הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כו

[מוזיקה] סורך עם דף חובו ואנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ד אומרת המשנה רבן גמליאל אומר שלוש נשים לשות כאחת יכולות ללוש את הבצק כל אחת את שלה ביחד באותו זמן וופות בתנור אחד זו אחר זו למרות שהם צריכות להמתין אחת אחרי השנייה זה עדיין בתוך כדי הזמן שזה לא יחמיץ חכמים אומרים הם מחמירים קצת יותר ואומרים אומרים לא ביחד אלא מה שלוש נשים עוסקות בבצק אחת הראשונה מתחילה ללוש והשנייה והשלישית עוד לא עושות כלום כשהיא גומרת ללוש אז היא כבר מתקדמת לעריכת הלחם אז הראשונה מתחילה ללוש היא גומרת לערוך את הלחם והיא מתקדמת לאפייה והיא גומרת ללוש אז זה שלישית אלוש זה מה שכתוב אחת לשה וזאת שלפניה היא כבר עורכת וזאת שלפניה כבר עופה רבי עקיבא אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שווים הרב פני משה אומר שרבי עקיבא בא לחלוק על רבן גמליאל אבל הוא מסכים עם חכמים הרב רב חיים מפרש שרבי עקיבא בא להגיד גם כן שהוא לא מסכים עם חכומי גם הצורה הזאת של אחת אחרי השנייה עדיין זה לא מושלם יכולה להיות שם תקלה אז ממילא כל אחת טופה לבד זה הכלל תפח זה מתחיל לכיוון של החמצה תלטוש בצונן וזה ישמור אותו שלא יחמיץ תני הראשונה אנחנו עכשיו מפרשים כאן את דעתו של רבן גמליאל שהוא אמר שלוש נשים עופות ביחד הם לשות ביחד אז אם כן שלושתם לשו שלושתם ערכו עכשיו הם מחכות להשיק את התנור אז כדי שיהיה הראשונה ממתינה כדי שיהיה כדי עסקה עד שהתנור יתחמם השנייה בינתיים מה היא ממתינה גם כדי שני עסקין וגם אפייה אחת שהראשונה תסיק ותופא ואז היא תסיק והשלישית ממתינה כדי שלושה עסקים או שתי יפיות ואם השלישית רוצה לעשות עוד נגלה אם עשתה כיכר ראשון היא עושה אותו היא עושה אחריו עוד אחד אחרון אז היא תצטרך להמתין כדי שלושה עסקין ושלוש אפיות גם כדי האפייה השלישית שלה זאת אומרת שזה הראשונה שלה עד כאן לדעת רבן גמליאל תני עכשיו אנחנו אומרים לפי חכמים גמרה זו לישתה וגמרה זו כיתופה זה לסדר את העיסה וגמרה זו עסקה הראשונה שואה כדי עסקה עד האפייה והשנייה כדי סייה עסקה ואפיית חברתה והשלישית כדי שני עסקין ואפייה אחת ואם השלישית רוצה לעשות עוד אחת עוד לחם אחד עוד מצה אם עשה תקיקה ראשון עושה אחריו עוד אחד אחרון כדי שני עסקין ו שתי אפיות רבן גמליאל אומר שלוש נשים לשות כאחת עופות בתנור אחד זו אחר זו וחכמים אומרים שלוש נשים עסקות בבצק אחת לשה ואחת תורכת ואחת תופעה תני רבי הושיה ואחרת בא ולש תחתן זאת אומרת לפי השיעור של רבן גמליאל אם ילושו ארבע נשים אז יוצא שהרביעית היא תמתין יותר זאת אומרת הרב עושה חשבון שהרביעית תמתין שלוש עסקים ושלוש אפיות איתן אתני בחיטין לא לעשות עיסה אחת יותר משלושת קבים ובסורין קצת יותר קל אפשר לעשות ארבעת קבים איתן נתני בחיתין ארבעת קבין ובסורין שלושת קבים מה הנושא מהדע מה בחיטין שלושת קבין הוא מדבר בשיש שם שמנונית אז הם יותר עלולות להחמיץ אז לא יותר משלושת קבים בסוערין ארבעת קבין בשאין בהם בשאין בהם שמנונית מהדמר בחיתין ארבעת קבין דינון חטין כשהם חתין זה דקים מאוד שקשה להם להחמיץ ובסורים בשלושת קבין דעינון רטישן רטישן אומר הרב שהם אבין וממהרים להחמיץ הלכה ה אומרת המשנה שיאור ישרף שיעור הכוונה שהוא לא החמיץ כל צורכו אז נכון שאמרנו שהוא ישרף זאת אומרת לא תהנו ממנו אבל האוכלו פטור מכרת סידוק כבר יש סדקים בעיסא זהרב והאכלו חייב כרת זה כבר חמץ גמור איזהו סיאור שהוא עוד לא חמץ גמור שיש עליו כאלה א סדקים כקרני חגבים סידוק זה כבר שיש הרבה סדקים שנתערבו סדקיו זה בזה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים מה פתאום סיור כקרניך חגבים זה כבר לא כקרני זה כבר לא זה לא דבר ש זה לא סיור זה כבר חמץ גמור זה וזה האוכל לא חייב כרת אז איזה הוא סיור שעוד אין בו כרת זה רק כל שהחסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו שהשתנה לו הגוון ללבן אבל עוד אין לו שום סדק עליו לא חייבים כרת רבונה בשם רב מותר להכילו לקלבו זאת אומרת לפי רבי הדרגה של ציור לפי רבנן שרק החסיפו פניו זה מותר בעניה אפשר להכין את זה לכלב טוני בר כפורו אין לך סדק מלמעלן שאין תחתיו כמה סדקים רבנן אומרים למרות שמלמעלה זה נראה רק קרני חגבים זה נקרא סיד גמור כי מלמעלה אתה רואה רק סדק אחד אבל מלמטה כבר יש כמה סדקים לכן זה החמצה גמורה הלכה ו' אומרת המשנה 14 שחל להיות בשבת אז ביום שבת לא נוכל לעשות צריפה ולבאר את החמץ מבארים את הכל הכל הכוונה בין החולין בין התרומו מלפני השבת דברי רבי מאיר והחכמים אומרים לו חכמים אומרים בזמנם בשבת קודש אתה תאכל מה שיאכל ומה שישאר יבאר את זה בשבת יפרר ויזרל הרוח וכולי רב לוזר ברב צדוק אומר הוא מחלק תרומה אתה צריך כבר לשרוף מלפני השבת כי לתרומה קשה למצוא אוכלין וכולין בזמנם אולי יהיה מספיק אנשים שיאכלו אותם לרבי מאיר כרבי אליעזר ועוד יותר חזק ורוב מן דרבי אליעזר שמה דרבי אליעזר אומר למעלה לא לקרוא שם לחלק שהיא ישאה ביום טוב אלא רק אחרי שהיא תאיפה למה דרב אליעזר אומר הוא חושש שלא יבוא לידי בא לראה ובא למצא רב מאיר מחמיר עוד יותר ואומר שלא יבוא לספק בא ליראה ובא למצא לכן הוא אומר לבאר את הכל מלפני השבת עציה דרבנים כרבי יהושע ורובא מרבי יהושע דרבי יהושע אמר אינסוף את הקודשים ביום טוב ולכן לקרות שם שזה עדיין ניסא ורבנן אמרין אפילו בחול הן סורפים את הקודשים כי אולי עוד יואו להם אוכלים מחר תני אמר רבי יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על תרומת טהורה שאסור לשורפה ביום שישי של יג ועל תרומה טמאה ודאי כולם הסכימו שמותר לשרפה על מה נחלקו על התלויה שבית שמאי אומרים אין שורפים ובית הלל אומרים שורפים אמרו בית שמאי לבית הלל כלום אתם אומרים בטורה שלא תישרף למה לא הרי כרגע אין כאן כהן שיכול לאכול את זה אז למה אתם אומרים לא לשרוף אלא שאני אומר שם הכהן אחד שבט בתוך התחום במקום קצת רחוק שאנחנו כאן לא יודעים שהוא שבט שם והוא בא ואוכלה בשבת לכן אתם אומרים לא לשרוף אף תלויה לא תישרף שאני אומר שמה אליהו הכוונה אליהו הנביא שבת בהר הכרמל והוא בא הוא מעיד עליה בשבת שהיא טהורה ונוכל לאכול אותה אמרו להם בית הלל מובטחים אנו שאין אליהו בא לא בשבתות ולא בימים טובים והם מביאים כאן למה מפני התורח שיש להם לעשות לעסוק בסעודת שבת והתרדו בו רבבו בשם רבי יוחנן את רבי אלעוזר ברב צודוק אצלנו במשנה שלנו שמחלק בין תרומו לבין חולין כרבן גמליאל לגבי זמן סוף טוב זמן אכילת תרומה כמו דרבן גמליאל אמר שיש שינוי מה שאני בין חולין לתרומו הוא מחלק בין חולין לתרומו ואומר שחולין אוכלים כל ארבע אבל תרומה אפשר לאכול כל חמש והוא חולק שם על רב מאר וחכמים כן רבי אלעוזר ברב צודק אמר אצלנו מה הוא אומר ששנו בן חולין תרומה יש הבדל בין חולין תרומה ומוסיף עכשיו רבי יוחנון ואומר כמוד לתמר הלכה למעלה כרבן גמליאל ודקבתה אצלנו גם כן הלכה כרבוזבר צדוק לחלק בין תרומו לחולים עד כאן דף חובו
לצפיה בתכנים נוספים: