הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סז

[מוזיקה] שבס דף סז אנחנו מתחילים תשע שורות מסוף העמוד הקודם תני יבש כזי דברי רב נתן אנחנו אמרנו שיין השיעור שלו ברביעית זה יין לח אבל יין יבש כשהוא בשיעור של כזית הוא השיעור שכשהוא נימוח הוא מתפשט ונהיה רביעית רבנן דקיסרין בשם רבי יוסף רבי בון בשם רבי יוחנן עיה דרבי נתן כמו שיטת התנה רבי יוסי ורבי יהודה איזה רבי יוסי ברבי יהודה אז הרב מביא את הבריתה בגמרא בשבת ב בדף עז שם כתוב ככה רבי יהודה אומר שישה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ואחד מהם דם נבלה בית שמיים מתערים הם מקילים ובית הלל מתמים אמר על זה רב יוסי ברבי יהודה אף כשתי מו בית הלל לא טימו אלא בדם שיש בו רביעיית למה רביעית הועיל הרי השיעור של נבלה מתמה בכזית אז דם שיש בו רביעית הועיל ויכול לקראש ולעמוד על כזית אז בית הלל טימו אבל בית שמיים הם בכלל סוברים שדם אין לא דין של בשר הוא בכלל לא מטמא אז אומרת הגמרא כמו לרב יוסי ורב יהודה אומר ברביעית זה ה כזית כן רב נתן אומר ברביעית כ שיקרא שיהיה בו כזית זה אותה שיטה רבי סמון בשם רבי ששעה בן לוי הוא הביא מעשה בפרידה של בית רבי שמתה ותירו דמה משום נבלה אז רב לוזר שאל לרבי סמון למה תירו האם הרעיון שתיארו בכלל או שתיראו כי לא היה שם רביעית אז הוא שואל עד כמה ורבי סמאון לא הגיב לו ולא הגיבי אז הוא הלך שאל רבי שוע בן לוי ואמר ליעד רביעי טהור יותר מכאן טמה כי בעצם כמו שיטת התן רב יהודה שבית הלל מתמים דם של נבלה הוא באש לרבי אלעזר דלא חזר ל שרבי סימון לא לא חזר לרבי שמעון שמוע אתה רבי ביוטי מתנ דין עובדה אמר לרבי צחוק ברקנה עד רביעי טהור יותר מכאן טמא כך הוא שאל אותו בלשון שאלה הוא בתבי זאת אומרת הוא לא התייחס אליו אמר לו רב זריקה בגין ד שאל אך בתבי למה אתה לא מתייחס אליו אמר לי דבד דעתי עלי אני לא הייתי מרוכז למה כ אמר רב על הפסוק והיו חייך תלוים לך מנגד זה הלוקח חיתים לשנה זה נקרא תלוים לך מנגד הוא פחל את הלילה ויומם זה לוקח מן הדקי שהוא לוקח מלי פעם חייטים אין לו אפילו לשנה זה נקרא לילה ויומם ולא תאמין בחייך זה הלוקח מן הפטר שהוא צריך כל יום לארגן כסף מחדש ונה סמיך לפלטר אז ממי אין ליישוב הדעת ממה קדון העיד רבי יהושע בן בתר על דם לבלות שהוא טהור אז לכאורה ה משמעות היא שהוא טהור לגמרי אפילו בכזית אפילו ביותר מרביעית אז הגמרא אומרת לא אפשר לדחות ולהגיד מה הוא טהור טהור להכשיר שדם נבלה הוא לא מכשיר כמו דם רגיל להכשיר את הזרעים אבל ה טמות מטמא אומרת הגמרא תנין אן טמ יש לנו משנה מפורשת במסכת מכשירין דם השרץ שרץ מטמא כעדשה דם השרץ כ בשרו הוא מטמא ולא מכשיר הוא לא נחשב דם לגבי זה שהוא יכשיר את הזרעים ואומרת שם המשנה ואין לנו כיוצא בו אז לכאורה אם אתה רוצה לפרש שגם דם של נבלה הוא כזה הרי המשנה אומרת אין כיוצא בו אין עוד דם שהוא מטמא ולא מכשיר אז מוכך שמה שרבי יהושע בן בתירא תיאר הוא טיהר לגמרי אומרת הגמרא לא מה הכוונה שאיין לנו כיוצא בו כשיעור טומאתו שאשר ץו כעדשה אבל דמו מטמא כי בשרו זה יש אז אין לנו רעיה אומר רב יוסף מנדה אמר טמא זה כמו שיטת התנא רב יהודה שהוא אמר שלבית הלל דם נבלה מטמא אם יש בו שיעור ומי שיגיד טהור זה כמו רבי שוע בן בטרה שהפשטות היא שהוא מטהר לגמרי אמ לי רבי אבדו נחיתה ויאו רבי אבדו נחיתה זה רבי אבדו הזה שהוא היה הרבה רגיל לרדת לבבל אומר אתם אומרים טוב למה כי הסיפור של בית רבי ששמה אמרנו שזה דווקא ברביעית מי היה המורה הוראה של בית רבי התן רב יהודה מורינה שי אהבה הוא היה המורה הוראה אצל הנשיא תני דם כדי לכחול עין אחת זה רפואה לעין רבי יוסי ברבי בון רבי יוחנן מדלף שנו הוא רפואה על עין חלב הדמ בחלב בהמה טהורה אבל בחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת זה גם כן רפואה דבש הדד תמר בהנ תיקי בדבש ישן שהוא כבר לא ראוי לאכילה אז כ משתמשים איתו לרפא את המכה ברם בהן דידן כי גרוגרת כך גורסים שמן כדי לסוך בר קטן ובלבד בר קטן שקטן בן יומו מים כדי לשוף את הקלורית אומר רבי לאזור אד תמר בלין מ תלה מים של תל שהם מוצלחים לשפשף את הכיל בעין ם באין דידן מים רגילים זה לא ראוי לזה אז ממילא צריכים קצת יותר מים כדי להדיח פני מדוחה הושר כל המשכים ברביעיית וכל ה כל השופכים ברביעית עד כאן רבי שמעון אומר כולם ברביעית כך שיטת רב שמעון ומה הוא אומר לא נאמרו כל השיעורים האלו אלא למצנע רק למישהו ש מצניע לכאורה כל בן אדם שהוא מוציא כמות מסוימת אז בשבילו הוא מצניע אותה היא חשובה לו איפה אתה מחלק בין המצניע על המוציא אז רבי בא בשם רב חסדה ומפנה מבית לבית עם מתנית אדם שמפנה כמה חפצים ואם החפצים האלה הוא גם מפנה את המים אז אם אין רביעית הוא לא החשיב אותם אז הוא לא יהיה חייב משבים חכמים לרבי שמעון אפשר לומר דבש ברביעית וחומץ ברביעיית איך אתה אומר שכולם ברביעית מה גם דבש וגם חומץ אש להם את אותו שיעור לשתייה לא מסתבר והוא מטיולון כמו דית לכון כל האוכלים מצטרפים מכ גוגר אז אוף אונ טלן כל המשקין מצטרפים ברביעית אומר רבי מנה למצנם כל שהם רבי מנה בא לחדד ולהראות לנו שהוויכוח בין רבונו שמעון זה ממש קיצוני של רבנן למי שמניע כבר בכל שהוא חייו ורב שמעון השיעורים האלו נאמרו למניהם אבל מי שלא מצניע סתם מוציא זה ברביס אז אמר רבי מנא למניהם הנו הליב דרבון כל שהן ותני כן על דרב שמעון אנחנו לומדים איך רבנן לומדים איך הם לומדים ואומרים לרב שמעון מה הם אומרים לא נאמרו כל השיעורים האלו אלא למוצאיהם אז יש שיעור על מצניעים כבר בכל שעור חייב ללעומת זה איך רב שמעון לומד ותני כן על דרבנן איך רבי שמעון אומר לרבנן לא נאמרו כל השיעורים האלו אלא למצנם המצניע יש לו שיעור שפחות מהשיעור הוא פתו הל מוצין סתם ככה הוא ברביעיית הלכה ב אומרת המשנה ה מוציא חבל כדי לעשות ממנו אוזן איזה ידית כזאת שעושים אותה לקופה גמי זה סוג של צמח לעשות טלא טלא הכוונה מטלה שאפשר יהיה לתלות את לנפה ו לקברה רבי ודה אומר כדי לעשות ממנו מנהל מידת מנהל לקטן זאת אומרת שיעור יותר קטן כדי להתחייב נייר בכדי לכתוב עליו קשר מוחסין זה הכוונה בגודל של שתי אותיות גדולות המוציא קשר מוחסין חייו והגמרא תפרט נייר מחוק שאי אפשר לכתוב עליו אזה שור יותר גדול כדי לקרח על פי צלוחית קטנה של פלייטון צלוחית של בוסם המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה הדע דעת המר בעין ריך בחבל שהוא טרי שהוא רך אפשר לעשות ממנו אוזן ברם ן קשיה בחבל יבש כבר וקשה הוא לא ראוי לזה כדי לבשל ביצה קלה הוא הולך לשריפה גמי כדי לעשות תלוי לנפה וקברה תמר בהדין גוה בחלק הפנימי של הגבי שהוא רך ברם ב ין בריה בחלק החיצוני כדי לעשות שני בתים לנפה לקברה תנ הו צין כדי לעשות אוזן לכפיפה מצרית וצין זה של ולבי דקל כדי לעשות מזה ידית לסל כזה של נצרים הד דת אמר ביילין רקי חיה ורם בילין קשה כדי לעשות צפירה זה הגדיל ששמים סביב השוליים של של הכפיפה הזאת הוציא שתי נצרים חייב כי שומרים אותם לעשות מהם קופה תורי דקל זה הסיבים של הדקל שניים זמורות לנטייה שתיים אם הוא מוציא אותם לבהמה כם לא פקדי אם לעצים כשיעור העצים שהיינו לבשל ביצה קלה הוציא שתי נימים מזנב הסוס ו מזנב הפרה חייב שכן מתקינים אותם לנשב נשבים זה המצודות חיה ועוף זיפי חזיר הרב אומר נמים משדרה של חזיר אית נתני שתיים אית נתניה אחת מהד אמר שתיים רקיחת מן דמר אחת בילן קשיטה שאפשר להשתמש בה כמו מחת גלעינים אם הוא מוציא אותם לנטיה שתיים אם לבהמה כמלא פי חזיר כמה כמה הוא מלא פיו אחת אחרים אומרים חשבון חמשים הוא מוציא אותם לחשבון יש כאלה שהיו סופרים לפי הגרעינים חמש אז מבארים שבארבע עדיין אדם זוכר בראש הוא לא צריך חפצים כדי לזכור מספר אבל מחמש הוא כבר צריך מספר הוצי סיאה אזוב וקורנית זה מיני עשבים אם לא אוכלים כגור גרת אם לבהמה כם לא פקדי אם לעצים כשיעור העצים היינו לבשל ביצה כלה אם להזיה זה הולך על האזוב כשיעור הזיה רבי דא אומר כדי ליטון ממנו מידת מנעל לקטן ובלבד קטן שהוא יודע לנעול המוציא קשר מוחסין תן יוציא קשר מוחסין עד שלא ירא אול מוכס אז הוא צריך את זה חייב מי שירא אולם מוכס הוא כבר לא צריך את זה פטור זה כבר לא שווה רבי יהודה אומר אף משראו למכס חייב שהוא ראוי להרות אותו למכס אחר לפעמים הוא רוצה להראות את זה למכס אחר להראות לו תראה אני אדם מאמין אתה רואה אפילו את המכס הקודם שילמתי הוצי שטר חוב עד שלא ראו לבעל חוב לפני שהוא גבה חייב מ שהראו וכבר גבו הכל שראו לבעל חוב פטור אין מה לעשות עם השטר רבי יהודה אומר אף משראו לבל חוב חייב שהוא ראוי להראותו לבל חוב אחר כמו שאמרנו קודם הוא רוצה להראות את זה לאנשים אחרים שהוא אדם שפורח חובות נייר מחוק תני אם יש בו חלק אם עדיין נשאר בו משהו חלק כדי לכתוב שטויות יות אז אם כן הוא היה עד כאן דף סז
לצפיה בתכנים נוספים: