הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סה

[מוזיקה] שבס דף ס אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ג אומרת המשנה ועוד כלל אחר אמרו חוץ מהכלל הראשון של הפרק שכלל גדול יש עוד כלל אחר כל הכשר להצניע הגמרא תבה מה הכוונה כשר להצניע זה סוג דבר שהוא כשר להצניע ו מצניעים כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו חטו וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעים כמוהו אין בו שיעור והוציאו בשבת אינו חייב אדם רגיל שמוציא אותו הוא לא חייב אלא למצאו הכוונה אם יש אדם מסוים שבשבילו החפץ הזה למרות שהוא קטן מאוד ואיין בו שיעור הוא החשיב אותו הוא מצניע אותו אם הוא יוציא אותו הוא יהיה חייב מה הכ נ דבר שהוא כשר להצניע מה מה לא כשר להצניע רב חונה בשם רבי אלעזר לעבודה זרה התמרת עבודה זרה זה דבר שהוא אסור בהנאה צריך לאבד אותו דבר כזה הוא לא חשוב אם הוא יוציא אותו בשבת הוא לא יהיה חייב זה לא דבר שהוא כשר צניה רבי יוחנן אמר לאיסורי הניה התמר לשאר איסורי הניה הם לא קשרים צניה הם אסורים בנ אין מה לעשות איתם אבל עבודה זרה אם הוא הוציא את זה הוא כן יהיה חייב למה כי התורה החשיבה את זה כי התורה אומרת לא ידבק בידך מאו מאמין החרם אז התורה מחשיבה על אסור אפילו כלשהו אז לכן זה כן יהיה חשוב להתחייב בהוצאה רב חסדה אמר לשיעורים ת אמרת רב חסדה אומר מה שאמרנו דבר שהוא כשר להצניע שיש בו את השיעור הראוי למעט דבר שאיין בו כמות מספיקה הי תני תני כמו שגרס במשנה שלנו חייב חטאת שכל הכשר להצניע ומנין כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו חטאת יש כאלה ה תנני כלשהו הוא גרס במשנה כל הכשר להצניע ו מצנים כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו כל שהו זאת אומרת גם בלי שיעור אז הרב שואל מה הפשט הרי למעלה הרי לקמה המשנה אנחנו נראה שיעורים להרבה דברים אז דבר ראשון אולי התנה זה חולק אנמה אתה מסתם ואוכל מדובר באדם שהצניעות כיוון שיש בן אדם אחד שהצניעות אז גם שאר האנשים חייבים על זה טוב אומרת הגמרא ממן ד אמר חייב חטאת זה מסייע לפי הפירוש שרב חסדה אפשר לפרש כמו רב חיז שהכוונה שכיוון שוא הוציא דבר שיש בו שיעור חייב לי חטאת אבל מנדה אמר כלשהוא א אפשר לפרש כמו רב חסדה כי הרי הוא אומר שגם על כלשהוא חייבים אז חייבים לפרש מה הכוונה דבר שהוא כשר להצניע אז זה מסייע לרב לוז ולרב יוחנן או הכוונה שבאים לפו כדבר שהוא לא עבודה זרה או דבר שהוא לא איסורי הנוה רבנן דקיסרין בשם רבי יוסי ברבי חנינא כגון המוך שהתקינה ללידתה דבר כזה זה דבר שהוא לא כשר להצניע וממילא לא חייבים עליו אבל באיסור הנוה הם סוברים שכן חיייבים על כלשהו הלכה ד' המוציא תבן מה השיעור של תבן כמלא פי פרה למה כי כיוון שזה עומד למאכל פרה אז שיעור שקיבלו פי פרה זה שיעור חשוב ואותו שומרים אז אם ממילא הם הוציא שיעור כזה הוא חייב פחות מזה לא הצא הצא זה תבן של קטניות הוא עומד למאכל גמל לא למאכל פרה אז כמ לו פי גמל שהוא יותר גדול מפי פרה אבל אם הוא יוציא שיעור יותר קטן שקמ לו פיפרה הוא לא יהיה חייב אמיר אמיר זה קש של שיבולים כמלא פיתלה השבים הם כמלא פקדי כבר את הגדי מאכילים אותם אז לכן כמלא פקדי הם כבר חשובים פקדי זה השיעור הכי קטן עלי אישום ועלי בצלים אם הם לכים השיעור שלהם כי גו גרת כיוון שהם ראויים לאדם הם לא ראויים לבהמה ויבשים השיעור שלהם כמלא פקדי ואינן מצטרפים זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהם המוציא אוכלים כגרוגרת מצטרפים זה עם זה זאת אומרת כל שאר האוכלים אוכל של בן אדם השיעור שלהם כי גו גרת אז הם מצטרפים זה עם זה מפני ששבו בשיעוריהם חוץ מקליפה וגלעין וקצין וסבנו מורסן שזה לא מצטרף לשיעור כיוון שזה לא מאכל אדם רבי יהודה אומר אם הכל אני מסכים שהקליפ לא מצטרפות חוץ מקליפה עדשים המתבשל עמהם שהקליפ האלה כן הצטרפו להשלים את השיעור כיוון שהם בטלות לתבשיל אומרת הגמרא רב יונה רב יוסה גלילה בשם רבי יוסי בן חנינא על מה שאנחנו אמרנו במשנה ש אנן מצטרפים זה עם זה מפני שלא שבו בשיעוריהם תדע לך חמור משלים לקל אין הקל משלים לחמור כוונת המשנה שקל לא ישלים לחמור אבל חמור משלים לקל דוגמה השבים שהשיעור שלהם הוא אכי חמור כמלא פקדי ש הוא הכי קטן משלימים לתבן להשלים לשיעור של פי פרה אבל תבן אין משלים לעשבים להשלים לשיעור של פקדי ככה הם אמרו אומרת הגמרא תמנ תנינן אנחנו למדנו במשנה במעילה הבגד והשק הסק והאור האור והמפץ אז שם יש לכל אחד שיעור הבגד שיעור שלו זה שלוש על שלוש טפחים שלושה טפחים הסק ארבעה על ארבעה האור חמישה על חמישה מפץ הוא השיעור שלו הכי קל הכי גדול רק שישה על שישה אז המשנה שם אומרת הבגד והשק השק העור והמפץ הם מצטרפים זה עם זה היינו השיעור החמור הצטרף להשלים לקל זאת אומרת הבגד שהוא חמור שהרוב בשלושה הוא יכול להשלים לסק לארבעה רבי שמעון אומר מפני שהם ראויים לטמ מושב אם הוא יעשה מכול אחד מהמהם מושב אז השיעור שלו יהיה בטפח על טפח אז יש מקום שיש להם את אותו שיעור לכן הם מצטרפים עכשיו בא רבי ירמיה ושואל רבי ירמיה בי ניח שם הצטרפו למושב שכן שוו למושב בטפח יש להם מקום עם שיעור משותף לכן הם יכולים להצטרף זה עם זה אבל בהוצאה אצלנו בסוגייה המנין הרי לא מצינו מקום שהשיעור שלהם שווה אז מאיפה רבי יונה ורבי יוסף גלילאה יודעים להגיד שהחמור ישלים לכן אומרת הגמרא אמר רבי זעירה קום מרבי מנה שכן שוו בעסק אם הוא ירצה להשתמש איתם לה ק אז כולם יש להם את אותו שיעור משותף כדי לבשל ביצה כלה אז יש מקום שיש להם שיעור משותף לכן גם פה לגבי הוצאה החמור ישלים לקל אמר לי ענן בא יוצא ואמה עסק אבל עכשיו הוא לא מייחד את זה לעסק הוא מוציא את זה כי הוא מחשיב את זה ובהוצאה אין להם שיעור שווה אמר רבי אליעזר ורבי יוסי קו מרבי יוסי שכן שבו בעסק הוא גם אמר את התירוץ כמו שרבי זהירה אז אמר לי אז רבי יוסי אומר לו ניתנה הוצאת ביצה קלה אם היית מדבר על שיעור ש של הוצאת ביצה כלה היינו כדי לבשל ביצה קלה זה שיעור של עסק אבל עכשיו אתה מדבר שהוא מוציא אותם לצרכים אמר רבי חנניה הוא מביא משל קופדה משלים לפיסת קופת זה חתיכת בשר ופיסת זה הלחם שאדם אוכל בסעודה הוא בעיקר אוכל לחם וגם בשר הבשר משלים את ה ודה ללחם אבל פיסת לא משלמה לקופ דה לא אומרים שהלחם משלים לבשר אז בכן אותו דבר עשבים שהם חמורים הם משלימים לתבן אבל אין התבן שהוא קל ישלים משלים לעשבים תני רב אושייה מה שאמרנו שהוציא תבן לפרה השיעור כמלא פי פרה זה שיעור גדול לכולה אם הוא הוציא תבן במיוחד לגדי הוא למרות שבדרך הגדי לא אוכל תבן הוא רוצה להכיל את הגדי שלו תבן שהוא יוציא כמ לא פקדי הוא כבר יהיה חייב ומרת למרות שאמרנו שהשיעור של תבן זה כמ לא פיפרה זה בסתם אבל אם הוא מכוון להוציא את זה לגדי אפילו בשור יותר קטן שכמ ללא פקדי הוא כבר חייב ככה הוא מחדש חומרה רבי אליי אמר רבי יוחנן ביי רבי יוחנן שאל לפי זה מה מ אתה הוציא אוכלין לחולה שהוא אוכל קצת אז כם לא פי חולה יהיה חייב לא מצינו חילוק תמיד אמרנו גרוגרת אז לכאורה גם פה לא יהיה חילוק אומרת הגמרא רב אושייה שהוא אמר שאם הוא יוציא שיעור קטן לצורך גדי הוא יהיה חייב מודה רב אושייה שהיא מוציא תבן לפרה כם לא פקדי הוא מוציא תבן בשביל פרה שאנחנו אמרנו שהשיעור שלו הוא כמו פיפרה אם הוא הוציא את זה בשיעור שכמ לו פקדי הוא בוודאי מודה שהוא חייב ש אל תגיד מה זאת אומרת דלא תסבור כמו דת לי לחומר איתלי לכולם כמו שהוא אומר לחומרה שכשהוא מוציא את הדבר לגדי את התבן לגדי כבר בשיעור קטן הוא יהיה חייו אז הייתי חושב שאם הוא מוציא תבן לפרה לא תבן סליחה צריך לגר שאם מוציא סבים לפרה אם הוא מוציא עשבים לפרה עשבים אמרנו השיעור שלם כם לא פקדי אבל הוא מחליט שהוא רוצה עכשיו להוציא אותם לפרה אז הייתי אומר אולי הוא גם יקל ויגיד שהוא לא יהיה חייב את כמלא פיפרה זה לא זה ודאי שהוא מסכים שברגע שהוא הוציא שיעור שכמנו פקדי למרות שהוא כרגע לא רוצה להוציא את זה לגדי הוא כבר מוציא שיעור חשוב והוא חייב רבי בון מרב חיה ביי הוא שואל על תן הרבי יהודה שרבי יהודה אמר שכיוון שמבשלים את הקליפה אנשים עם הם הם מצטרפים הרגע עצמך שאין בתבשיל כי גרוגרת אז העדשים עצמם לא יהיו כגרוגרת והקליפות כן האם אתה לא מסכים שכי גרגרת מבטל כייא גרוגרת הקליפות הם רבו הם לא יבטלו את עיקר התבשיל כאן איך חיייבים עליהם איך אתה אומר שהם תפלים לתבשיל זעיר ברכינה בשם רבי חנינא הוא אמר על העדשים של רבי יודה עדו לאטמה באדומים הם רגילים לבשל אותם יחד עם התבשיל אבל בשחורות פורשות הם כיוון שזה נראה כמו זבובים בקערה הרגילים להפריד את הקליפות ולהוציא אותם החוצה שמה בוודאי ג רבי יהודה יודע שהם לא מצטרפים הדרן הלך פרק כלל גדול בסיעתא דשמיא
לצפיה בתכנים נוספים: