העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד א

דף קא עמוד א והיום ברשותכם אני רוצה במסר שלנו בפתיח לשיעור להתייחס לדף שבו אנחנו עומדים דף 101 וכידוע אנחנו יודעים את החשיבות של 101 מכך שכתוב שבעזרת השם בקרוב בימינו בגאולה העתידה ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו זאת אומרת היום כל ההבדלים הם מאוד מאוד מטושטשים. אנחנו לא באמת רואים שהצדק שולט. אנחנו לא רואים שאלו שצדיקים טוב להם ולפעמים דווקא להפך. אבל בגאולה העתידה אנחנו נראה בבהירות, נראה בחדות את ההבדל הברור בין אותם אלו שהלכו אחר תאבות ליבם לבין אלה שהשקיעו באמת האחת האמיתית והיחידה בתורה הקדושה בקדוש ברוך הוא. ואומרת שם הגמרא מה ההבדל בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו. אומרת הגמרא זה שונה פרקו 100 פעמים וזה שונה פרקו 101. אינו דומה שונה פרקו 100 פעמים ל100 פעמים ואחד ולכאורה לא מובן מה ההבדל ביניהם סך הכל פעם אחת למה ללכת ולומר זה נקרא עובד אלוקים זה נקרא שלא עבדו זה 100 פעמים זה 101 אז שמעתי על זה שני דברים נפלאים דבר אחד יש את הדבר הפשוט והברור שבזמנם היו נוהגים ללמוד את הלימוד 100 פעמים פשוט מאוד לא היה ספרים לא היה עזרים בטח לא פירושים הכל היה בעל פה ולפני 100 פעמים לא היית זוכר אז הנורמה הלימוד הנורמלי לי היה 100 פעמים ולכן אדם שעשה את זה זה נפלא אבל עדיין הוא לא נקרא עובד אלוקים ורק לאחר שהוא למד פעם אחת נוספת מעל הנורמה הוא הלך ונתן ביטוי לעצמו הוא הקריב משהו מעבר לנורמה כאן אני כבר קורא לו עובד אלוקים זה הסבר נפלא אבל שמעתי הסבר ממש טוב ששייך לימינו אנו כל כך בוער כל כך קריטי אינו דומה שונה 100 פעמים ל-100 פעמים ואחד לא דומה אחד זה יחידו של עולם זה הקדוש ברוך הוא אין ההבדל הקביר לא בכמות, אלא הוא למד 100 פעמים והוא למד 100 פעמים, אבל הוא למד 100 פעמים ואחד. הוא זכר כל רגע מהקדוש ברוך הוא, מיחידו של עולם. ואדם כזה שעושה את כל המעשים שלו, בין אם זה לימוד 100 פעמים, בין אם זה לימוד דקה ביום, בין אם זה קריאת שמע בוקר וערב, בין אם זה לא משנה מה, אבל הוא עושה את מעשיו הגשמיים והרוחניים ואחד, הוא לומד פעמיים ואחד, הוא עובד ואחד, הוא עושה קניות ואחד. זאת אומרת כל הזמן האחד הזה נוכח אצלו בחיים. הקדוש ברוך הוא איתו באופן רציף הוא נקרא עובד השם הוא העובד השם האמיתי ועכשיו בואו נתחיל אומרת הגמרא הקדושה אנחנו אוזים ממש בסיום מסכת עירובין והגמרא מביאה כל מיני דברים שלא בהכרח קשורים לעירובין לדוגמה כאן דלת שבמוקצא כל המשנה הזאת קשורה יותר לעניין בונה היינו אמורים לראות את זה במסכת שבת זה עושה רושם כזה שפשוט נשארו כל מיני משניות שעדיין לא דיברנו עליהם בפוטרוות והגמרא מביאה את זה כאן כי זהו אנחנו מסיימים את עירובין ועוברים למסכת פסחים אנחנו כביכול בגדול גומרים לדבר על ענייני שבת ולכן הגמרא מנצלת לומר את זה כאן בסוף העמוד במשנה הבאה לדוגמה נחזור לעניין כן של רשויות וכאלה מה מה שיותר התרגלנו לדבר במסכת עירובין אבל כאן אומרת המשנה הדלת שבמוקצא יש דיברנו כבר כמה פעמים על דלת ועל הרי וכל הדברים הללו זאת אומרת למה כשאני סוגר דלת זה לא נקרא בונה אני בעצם בונה פה מחיצה חדשה אבל כיוון שזה הנורמה וכולם יודעים שזה דלת זה משהו אחר עכשיו אנחנו נדבר על דלת מוזרה. רש"י אומר דלת שבמוקצה פירושו הוא רחבה שאחורי הבתים. איזשהו מחסן שנמצא ככה באיזה קן זווית ולכן לא היו עושים שם דלתות רגילות. הדלתות שם היו שונות. עכשיו מה קורה שמה? אם יש שם דלת מוזרה כבר נראה במים מוזרה וחדקים שבפרצה. אותו דבר אני נועל בקוצים. כל מיני דברים שהם מוזרים. הם לא בדיוק דלת ומחצלות אין נועה בהם אלא הם כן גבוהים מן הארץ. זאת אומרת, אם אני רק משעין אותם, הם נוגעים ברצפה ואני משעין אותם כדי לסתום את הפתח, זה נקרא בניין. את זה אסור לי לעשות בשבת. רק אם זה גבוה מן הארץ בעצם כמו הדלתות שלנו שהם טיפ טיפה גבוהים מן הארץ כאן מותר לי. זה כבר לא דומה לבניין. אומרת הגמרא קדושה ורמינו דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר. קנקן רש"י אומר זה בעצם כלי שמיועד לחרישה אבל כנראה במימדים שלו הוא היה מתאים לפתום פתח. אז אדם שמשתמש בדברים הללו, שימו לב, בזמן שקשורים ותלויין, נוהעלים בהם בשבת והן צריך לומר ביום טוב, אם כך אתה רואה שמה שדחוף לי זה שיהיה תלוי. דלת הנגררת פירושו לא כמו שלנו, שלנו היא לא נגררת, שלנו היא מחליקה והיא נפלאה. נגררת פירושו היא על הרצפה. רק מה? היא מחוברת לקיר. וזה מה שמראה לי שאני לא בונה פה דבר חדש. אם כך, מה אתה רואה שהוא מקפיד דווקא? על מה? שזה יהיה תלוי. אבל לא אכפת לי שזה יהיה גבוה מן הארץ. בשונה מהמשנה שלנו שמתייחסת לפרמטר אחד בלבד. מה התנאי? גבוהים מן הארץ. פה אתה רואה במפורש שברגע שזה קשור ותלוי לא מעניין אותי שזה נגר. מותר לנעול בזה בשבת. אומרת הגמרא פשוט מאוד. אמר הביה מה שכתוב בברייטא בשיש להם ציר. ברגע שיש להם ציר והם נראים כדלת, לא אכפת לי שהם קשורים והם קשורים. לא אכפת לי שהם נגררים. הם לא צריכים להיות גבוהים מן הארץ. למה? כי יש להם ציר. הם נראים כמו דלת. כמו שאמרנו בדלת שלנו מותר לסגור זה לא נראה בונה כי זה הנורמה רק שאתה לוקח כל מיני דיקטים או קוצים או מחצלות והם בכלל לא מחוברים לשום דבר והם גם תלושים הם גם נגררים על הארץ ולא רק שהם נגררים הם לא גבוהים מן הארץ זה בעיה של בונה אבל ברגע שזה דלת אתה רואה שיש שם ציר וזה תלוי מה הבעיה שזה לא מורע מן הארץ זה כבר לא אכפת לי כך אומר הביה רב אמר בשיה להם ציר אפילו לא צריך שכרגע יש להם ציר מספיק עצם זה שפעם היה להם וזה נקרא או שפעם היה להם ואני אומר תשמע זה כבר דלת יכול להיות דלת בעייתית דלת סולט דלת עם כל מיני חסרים אבל עדיין זה דלת ולכן מותר לסגור בה את הפתח יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה מ טיובי דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר כמו שאמרנו קנקן זה השתמשו בו בסוג של דלת בזמן שקשורים ותלויים וגבוהים מן הארץ שימו לב גם קשורים גם תלויים גם גבוהים מן הארץ אפילו מלאמם סנטים אז מילימטר אפילו נוהלים בהם ואם לה ונועלים בהם אתה רואה במפורש שצריך גם קשורים ותלויים וגם גבוהים מן הארץ בניגוד למה שאמר רבא ולמה שאמר הבאי שאמרו שברגע שזה יש ציר או כאלה דברים זאת אומרת כאילו כל מה שהם סידרו שמה אבל תכלס הם אמרו שלא צריך שזה יהיה מורה מן הארץ אומרת הגמרא תשובה פשוטה הבת הארץ לטעמי ורבאמת הארץ לטעמי הבית ארץ לטעמי או שיש להן ציר או שגבוהים מן הארץ לא צריכים את שתיהם זאת אומרת מה שכתוב פה גבוה זה במקרה שאין להם להם ציר אבל לא היה להם ציר לא צריך שהם יהיו גבוהים מן הארץ כפי שהוא אמר ואילו הבת הארץ לטעמי רבם את הארץ לטעמי בשיה להן ציר או שגבוהים מן הארץ זאת אומרת הם כלל לא נבעלים מהבריתה הם אומרים תשמע הברייתה מדברת במקרה אחר איזה מקרה הבאה לשיטתור אבל לשיטתו או בשאת אומרת שאין להם ציר או בשכלל לא היה להם ציר אבל הרעיון הוא פשוט אם נרצה לסכם שנייה רק בשביל לצאת ברורים אז פשוט מאוד במשנה כתוב דווקא גבוהים מן הארץ והב ורב מסבירים שמדובר במשהו שזה לא נראה דלת אבל אם יש ציר לכל הפחות לפי הבעיה או לפי רבה אפילו אם היה ציר זה כבר בסדר גם אם זה לא גבוה מן הארץ וכך הם מסדרים את שני הבריתות האחרים אומרת הגמרא הקדושה תנו בנען סוכי קוצים וחבילים שהתקינן לפרצה שבחצר גם כן זה לא דלת נורמטיבית קלאסית בזמן שקשורים ותלויים נועלים בהם בשבת ואין צריך לומר ביום טוב תניה בחיית דלת אלמנה דלת אלמנה אומר רש"י דלת שהיא אלמנה מתיקוני יש לה איזה חסר מסוים כבר נראה מה אז דלת אלמנה הנגררת היא אפילו לא מורמת מהקרקע אין נועלין בה אסור לסגור בשבת זה עניין של בונה שואלת הגמרא יחידה מדלת אלמנה בוא תסביר לי מה חסר בהיקדמרד אחד שיפה זה לא עשוי מנסרים כמו דלת נורמלי אלא מדיקט אחד דיקט אחד כשאתה סוגר אותו זה נראה בניין על מלא ולכן אסור אלא אם כן זה באמת מאורב כשזה נגר אסור ולכדמר דלתליגשמה אין שם בריחים זאת אומרת הנסרים כן זה עשוי מנסרים אבל בשונה מכל הדלתות שמחוברות על ידי בריחים זה מחובר על ידי מסמרים ולכן אסור בעצם הרעיון הוא פשוט כמו שאמרנו זה נראה בניין ולכן אסור לסגור בשבת אלא אם כן היא מורמת טיפ טיפה מהקרקע ברגע שלא היא היא נגררת אסור לסגור בה בשבת אומרת הגמרא הקדושה עוד דינים בעניין בונה אמר רב יהודה אי מדורותה ממעלה למטה שרי ממטה למעלה אסיר מדורה היום תשמע אתה רוצה להעביר מדורה ביער אתה הורם מגבב כמה הגיבובים ומדליק אבל פעם זה מה שהיה לאור לבישול וכדומה והיו כנראה בונים מדועות בצורה טובה יותר ומה היו עושים היו מביאים היו מביאים עצים שמים אותם בצורה מאוד מסודרת שמזכירה אוהל מזכירה בניין הרי ולכן הוא אומר פשוט מאוד לבנות מלמטה למעלה אסור זה בעניין בית אבל מה כן מותר לאחוז את העצים העליונים שמישהו יביא מתחת עצים אדם שלישי יביא מתחת ובעצם לבנות את זה בצורה הפוכה בכזה בכזה צורה מותר זאת אומרת שאתה בונה זה רגיל זה כאין בניין ואסור וכשאתה בונה את זה מלמעלה למטה זה לא נחשב בניין אף אחד לא בונה ככה ולכן מותר אז הגמרא תאמר את זה עכשיו לגבי כמה דברים א' לגבי המדורה שתיים וכן ביאת כשאתה רוצה לבשל ביצה וגם כן מה היו עושים היו מביאים ביצים ובשביל לטגן את הביצה היו מביאים ככה ענפים מעמידים אותם בצורה בנויה טובה מאז זה מניחים את הביצה וכדומה או את התס מתכת שאל זה היו מתגנים את הביצה אז גם כן קודם אתה ולוז את הביצה, חברך יאחוז מתחת את טס המתכת וההוא מתחת יגבב את ה ואדם נוסף מתחת יגבב את העצים וכך ידליקו ולא להפך כדי שלא יהיה בעיה של בניין וכן קידרה בקדרה אותו רעיון ששמים אותה על חביות וכן פוריה פוריה זה בעצם רש"י אומר מיטה שהיו שטחים אור על גבי הרוחות המיטה זה שוב בעיה של לפרוש סועל בשבת אז קודם תאחוז את האור ולאחר מכן יביאו את הרוחות המיטה ולא להפך תמיד להתחיל מלמעלה ללמטה וכן חבית ואותו דבר חבית שאתה מסדר אותה במחסן גם כן אתה שם חביות על חביות וזה יוצר כמין אוהל קודם תאחוז את החבית העליונה וחבריך יביאו את החבית מתחת ורק כך לעשות בעצם רבי יהודה מדבר גם כן על ענייני בנייה רש"י אומר זה מתאים למשנתנו שמדברת על בונה והוא מדבר על כמה דוגמאות שזה מדורה ביצה קדרה מיטה חביות וכדומה אומרת הגמראה הקדושה דיברנו על דיברנו על קוצים נכון אמרנו חדקים אמרה המשנה חדקים שבפרצה זה בעצם חבילות של קוצים מביאה הגמרא כמה דברים בעצם איזשהו דבר אגדה שקשור לחדק אמר להומנה לרבי יהושע בן חנניה חקה ככה הוא קרא לו יקוץ אחד חידקה דכתיב וכו טובם כחדק כתוב עליכם במפורש שאתם הטובים נמשלים כקוצים אמר לינה לו שעתי השוטה שפילסיפה דקרא בוא תראה כמה זה נאמר לטובה עלינו תמשיך את המשך הפסוק וכתיב ישר ממסוכה מסוכה זה גם מסוכת קוצים אבל גם מלשון סוכה והגנה ואלה מה הטובם כחדק אם אתה רואה שזה הולך באמת לומר שמגינים עלינו אז מה מתכוונים לומר כחדק אלא כשם שחדקים הללו מגינים על הפרצה כמו שקוצים מגינים על הפרצה שלא יוכלו להיכנס שם חיות רעות וכדומה אז כמו שהם מגינים כך טובים שבאנו מגינים עלינו על עם ישראל דבר אחר טובם כך חק חק מתחלף ח וה שמעדקין את הרשעים לגיהנום שנאמר קומי ודושי בת ציון כי קרני חסים ברזל ופסותיי חסים נחושה ועדיקות העמים רבים זה מגיע לומר שהצדיקים או עם ישראל בכללי גור גורם לפלוט ממנו את הרשעים והם עצמם אותם רשעים ילכו לגיהנום ועם ישראל יישאר בתמימותו ובשלמותו אומרת המשנה הקדושה לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים יש לו מפתח הוא עומד ברשות היחיד ופותח ברשות הרבים או ברשות הרבים והפתח ברשות היחיד למה זה שיטת רבי מאיר אם אתם זוכרים דיברנו עליה קודם לפני כמה דפים שראינו שם את המשנה של חכמים שלא חוששים שיביא את החפץ אליו פה זה רבי מאיר שאומר לא הוא עומד ברשות היחיד אומנם פותח ברשות הרבים בסדר גמור אבל אני חושב שלאחר מכן הוא יביא את המפתח אליו לתוך הרשות שבה הוא עומד אלא אם כן עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים שהוא עומד שמה ואז זה בסדר גמור כי הוא לא יבוא להביא את זה אליו דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשיעק של פתמים שהיה בירושלים שהיו נוהלים ומניחים את המפתח בחלון שעל גבי הפתח זאת אומרת היו נוהלים ומחזירים את המפתח בעצם עומדים ברשות אחת נוהלים ברשות אחרת ומשאירים שם את המפתח והם לא חששו שהם יקחו את המפתח לרשות שבה הם עומדים. רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה. הוא סתם מעדגן אותך בדיוק את ה שתדע מדויק מה היה שמה אבל עדיין הוא ממשיך את אותו סיפור. ואם כך ככה אמרו חכמים לרבי מאיר. אתה פשוט לא צודק. שואלת הגמרא שאלה פשוטה ורבנן אמר רבי מאיר רשות הרבים הוא מעד הוא איילו כרמלית. מה אתם מוכיחים לו? אתם מספרים לו מעשה היה בירושלים אתה יודע שירושלים זה כרמלית? למה ירושלים זה כרמלית? בוא נראה. דאמר אבאבברחנ אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננהלות בלילה חייב עליה משום רשות הרבים ירושלים זה עיר שטל תלפיות הגיעו לשם מכל העולם יש שם אלפה ריבבות אנשים זה הכי רשות הרבים שיכול להיות אבל כיוון שדלתותיה נעלות ברשות הרבים ויש חומה שסוגרת אותה היא נחשבת לא כרישות היחיד אבל ככרמלית ואם כך מה אתה מוכיח למישוק של צמרים או שוק של פתמים שהיה בירושלים ששם לא חששו שם כל הבעיה מה שהוא יעביר מרשות רשות היחיד הוא מרשות הרבים לכרמלית בסדר סליחה אין רשות הרבים שהוא שהוא יעביר מכרמלית לרשות היחיד רבי מאיר מדבר על רשות הרבים ושם באמת יש חשש אומרת הגמרא מה פפה כאן קודם שנפרצו בפרצות כאן לאחר שנפרצו בפרצות לאחר שנפרצו בפרצות היא הפכה חזרה לרשות הרבים ועל אותה תקופה חכמים מדברים והם אומרים תשמע באותו שוק לא חששו כלל רבה אז יפה זה זה תשובה אחת רבה אמר סעיף הטען לשערי גינה בסיפ רבי מאיר מתכוון לדבר גם על כרמלית וגם שמה הוא עוסר ועל זה חכמים עונים לו באמת מכרמלית סעיף הטען לשערי גינה שהיא כרמלית ואחיקה אמר ורבי מאיר מתכוון לומר כך וכן לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח בכרמלית בכרמלית ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה תפחים זאת אומרת והוא עומד שמה והוא עומד בתוכו יש מחיצה שהוא עומד בתוכה רק אז מותר לו אז אם כן הוא דיבר על גינה שהיא כרמלית אנחנו רואים שרבי מאיר עוסר גם בכרמל לית ועל כך דברי רבי מאיר ועל כך הגיעו חכמים אמרו לו מעשה בשוק של פתמים שהיה בירושלים נכון ירושלים זה כרמלית על כך הם הגיעו לחלוק שהיו נוהלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח ולא חששו שיביאו אותו לרשות שאני נמצא בו רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה גם כן אותו רעין בפרטים הטכניים יש הבדל אבל הוא מתכוון לומר אותו דבר אומר רבא רבי מאיר חולה גם על כרמלית ועל כך חכמים השיבו לו תשובה בואו נסכם מה ראינו היום דלת שבמוקצה חדקים שבפרצה ומחצלות ראינו ראינו במשנה כיוון שזה דלת מוזרה והצמודה וכל עוד יצמודה על הרצפה אסור לנעול בה אלא אם כן היא גבוהה מן הארץ ומה שאמרו הבאי ורבא הם הסבירו מדובר דווקא שאין להם ציר או זאת אומרת ככה ברגע שיש להם ציר או היה להם ציר מותר כשזה נגרר וקשור ותלוי אפילו כשזה קשור אפילו אם זה כן מחובר לקרקע וככה הם הסביו גם את הברייתה לאחר מכן ראינו שסווחי קוצים וחבילים שהתקינם לפרצה בחצר שהם קשורים ותלוויים נועלים בשבת וביום טוב. דלת אלמנה של נסר אחד או שמחוברת רק על ידי לא על ידי בריחים אלא על ידי מסמרים אסור לנעול בה בשבת. עכשיו ראינו כמה דינים של ענייני בונה שמותר שאסור לבנות אפילו בניין הרי מלמטה ללמעלה אלא מלמעלה ללמטה. השלכות לגבי מדורה, לגבי טיגון ביצה, בישול קדרה, מיטה שם ששטחים את האור על הרוחות המיטה וחביות במחסן. מה שכתוב טובים כחדק האן בסוף הפסוק שזה הולך על עניין הגנה שכמו שקוצים מגינים על הפרצה ככה הטובים שבאנו מגינים או שהם טובים מאוד טובים כחדק שמהדקין את הרשעים לגיהנום ראינו את שיטת רבי מאיר לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים וכן להפך וחכמים מוכיחים לו מירושלים שכן או שחכמים מוכיחים בעצם ראינו שירושלים כיוון שדלתותי הנסגרות בלילה היא לא כרשות הערבים אלא ככרמלית לכן אמר רב פפה כל לאחר שנפרצו פרצות יפרה לרשות הרבים ועל התקופה הזאת חכמים דיברו ומשם הם הביאו הוכחה כנגד רבי מאיר ואילו רב אמר לא רבי מאיר חולק גם על כרמלית ואומר שגם שם עשו ועל כך חכמים מביאים להוכחה מירושלים שהיא אמנם כרמלית אבל שם רואים שמותר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: