הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיח

[מוזיקה] ו בטרה דף קיח מתחילים בעזרת השם ד קיז עמוד ב שורה שישית מלמטה מביאה הגמרא סימן לזכור את שש הקושיות שרב פפה הקשה לרבו הביה קושיה הראשונה מרומזת במילה לרב השנייה במילה צלופחד השלישית ויוסף הרביעית כפל החמישית מנשה הקושיה השישית מרומזת במילה יחשב הקושיה הראשונה אמר לי רב פפא לרבו הביה זה מובן בשלמה לפי דעתו של רבי יושיע שהוא המנ ד אמר שאומר שכל אחד ואחד מעם ישראל שיצאו ממצרים כל אחד מהם קיבל חלק ונח בארץ ישראל ואף על פי שדור המדבר לא זכו להיכנס לארץ בכל זאת כשבאו לחלק את הארץ אלה שבאו לארץ לא קיבלו חלק בפני עצמם לפי דעתו של רבי יושיע אלא הם ירשו את החלק של אביהם ואבי אביהם יוצא ממצרים לפי הדעה הזאת שוצי מצרים נתחלקה הארץ היינו דכתיב מובן מה החידוש במה שהפסוק מצווה איך מחלקים את ארץ ישראל לרב משפחה מרובעת הרבה נחלתו אין להם נחלה מרובה ולמעט משפחה מועטת תמיד נחלתו אין להם נחלה מועטת מה החידוש אף על פי שאתה רואה כעת משפחה מועטת אם בזמן יציאת מצרים הם היו מרובים הם קיבלו נחלה מרובה ולמעט תמעיט נחלתו משפחה שבזמן יציאת מצרים היו מועטים אף על פי שכעת הם מרובים נותנים להם נחלה מועטת אלא לפי דעת רבי יונתן שוע מנדה אמר שסובר שכל אחד מאלה שנכנסו לארץ הוא היה לו איזשהו חלק שהוא קיבל לבאי הארץ נתחלקה הארץ מיל הרב תרבו נחלתו מה החידוש כאן שמי שהוא כעת מרובה מקבל נחלה מרובה ומי שכעת מועט מקבל מועטת הפסוק לא צריך לחדש דבר כזה אומרת הגמרא קשיה באמת זה קושיה טובה קושייה השנייה אמר לירב פפה להבי בשלמה לפי דעתו של רבי יושיע שומן ד אמר שסובר שליצי מצרים נתחלקה הארץ היינו דוחן בנות צלופחד בנותיו של צלופחד שאביהם לא השאיר בנים שירשו אותו אלא א רק בנות הם צווחים למה היגרה שם אבינו מנ החלתו כ אין לו בן אין מי שיקבל את הנחלה של אבינו למה יגרה שם אבינו מתוך משפחתו מובן אביים היה צריך לקבל חלק כי הוא גם היה מיוצא מצרים אז אם הוא כעת לא יהיה לו למי להוריש את החלק שלו כי אז לא ידעו שהבנות יורשות במקום שאין בנים אם לא יהיה מי שיירש אותו היגרה שם אבינו מתוך משפחתו היגרה חלק של אביהם כי לא יהיה מי שיקבל את זה מהמשפחה שלו מיוצא חלצו אלא לפי דעתו של רבי יונתן מןד אמר לבאי הארץ נתחלקה זאת אומרת קבעו איזה חלק כמה חלקים יקבלו לפי אלה שנכנסו לארץ המי צווחן מה הם צועקות צלופחד לא אמור לקבל שום חלק כי הוא לא בא לארץ הלה טד לשקול הוא לא נמצא כאן כדי שהוא יקבל גם אם היה בן צלופחד לא היה מקבל אלא הבן היה מקבל אז מה הם צועקות כאן שבגלל שאין לאביהם בן אז הוא יגרה למה היגרה שמו אין שום הבדל אם יש בן או אין בן אם צלופחד מת לפני שנכנסו לארץ הוא לא מקבל חלק בארץ אלא מתרצת הגמרא אפשר להגיד לפי דעתו הרי יש שני חלקים בדעתו של רבי יונתן חלק ראשון מה שאמרנו אלה שנכנסו לארץ קיבלו חלק בארץ ישראל אבל החלק השני הוא ש זה לא שהחלק הזה היה נשאר אצל מי שקיבל אלא זה היה רק קובע בכל משפחה כמה המשפחה הזאת תקבל וזה היה מתחלק לשני שלבים שלב ראשון היו בודקים רגע כמה יש בנים מבן 20 שנה ומעלה במשפחה הזאת כך וכך אז אתם מקבלים נחלה גדולה לפי כל אחד ואחד מהמהם עכשיו זה לא שכל אחד הנחלה נשארת אצלו אלא זה חוזר חזרה לאבא ואם נאמר היה כאן שני אחים ראובן ושמעון ראובן יש לו בן אחד שמעון יש לו ערה ב רק בשביל הדוגמה לקחנו את השמות האלה וכעת מכיוון שרובן יש לו בן אחד אותו בן שנכנס לארץ מקבל חלק אחד שמעון שיש לו ערה בנים שנכנסו לארץ אז הם מקבלים ערה חלקים עכשיו אחרי שקיבלו כאן המשפחה הזאת של שני האחים ראובן ושמעון קיבלו 11 חלקים בארץ ישראל כעת ראובן ושמעון מתחלקים בין ם ב-1 חלקים האלה ואז חמ וחצי חלקים מקבלים מקבל יותר נכון בנו של ראובן וחמ וחצי חלקים מקבלים מסרת בניו של שמעון זה דעתו של רבי יונתן ואם כן מובן למה צעקו בנות צלופחד כי הם רצו שתבוא אליהם החזרה וליטול בנכסי הסבא חפר כי הרי היו להם בני דודים חפר חוץ מ צלופחד היו לו עוד בנים שהבנים האלה הה להם בנים שקיבלו חלקים בארץ ישראל וכל אלה שהביאו כל אלה שקיבלו חלקים בארץ ישראל נכדים של חפר כל החלקים האלה מתחברים ביחד ואחרי זה מחלקים אותם בין הבנים של חפר אבל אחד מהבנים שלו מת ואין לו בנים צלופחד אז בנות צלוח באו לטבוע את החלק של אביהם צלופחד הם רוצים שאחרי שכל החלקים של הנכדים של חפר יצרפו אותם למשפחה הזאת לבית אב הזה ויבואו לחלק את זה שווה ושווה בין כולם כשיבואו לצלוף חד לא יכלו לתת לו כי הוא מת ולא יכלו לתת לבן שלו כי אין לו בן יביאו את זה לחמשת בנותיו מביאה הגמרא קושייה שלישית ששאל רב פפא את את הבי ביש למה לפי דעתו של רבי יושיע שוע מנדה אמר שאומר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ כל אחד מיוצאי מצרים היה לו חלק בארץ ישראל היינו דקצ בחן בני מנשה בן יוסף כמו שמובא שמה במפרשים שמה על ספר יהושע ברשי על המקום שזה הכוונה למנשה בני שבת מנשה צעקו דכתיב וידברו בני יוספ את יהושע לאמור מדוע אתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב וגומר זאת אומרת הם באו וטענו שהם צריכים לקבל יותר כי חילקו ונתנו חלק בארץ ישראל לפי יוצאי מצרים ובתחילת ספר במדבר מובא המניין שספרו את עם ישראל בשנה השנית ליציאת מצרים ממש קצת אחרי שיצאו ממצרים ונמצא שבני מנשה היו להם 3220000 איש סך הכל אחר כך בפרשת פנחס שם מסופר איך ספרו את עם ישראל פעם שנייה ממש לקרת שנכנסו לארץ ישראל בני מנשה בן יוסף התרבו מאוד היו שם 527 אנשים אז הם התרעמו שהם מקבלים נחלה מוטת לפי החלק שהיה להם בזמן יציאת מצרים שאז הם היו מועטים אבל עכשיו הם מרובים הם רוצים לקבל יותר אלא לפי רבי יהונתן שו המנדה אמר שאומר לפי באי הארץ נתחלקה הארץ מהקצב חי על מה יש להם ניצוק הם הרי יקבלו לפי כמה שהם עכשיו כול הושע כול כולם יקבלו עכשיו חלק שווה מתרצת הגמרא הרי מ איזה גיל מקבלים חלק מבן 20 שנה ומעלה והם משום תפלים דבו נפי שלהו היה להם הרבה יתומים פחות מבני 20 בזמן כניסתם לארץ ולא היה להם שום צד לקבל חלק בתור ירושה ולכן הם ביקשו מיהושע בנ שיוסיף להם חלק בארץ ישראל אמר הביי תבדוק בספר יהושע היחידים שכתוב שהתלוננו שחסר להם חלק בארץ ישראל היו בני מנשה בן יוסף שמה מינה מזה שרק הם באו בטענה לא אב אחד דלא שקיל לא היה שום אחד מכל שבטי ישראל שלא נטל או הוא או אביו חלק בנחלת הארץ סל דעתך הב אחד דלא שקיל אם ולה בדעתך שהיה עוד אחד מהשבטים שלו קיבל חלק היא באהלי ל מצווח היה צריך לצעוק כמו שצעקו בני יוסף בנות צלופחד והנביא היה צריך לכתוב את זה כמו שנכתב מה שוכו בנות צלופחד ומה שצעקו בני מנשה בן יוסף וכי תימה אם תרצה לומר כמו באמת המסקנה של הדברים שיכול להיות שהיו עוד שבטים שצעקו עוד השבטים שצעקו ורק אלה שהנה כתבי יקרא רק אלה שהעילה הצעקה שלהם הפסוק כותב צבח ולא הני לא כתבי יקרא מי שצעק ולא הועיל לו הפסוק לא כותב אז אם תאמר שזה הסיבה שזה באמת הסיבה שלא כתובים יותר שיכול להיות שהיו ו פשוט הם לא הועיל הצעקה שלהם אז לכאורה יש כאן שאלה הרי בני יוסף דצו חי ולא הני וכתבי קרא הרי בני יוסף כשהם באו ובכו ליהושע שהם הרבה יותר מרובים וצריכים לקבל חלק יותר גדול זה לא הועיל להם בעניין הזה שהם יקבלו חלק יותר גדול אלא אמר להם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה לך ליערות ותעשה לך שם מקום זאת אומרת הם לא באמת קיבלו חלק יותר גדול אז אם כן אתה רואה שאפילו אלה שלא הועיל להם התורה כותבת אז תרצה להוכיח מזה שלא היו עוד כאלה שצווה להם זאת אומרת שכנראה כולם קיבלו זהלא רעיה כי יכול להיות באמת שהיו עוד כאלה שצעקו ולא הועיל להם ואלה שזה לא הועיל להם הנביא לא כותב ומה שהסיבה שכתבו את הצעקה של בני יוסף כי יש כאן איזשהו חידוש מאוד גדול שהנביא רוצה ללמד גם אותנו התם עיצה טובה כמש מלן הוא בא להשמיע לנו עיצה טובה שאמנם לבני יוסף הם לא היו צריכים את העצה הזאת אבל בשבילנו העצה הזאת יכולה להועיל ויבא אלי לאש זהורי זורי מעין הבישה שיש לאדם להיזהר מעין הרע והינו דכ אמר לו יהושע זה שיהושע בנון אמר לבני מנשה בן יוסף דכתיב ויאמר עליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה זאת אומרת יש מקום בי אם אתם שמה תכתבו עצים יהיה לכם מקום אבל יש כאן רמז אמר להוא יהושע בנ אמר להם אני לא יכול להוסיף לכם נחלה אבל יש לי בשבילכם עצה טובה אם אתם כל כך מתרבים מהר אז תיזהרו מעין הרע לכו והביאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע אמרו לו בני יוסף ליהושע בנ אנחנו מזרעו דיוסף הצדיק דלא שלת בי אין בישה לא שולטת עלינו עין הרע דכתיב כמו שהפסוק אומר בברכה שיעקב אבינו בירך את יוסף בן חן בן פורת יוסף בן פורת עלי עין החן שלו נתוי על העין שרואה אותו זה בפשטות הפירוש של הפסוק ואמר רבי אבהו הפסוק מרמז על הכוח שיש ליוסף נגד עין הרע אל תקרא עלי עין אלא עולי עין שבני יוסף הם מעל העין הם שולטים על העין העין לא שולטת עליהם מקום שני שרואים שלא שולטת עין הרע על בני יוסף רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא הפסוק אומר שיעקב אבינו אומר למנשה ואפריים וידגו לרוב בקרב הארץ התרבו כמו דגים שפרים ורבים הוא נקט בלשון דגים ש רכו כמו דגים גם לעניין עין הרע מה הדגים שבתוך הים המים מכסים עליהם מי שמסתכל על החוף של הים הוא לא רואה את הדגים ינין שולטת בהם זאת אומרת שהמים מפרידים בינם לבין העין של האנשים שלא שולטת בהם הפ זרו של יוסף אין העין שולטת בהם רבי משה פיינשטיין בשאלות ותשובות גרות משה חלק ה אבן העזר סימן כו כותב את הלשון הזאת לעניין עין הרע ודאי יש לחשוש אבל אבל אין להקפיד הרבה כי בדברים כאלו הכלל הוא מי שלא מקפיד לא מקפידים איתו וגם מתי צריך להיזהר רק בדבר שלא מצוי לפי הדרך העולם רק שם שייך לחשוש ולא לדברים מצויים זאת אומרת לפי דבריו לא צריך לחשוש לעין הרע בדברים מצויים אצל כל אחד וגם כשזה לא מצוי יש לחוש אבל אין להקפיד הרבה כי מי שלא מקפיד לא מקפידים איתו פסוק אומר ספר במדבר פרשת שלח ש משה רבנו שלח מרגלים לבדוק את ארץ ישראאל עשרה רגלים הוציאו דיבת הארץ רע ושניים יהושע בן נן וכלב בן יפונה הם שבחו את ארץ ישראל אומרת הברייתא בדף קיז שאת החלק של המרגלים בארץ ישראל נטלו יהושע וכלב הם נטלו את חלקם של שאר המרגלים מנן מילי מנין המקור של הדברים אמר אולה פסוק אומר דמר קרא ויהושע בן נ וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם מי חיו מה הפירוש אי לימה חיו ממש שהמרגלים האחרים מתו והם נשארו לחיות והכתיב קרא אחרינא זה כבר כתוב מפורש בפסוק אחר ולא נותר מהמרגלים איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נ בשביל מה צריכים פסוק נוסף אלא מ חיו שחיו בחלקם שהם קיבלו את חלקם ב ארץ אחרי פרשת שלח ששם מסופר הסיפור של המרגלים מגיעה פרשת קורח של קורח ועדתו שקמו נגד הנהגתו של משה רבנו בבריתה ראינו שאותם מתלוננים שבדת קורח לא היה להן חלק בארץ ישראל לא כתוב מי קיבל את החלק שלהם פשוט לא החשיבו אותם כשבאו לחלק את ארץ ישראל חילקו את ארץ ישראל בלי לחשב חלק בשבילהם נשאלת השאלה הרי יש ברייתא ששם תניה שיהושע וכלב קיבלו את החלק גם של המרגלים וגם של המתלוננים ודינו שבדת קורח יהושע וכלב נטלו חלקם אז אם כן זה סותר הברייתא בדף קיז אומרת ש המתלוננים של הדת קורח לא קיבלו בכלל חלק לא היה מי שאמור לקבל את החלק הזה פשוט לא החשיבו את החלק שלהם חילקו את ארץ ישראל בלי להחשיב אותם והברית כאן אומרת שאת החלק שלהם קיבלו יהושע בנ וכלב בן יפונה אומרת הגמרא נכון באמת יש ויכוח בין שתי הברייתות לא קשה זה לא סותר מר התנה של הבריתה ש הבאנו עכשיו ש כתוב שיהושע וכלב לקחו לא רק את החלק של המרגלים אלא גם של המתלוננים בעדת קורח הטנה הזה מקיש עושה קש בין המתלוננים לבין המרגלים כמו שאת חלק המרגלים קיבלו יהושע וכלב כך גם את חלק של המתלוננים והטענה של הברייתא בדף קיז שהוא סובר שבכלל לא החשיבו את החלק של אותם מתלוננים מר הוא סבר שלא מקישים בין המתלוננים לבין המרגלים הוא לא דורש את הקש הזה הוא לא קיבל את הקש הזה מרבותיו נתניה כשבנות צלופחד באות לטעון למשה רבנו שהם מבקשות לקבל את נחלת אביהם צלופחד הן אמרות אבינו מת במדבר מי זה היינו צלוף חד מדברים על אביהם והוא לא היה בשום סיפור שהוא אמור להיענש לא לקבל חלק בארץ הוא לא היה בתוך העידה זה הכוונה לדת המרגלים שעליהם נאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת הוא לא היה בין הנועדים על השם אלו המתלוננים בעדת קורח כמשמעו שנועדו על השם אלא בחט הוא היה הוא לא היה מבין אותם קבוצות שצריך צריכים להענש אבל בכל אופן יש כאן הקש ובאמת מר התנה שסובר שיהושע כלב קיבלו גם את החלק של המתלוננים כי מקיש מתלוננים למרגלים הם נאמרו באותו פסוק אז כמו שאת חלק שאר המרגלים קיבלו יהושע וכלב כחץ של המתלוננים ומר התנה של הברייתא בדף קיז הוא סובר שלא מקישים בין המתלוננים נגד משה בעדת קורח לבין המרגלים כי כתוב הוא לא היה בתוך העידה הנועדים העידה זה המרגלים והעדים זה דת קורח אם היה כתוב העידה והעדים היו עושים מקש ביניהם כיוון שכתוב הידע הנועדים בלי ו זה לא היקש קושייה רביעית אמר לרב פפה להבא ולמען ד מקיש מתלוננים למרגלים מי שסובר ש כלב ויהושע קיבלו גם את החלק של המתלוננים רב פפה היה סבור שמתלוננים ועדת קורח זה מדובר על שני סיפורים הדת קורח אנחנו יודעים שבאו וקמו נגד הנהגתו של משה רבנו וה מתלוננים זה יש סיפור נוסף שאחרי שהלכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים כל עם ישראל באו להתלונן למשה רבנו מה מה נשתה אז רב פפה היה סבור ש הכוונה מתלוננים והדת קורח היינו שזה מדובר על שני הסיפורים והוא עוד מקיש אותם למרגלים מה כמו שיהושע וכלב קיבלו את את הנחלה של המרגלים הכפול יהושע וכלב נכפל נחלתם וירטו הם ירשו לכול הארץ ישראל כי הרי כל עם ישראל התלוננו על משה ואהרון אמר לי הבה מתלוננים והדת קורח לא מתלוננים שבדת קורח ק מרינן כמו שהסברנו כל הפעמים הכוונה ל-250 איש שהתלוננו בעדת קורח את החלק שלהם נתלו יהושע וכלב קושיה חמישיית ואמר לרב פפא להבא ביש למה לרבי יושיע שוע מנדה אמר שאומר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ כל אחד מיוצאי מצרים היה לו חלק בארץ ישראל שיורשים שלו קיבלו היינו דכתיב מובן מה שהפסוק אומר בספר יהושע ויפלו חבלי מנשה עשרה היו להם ערה חבלי ארץ חלקים בנחלת מנשה שיטא שש חלקים ד שיטא בתי אבות של שישה בתי אבות משבט מנשה שיצאו ממצרים יעזר חלק אסריל שכם שמידה וכפר ועוד ארבעה דידהו של בנות צלופחד חלק אחד של אביהם צלופחד שהיה יוצא ממצרים ועוד שני חלקים שהוא קיבל מאביו חפר שגם הוא היה מיוצא ממצרים והוא קיבל שני חלקים כי הוא היה בכור שנטל פי שניים ועוד חלק של אח של צלופחד שנפטר שהאחים חלקו ביניהם אז זה עוד ארבעה חלקים העשרה אז באמת יש כאן ערה חלקים אלא לפי המנדה אמר לבאי הארץ נתחלקה הארץ שרק מבין אלה שנכנסו לארץ רק הם קיבלו חלק בארץ ישראל אם כן תמן יהודה אבו היו רק שמונה חלקים שיטה בתי אבות שש שישה חלקים של השישה בתי אבות שהיו למנשה שהזכרנו ועוד שניים טרי דהו שני חלקים בנכסי חפר אבי אביהם שהם קיבלו התמניה אז יש כאן רק שמונה חלקים אבל את את השני חלקים של צלופחד ואחיו לא יכולים להחשיב אמר רביה לרב פפה ולפי שיטתך לטעמך ולמן ד אמר ליוצא מצרים נתחלקה הארץ לפי הדעה של רבי יושיע אז מסתדר לך שיש רה איך יש לך עשרה הרי בלי האח של צלופחד שאנחנו אומרים שהוא מת תשה אהבו יש שישה חלקי בתי אבות של בני מנשה וחלק של צלופחד ועוד שני חלקים מהירושה של אביב חפר זה תשעה חלקים הפסוק אומר שהיו ערה חלקים אלא מה אתה חייב לומר מה ץ לך לממר מה שאמרנו שהיה עוד אח חד אח דבא אב להוא היה לבנות צלופחד עוד אח של אביהם שמת והם ירשו אותו האחי נמי תרי אחי דאבא אב אב להוא אז מעין זה גם רבי יונתן שסובר שכל אחד מבאי הארץ קיבל חלק הוא יכול לומר שהיה להבי הם שני אחים שמתו והם ירשו אותם ומנין לומדים על האחים האלה איך הם נולדו פה מה המקור באמת שהם היו ד תניה ראינו ברייתא שמוכיחה ש צלופחד היה אח אחד שמת הפסוק אומר נתון תיתן להם לבנות צלופחד אחוזת נחלה נתון תיתן להם עצם הנתינה שהם מקבלים זו נחלת אביהם צלופחד שהיה יוצא ממצרים הם נחלו את חלקו בתוך אחי הבן שכתוב בהמשך זו נחלת חפר אבי אבין שהוריש חלק לב צלופחד והם ירשו את החלק הזה ועברת את נחלת אבין להן זו חלק בכורה כי הרי צלופחד היה בכור חפר אז הוא קיבל עוד חלק רבי אליעזר בן יעקב אומר אף חלק הכי אביהם שמתם נטלו שנאמר לשון כפולה נתון תיתן זה בא לומר שהם קיבלו גם נחלה של אחי איהם והרי אמרנו כמו שהיה אח אפשר לומר שהיו שני אחים אז למנדה אמר תרא אחידב אבל הו לפי זה שסובר שהיו לצלוב חד אביהם שני אחים שמתו מנין לומדים את זה מהמילים אחוזת נחלה שמירות ההוא מאחוזת נחלה נפקא קושייה שישית ואמר לרב פפה להבי הפסוק שהבאנו שבני מנשה קיבלו עשרה חלקים קרא מיק החשיב את מי הוא מונא ש הוא מחשיב עשרה אי תפלים ככה ש אם הוא רוצה להחשיב גם את הדורות הבאים של בני מנשה כמו שמחשיב את בנות צלוב חד טו ואהבו אז היו עוד הרבה בנים שנטלו חלק אבותיהם למה הוא מזכיר רק את בנו צלוב חד שהיה להם ארבעה חלקים ואם בתי אבות כח שיב אם הוא מחשיב רק את הבנים של מנשה ראשי האבות של שבט מנשה שיתאהבו אז מנינו שיש רק שישה יעזר חלק אשריאל שכם שמידה וחפר לא היו צריכים למנות את ארבעת החלקים של בנות צלופחד מתרצת הגמרא לעולם בתי אבות כחשב מחשיבים רק את ראשי המשפחות בני מנשה ולמה מנו עוד ארבעה חלקים של בנות צלופחד הק המש מלן הוא בא ללמד אותנו חידוש גדול ד בנות צלופחד נטלו חלק בכורה הם קיבלו פי שניים בחלקו של חפר כי אביהם צלופחד היה בכור ובכור נטל פי שניים ומה החידוש כאן כי בכור מקבל פי שניים רק במה שאביו היה מוחזק זה היה ברשותו של אביו לא מה שאביו היה אמור לקבל ורק אחרי מיתתו היורשים זוכים בזה בזה בכור לא מקבל פי שניים מה שאביו היה לו בחייו זה הבחור נטל פי שניים וזה החידוש שארץ ישראל נחשב שחפר היה לו חלק בה היה לו את החלק הזה בארץ ישראל ולכן צלופחד בנו צריך לקבל פי שניים בארץ ישראל מירושת אביו חפר בבריתה בדף קיז אמר מר והבנים של המרגלים ושל המתאוננים בעדת קורח שלא יכלו לרשת את חלק אביהם כי הרי אביהם לא היה לו נחלה בארץ ישראל הם נטלו חלקם בארץ ישראל בזכות אבי אביהם ובזכות אבי אמותיהם שואלת הגמרא והתניה בריתה אחרת שנטלו בזכות עצמן אומרת הגמרא זה לא סותר לא קשיה הבריתה שאומרת שהם נחלו בזכות אבי אביהם כי לא יכל להיות להם בזכות עצמם כמו דעתו של רבי יושיע שוע המנדה אמר שאומר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ והם הרי לא היו מיוצאי מצרים ולכן הו צריכים לקבל נחלה מהדורות הקודמים מאבי אביהם או אבי אמותיהם בריתה ש אומרת שהם קיבלו בזכות עצמם זה כמו דעתו של רבי יונתן שומן דאמר שאומר לבאי הארץ נתחלקה הארץ ומדובר שהם היו כבר בני 20 כשנכנסו לארץ והם קיבלו את חלקם והי בתמה אפשר לתרץ תירוץ שני ה והה שתי הברייתות צוברות לבאי הארץ נתחלקה הארץ ולא קש שזה לא סותר הברייתא שאמרה שהם קיבלו בזכות עצמה מדובר דהבה בן 20 מי שהיה בן 20 כשנכנס לארץ קיבל חלק בארץ ישראל והברית שאומרת שהם נחלו בזכות אבי אביהם או אבי אמות הן מדובר לאב בן 20 שהם לא היו בני 20 אלה שלא היו בני 20 נכנסו לארץ ולא היה להם חלק מעצמם הם קיבלו חלק מאבי אביהם או אבי אמותיהם עד כאן דף קיח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: