הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מא

[מוזיקה] סורכים דף מאמרנו בעמוד הקודם שמי שזורק את דם הפסח ויש לו חמץ אז הוא חייב הוא עובר בליו אז אמר על זה רב שמואל ברבי יצחוק אם הוא מתחייב על הזריקה סימן שמקודם כשהוא שחט הפסח לא נפסל כי אם הפסח כבר נפסל איך הוא התחייב על הזריקה אז הגמר דחתה את הראיה. רבי יוסא אמר שאפשר להעמיד שהזדמן לו חמץ אחרי השחיטה לפני הזריקה או ששחט את זה מישהו שאין לו חמץ וזרק את זה מישהו שיש לו חמץ אבל אחר כך הגמרא הביאה את חזקיה תנחזקיה כתוב בפסוק לא תשחט על חמץ דם זבחי התורה קראת אותו זבחי סימן שלמרות שהוא נשחט עם חמץ בבית הקורבן קשה אמר רבי מנה למה צריכים את הדרשה של חזקיה לו לא דתני את החזקה גיע וכי מה מצינו דבר פסול וחייבים עליו אתה אומר שהקורבן נפסל ואז הוא עוד יהיה חייב על זה שהוא עשה קורבן פסח עם חמץ הרי אם זה נפסל אז הוא לא עשה קורבן פסח עם חמץ כי זה פסול כך רוצה להגיד רבי מנה שחייב להיות שזה כשר אומרת על זה הגמרא מצאנו דבר כזה המחמץ את הפסולה היא צתני תני אני חייב איתני פטור יש לנו הלכה שאסור לעשות את המנחה חמץ כל המנחה אשר תקריבו לשם לא תעשה חמץ מי שמחמיץ אותה הוא עובר בליו מה ידי הדין מי שמחמיץ מנחה פסולה שהיא כבר פסולה איתן תנה חייב איתן יתנה פטור לכורה זה מחלוקת אמר רב חיזלה זה לא מחלוקת מה דמ חייב הוא מדבר בשנפס צלה מחמת חימוצה זה בעצמו פסל מנד אמר פטור שלא נפסלה מחמת חימוצה אלא היא נפסלה קודם אז בעצם אין מחלוקת ביניהם אבל בכל אופן מה יוצא שכשאדם פועל פעולה היינו לוקח את המנחה ומחמיץ אותה זה גורם שהיא תהיה פסולה ובזה זה נחשב שהוא עשה איסור והוא יהיה חייב על זה אז כך גם היה יכול להיות שבקורבן הפסח מישהו שישחט ויש לו חמץ בבית עם הפעולה הזאת פוסלת יכול היה להיות שהיא פוסלת ואף על פי כן הוא חיה שואלת עכשיו הגמרא הקטיר אמורין על חמץ מה יהיה הדין איתן תנחייב איתן תנ פטורמן דאמר חייב כי כתוב דם לא תשחט על חמץ דם זבחי דם מכל מקום מה הכוונה כל הדברים שזכים לזרוק על המזבח גם האימורים מהדמר פטור כי כתוב זבח מה זביחה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה יצאו קטר אמורים שנל מעקבים את הכפרה. שואלת הגמרא, מלקוף על חמץ. הכוונה לפי רב שמעון שאמר שכל הקורבנות במועד אם הוא עשה אותם על חמץ הוא חייב. מה הדין? אם הוא מלף איתן תנחייב, איתן לתנ פטור. מה אדמה חייב דם מכל מקום? מה אדמה פטור? אומר כתוב זבח. יצא עוף שאינו זבח. רבי יעקב ברזבדי בא יקום מרבי יוסא. מלד אמר חייב אבניך. מלדה אמר פטור. מה הי טעמה? אמר לי, למדים עונש מעונש ואין למדין עונש מפטור. הכוונה היא שאנחנו עוד מעט נראה שאנחנו משווים בין מי ששוחט שיש לו חמץ בבית לבין מי שעושה פעולות בחוץ. אז אם כן אנחנו לימדים עונש מעונש, חמץ משחוטי חוץ, אבל לא למדים עונש מפטור. כי מי שמולק עוף של קודשים בחוץ הוא פטור. כי רק מי שעושה פעולת שחיטה ומליקה היא לא בכלל שחיטה. אז לכן גם מי ששוחט עוף, סליחה לא שוחט, מולק עוף ויש לו חמץ בבית לא לוקה. רבנן דכיסר אין בעיה. יכול המקבל והמהלך את הדם ומוליך את הדם על חמץ יהיה חייב תמוד לומר זבע. מה אתה לומד? מה זביכה מיוחדת שחייבים עליה בחוץ? יצא המקבל והמעלך על חמץ שאין חייבים עליהם בחוץ. מי שעושה פעולת קבלה של דם והולכה של דם קודשים בחוץ הוא לא חייב על זה. ככה נדרש בגמרא. אז אם כן גם על חמץ לא חייבים. עוד הלכה יכול לקטיר מורין על חמץ יהיה חייב תמוד לא מער וכיפר. מה הזריקה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה? יצאו קטר אמורים שנן מעקבין את הכפרה. כך רבנן דקיסרן רוצים ללמוד. רבי יעקב בר זבדי בא קום מרבי יוסא עדת דיין לה לפטור דונה לחיוב את אותה דרשה תגיד הפוך תגיד ככה אז יש כאן שינוי גרסה יכול המקטיר אמורין על חמץ יהיה פטור תלמוד לומר זבח מה הזביכה מיוחדת שחייבים עליה בחוץ אף אני הרבה הקטר אמורים שחייבים עליהם בחוץ יכול המקבל והמעלך על חמץ יהיה פטור תמוד לומר וכיפר מה הזריקה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה אף אני הרבה המקבל והמעלך שמעכבין את הכפרה ותגיד שהוא יהיה חייב עליהם אמר לאי אז הוא אומנה לו אתה יודע למה לא למדו לחיוב אלא לפטור כי הוא סובר שדבר שווה בשניהם בשני העניינים הוא מלמד דבר שאינו שווה בשניהם אינו מלמד מה זה שניהם אנחנו נגיד ככה זבח מה הזביחה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה זה דבר אחד דבר שני וחייבים עליה בחוץ ממילא יצא המקבל והמלך שאן חייבים עליהם בחוץ הוא לא דומה בשני העניינים ויצאו כתר אמורים שאינם מעקבות את הכפרה הם גם כן לא דומים בשני העניינים תמון תנינה למדנו במשנה במסכת ביצה בית שמאי אומרים שאור האיסור שלו בכזית וחמץ ככותבת שזה שיעור יותר גדול ובית הלל אומרים זה וזה בכזיית רב זריקן בשם רבי עסר בן חנינא שנו אלא לביאורו דווקא לגבי הביאור בית שמאי אומרים שחמץ ביק כותבת אבל לאכילה גם בית שמאי יסכימו שחמץ שיעורו בכזית רבו בשם רבי יוחנן אומר בין לביאורו בין לאכילה ככותבת גם שם בתל נחלקו קם רב מנב חריזקי אמר להם מנן שמע רבי יד מלטה אמר להם מן רבבו אמר להם מה פירוש ונן אמרין רבבו בשם רבי יוחנן שומר לי ביאורו ככותב תפיל לאכילה כזית. אוקיי, אז יש לנו שתי שמועות בשם רבי יוחנן. שחתו על חמץ אחר, סליחה, שחטו על חמץ אחר מי את מעלך? עכשיו אנחנו נחזור לסוגיה שלנו. הוא שחט קורבן פסח ויש לו חמץ בבית. אחר מי את מהלך לפי בית שמאי? אחר אכילתו שאכילתו בכזית, אז אם יש לו בבית כזית, הוא כבר יעבור על הלו שלו, תשרת על חמץ, או אחר ביאורו שזה ככותבת. זה שאלה אחת, הגמרא לא פושטת. תמן אמר רבי ירמיה בשם רבי זיורה, שני חצאי זיתים בתוך הבית, אין הבית מצטרף, הבית לא מצרף אותם לעבור על בעל רואה, בא למוצא, אבל בתוך הכלי הכלי מצטרף. עכשיו השאלה שלנו, שחתו עליהם יש לו שתי חצאי זיתים בבית. מאחר שאילו בתוך הבית ואין הבית מצטרף פטור גם כן על שחיטת הפסח. או מאחר שאילו הם יהיו בתוך כלי והכלי מצטרף, הוא כן חייב, אז גם על השחיטה הוא יהיה חייב. השארנו בשאלה שחתו על סיעור כאן מדברים על שיעור כזה שהוא חמץ שהוא לא חמץ גמור מה הדין אם יש לו כזה חמץ בבית מאחר דאמר הגמרא למעלה הביאה שאמר רבונה בשם רב שזה דבר שמותר להכילו לקלבו זה מותר בהנאה אז הוא גם פטור אם הוא ישחט על זה קורבן פסח או מאחר דרב אמר לו קין על אכילתו אז הוא גם יהיה חייב על שחיטת פסח עליו נשארנו בשאלה רב רב שמעון בן וקיש אמר עד שיהיה לשוחט שיהיה לשוחט ששוחט את הפסח בבית וגם שהשוחט הזה יהיה באחד מבני החבורה רק אז עוברים עליו רבי יוחנן אמר לא לשוחט אף על פי שאינו מבני חבורה לחד מבני חבורה אף על פי שאינו שוחט רבי יוחנן אמר אפילו נתון עמו בירושלים לא צריך שזה יהיה ממש איתו באזהרה רב שמעון בן לוקיש אמר שהוא לא עובר הוא לא ילכה עד שיהיה נתון עמו באזהרה. המחלוקת הזאת לשיטתם דן כדעתי ודן כדעתי דתפלגון. שני ימים טובים של גלויות. אחד עשה מלאכה באחד מהם. רבי יוחנן אמר מקבלין התראה על ספק. אז לכן הוא יעשה מלאכה גם ביום הראשון וגם ביום השני. זה נקרא שיתרו בו והוא ילכה. התראת ספק. שמעתה. רב שמעון בן לוקשמר אין מקבלים התראה על ספק. אז גם אם הוא יעשה מלאכה ביום הראשון ואחר כך ביום השני היות וכשמטרים בו יודעים לא יודעים איזה יום זה היום טוב. אז אם כן הוא לא לכה כך גם פה אם יש לו חמץ בירושלים אולי כבר מישהו לקח את זה מי אמר שזה ודאי החמץ עדיין ישנו זה התראת ספק לא לוקים על זה לפי זה הכל מודעים שאם היה נתון כנגדו בחלון ורואים את זה בירושלים אז גם מנדה אמר ספק כאן זה ודאי שזה נמצא אצלו אז זה התראת ודאי מנדה אמר בירושלים אז ודאי בירושלים הוא זה לדעתו ודאי שילכם עד כאן דף ‏me al
לצפיה בתכנים נוספים: