הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף סב

[מוזיקה] רובין דף סבס אנחנו מתחילים בהלכה ד' אומרת המשנה חצא שנפרצה משתי ירוחות היא ניתן מפולשת וכן בית שנפרץ משתי ירוחות וכן מבוי שניטלה קורתו לחייו מותרין באותה שבת זה מה שנקרא שבת כיוון שהותרה הוטרה ואסורין לעתיד לבוא דברי רב יהודה רבי יוסי אומר מו נפשכים מותרים באותו שבת זאת אומרת שזה מקום מותר מותרים גם לעתיד לבוא ואם אסורים לעתיד לבוא צריכים להיות אסורים באותה שבת הוא לא סובר כיוון שהוא טרא הוא טרא אז מה הוא כן רוצה להגיד רבי יוסי שיהיה מותר או שיהיה אסור אז הגמרא תגיד שהוא סובר הוא בא לומר חומרה שצריך להיות אסור גם בשבת הזאת שואלת הגמרא למה אתה מדבר על חצר שנפרצה משתי רוחות ולמה למשתי רוחותיה אפילו מרוח אחת מה הכוונה ולא רב הוא דאמר חצר נטרת בשני פסים הרי רב הוא המן דאמר שסובר שחצר שנפרצה נפרצה על המחיצה אחת צריכה שני פסים משני הצדדים אז בישלם לפי מנדמה שחצר נצרת בפס אחד אז מובן כי חצר שנפרצה מצד אחד בדרך כלל פס אחד עוד יש אז לכן רוצים לדבר דווקא שנפרצה משתי רוחות אבל לפי רעב שגם אם נפרצה מרוח אחת צריכים שתי פסים וזה אין בדרך כלל אז למה אתה צריך ללכת לדבר על שתי ירוחות אז באמת רב שמואל בשם עם רב זירה במחלוקת מהד אמר שתמיד חצר ניתרת מהד אמרתן בפס אחד אז גם כ מדובר בפס אחד מדובר שיש עדיין פס אחד אז לכן אמרנו שהיא נפרצה משני רוחות ומן דמר תמן משני פסים גם פה אנחנו נאמין שמדובר בשני פסים אז חצר שנפרצה ויש לה שני פסים מרוח אחת עדיין מותר משתי רוחות כן שזה כבר שתי רוחות אסור אסור לטלטל. מה הדין אם זה נפרץ מן האמצע? כאן מדברים לא על חצר ולא על מבוי, אלא על בית. בית שהוא נפרץ מן האמצע ויש לו נשאר מכאן ומכאן חלק מהקיר. מותר. מותר כבר לטלטל בו. אז אפילו שהוא מפולש, אומרים כאן פי תקרה יורד וסותם. למרות שחכמים לקמן אומרים שלא אומרים פי תקרא שיש את היקירות אבל כאן שיש גיפופים מן הצדדים הם יודעו שאומרים פי תקרא שמואל לעומת זה אמר אסור אמר רבי זירה אין לית דולפן די שמואל קשיה אם מה ששמואל אומר זה לא דבר שהוא קיבל אלא זה סברה קשה לנו הסברה הזאת שבמקום שיש שתי קירות ועוד גיפופים מכאן ומכאן לא להגיד פי תקרא יורד וסותם והרב מביא שהגמרא בבלי באמת אומרת ששמואל דיבר דיבר שנפרץ בקרן זווית אבל בלי זה הוא גם יסכים שאומרים פי תקרא יורד וסותם נפרץ כל אותו הרוח הבית שנפרץ כל רוח אחת שלמה בלי גיפופים אמר רבי יוסי ברבי בון הדי אחסדרה אילו אחסדרה שמה אינה מותרת אומרים באחסדרה פי תקרא יורד וסותן אומר הרב אף על פי שבפרק כמה בדף ג שמואל עצמו סובר שלא אומרים באחסדר פי תקרא בבית בית הוא מודה בית יותר קל מאחסדר ושמה גם הוא יודע שאומרים פי תקרא יורד וסותם אומר רבי יוחנון לא אמר רבי אליעזר אלא בחצר ובמבוי רבי אליעזר שאמר למעלה שחצר שנפרצה לרשות הרבים דינה כרשות הרבים זה רק בחצר ובמבוי שאין להם תקרה אבל בבית כגשר הוא טוב עכשיו חוזרים לדבר על המשנה רבי יוסי במשנה שלנו אמר המון נפשך אם אתה אומר שזה מותר יהיה מותר גם לשבת הבאה ואם אם אסור יהיה אסור גם השבת הזאת אז מה הוא מתכוון לחומר או לכולם רב ורבי יוחנן אמרה שכוונת רבי יוסי היא שאסור בין בשבת זו בין בשבת הבאה אמר רבי יוחנן הרעיון הזה בחמש סוגיות בסוגיית כושט וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ בכל חמשת הסוגיות האלה שמופיע הנוסח של ממונפשך הכוונה היא חומרין הכוונה היא לחומרה קוש דתנן הכושט והחימום וראשי בשמים התייה והחילתית והפלפלין וחלות חרי כל אלה הם נלקחין בכסף מעשר ואינן מתמים טומת תוכלין דברי רבי עקיבא זאת אומרת מצד אחד הם לא נטמאים טומאת אוכלין הם לא אוכל ממש אבל כיוון שם משמשים לאוכל אפשר לקנות אותם בכסף מעשר אמר רב יוחנן בן נורי אם ניקחים בכסף מעשר אם אתה אומר שהם אוכל אז מפני מה אינם מתעמים טומת אוכלים ואם אינם מתמים טומאת אוכלים אפן לא ילקחו בכסף מעשר אז מה הוא מתכוון לחומרה או לכולם רבי יוחנן אומרים רבי יוחנן אמר אומרים שמה אין מטמים טומת אוכלים ואין ניקחים בכסף מעשר הוא בא לומר שהם לא נחשבים אוכל קירויה הנושא כאן בקירויה כך כשאדם בא לקחת מים לצורך הזה תמי חטת הוא צריך להביא מים חיים מים שהם לא מים חיים אסורים הם פסולים עכשיו הוא לקח קירויה תני קירויה שהטבילה במים שאינן ראויים לקדש במים שאין ראויים לקדש הוא לקח קירויה זה דלת ריקנית הטביל אותה היא לא הייתה טמא למה הוא הדביל אותה? בגלל מעלת חץ הסלח הטביל אותה במקווה. זה לא מים חיים, זה מים שאין רואים לקדש. וכמובן רוקל אותם, מנהר את המים, מקדשים בה. אחר כך אפשר לקדש במיכטוס. מה זה אומר? שאני לא אומר שהמים שהיא נטבלה בהם מקודם עדיין בלויים פה ואולי הם התערבבו במי חטס והפסלו אותם. אני לא חושש לזה. עד שתמא. ברגע שהיא נטמאה גמרנו. אין מקדשים בה. גם אם תטבול אותה ותטאר אותה, אתה לא יכול לקדש בה. למה? כי אתה חושב שהמים התערבבו במי חטוס. אז רבי שע אומר, מה נפשך? אם מקדשים בה בתחילה ואתה לא חושב שהמים שבלויים בה מתערבבים, אף בסוף גם אחרי שהיא נטמעה והתבלת אותה, תקדש בה, יקדש בה, אם אינן מקדשים בה בסוף, אף לא בתחילה, אז גם פה מה הוא התכוון? לחומראה או לכולה? בין כך ובין כך לא יאסוף בתוכה מים מקודשים. אז רבי יוחנן אמר גם זה חומרין שרבי יהושע מתכוון להגיד שאין מקדשים בה לא בתחילה ולא בסוף. הסוגיה באה מבוי דתנין נתמן וכן מבוי שניטלה קורתו. זה בעצם הסוגיה שלנו שרבי יהודה אמר כיוון שהותראה הותר ורבי יוסי הוא אומר מנפשך אז רבי יוחנן אמר אומר שאסורן בין בשבת זו בין בשבת הבאה. גר הסוגיה הרביעית דתני גר שנתגייר והיו לו יינות ואמר בריא לי שלא נתנסך מהם הוא אומר כשאני הייתי גוי לא ניסחתי מהם הם ודאי כשרים בזמן שנעשו על גב עצמן הוא בעצמו עשה אותם טהורים לא הוא יכול לסמוך על עצמו אבל אחרים לא יכולים לסמוך עליו הוא טמאים לאחרים הכוונה מותרים ואסורים על גב אחרים אם אחרים עשו אותם טמאים בין לא בין לאחרים רבי עקיבא אומר מו נפשכים טהורים לא יהיו טהורים לאחרים אם טמאים לאחרים יהיו טמאים לו אז מה הוא מתכוון רבי יוחנן אמר לחומרין שרבי עקיבא סובר טמאין בין לא בין לאחרים עם הארץ הסוגיה החמישית דתן ם הארץ שנתמנה להיות חבר הוא קיבל מינוי קיבל על עצמו והוא נהיה חבר והיו לו טהרות ואמר בריא לי שנעשו בטהרה גם כשהייתי עם הארץ עשיתי אותם בטהרה בזמן שנעשו על גב עצמו טעות לא ותמעות לאחרים על גב אחרים טמאות בן לו בין לאחרים. רבי עקיבא אומר, אם טהורות לא, תהורות לאחרים. אם טמאים לאחרים, טמאות לא. אז רבי יוחנן אמר, זה חומרין רבי עקיבא התכוון להחמיר צמעות בין לא בין לאחרים. עד כאן דף סב. เ
לצפיה בתכנים נוספים: