הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צב

[מוזיקה] ב 14 דף צדיק בז מתחיל בסיעתא דשמיא פרק שישי פרק המוכר פירוס כאן במשנה נלמד אדם שקונה פירות או זונים עוד מעט נראה זר פישון זרון נגינה והוא קנה זאת במטרה לזריעה והוא זרע זאת והם לא צמחו וכמו שטופס מעריכים בתירוץ השני אומרים טופס התברר בפירוש שזה לא תלוי בו זה תלוי בזרעים האלה הם לא היו ראויים לזריעה השאלה אם יש כאן טיינס מכח טוס או לא אז נראה כאן שתלוי באיזה דבר מדובר אומרת המשנה המ פס לחו סתם הוא לא פירש לו אם הוא צריך זאת לזריעה או לאכילה זרון הלוקח זרה אותם ולא יצומו ואפילו זר פשטון אינו חי בחיסון לאבו פירות שיש שקונים לזריעה ויש שקונים לאכילה אז ודאי שזה לא בכח תוס כ יכול ומר אר לו אני מכרתי לך לאכילה אלא אפילו זרע פשתן אומר רשבם רוב הפשתן הני קח בעולם לזריה קונים אותו בפשתן יש זרע ויש חוטים החוטים קונים אותם לסיעת בגדים וכדומה הזרעים את רובם קונים לזרועה בכל זאת כיוון שיש שקונים אותם לאכילה הוא לא חי בחיות לא צריך להחזיר לו את הכסף כ יכול לומר לו אני מכרתי לך את זה לאכילה כי במומו לא הולכים אחרי רוב כמו שנראה בגימורים אבל אומרת המשנה דווקא זה ר פישתן שהוא ראוי לאכילה אבל רשים גם לאלוהים זרי גינו כמו זרע קרו וקפלו שאינו נ אכולים אוכלים רק את העלים אז שאני בא ואני מבקש לך תמכור לי זרו גינה אז כאילו אמרתי לך בפירוש זרו גינה שראויים לזריעה ממילא אם הם לא צמחו והתברר שהם לא רואים לזריעה חיה בחיסון זה מכח טוס אם למדנו בפרק הקודם ש אדם קנה עצים של זית והתברר שהם של שקמה הוא קנה יין והתברר שהוא חום את זה מכח תוס כל שקן כאן שם יש כאלה שרוצים זית יש כאלה שרוצים שקמה כאן זה ראוי רק להסקה אם זה לא אי אפשר לזרוע את זה מה אפשר לשות עם הזרעים האלה להשיג בתנור אז ממילא ודאי שזה מקח טוס ואפילו דמי עצים הוא לא ישלם לו לכאורה אתהה זרעת את זה עכשיו ה יכול להשתמש בדל הסקה לפחות אני אזז לך מהסכום שאני מחזיר לך את מעצים לא כי אתה כאילו אמרת לי לך תזרע אותם כי ידעת שאני קונה זאת אני קונה זאת לזריה ממילא זה מקח טוז וצריך לשלם לו את הכסף שהוא שילם לו נראה בגימור אם גם את ההוצאות או לא מבק את הגימור מחלו קס יסודית בין רב לשמואל האם הולכים במומו אן אחרי הרוב והקשר לכאן כי עוד מעט בדף הבא הגמור הקשה במשנתנו ש משנתנו מפורש כמו שמואל שאן הלכים ממו א הרוב אית המוכר שור לח ונצו נחון הוא קנה שור כדי לחרוש איתו נמצא שהוא כבר היה בשעת המכירה נגחן הוא שובב וחייבים לשחוט אותו אי אפשר להשוות אותו בבית רב אומר הרי זה מקח טוס כמו יין שנמצא חים צריך להחזיר לו את הכסף כי רוב מה שקונים קונים לחרישה וזה לא ראו לחרישה ושמואל אמר לא הולכים אחרי בממון ממילא כ לשחי לוך לשחיטה הוא ראוי אומר הרשם כמו שהגמר אומרת עוד מעט ז בוב אלו אחרת טובו מי שיש לו טענה טובה אז אי אפשר להוציא ממנו ממילא כאן מה שקורה כיוון שיש שקונים לשחיטה אז הרוב לא אומר לי כלום אז זה כמו חצי חצי והמצח אוור מוסיף הרשם אפילו לדעת סומכוס שהוא אומר בתחילת פרק שו שנוגח שממ בסוק חלקן רבם סו שלכה כמותו כיוון שיש שם סתם משנה כמותו זה הכל כשיש לנו ספק מה היה כאן כמו המקרה של ששו לוקח הספור נמצאו בצידו לא יודעים הת מתה הייתה הפלה מחמת מה הייתה הפלה או רשב מביא עוד סוגיה ביבו סבא ויוב מנכס סופק יש לנו ספק מה היה כאן אבל לא חומר הרשם שאנו יודעים איך היה המעשה מה היה המעשה הרי זה מחרן לזה סתם ונתגלה הדבר שהיה נקן קודם לכן אוכם מודה סומכוס שזה לא מ מות בספק אלא הולכים אחרי מי שטוען טענה יפה כיוון שרוב זה כלום אז המוכר לא היה צריך לפרש שזה לא רואי לחרישה הלקח היה צריך לפרש שהוא צריך דווקא שור שרוי לחר אישה ם הוא לא פירש הוא הפסיד זה גם לא דומה ליין שנמצא חומץ כי שם הוא ביקש לו יין אבל כאן הוא ביקש שור הוא קיבל שור הוא לא אמר תן לישור לחרישה בת הגיבורים איך יתכן שרב נחלקו באיזה אופן מדובר ולך זה בוא נבדוק אגבר דזו לסס לסס לרדי לרדי כסס אזה שחיטה רדי זה חרישה אז נראה אז הרשב מוסיף שמדובר באופן רגיל שמכירים זה את זה אם לא מכירים זה את זה אינו חנמ אבל אם מכירים זה את זה המי חבל קיח אז נבדוק אם האדם הזה הוא חקלאי והוא לא קצב אז למה הוא קונה שברים לחרישה אז ודאי שלר זובין אפילו לשמואל צריך שיהיה מקח טוס כיוון שהם מכירים זה את זה אז כאילו שהוא נכנס ואמר לו תן לשאול החרישה אתה יודע הרי שאני אומר לך סתם שו זל חרישה כנרה חקלאי זה כמו שהוא ביקש לו זהרוני גינה ונמצא שהם לא רואים בכלל לזריה ורק לזה הם הרי עומדים כ הם לא רואים לאכילה שלמדנו עמ אשתו שמסתו חיבח יוסון ואם מדובר באדם שקונה לשחיטה כהוא קצב אז איך רב אומר שזה מכח טוס כאילו שאמרו פירוש תן לישור שראוי לאכילה לא ביקשתי לך שורל לחרישה אם אני אדם שאני קצב אז באיזה אופן מדובר אומרת הגבור בגבר דזבין לאוה ולוכ הוא גם קצב והוא גם חקלאי אז ממילא יש לנו ספק עכשיו מה הוא קנה את השור האם לחרישה או לשחיטה בזה נחלקו רב ושמואל שואלת עוד דבר הגמורה זה ברור ששור שראוי לחרישה עולה הרבה יותר רשבם נותן דוגמה ש לחרישה עולה 20 דינר שול שחיטה עולה רק 10 דינרים חצי אז ולר זה דמי איך נינו בוא נראה כמה כסף הם סיכמו כמה כסף הוא שילם וזה יברר לי אם הוא שילם 20 אז ברור שהוא התכוון לחרישה אם הוא שילם 10 אז ברור שהוא התכוון לשחיטה ולא ייתכן לומר שהוא קנה שור לשחיטה והוא שילם כמו שור לחרישה או להפך כז יהיה כם ביטל מקח מדי נוינוי כרי זה הרבה יותר מטוס זה יותר משישית ההבדל זה פער של חצי מוסיף הרשם קושייה שכל הראשונים עוסקים בה לכאורה בדף עז למדנו שאם הוא ביקש לו תמכור לי צמד צמד זה העול שמצמיד שתי בהמות לעבוד איתם ביחד עכשיו נהיה ויכוח ביניהם הלוקח אמר אומר אני התכוונתי שתמכור לי עם הבקר המוח אומר לא רק את העול אז רבי יהודה אומר הדומ מועדים בוא נבדוק כמה שילמו שילמו דמי בקר וצמד או דמי צמד לחוד חוים אומרים אין אדומ אז לכאורה לפי חומים מה השאלה כאן אין אדומ מודים אומר רשבם כאן חומים מודים בצמד ובקר הרי דיברנו שם בדף עז מדובר במקום שיש אנשים שקוראים לבקר צמד ויש שלא קוראים כך אז יש לי ספק האדם הזה הל קיח לאיזה סוג אנשים הוא משתייך אז המוצ החבר לו ור ודומים הם לא מספיקים ראייה לאחר את הספק לאיזה חוג הוא שייך האם כשההוא אומר צמד לבקר או לא אבל כאן הרי מדובר באדם שהוא קונה גם לזה וגם לזה הוא גם חקלאי וגם קצב אז יש לנו ספק מה הוא התכוון כעת האם הוא כעת קונה לשדה לעבוד או שהוא קונה טליז לשחוט ולמכור אז ודאי שדומים יודיעו לי למה הוא קנה כעת אונה הגמורה אינו חנ רק לא צריך מתי נחלקו רב ושמואל באופן מסוים דיקר בישר הבשר התייקר וקום בדמי רדיה אז אן דומ שניהם עולים כעת 20 דינרים הרשב מביא גרסה הפוכה דזו רדקום כביר דמי השברים ירד ואפשר לקנות שור לחרישה בדיוק באותו מחיר של שור לשחיטה כולם עולים עשרה הינו אח לא משנה מה קרה או שהיה קרביס או שזול רדיה אז אין כאן ד מועדים שואלת הגמור אם שניהם שווים אותו דבר היוכל למ קמינה ביקשת דבר ששווה 20 וקיבלת דבר ששווה 20 אז מה נק מינה אונה הגמור קמינה תרכה הוא אומר אני צריך שור לחרישה מה אתה אומר לי קיבלת שור לשריטה שהוא שווה אותו דבר אבל תכלס מה אני אצטרך כעת לעשות אם תאמר שזה לא מכח תאוס אני אצטרך לשחוט למכור את הבשר ועם הכסף לקנות שור אחר לרדי אני צריך לטרוח אז רב אומר לא הוא לא צריך לטרוח מקח טוס המוכר יחזיר לו את הכסף יקר בחזרת השור שמואל אומר לא זה לא מקח טוס יכול ומר לו שחית מחר תבלו אתה צריך לרדיו תתעסק עם זה תשחט ותמכו ותקנה לח אחר שואלת הגמורה איך דו ממ שרב אמר שהוא צריך להחזיר לו את הכסף והוא מחזיר לו את השור איד לק השתלם ממיני אם אין לו כעת כסף למוכר להחזיר לו הוא בזבז כבר את הכסף שהוא קיבל וכמובן מוסיף רבן גרשם גם אין לו שור אחר לחרישה שיכול להחליף לו את זה עם השור הזה אז למה רב אומר הרי זה מקח טוז ווא מחזיר לו את השור לעקב תוירה בזוזה שיעקב את השו בזוזה דהיינו הוא אומר לו כך אתה שילמת לי 20 או 10 לא משנה פי שתי הגרסאות ואתה אומר מכח טוס אין לי כת כסף אשלם לך יש לך אבל שור ביד ששווה את ה-20 או את ה1 תחזיק את הש מורת החוב שאני חייב לך דמרן שיש פתגם שאנשים אומרים מן מורר שסך מאדם שאתה נושה בו שהוא חייב לך כסף פר אפרה אפילו סובית תפרע ממנו משהו משלם לך תיקח יותר טוב מכלום רשבם מוסיף שלמד מפסוק מסכת בבקה פרק ראשון שהוא לא חייב להחזיר לו דווקא כסף זאת אומרת אם בעל חוב אין לו מזומנים ויש לו נכסים אז הוא לא צריך לטרוח למכור ולהביא לך מזומנים הוא יכול לפרוע לך עם מה שיש לו אז ממילא גם כאן הוא לא יכול ליטון לו זה מקח טוס תחזיר לו את הכסף אין לך כסף תיקח את השורט תמכור אותו לאדם אחר ותביא לי את הכסף לא יכול לשלם לך עם השור והרשה שבק מוסיף מה הביאו את הפתגם דם רישה אם זו הלכה אז הוא מוסיף כך התכוונו להוסיף ולומר שלכאורה אפשר לתרץ שרב דיבר באופן שהלקח אומר נכון אני לא יכול לחייב אותו להשיג לי כעת מזומנים אבל אני מסכים לחכות אני מחזור לו תשוב אני מחכה עד שיהיה לו כסף לזה אומרים שיש פתגם שיש עצה טובה אל תחכה מה שהוא משלם לך תיקח אז אטו בשופט נסקנן מאנשים לא נורמליים שלא רוצים לשמע לעצה טובה אז באיזה אופן מדובר אונה הגמור באמת צריך מדובר דקש במיני יש לו כסף לשלם ומכאן למדים אומר הרשב שכשיש כסף מזומנים ללוי ווה הוא לא יכול לפרע לו משער נכסים הוא חייב לפרע לו בכסף ממילא גם כאן הוא לא יכול לומר לו קח את השור בדמי החוב לא יש לך מזומנים תחזיר למזומנים הרשב מביא שיש סוברים שדווקא אם יש לו את הכסף שהוא קיבל תמורת השור הוא צריך להחזיר לו אם אין לו את הכסף הוא כבר בזבז אות אפילו שיש לו כסף אחר הוא יכול לשלם להם השור אבל רשבם דוחה זאת ממילא מדו בר שיש לו כסף להחזיר בזה נחלקו רב אריז מחוז בוס רוב אזנם ורובה של שברים לרד זבנ רובם נמכרים לחרישה ממילא זה כאילו שפירשו שהשור יהיה ראוי לחרישה ואם לא ראוי לחרישה זה מקח תוס שמואל אומר לוך לא כי אז בסרום מתי הולכים בווב באיסור למדים מפסוק שולחים אחרי הרוב אחטו זה הכל באיסור למשל הרשב נותן דוגמה ידועה אדם מוצא בשר ברחוב הוא לא יודע אם זה בשר כשר או לא אז אם יש כאן בעיר תשע חנויות מוחות בשר שחוטה ורק אחת מוכרת בשר נבלה אז ליך אחרי הרוב אני אומר זה בשר כשר אבל בממונה לוי לא הולכים אחרי הרוב אלא אם המור זה כי יש לו טענה אז הוא צודק בטענתו אזו המח לוקס ברב ושמואל וכעת מביאה גמור חמש משנס בריסס להקשות על רב ועל שמואל וסימן לחמשת המשניות בריסס אישו ובד שו שירין ו פיירוס פירו איזה משנתנו שזה לכאורה מפורש כמו שמואל נראה בעזרת השם בדף הבא מיסו מקשה הגמורה על רב ממשנה מסכת כסוס אישה שמתחתנת מקבלת התחייבות מבעלה לכסוי הכסוי הבסיסית היא שכשהוא ימות או שהוא יגרש אותה הוא יצטרך לתת לה אם היא בטולה בשעת החתונה 200 זוז אם מעל מונה אז מי יזוז אז הי שו שנשאל מנו או נסגר שו היא באה לטבוע את הקסו נסל ממנו הי בא לתבוע מהור שסגר שוא הי בא לתבוע מהבעל עצמו ושת הכתובה איננו אומרת הגימור בקסוס או שהיא טוענת שה אבדה אותו או במקום שלא נהגים לכתוב שטר הכתובה ויש יקוח ביניהם והי אמרז בסולו ססי מגיע לי 200 והוא אמר לאקי אל אלמו סוסיך ואין לך אל המנה כמובן שהוא מדובר באופן ש נתגרשה באופן שהתאלמנה אז הויכוח עם היורשים אומרת המשנה אם יש ידים אפילו שאין הדים שהייתה בתולה אבל יש אדים שיצו בינו ורשו פרוע סובו סו מוסים דהיינו אם הם מעידים על אחד מהשניים או שהם ראו אותה לצאת לחופה מכוסה בהינומה יוצאת מבית הבי ע לבית בעלה מכוסה בצעיף כזה קוראים לזה הינומה כ הכלה מנמנמת כשהיא מכוסה בצעיף הזה או שה מעידים שראו אותה שראשה פרוע בשוק בשעת כניסה לחופה אז זה דרך נישאות בטולות אז יש הוכחה שהייתה בתולה אפילו שהם לא יודעים מה היה באמת אם הייתה בטולה או לא כתוב ומוסים מה רואים כאן במשנה תד קדים או קדים על כך לו אז היא תקבל רק 100 למה כצ בחבר ומ לי מליך ארוב הנושים ורוב נושים שבעולם בסוס ניסוס אלא בהכרח שבממון לא הולכים אחרי הרוב אלא אחרי המור זק כדעת שמואל וקשה על רב אומר רב הנה משום ד למר נושים נכון בסוס ניסוס אבל הולמנס וכל הניס בסולו יש לו כול כולם יודעים שהייתה בתולה אומר הרשב מתוך שיש שמחה בנשי בתולה נזכרים בבני אדם וזו יל ואין לו קל היא לא יכולה להוכיח שתה בס אומרת שאנשים לא זוכים כזה דבר אסר לרובה יש רסה יש קלקול ברוב של נושים סולס ניסוס אני אומר כנראה שהי מאמיות שואלת הגמור כל הניסו בסוס יש להן כול כי הי כדים שיצאה בהינומה או שראשה פרוע מה היווה הם עצמם לא יודעים א היא הייתה בתולה או לא הם רק מדעים שעצה בהינומה מי דלס לוקל שהיא הייתה בתולה בשעת החתונה ואתה אומר שכל הנישות בתולות יש להם כול סד שקרן אלו בהכרח שהם שקרנים בזה שמעידים שראו אותה יוצאת בהינומה אלו מתקן את הגימור לא כול רק רוי ניסוס בולוס יש לו אן קול אבל יש מיוד בתולות שלא יוצא עליהם ל אז ממילא אם יש עדים שרותה לצאת בהינומה או ראשה פרוע אז אומרים שהי מאמיות וזו אויל ואין לו כול אסר לרובה יש רסב רובה של בסוס ניסוס כי רובן יש להם כול ממילא יתכן שבאמת הולכים אחרי הרוב גם במומים אבל כאן יש לי באמת רוב של רוב נושים בסוס ניסוס א מצד שני יש רוב הניסו בסוס יש להם כל שזה מחליש ומרע את הרוב הראשון לכן אי אפשר להוציא מומן אלא אם כן היא תביא ידים שיעידו שיצא בהינומה או שרו שפרע אז הא תקבל 200 תושמע ריה לרע וקשה לשמואל למדנו המוכר עבד לחברו עבד כנעני ונמצא שעוד קודם לכן לא שהתחדש אחר כך הוא היה גנב גנב ממון אוי קוביוסטוס גונב נפשות הגיעו הוא אומר לו לקח קח את זה אין כמ כרטוס אבל אם נמצא ליסטי מזוין שור נפשות וסופו להרג או אם מוכתם למלכו כבר פסקו עליו מיסה במלכות או אם ליקח למוכר הרי של חול פניך ותחזיר לי את הכסף מכרת לי גב רקטי לאדם שעומד למות לעניינינו רי שת מגיי הרי אין לך מום גדול מזה שהוא גוסטוס ובכל זאת אומרים שלקח כנה אפילו שהוא לא פירש שאני מקבל לעצמי מומין ל משום דרו בורחס רוב עבדים גנבים או וסטטוסים אז לדעת כן הקונה קנר מי שקיבל עליו שאפילו שיהיה במום זאת אומרת שב מום הולכים אחרי רוב וקשה לשמואל כי לפי שמואל שלא הולכים אחרי הרוב אז זה חצי חצי אז למה הגיי הרי אם הלקח היה יודע שיש כזה מום אז הוא לא היה קונה אותו רוצה וטוב כמו שהגמר אומר בהמשך על פיירוס אלו מה הרועים שהולכים אחרי הרוב אומרת הגמור אלוי לא רוב העבדים הם כך אלא כולו כיסני היו כל העבדים הם גנבים אז כאילו שהמוח אמר לו בפירוש אני מוכר לך עבד שהוא גנב ואין כאן תינ שם וקטוס אז אין קושייה על שמואל כי יתכן שלא הולכים אחרי הרוב בממון המשך הסוגיה בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן דף צדיק ביז
לצפיה בתכנים נוספים: