הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נז

[מוזיקה] רובין דף נז הלכה ז אומרת המשנה אמת המים שהיא עוברת בחצר אמת המים שהיא עוברת מרשות הרבים אל תוך החצר מתחת לקטלים אין ממלן ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה זאת אומרת ככה מת המים הזאת היא עמוקה שרה והיא רחבה ארבעה ולכן כיוון שמצידה יש לה מחיצות אז היא לא עוסרת לטלטל בחצר עצמו בחצר עצמו אפשר לטלטל זה לא נקרא שהיא פרוצה לשטח ש של כרמלית אבל כיוון שהמים האלה באים רשות הרבים אז המים האלה נותנים לכל המת המים שם של כרמלית לכן לכן אי אפשר למלות מלא בשבת אבל אם הוא יעשה מחיצה בכניסה וביציאה שבעצם המחיצה הזאת ניכרת שהיא בשביל המים והיא מנתקת את המים מהחיבור שלהם בחוץ ברשותו רבים אז זה נראה שיש כמו בור בחצר עצמו אז מותר למלות ממנו אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל של העיר מקום שנקרא אבל שהייתה שמה אמת המים ורבי יהודה סובר שהמת המים הזאתי הייתה גבוהה 10ה ורחבה ארבעה שהיו ממלים ממנה על פי זקנים בשבת. למה? כי רבי יהודה סובר שעצם המחיצה של החצר היא נחשבת גם כן כמחיצה לתוך העמת המים. אמרו לו שמה זה טעם אחר מפני שלא היה בה כשיעור. כיוון שלא היה בה כשיעור היא לא נראית כקרמלית. אומרת הגמרא, מתניתא מדובר בתעלה כזאת, באמה כזאת, בעמוקה שרה ורחב ארבעה טפחים ובפרוצה מכאן ומכאן היינו בכניסה וביציאה מרשות הרבים לחצר נפרצה מרוח אחת. הכוונה אם הקיר של החצר או הקיר של המבוי איפה שהתעלה נכנסת נפרץ אז אל תגיד שהמחיצה שיש בתוך ה עמת המים היא תחשב גם מחיצה למבואי לא היא רק מחיצה לאמת המים למבואי יצטרכו לעשות תיקון יותר טוב נותן לחי וקורה מכאן נפרצה מכאן או מכאן נותן לחי וקורה מכאן ועושה צורת פתח מכאן. זאת אומרת עיקר הנושא כאן שלא תסמוך על המחיצות שעשית בשביל המים באמת המים הם לא יועילו לעצם המבואים. עכשיו אנחנו שואלים על רבי יהודה. רבי יהודה שהוא סבר שבהמה של הבל היה לה שיעור. היא הייתה היו לה מחיצות של השרה והיא הייתה רחבה ארבעה. ובכל אופן מותר לשאוב ממנה. אז אנחנו שואלים, לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת? החצר מכאן והחצר מכאן. לכאורה איך שתיהם הרי המת המים מפצלת אותם לשניים. אז איך שניהם משתמשים באמת המים אחת? רב יוסי ברביבון בשם רב שמואל ברב יצחרוק תיפטר שהיו בתים מצד אחד. זה לא הייתה חצר עם בתים מכאן ומכאן, אלא רק מצד אחד של המת המים היו בתים. אז ממילא עמת המים לא מפצלת אותם. פשיט האדם מילתה שאם היא הייתה עמוקה שרה ואינה רחבה ארבעה אז כיוון שהיא לא נחשבת רשות בפני עצמה מותר לטלטל ומותר למלות. מותר לטלטל שם וגם מותר למלות ממלמים. היא לא נראית ככמלית. אבל מה הדין אם מרחבה ארבעה ואינה עמוקה שרה. אז פשיט זה שמיצל איסור טלטול שמותר לטלטל כי כיוון שהיא לא עמוקה שרה היא לא רשות בפני עצמה אבל השאלה שלנו מה הוא למלות האם בגלל שלמעלה היא נראית רחבה ארבעה ולא כל אחד יודע מה עומק המת המים הוא לא מסתכל בתוך המים אז הוא יכול לחשוב שעיקר מלט אז אולי נגזור לא למלות ממנה רב חיננה אמר מותר רבי מנא אמר אסור אומרת הגמרא לכאורה מתניתא פליגה על רבי מנ למה? כי הברייתא מצטטת את אמרו לו מה הם אמרו לרבי יהודה? מה אמרו לו? אתה יודע למה התירו לשאוב מעמת המים של הבל מפני שלא היה בו כשיו? מה זאת אומרת? היא לא הייתה לא עמוקה 10ה ולא רחבה ארבעה. אבל מה אנחנו נדייק? אבל אם לא הייתה עמוקה שרה והיא הייתה רחבה ארבעה אז היה אסור לשאוב ממנה. את צריך להגיד שזה פליגיה על רבי חנינא, זה קושיה על רב חנינא שהוא אמר שמותר מותר למלות ממנה. עונה הגמרא לו האמת היא ואפילו רחבה ארבעה ואינה עמוקשרה יהיה מותר למלות ממנה כמו רב חנינא ורק אז למה הם אמרו לו שהיא לא הייתה לא עמוקה שרה ולא רחבה ארבעה מדה ועובדה ועובדה הם אומרים לו שזה היה הסיפור אבל אין לו חנם מצד הדין אם היא לא עמוקה עשרה למרות שהיא תהיה רחבה ארבעה כבר יהיה מותר למלות ממנה הלכה ח אומרת המשנה כצוצרה קצוצרה זה כמו גזוז תרעינו מרפסת שיוצאת וכל כולה עשויה למים שאפשר יהיה לשאוב מים מהמרפסת המרפסת הזאת יוצאת מהבית אל מעל הים או מעל הנהר כצוצרה שהיא למעלה מן הים אין ממלים ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה תפחים בין מלמעלן בין מלמטן מה הכוונה מלמעלן ומלמטן אז הרב מסביר בין מעל הגזוז טרא בין מלמטה לגזוז טרא כך שיטת רש"י אבל הרב מביא ששאר הראשונים מפרשים שזה לא טוב מעל הגזוז תרה זה חייב להיות מתחת לגזוז תרה הכוונה בין מלמטה הכוונה בתוך המים בין מלמעלה לא בתוך המים וכן שתי קצצריות זו למעלה מזו אז אנחנו נלך לפי הפירוש שמשמע בירושלמי שהכוונה שאם הם ממש אחת מעל השנייה אסור עשו לעליונה את המחיצה של העשרה טפחים ולא עשו לתחתונה והם שואבים מים דרך התחתונה אז שתיהם אסורות עד שיערבו כיוון שהעליונה שואבת מים דרך התחתונה אי אפשר שהיא תשתמש ברשות של התחתונה גם בגלל שהיא אסורה וגם אם התחתונה תערב לעצבה אי אפשר להעביר מחצר לחצר היינו מהרשות של התחתונה העליונה אלא אם כן הם יערבו ביחד עירוב אחד גדול רב זהירא רבי יהודה בשם רב והוא שתהם מחיצה משוקעת במים כמלאו הדלי אז הרב מביא את פירוש גליון הש"ס שהקטע הזה כאן בגמרא מתייחס למשנה למעלה לגבי המת המים בחצר אז אנחנו שואלים ולא נמצא שתי רשויות משתמשות ברשות אחת ככה אנחנו שואלים זה היה שיטת רב יהודה בשמרב אבל רב הונה הוא לא סובר שתה צריכה שהמחיצה צריכה להיות משוקעת במים אלא והוא שתה מחיצה בתוך שלושה תפחים לקצוצרה שאז ניכר שזה בשביל המים המחיצה הזאת כי עוד צמודה לקצוצרה או קרוב קרובה אליה בתוך שלושת תפוחים לכן נסתפק במחיצה כזאת עד כאן דף נז ‏sein
לצפיה בתכנים נוספים: