הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קי

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קי

[מוזיקה] ב 14 דף קי הש מתחיל בעזרת השם שורה רביעית אומר ובה הזכרנו שיש להדבק בטובים כמו שרואים שהרו נסע את בסה מנודו ויצה ממנו נחוס גמור עוד עניין אומרו הנוי שו צורך שבדק באחר לפני שהוא נוסא אותה אבדוק באחיה אם האחים הם אנשים ראוים אז כנראה שגם היא דומה להם כ הבנים ח כמו שגמור לון הכ ר ב שנמר נוד אוס נשו החו נחשון מיותר ממש שב מנודו אי ידע שוס נשו המפורש ב שנש בןמ מה נ מכאן שצ שבד בח בגלל שה היתה חסנ ש נוס למ יודו מתוך חשיבותו לכך לככ חי הזכרנו בשיעור הקדם את יסון בן גרש דו של משה רבנו שהוא היה כהן לפסל של מיכוב הגמור את הפסוק שנאמר וסור שום א מש ודון שבאו לשם ומרו מי הבי הל ומה בוזה ומה לופו מה הם שלושת הלשנות הלו אמר כנו לומר לו כך ממוש ס לא ממושה לא נכד שלש רנו סלתק הלו וש מה זה בוד על המטה ור אומר ןנ ס כ מקובלני מייב ינו ממשה רבנו לא ד זור צרך לברי אם אין לי פרנסה זו הברירה היחידה שלי אז זה מה שאני צריך לעשות כך הוא פירש את כוונת משה רבנו עבודי זור ממיש רק אומר הרשב שלא י ליבו לבודי זורי באמת הרשב מביא לאלון ירושלמי שהוא באמת הוא שכנה אנשים לא להקריב לבודי זורה שם והוא סוב הוא הבין שכנת י שרבינו לאוידו זורו ממש ו וידו זורו אודו שזור י אומר הרשב הוא חשוב ומלאכה נמבזה מכוער לשם באיסור זה עדיף מאשר להזדקק לבריות דומ לרב לרב כהנה נתוש נבלת בשוק אשת נבלה בשוק וג תקבל שכר ו אל תאמר ג רבנו אני אדם חשוב וזי במס זלזול בכבודי יש שגורסים מבי רשמנו כהן אני וחשוב וגנלי הדבר אומר הרשם ואין כאן חילול השם לכאורה כתוב פסוק אניב ודורשים מסכת שבתוכם ששל בגדו שהוא מני ו יראה זה הכל סתם רבע וכדומה לעשות מלאכה להתפרנס אין כאן גנאי אז זה הייתה הטעות של ינסן שהוא התכוון שההוא חשב שעב אזור ממיש הכוונה לעבודה זרה לו כוון שרו דובד הוא העריך ימים עד ימי דוד המלך עוד מעט נראה למה הוארך ימים עכפ ינס ריך עד אז הוא ראה שמו מחובו ביסר מנו צרס הוא ראה שבגלל כסף הוא כך צריך להיות כהן לבד אזורי אז הוא מינה אותו לצרס שנמר הוא שבואל גרו בן מוש כך כתוב הפסוק נוגד נשאלת השאלה כישו אל שמומו אומר הרשב לא היו לגרשם עוד בנים כם זה בלבד כמו שכתוב בדברי היומים אומר רבי חן למה קינו אותו שבואל ששוב לקל בכל ליבוי עכשיו שה לו הרבה כסף אז הוא יכל לחזור לשוב לקל הוא עזב לגמרי אתב אזורי מביא הרשב בפסוק כתוב לא כך הם היו גרשם במנ את אדוני עדיים גלוס אורץ עד יום שגלה מתדון פיסלו של מיחו אמוי אז הגמורה בירושלמי וכס שואלת זאת והגימור שה מביאה שמיז דובד עמד שלוים המלך במקומו והוא החליף את כל הסנ קליטים הוא החליף את כל הממונים אחד הממונים שהוא החליף היה את זה אז כיוון שהוא פיטר אותו יות נוגד לצרס לא היייתה לו פרנסה הוא חזר לפרנסה הישנה שלו חוזר לקלקול הרישון ולמה הוא הרייך ימים ממוס מוישה עד ימוס דו שלומי אומר שם ירושלמי שהייתה אינו צרה בבד אזור שלו כמו שרשן מעריך כאן שהגיע אדם להקריב לבד זורי אז ה אמר מה אתה מקריב מה אתה רוצה שהיא תתפלל עבורך שהיא תתפייס עבורך מה מועילה לך היא לא אוכלת לא שותה לא מטיבה לא מריעה אז א מה כן אמר תביא לי לאכול סולד וביצים ואני אתפלל לבוח ווא התפלל לקודש ברוך הוא השאלות אז מה אתה עושה כאן ה אמר אני צריך פרנסה אומרת הגמורה מה ראנו במשנה ובוני מסב ומן אז לא כתוב הבונים ובונוס א אלא הבונים משמע שהבנים קודמים לבנות ד אם יש בן ובת רק הבן יורש מנוון הרשב מציין שיש איסו חוסים תונ דרבון שהבת נוטלת לצורכי ניואה אבל כאן מדברים על ירוש ריס מה המקור כסיב איש קומוס וגו כתוב איש קומוס ובן ועברתם ל לא כתוב איש ומוס ברו אשמו ברובנו כתוב אשמ בן אין ועברת מה זה מלמד אותנו תין בן יחד עם הבת אז רק הבת יורשת או יש לו בןע הבת בן קודם ורק הוא יורש ולא הבת אומר לרב פפב מי אומר שזו כוונת הפסוק בן בלי בת רוז בן בלי בן ס בקנו בס לא ירוס ולא יירוס לא זה רש ולא זו ירש הרב פופה עדיין לא פירש את דבריו הגמור מקשה ולמן רוס ח מיותר אם לא קרובה הקרובים לו יותר מי רש לא בנו לא בתו אותו ברק שמוס רוס משה לעיר הוא ירש אומר לרב פופ אומנה אקינו רוסקו ו רוסקו לא הבן הרש את הקוב תירש את הכל אלוקי הדוד רוסו שניהם ביחד התחלקו שכך כונת הפסוק איש קומוס ובן אין לו אמא בת שירשנו שניהם יחד אלא יש לו בת יחידית בלא בן אז ועברתם מנחוסים לבתו אבל אם יש בן ובת אז שניהם יורשים אומ להב לרב פופה מה אתה אומר שאם יש בן ובת אז הם מתחלקים בירושה רק הפסוק בא ואומר שאם אין גם ו בגם בת אלא רק בת אז הבת יורשת הכל ברור שכך אם שניהם אותו דבר ויצטרך קשמן אלסח ס לכס אדם שיש לו שני בנים אז הבנים מתחלקים בירושה יש לו בן אחד אז ברור שהוא מקבל את הכל אז אם בן ובת שווים אז ברור שאם יש בן ובת אז שניהם אז אם יש בת לבד אז כמו שיש בן אחד אתה מבין שהוא יורש את הכל כרגע שיש בת אחת אלא ודאי שהפסוק בא להשמיע לנו שבן קודם לבס בפסוק צריך להשמיע שב יורשת כ הייתי אומר שאם אין בן אז הולכים לאחים אבל לא לביתו כמו שהאמא לא יורשת כי משפחת קר משפוחה כ גם ביטו לא יורשת אין משפח נושים קר משפוחה לא למעלה לא למטה כוש עתי אבל רק כשאין בן אומרת הגמרא עדיין אפשר להקשות וקו מש מלון דבסנס רוש אז הרשבא מביא פירוש מרב בוסו שחוזרים על אותה קושיה אבל הרשב דוחה זאת אכן הרשב מפרש שאולי הכוונה כך אולי באמת בת יורשת כמו בן ומה צריך הפסוק לומר לי כאן כדי להדי לי שה יורשת את האב כי הייתי חושב שבת לא יורשת בכלל לא עם הבנים ולא כשאין בנים כי רק זכרים יורשים כמו שכתוב נסעת מסחוס חובי כתוב משפחתו משפח סף קור משפוחה אז אולי נשים בכלל לא יורשות אז לכן צריך להיות כתוב שבת יורשת אז ייתכן שהפסוק לא מתכוון לומר שאם יש בן ובת אז רק הבן יורש ולמה כתוב בלשון כזו ולא כתוב למשל איש קיומו ז עברת נחס לבנוי או לביטוי כי רוצים להשמיע לנו מה שרבי אמר שלמדנו להיל שעברתם שהבת יורשת היא מעבירה את הנחלה משבת לשבט כי הא ניסת לאדם משבט אחר והיא מורישה את הירושה לבעלה לבנה ונחלה עוברת לשבט אחר ממילא כך לשון הפסוק איש קומוס ובן אין לו שירשי יחד עם הבת אלא רק הבת נמצאת ועברתם את כל הנחל לביתו כלומר אז עוברת כל הנחלה משבט לשבט על ידי ביתו מה שאין כן כשיש בן ביחד איתה אז זה לא ועברתם את כל הנחלה כי נכון שנחלק את הירושה בין הבן והבת אבל החלק של הבן ישאר תמיד אצל השבט הזה אומרת הגמורה אם לומר לי רק שבאתי יורשת באיזה אופן שהוא ההוא מכל בס יורש נחו נק אז יודעים שבת יורשת אז צריך כתוב איש כיום זרע אילו נסוס לחוב בהכרח שמה שכתוב בן אילו זה להקדים את הבן לבת ומשו מוסיף שהרי הסברנו שצריך את הלשון ועברתם ללמד אותי שבת מעביר נחוס משבט לשבט דהיינו ש נה ור בר שי לנו עצ זה שהא ורשת בפסול בורש נחו אם למר לי שבעלה יורש אותה שבנ יורש אותה שכתוב כך מפורש שבעלה יורש שבנ יורש למה צריך להיות כתוב שהיא יורשת ממי בהכרח שהפסוק בא לומר שכשיש בן רק הוא יורש ולא הבת עד כאן מקור אחד רב אחר בעקב אמר מאוכל אני למד שבן קודם לבת י כתוב שבנו לפחוד אמרו למשה רבינו למו גור שים אונו מתוך משפחתו כי אין לו בן זאת אומרת אם היה לו בן הינו שותקות לא הינו טובעות נחלה לעצמנו כי לא היה נגר שם ובינו כי הבן הה יורש אבל כעת שאיין לו בן ת מדין לו בן או יש לו בן ה מבינות שבן קודם והם לא מקבלים נחלו אז רואים שבן קודם אומרת הגמורה מדברי בנוי סלופ הלמד הלוכ מי אומר שכך לוכ אולי הם טעו מדין מבנו סלוד אודמר הם אמרו כך הם סבורות שכך הדין אבל ניתנו וירו נסח שלו הרי מה היה אחרי שבנו סלופ באו להתלונן משה רבנו הלך לשאול את הקדוש ברוך הוא ואז נאמרה כל סדר נלוס ושם באמת אפשר לפרש סדר הכלוס שווה בבת שווים ולא כמו שהם היו סבורות אלאו בהכרח מחברת כדי שוני מקור שאמת מפורש בסדר הכלוס מהפסוק איש כיום סוב נילו אוים שבן קודם לבת מקור אחר רבינו אמר מאוכל למדים שבן קודם לבת כתוב נסת שר הורב כמו שהזכרנו לאל הורב קורב קודם המקור מביא כאן הרשב יש מפרשים כמו שדורשים בפסו או הולו הולו ראשנו הורך בחולין המיומנת שבורך ירך ימין כך גם הורב ה הידיעה מי שקרוב יותר קודם לחברו ובן קרוב מבת ומה הקו דבן לאבא מבת שבן קומתך הסובב ליעדו ולשדה אחוזו שהזכרנו ליל השם כן בבת זה לא מורה שהיא קרובה יותר יודו ל בסלבס יודו אי אפשר לאישה לנסה לאישה אחרת זה לא מורה שהבן יותר קרוב לאבא מאשר הבת כ הבן שייך א בהומו עברי או שלמדנו שאם האבא קנה הומו עברי יכול ליעד אותה לבנו לביתו לא יכול להד כי באופן טכני זה לא שייך זה לא מר שבן קרוב יותו שדה אחוז ונמה שהזכרנו ליל שכתוב שאם אדם מקדיש ד אחוזו אז אם אדם אחר קונה זאת גיז בו אחר זה כולל ם חוץ מהבן כולל את הבת זאת אומרת שאם הבן הוא פד זאת מהקדש אז ביז חוזר לאבא אם הבת קנתה זאת מהקדש בוזה יוצא לקונים מי אומר באמת מהי פר גופו ישב ש בן דהיינו מאיפה אנחנו יודעים שבן קם תחס לשד אחוזו ולא יאח אז אמרנו הזכרנו ליל כיוון שהבן הוא קם תחס לאוד מה אתה אומר אח קם תח סוב לייבום אבל לבן הוא הרי פותר מייבום אז אם זה המקור אז בן ובת שוים לנין זה גם בת פותרת מייבום אז נכון אומר הרש בם שלמיה מכס ארכין ממעטים גם בת משדה אחוזו כי אח הזה כולל את כולם חוץ מבן אבל זה רק אחרי שאנחנו דורשים שהיא באמת מאוחרת יותר לירושה אז בן יורש ומוקם בס אז רואים שבן הוא הכי קרוב אז אח ה כולל כולם חוץ מבן א אם אתה עכשיו רוצה לומר באמת שבן בבת שווים ירוש לולי המקור הזה כי אין לי מקור אחר אלא המקור מזה לבד שהבן קרוב יותר לבת מאיפה אתה יודע שבן קרוב אותו לבת י איפ לא שייך ז אחוזו באמת לפי מה שאני סובר כעת שאין לי מקור שהבן קודם לבת בירושה אז בשדה האחוז בבת גם שווים גם אם הבן יבדה גם אם הבת תבד זה יחזור לאבא ביובל אלו מחברת כלשון מקור שיש לי כן מקור בפרש נלוס שבן יורש והבת לא יורשת אם יש בן אז לכן אני אומר בכן שבן הוא ר בומר שאם הוא פוד אז זה חוזר לאבא ביבמה שאם כן בת היא גם נחשבת לאחר כרבי סדר הירושה בן קודם לבת ס מעוד מקור שבן קודם לבת מאוכן כתוב לגבי קנני נחלתם אוס את עבוד עם קנ לבניכם אחריכם לאכ לזרם כת לבניכם ב אם יש בן הבת לא ורשת או אםה אומר שכתוב לבניכם זה למ בכם כתוב בסוף פרש שמו למן רבו ימיכם וימי בניכם אוחנ מבניכם ו סיכם ימיכם לא יעריכו אומרת הגמור ברוו שינה שלכל ישראל מברך אז לא צריך להיות כתוב זרם אני אבין מעצמי שבניכם זה כולל גם את הבנות אין ברכה לחצו אבל לגבי רוש אם אם באמת בנות יורשות במום בן א צריך להות כתוב זרם כי באמת בזה אני באמת יכול לסבור יש סברה לומר שבן יורש לפני בת אז אםמ התר רוצה שלא נטה בזה א צריך כתוב זרם מזה שכתוב בניכם באמת התר בא לומר לי בניכם ולא סיכם מה ראינו בהמשך המשנה ואכ מן האב נוכלין ומנחי וכולו מנול שדווקא אחים מהאב אומר בס גרושו ך ואך ובני עקב כתוב בפ שסו לאכב וכתוב שהם אמרו ליוסף שניב א אנחנו בני אישח וגוי מה ו מנ ים הרי שני בני קב היו ארבו ו בילו זיפו אף כאן מ ומנוים גם בירושה רשב מוסיף שיש כאן טור בפסוק בני איש מר זה בא לומר לי שסתם אחים אי כה כמת הרשב מי אומר לעשות את הגזור שו לאח והזה אולי לאח ואחרים בתוה שזה כולל גם מהים לכן צריך כאן תו בנישות שגזרו מכאן שואלת הגמור ולא מלי למה צריך בכלל גזרו ללמד אותי שאחים מאותה הם ולא מאותה אב לא יורשים זה את זה הרי הזכרנו כתוב ממשפחתו ויורש אווסי משפח אב קרו משפוחה משפח משפ כתוב סים אומרת הגבור אנונ באמת זה המקור ש ככתוב מש כי דרבו רב אמר לן כתוב כ א רן אי אז אח מיבם באיזה אח מדובר דווקא אח מאב מיבם את אשתו ולא אחיו ממו מה המקור אח ואח בני יקב כשם ששם זה אחי מנ וים כך לגבי היבום זה אחי מנ ו מנוים עד כאן דף קי ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: