו מוחזקים ביד האבא כשהוא מת דברים שמגיעים אחר כך כמו הלוואות שע בלווה ואחרי שעומד באים בחב מחזירים זאת בזה הוא לא מקבל פי שניים אז כר גם כאן החוב הזה של השווינו שמגיע אחרי מיטת האח הזה בזה היום מקבל זה מתחלק מכל האחים אומרת גמור מקלל דידו משלם בכלל זה שקיבל את ה שינוס כעת צריך חזיר את שינוס ובום לימה תנו לי ששני ומח מי שמח איתי בחתונה האח הזה כשהאח הזה התחתן אני אביא לו הוא לא התחתן לא הספיק לעשות נישואין שאני אכל איתו בחופה כמו שהוא שמח איתי ואכל בחופת אני אשלם לו כיוון שהוא מת נפטרתי מלשלם מתניה מוקם שנגו רז קידושין מחזירין אדם קידש אישה נתן לה טבעת נתן לו פרוטה לא משנה מה הוא נתן לה לקידושין ואחרי האירוסין מתה אז מקום שנהגו שהיורש של האישה מחזירים את הטבעת לחתן צריכים להחזיר מוקם שנהגו שלא יה להחזיר אין מחזיר זה עובר ליורשים של האישה ואמר רב יס ברה בום המרו אמר שמואל לא ישו שתלוי במנהג אלא ש מיסו הי אז יש נוהגים שמחזירים זאת אבל מיסו מה קורה אם החתן מת אי מחזירים מת ו שומר נולי בילי סמחי כלומר אני מזומנת להשלים תנאי קידושי דנו נישואין וין העיקוף תלוי בי הראשונים מסבירים כמה הסברים לכאורה אם זה תלוי במנהג אז אם יש מנהג אז מה היכולה עש תו מתנו לי בעלי ושמחי הוי אז האחד התירוצים הרש בה אומר שאנחנו טולים שהמנהג היה בטעות דהיינו המנהג המקורי היה להחזיר כשהיא מתה ל שטעו ונהגו אחר כך להחזיר גם כשמתוק המנהג כי הא יכולה תו נו לי בלי וס מכימו אז ממילא אוכנה מני מה תנו לי שו שיני ושמחי מוי כשההוא יתחתן אני אחזיר לו הוא לא יכול להתחתן הוא כבר מת אומר יסף אתה צודק בדרך כלל אומרים כך הכוכ מסקינג שמשמשת לא רק היה הארוסין כבר היה גם נישואין הוא כבר התחתן עם האישה והוא שמח אתוש מהמשא כשגומרים ש מה המשתה הו צריך להביא את ה שינוס ולא הספיק לפווי ע שמס עכשיו אחי יבם את אשתו עכשיו הוא בא לפרוע את זה אז אומרים לו אל תפרע את זה רק ליבום כי הוא לא יורש את החלק הזה בירושה אלא כל האחים מתחלקים בזה בשוה עד כאן דף ‏m
לצפיה בתכנים נוספים: