הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מא

[מוזיקה] עבודה זרה דף מאחלים בעזרת השם דף מ עמוד ב תחילת פרק שלישי פרק כל הצלמים הפרק הזה מכניס אותנו ל עולם של מושגים שאנחנו פחות מדברים עליו בפרט בזמנינו שכל הנושא של פסלים אלילים הוא דבר לא מצוי, מגוחך מאוד לראות אנשים שעובדים איזה צלם, דמות אדם, איזה אנדרטה, איזה פסל. זה דבר מאוד מאוד משונה. אנחנו לא מכירים את המושגים האלה. אבל במקומו של רבי מאיר בעל הנס, יש אומרים שזה הכוונה לרומי, היה מנהג פעם בשנה צריך לעצור, אדם צריך לעצור את עצמו, לא לפרוץ בצחוק. אבל זה מה שהיה המציאות. פעם בשנה היה איזה יום חג של עובדי עבודה זרה שהיו עוברים אחרי על כל הפסילים והאלילים ועושים להם פולחן. משתחווים להם פשוט עוברים אחרי האנדרטות שיש בעיר וכל אנדרטה ואנדרטה הולכים ומשתחווים לה. עובדים אותה. זה היה פעם בשנה. וזה מקום אחד במקומו של רבי מאיר. אומר רבי מאיר, גם אם אתה גר בעיר אחרת, ששם אין את הטמטום הזה, לא משתחווים לאנדרטא. בכל זאת כיוון שיש מיעות מקומות שבהם כן משתחווים פעם בשנה לאנדרטא שזה היה מקומו של רבי מאיר לכן כל הצלמים גם במקומות אחרים אסורין בהנאה מפני שנאבדין במקומו של רבי מאיר פעם אחת בשנה דברי רבי מאיר מכיוון שבמקומו היו עובדים פעם בשנה את הצלמים את אותם מנדרטות אז חוששים למיעט אולי בדיוק במקום הזה איפה שאתה נמצא אולי שמה בדיוק גם כן משתחווים פעם בשנה לאותו צלם לכן גם את הנדרת במקומך אל תעבוד כי רבי מאיר יש לו דעה בכל הש"ס שחוששים אפילו למיוט אפילו שהרוב האנדרטאות לא עובדים אותם כעבודה זרה כיוון שיש מיעוט שכן עובדים אז גם הרוב נגרר אחרי המאוט ונאסר בהנאה וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל צלם שיש בידו מקל כאילו הוא רודה בכל העולם עם מקל או ציפור או כדור. הגמרא תבואר למה בדיוק שלושת הדברים האלה מראים על ה כאילו האליל הזה שולט על העולם. אבל שאר צלמים מותרים. רבן שבעון בן גמליאל אומר אף כל צלם שיש בידו כל דבר אסור. כי זה גם כן מראה שכאילו אם יש לו משהו ביד הוא כאילו שולט על כל העולם. כמו שהגמרא תבאר. שואלת הגמרא אידנאבדין פעם אחת בשנה רבי מאיר הרי אומר שעובדים את הצלמים פעם אחת בשנה אם כן מה הי טעמה דרבנן למה רבנן אומרים שזה מותר בהנאה מבאר ואומר רבי יצחק בר יוסף מה שאמר רבי יוחנן במקומה שרבי מאיר היו עובדין אותה את אותם צלמים כל בני העיר פעם אחת בשנה ורבי בי מאיר דבכל הש"ס חייש למיותה חושש בגלל שיש מיעות מקומות שעושים דבר מסוים אז בכל מקום חוששים לזה אף על פי שהרוב לא עושים כך חוששים למיעותט לכן גזר על שאר מקומות שאינם עובדים לצלמים משום את הווא אותו מקום כדי שלא יבואו לקשל בהנאה מן הצלמים שבמקומו ורבנן דלא חייש למיותה הם סוברים שהמיעוט לגבי הרוב כאילו אינו קיים ולכן לא גזרו על שאר מקומות משום אותו מיעוט שנאסרו בו. אמר רב יהודה אמר בשם שמואל בהנדרטי של מלכים שנינו מדובר כאן בצורת המלכים שעושים במותם בפתח השר כמו שנראה בהמשך לזיכרון בזה רבי מאיר עוסר שמשום חביבותם עובדים אותם אבל שאר צלמים אינם נאבדים ומותרים אמר רבא ברבר ברחן אמר בשם רבי יוחנן ומדובר כאן שאותם מנדרט של מלכים עומדים על פתח המדינה אז שנינו אבל אלה שאינם עומדים בפתח המדינה מותרים והיא הגמרא אמר רבא המחלוקת הוויכוח בין רבי מאיר ורבנן היא בשל אנדרטי אנדר הנדרטאות של כפרים ככה בהתחלה הגמרא הבינה שבזה הוויכוח ש לפי דעת רבי מאיר ההנדרטאות האלה אסורות ולפי חכמים הם מותרות אבל בשל כרחים של עיירות גדולות בהתחלה הגמרא הייתה סבורה שרבא אומר שדברי הכל מותר מיתמה אויל ולנון אבדלהו כיוון שבערים הגדולות ההנדרטאות האלה רק עשויים ליופי ולא לעבוד אותם אם כן נמצא שלפי רבא יש ביאור חדש בוויכוח רבי מאיר סובר שהענדרתאות של כפרים כולם עשויים לשם עבודת כוכבים ולכן הם אסורים ורבנן סוברים שהם אינם עשויים אלה לנוי ולכן הם מותרים על זה שואלת הגמרא ודכפרים מי היקה למן דאמר לנו כבדלו וכי יש דעה היינו רבנן שסוברים שהנדרטאות הצלמים של הכפרים עושים אותם ליופי לנוי הרי דכפרים ודאי למפלין אבדלהו הם הרי עניים אם הם כבר עושים צלם זה בשביל לעבוד אותו לא בשביל נוי אז למה רבנן התירו אלא לכן מברת הגמרא היא יתמר אך יתמר אם נאמרו דבריו של רבא באיזה מקרי הוויכוח על האופן הזה הם נאמרו. המחלוקת היא דווקא בשל כרחים שרובם ודאי עשויים לנוי. ורבי מאיר חושש למיעוט לכן הוא עסרת של הכרחים גזרה משום אותם מיעוט כרחים שנעשית בהם כדי לעובדם פעם בשנה. רבנן שלא חוששים למטות לא אוסרים את של רוב הכרחים שעשויים לנוי. אבל בשל כפרים ודאי שהאנדרטאות דברי הכל אסורים כי הם עשויים לעבוד אותם לעבוד עבודה זרה. במשנה למדנו וחכמים אומרים אינן אסורין אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור למה בכל אחד מהם טולים שהאליל הזה כאילו עשו אותו שהוא כאילו שולט על העולם אם יש בידו מקל הכוונה להראות שהוא רודה את כל העולם במקל אבל הגמרא מביאה את זה בלשון מזלזלת בפסל כאילו הפוך שרודה את עצמו תחת כל העולם כולו כמקל ציפור ור גם כן אותו רעיון זה בא להראות שהוא תופס את עצמו הוא כאילו תופס את כל העולם בידו כציפור והוא מושל על כל העולם אבל הגמרא מביאה את זה כאילו בצורה מזלזלת הוא תופס את עצמו תחת כל העולם כולו כציפור כדור בא להערות כאילו הוא תופס את כל העולם ככדור ומושל עליו אבל מביאים את זה כאילו בלשון מזלזלת שתופס את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור ומושל עליו תנא מביאה הגמרא ברייתא הוסיפו על דעת חכמים שאסרו רק באופנים שמבוארים במשנה גם אם יש בידו סייף חרב הטרה כמין א הטרה שעושים על הראש מזהב בדרך כלל או מדברים אחרים שעושים גדילים כאלה וטבעת מבארת הגמרא למה המשנה לא מונע את הדברים האלה סייף מעיקר התנה של המשנה היה סבור שזה בא להראות שהמלך הזה לסתים בעלמה שהוא לא היה מזרע המלוכה והוא לקח את המלוכה בכוח לכן לא עשרו את ה א פסל הזה שמחזיק סייף אבל בסוף התנא של הברייתה סבור שזה בא לאורות שהוא הורג את כל העולם כולו מי שלא ישמע לו בסיף אבל גם כאן מביאים את בלשון מזלזלת שהורג את עצמו תחת כל העולם כולו בסיף הטרה למה המשנה אומרת שזה לא למה במשנה לא רואים שזה אחד מה א צלמים שנאסרים כי מעיקר הסבור שזה בא להראות בסך הכל גדיל כלילי בעלמה הוא אומן הוא מחזיק ביד שלו אתה כאילו הוא אומן שלעשות הטרות לכן לא אסור כי זה לא נקרא אלוהים איזה אליל או משהו אלא בסוף סבור בברייתה שזה בא להראות שכל העולם כולו כד הוא כדי לשמש אותו ולפאר אותו כמו הטרה למלך ולכן עסרו טבעת מעיקר הסבור שזה בעל להראות שהוא שליח שנוסח אותם של המשלח אשת איש א איש ימה בעלמה ולסוף בברייתא סבור שחותם את עצמו תחת כל העולם כולו למיטה בלשון הפוכה כאילו היינו שהוא שהוא יכול לגזור על כולם איזה גזרה שהוא רוצה. במשנה הבאנו דעה שלישית של רבן שמעון בן גמליאל שהוא אומר אף שיש בידו כל דבר כבר זה מראה שהוא שולט. מביאה הגמרא טענה אפילו אם יש בידו איזה אבן צרור ואפילו יש בידו כיסם שהם דברים קטנים ואינם חשובים אסור כי זה שהוא מחזיק את הדבר זה מראה שכשם שתופס אותם בידו והוא שולט עליהם כך הוא שולט על כל העולם כולו סתפקת הגמרא זה ספק שהוא זלזול כמו שצריך בעבודה זרה ליצנות של עבודה זרה בארבשי אם תפס בידו צועה מה הוא מי אמרינן האם אומרים זה שהפסל מחזיק את הצואה כ כאילו כולל מאזילו בהפה כי צועה כאילו כל העולם מזלזל בפניו כצועה ולכן זה אסור זה שהוא תופס את הצואה זה מראה שהוא שולט על כל העולם כולו כמו על זה שבידו הודיל מה שנאמר הוא מי הוא דזיל באפ כולל מכה צועה זה בא להראות שהפסל המאוס הזה מזלזל בפני כולם כולם כמו צועה ומה שמחזיק בזה לא מראה על כוחו אלא על גנותו אומרת הגמרא תיקו השאלה הזאת תישאר לעמוד בספק משנה נוספת אדם שמוצא שברי צלמים הוא מוצא חצי יד או חצי רגל וכדומה הוא אינו יודע אם זה של כאלה צל למים שנעבדו לעבודה זרה. אז אפילו לפי רבי מאיר במשנה שעוסר אותם כשהם שלמים הרי אלו כשהם שבורים הם מותרים. אם הוא מצא תבנית שברים בצורת יד או תבנית שוברים בצורת רגל הרי אלו אסורים. למה? מפני שכיוצא בהן תבנית יד או תבנית רגל לבדו נאבד. זה כמו צלם שלם. אמר שמואל, המשנה שהתירה שברים לא התירה שברי צלמים בלבד שאפילו כשהם היו שלמים לא ידוע אם הם נעבדו אלא מה שהמשנה התירה אפילו שברי עבודת כוכבים אפילו שבוודאי לנו שהצלם הזה היה לעבודה זרה ראינו שעבדו אותה קודם שהיא נשברה אחרי שהיא נשברה כבר היא לא נחשבת צלם והיא מותרת כי כבר לא עובדים אותה יותר שואלת הגמרא והרי אנחנו שנינו במשנה נתנן שברי צלמים ואם הכוונה של המשנה הייתה להתיר אפילו שברי עבודת כוכבים היא הייתה צריכה להשמיע את הדין הזה בשברי עבודת כוכבים בשביל חילוש יותר גדול וזה שכתוב צלמים משמע שדווקא שברי צלמים המשנה התירה ולא שברי עבודת כוכבים והטעם שכיוון שוודאי עבדו את העבודת כוכבים אי אפשר להתיר אותה משום ספק שמה בזה ששברו אותה ביטלו אותה מתרצת הגמרא הוא הדין דפילו שברי עבודת כוכבים מה שמשנה תירת צלם זה כולל גם עבודת כוכבים ממש ועדקת שברי צלמים למה לא כתוב ו שברי עבודת כוכבים אלא שברי צלמים ושום דקבא למטני סיפה כיוון שרצו לשנות בהחלק השני של המשנה שאם מצא תבנית שלמה של יד תבנית שלמה של רגל הרי אלו אסורים מפני שכיוצא בהן נאבד שאם המשנה הייתה שונה את הדין של המקרה הראשון בשברי עבודת כוכבים היינו יכולים לומר שהמקרה השני נאמר רק לגבי עבודת כוכבים אבל אם הוא מצא תבנית יד או תבנית רגל של צלמים שלא בטוח לנו שעבדו אותם לעבודת כוכבים הם יהיו מותרים לכן המשנה מביאה את המקרה הראשון בצלמים שלא ברור לנו שעבדו אותם שאפילו שזה דין פשוט יותר כדי לחדש שגם ששבריהם מותרים משום ספק שמה לא עבדו אותם בכל אופן כשהשבר חשוב כגון תבנית יד או תבנית רגל אפילו שזה רק צלם ולא ברור לנו שעבדו אותו לעבודה זרה חוששים מביאה הגמרא במשנה שלנו תנן שאם הוא מצא תבנית יד שלמה תבנית רגל שלמה הרי אלו אסורים מפני שכיוצא בוא נאבד יש כאלה שעובדים את התבנית יד יש כאלה שעובדים את התבנית רגל שואלת הגמרא מה למה הם אסורים והרי שברים נינו וכמו שהמשנה התירה בחלק הראשון שברים אז גם את השברים האלה שהיא תתיר מתרצת הגמרא תרגמה שמואל מדובר כאן שזה כאלה תבנית יד תבנית רגל בעומדין על בסיסן הם עומדים על כנם מקום המוכן להם ומינם מושלחים סתם כיוון שהניחו אותם שם ודאי שהניחו אותם על מנת לעבוד אותם מביאה הגמרא אתמר ויכוח לגבי עבודת כוכבים שלא נשתברה על ידי האדם אלא כגון שנפלה מן הגג ונשברה מעצמה עובדת כוכבים שנשתברה מאליה רבי יוחנן אמר שהיא עדיין אסורה רבי שמעון בן לקיש אמר שהיא כבר מותרת רבי יוחנן אמר שהיא עדיין אסורה דהרי העובד כוכבים לא ביטל אותה במפורש אז אם כן עדיין היא נשארת אסורה רבי שמעון בן לקיש אמר מותרת מסתם הבטול מבטילה ודאי מן הסתם העובד עבודת כוכבים יבטל אותה כשהיא נפלה ונשברה כי מימר אמר הוא אומר לעצמו הנה נפשה לא הצלה אם את עצמה היא לא יכולה להציל שלא תשוור לעוג רמת צללה וכי היא תוכל להציל את האדם עצמו שילך עכשיו לעבוד אותה ודאי שלא מקשה הגמרא א טבי רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש איך אתה אומר שהיא מותרת הרי הפסוק אומר לגבי הפלישתים שלקחו את ארון השם היה בתקופה של אליה הכהן ש המשכן היה בשילו יצאו לאיזה מלחמה עם הפלישתים והם לקחו את ארון השם והם העמידו אותו בבית העבודת כוכבים שלהם כתוב וראש דגון זה היה פסל דמות העשויה כמו דג ושתי כפות ידיו קרוטות אל המפטן וגומר וכתיב בפסוק שלאחריו על כן על שמצאו על המפטן את ראשו וכפות ידיו החזיקו את המפטן למקום קדוש ולא ידרכו כהני דגון כל הבאים בית דגון על מפטן דגון וגומר רואים שאפילו השברים חשובים להם עד כדי כך שהם קידשו את המפטן שנפלו עליהם איך אתה אומר שמבטלים אותם אם הם נפלו ונשברו אמר לו רבי שמעון מלקיש משם ראיה הטם שם שהם קידשו את המפטען זה לא משום החשיבות של השברים אלא אדרבה הם מניחין את הדגון הנועיל והם ראו שאין בו ממש ועובדין את המפטען הם עברו לעבור את המפטן דאמר אחי הם אומרים כך שבישרי גבורת ושררת הצלם השר של אותו צלם עזב אותו לדגון ואיפה הוא כעת יושב איפה כאילו הכוח כעת האת היטיב לי על המפטן הכוח של הצלם עבר למפטע איפה שהוא נפל אותו צלם. מביאה הגמרא קושיה נוספת לרבי שמעון בן לקיש שאמר שברגע שעבודת כוכבים נשתברה מאליה היא מותרת. במשנה שלנו כתוב המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרים. מדויק מזה שדווקא צלם שלא בטוח שעבדו אותו עבודה זרה אלא זה איזשהו א אנדרטה כזאת אלה אם הם נשברו הם מותרים. אה שברי אבותת כוכבים תדייק. שמקרה שוודאי עבדו את אותו צלם כשהוא היה שלם שבריו אסורין לא כמו שאמר רבי שמעון בן לקי שהם מותרין תרצת הגמרא לא תימה אל תדייק מכאן ששברי עבודת כוכבים אסורים אלא אימה תדייק ששברי צלמים מותרים אבל מה תכן תדייק הצלמין עצמן אסורין שהצלם עצמו כשהוא שלם הוא אסור וסתם המשנה כמו דברי רבי מאיר שעוסר במשנה את הצלם ואף על פי כן את שבריהם הוא מתיר כעת שואלת הגמרא על רבי יוחנן שהוא אומר ששברי הצלמים אסורים מי דרבי מאיר לעניין שברי צלמים נשמע להווא נשמע לדברי רבנן לעניין שברי עובדי כוכבים ונאמר לו אמר רבי מאיר וכי רבי מאיר לא אומר שצלמים כשהם שלמיים הם אסורים ואף על פי כן כשזה שברי צלמים מותרים כמו שדיקנו במשנה אם כן לרבנן עבודת כוכבים שעבדו אותה בפועל נמי היא אסורה ושבריה נדייק שיהיו מותרין וקשה לרבי יוחנן שעשר מתרצת הגמרא לא משווים בין שברי צלמים לבין שברי עבודת כוכבים אכשת כי כך נאמר גם כאן התברי רבי מאיר לגבי שברי צלמים אפשר לדייק משום שזה ספק של ספק ספק ראשון אימר עבדו ממר לא עבדום יש לך פה אנדרטה או שעבדו אותה או שלא עבדו אותה יכול להיות שבך לא עבדו אותה ואם תמצא לומר עבדום גם על הצד שכן עבדו את הצלם הזה ברגע שזה נשבר אימר בתלום אני אומר אולי ביטלו את זה אחרי שהם ראו שהוא נשבר והוא לא מועיל ולכן הוא התיר. לכן המשנה התירה את אותם שברי צלמים אבל עבודת כוכבים ודאי עבדוה. כשהיא הייתה שלמה הרי ודאי עבדו אותה. ויש רק ספק אחד. כשנשברה אולי ביטלו אותה. מי אמר דביטלה? מי אמר שביטלו אותה? הוי ספק. יש כאן רק ספק אולי הם ביטלו אותה. ומצד שני יש ודאי שעבדו אותה לפני כן כשהיא הייתה שלמה. ואין הספק אולי ביטלו אותה מוציא מדי ודאי שוודאי עבדו אותה לפני כן ולכן היא נשארת אסורה. ועד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: