הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כח

סוחים דף חס אנחנו מתחילים פרק רביעי בסיעתא דשמיא מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות הכוונה בבוקר עושים מקום שנהגו שלא לעשות אין עושים זאת אומרת הדבר הזה תלוי במנהג מה הטעם של המנהג נראה בגמרא ההולך ממקום שעושים למקום שאינן עושים או ממקום שאינם עושים למקום שעושים נותנים עליו חומרי המקום שיצא משם כי שמה בעצם הדין שלו אמיתי אבל בנוסף לזה גם חומרי המקום שהלך לשם למה בגלל שועל ישנה אדם מפני המחלוקת אז לכן שיתנהג גם כן את החומרות של המקום שבו הוא נמצא בינתיים אומרת הגמרא מקום שנגו לעשות מלאכה וכולי כתיב שם תסבח את הפסח בערב אין אין לי אלא הוא שלוחו מיני שגם יכול לזבוח בשבילו את הפסח תמוד לומר ובישלתה והוא אכלתה לגבי האכילה כתוב שאתה תאכל אבל לגבי הזביכה לא כתוב וזבחת אז אפשר גם על ידי שליח אם עכשיו אתה אומר שאפשר על ידי שליח מה תמוד לומר שם תזבח את הפסח בערב זה בא ללמד אותך שאינו בדין שתהה עסוק במלאכתך וקורבנך קרב ממילא אבל אסרו מלעשות מלאכה אדם ששלח שליח להקריב לו קורבן בזמן הזה אסור לו לעשות מלאכה כעדתני לאן כל אינש שמה מדברים לגבי האלה שהיה להם קורבנות יום שמביאים בו קורבן עצים כל אינשדיה אלו יעין הוא בא להביא עצים או ביכורים האומר הרי עליי עצים למזבח וגזירים למערכה אסור בספת ותענית ומעשות מלאכה בוא ביום למה כי היום הזה נחשב בשבילו כמו יום טוב שהוא לא עושה בו מלאכה אמר רבי יונא לין תמידין קורבנותיהם של כל ישראלנו התמידים שמקריבים כל יום ויום זה בעצם הקורבן של כל עם ישראל אם יהיו כל ישראל עולים לירושלים זה לא יסתדר למה לת כתיב אלא שלוש פעמים בשנה יה כל זכורך לא כל יום וגם אם תגיד אם יהיו כל ישראל שבים ובטלים כל יום כי הם היום מקריבים קורבן זה בעיה והכתיב אספתא דגניך מי אוסף להם את הדגן אלא שהתקינו הנביאים הראשונים 24 משמרות על כל משמר ומשמר היה עמוד בירושלים שחלקו של כהנים שהם באים לעבוד את העבודה ושל לביאים שבאים לעשות את מלאכת הלביאים ושל ישראלים שבאים לעמוד על הקורבן תני 24,000 עמוד היינו במעמד אחד הם היו תמיד מירושלים מירושלים היו תמיד שמה 24,000 נציגים וחצי עמוד היינו 12,000 נציגים היו מאיריכו אף איריכו הייתה יכולה להוציא עמוד שלם אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלים הייתה מוציאה חצי עמוד היינו רק לפני 12,000 הכהנים באים שם לעבודה והלביאים לדוכן האלו לשיר וישראל מוכיחים על עצמם שהם שלוחיהם של כל ישראל הם באים להיות נציגים של כולם הרב מביא והם היו בטלים ממלאכה והיו מבררים כשרים וירחט מישראל להיות אנשי מעמד והיו אנשי מעמד מטענים ומתפללים על הקורבן שיעלה לרצון תני רב שמעון בן אליעזר אומר כהנים ולביאים וישראלים ושיר הוא סובר ששירה בכלי מעכבת מעכבין את הקורבן רב משם רב לוזר תמ לרב שמעון בן לוזור כי כתוב בפסוק בדברי הימים נקרא קודם כל את הפסוק וכל הקהל משתחווים והשיר משורר והחצצרות מחצרים הכל עד לכל העולה כל הקהל משתחבים אלו ישראל והשיר משורר אלו הנביאים והחצצרות מחצרים אלו הכהנים המפרשים מביאים את הפסוק ובני אהרון הכהנים יתקאו בחצוצרות הכל עד לכל העולה זאת אומרת הכל כל הפעולות האלה מעקבין את הקורבן רב תמחומה בשם רב לוזר שמלמנהדה מביא את הפסוק בחומש ונה את הלביאים נתונים לאהרון ולבניו מתוך בני ישראל אז שאתה נותן את הלבים אתה מדבר על הלבים אלו הלביאים לעבוד את עבודת בני ישראל בואל מועד מי עובד את עבודת בני ישראל אלו הכהנים או לכפר על בני ישראל זה עשיר על כורכנו מה עושים הלבים שיר ולא יהיה בבני ישראל נגד בגשת בני ישראל אלא קודש אלו ישראל שהם עומדים שם כנציגים אנשי המעמד מנין שהשיר קראוי כפרה חיננינבוי דרב חינני אבוי דרב ינתה בשם רבי בניה ולכפר על בני ישראל זה השיר מנין שהשיר מעקב רבי יעקב ברח רב שמן בן בלוואטהא בשם רב חנינאות פסוק ולכפר על בני ישראל זה השיר שואלת עכשיו הגמרא לענייננו הרי פסח הרי קורבנן של כל ישראל הוא ותלו אותו במנהג למה המשנה שלנו אומרת מקום שנהגו מקום שלא נהגו לכורה צריך להיות חובה לא לעשות מלאכה לכל ישראל בערב פסח אמר הבור שניה שאין הפסח קרב אלא משש שעות הוא למעלן אז באמת משש שעות הוא למעלן לכולם אסור לעשות מלאכה וכל מה שתלוי במנהג זה עד חצות שואלת המרב בואו באי אמר הרי עליי עולם משש שעות ולמעלה מותר לעשות מלאכה משש שעות ולמטן לכאורה יהיה אסור לו אז גם לעניין הפסח אמר רבי יוסא זה לא דומה פסח שקריבו בשחרית אינו פסח אי אפשר עכשיו להקריב פסח לכן מצד הדין מותר לעשות מלאכה אבל עולה שיקריבוה בשחרית עולה היא נכון שאולי הוא לא יצא ידי הנדר אבל אפשר להביא עולה עכשיו שואלת עכשיו הגמרא כל הדברים תלו אותם במנהג או שאם יש דברים שאנחנו מבררים שזה מנהג לא טוב אפשר לבטל אותו אז הגמרא באמת מסכימה שאפשר לבטל נש דיגבדובדה באפוקשובתא לא לעשות מלאכה במוצאי שבת אינו מנהג מבטלים את זה מה שהם נהגו שעד לפני סדרה עד שיגמרו את התפילה זה כן מנהג לא לעשות מלאכה בטריה ובחמשתא ביום שני ובחמישי אינו מנהג איפה שנהגו עד התפנת ענית זה כן מנהג יום דרובתא לא לעשות מלאכה ביום השען הרבא שזה יום ערבה אינו מנהג אבל ביום הזה ממנכתולל זה כן מנהג לכבוד היום טוב יום הדיירחה מה שהם נהגו לא לעשות מלאכה בראש חודש זה מנהג אז הרב מביא שזה מנהג רק בנשים לפי שלא פרקו נזמהם לעגל לכן זה ניתן להם ליום טוב כך מובא בטור אומר רבי זור הנש דנהגן דלא למי שתויה מין לא לעשות שתי מין דאבל מאז שנכנס חודש אב זה מנהג למה שבו פסקה אבן שתייה מה טעם כי כתוב בפסוק ישתות זה הולך על אבן שתייה יהרסון אומר הבחינה הוא חלק אומר כל הדברים מנהג לא מבטלים שום דבר האין דשיטין אהבו במגדל צבאיה במגדל צבאיה שמה זה היה מקום שמשם לקחו את עצ השיטים למצרים שבנו מהם בסוף את אהרון אז הם נהגו שמה לא לעשות לא להשתמש בעצים האלה אתו ושאלון לרב חניננה חברון דרבנן מה הוא אומר בת בהן עבודה אמר להם מכיוון שנהגו בהם אבותיכם באיסור אל תש שנו מנהג אבותיכם נוכי נפש עד כאן דף חס
לצפיה בתכנים נוספים: