הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף נו

רובין דף נלכה ד' אומרת המשנה נותן את עירובו את העירוב חצרות שצריך לתת את זה בבית כדי שזה יחשב שכולם קבועים בבית אחד בחצר אז הנותן את עירובו בבית שער בבוטקה של השומר או בהחסדרה ומרפסת אינו עירוב כי זה לא נחשב מקום מיגורים זה כאילו שהוא הניח את זה בחצר והדר שם אם יש מישהו שיגור בבית השער או באחסדה או במרפסת הוא לא נחשב מדי ירחצר וגם אם הוא לא ישתף בעירוב אינו עוסר עליו לעומת זה אם הוא נותן את זה בבית התבן בבית הבקר בבית העצים בבית האוצרות הרי זה עירוב כי זה נחשב בסופו של דבר מגורים והדר שם עוסר עליו רבי יהודה אומר אם יש שם תפוסת יד של בעל הבית אינו עוסר עליו אם בעל הבית נתן למישהו להתארח בבית התבן או בבית הבקר שלו והוא גר שם שם יותר מחודש שבעיקרון הוא צריך להשתתף בעירוב. אבל אם יש לבעל הבית שם דפוסת יעד בבית הטבע, נראה בגמרא דוגמאות אז זה עדיין עכשיו שהוא בעלים על כל השטח אז מספיק העירוב שלו והדייר שם לא עוסר. רבי יהודה בשם רב הדד תמר בבית שער של רבים היינו שזה חצר של רבים אזה משמש את הרבים לכן זה לא נחשב מגורים אז הרי זה עירוב סליחה אבל בבית שער של יחיד אם כל החצר הזאת זה חצר של יחיד הרי זה עירוב מה שמניחים שם והדר שם אם יגור שמה מישהו בבית שער הזה הוא כן עוסר עוסר עליו כיוון שזה מקום צנוע זה מקום לא של רבים אז זה כן עכשיו מגורים דבית רבי יני אמרה מה שאמרנו שאם יש שם תפיסת יד של בעל הבית מה זה תפיסת יד אפילו יתד לטלוט במנהלו יש לו רשות להיכנס לבית התבן ולטלוט שם את הנעל על היתד זה כבר מספיק שזה נחשב שיש לו דפוסת יד רבי באברחיננה אמר אפילו נשתות אפילו טבלה הכוונה אפילו נשטות זה איזה גושים של ברזל או טבלה של עץ שזה דברים שהם מוקצים בשבת הרב אמר בלבד דבר הניטל בשבת אם יש לו שימו שימוש של מוקצה זה לא נחשב שיש לו פה תפיסת יד אמר רבי בא המעשה ואחד שהלול של תרנגולים לפנים מביתו של חברו נכנס שלו ברשותו רק הדיון הוא האם נגיד שזה לא נחשב תפיסת יד כיוון שהתרנגולים הם מוקצה עד תהובדקו מרב אמר כיוון שזקוק ליתן לפניהם מים לפני התרנגולים אז כמישהו דבר הניתן בשבת רבי יעקב בשם שמואל תלמידו דרבי יוחנן סלקולחברי לשם מקום שנקרא אחברי וסמחין על הדר ינא הם שמחו על מה שרבי ינא אמר שאפילו שימוש כלשהו יתד לצלוט בו את מנהלו חזקה לא אמר כן אלא הסגנון היה אחר לרב חיא רבסי ורב מסלק ברבי שמון מדבית רבין הה לכה כרבי יהודה אבל הם לא שמעו אפילו את הדבר הזה של תלוט מן הלו הלכה ה אומרת המשנה מניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נוכי ואחד ישראל. הרי זה עוסר דברי רבי מאיר. רבי מאיר אומר עדיין הוא נחשב דייר כאן בחצר והוא צריך להשתתף בעירוב או אם הוא נוכרי הוא צריך להזכיר להם את ביתו. רבינו אומר אנו עוסר. זהו הוא נסע מכאן. רבי יוסא אומר נוכרי עוסר ישראל עוסר. למה? שאין דרך ישראל לבוא בשבת. אבל אנוכי שיכול לבוא בשבת עוסר. מעניין מה יהד לפי רבי יוסי אם אנוכי נעשה למקום שהוא מרחק יותר מיומיים לחזור. יכול להיות שגם פה רבי יוסי יודע. רבי שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבוט אצל ביתו. דווקא ביתו כי אצל ביתו הוא בטוח ישאר שמה את סוף השבת. והלך לשבוט אצל ביתו באותה העיר. אפילו שזה באותה העיר. אינו עוסר שכבר השיע מליבו. וכך נפסק במחבר שאם הוא נסע באופן כזה שהוא החליט בליבו שהוא לא חוזר לכאן בשבת אז הוא כבר לא עוסר. מה שראינו כאן שרבי מאיר אומר שדייר שאיננו גם עוסר גם אם הוא לא נמצא כרגע בבית הדיבי מאיר שלמעלה בדף נא עמוד ב אמרנו שם שכשהוא נועל אחד מהדיירים שרוצה אחד שניים שפתוחים לרשות שלישית אז אחד נועל אז רבי מאיר אמרז כתוב שמה שזה שנהל את עצמו הוא אסור והשני מותר אז אמרנו מה זה עוזר שהוא נול את עצמו זה דווקא כרבי מאיר. איזה רבי מאיר? רבי מאיר שלנו שכאן רבי מאיר סובר שזה שהוא נוהל את עצמו זה לא עוזר. זה עדיין הבית הנאול עוסר. טוב זה בשיטת רב מאיר. עכשיו רבי יוסא מה אמר? שנוכרי אוסר. ישראל אינו עוסר. אז אנחנו שואלים לפי רבי יוסי מה קורה אם הישראל הוא נסע? אבל הוא יכול לבוא על ידי ירוב. הוא נסע לעיר אחרת, אבל יש לו עירוב. זה נחשב שהוא לא הסיח את דעתו והוא עוד פה או שכיוון שהוא הלך לעיר אחרת הוא כבר לא פה? עוד שאלה. עבר ובא. בלי עירוב הוא הגיע. האם הוא מבטל? זה נחשב שהוא דייר כאן? אז הגמרא לא עונה. מרוקבן בשם רב. הלכה כרב שמעון. הלכה ו'. אומרת המשנה, בור שבן שתי חצרות שהוא מלא מים. ובעצם הבור הזה הוא רשות משותפת לשתי החצרות. אין ממלאים ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה שרה טפחים. איפה ישימו את המחיצה? בין מלמטה הכוונה בתוך המים בין מתוך אוגנו מעל המים אבל בתוך חלל הבור. אמר רבן שמעון בן גמליאל הוא סובר שזה מחלוקת שבית שמאי אומרים מלמטה דווקא בתוך המים ובית הלל אומרים מלמעלה. אמר רבי יהודה הוא חולק הוא אומר לו צריך שאתמחיצה ממש תהיה בתוך הבור לא תהיה מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם וכיוון שיש כותל שמהלך בין החצרות מעל הבור מספיק מלאון דרבנן פליגין מה שאמרנו שמתוך אוגנו המספיק שהמחיצה תהיה מתוך אוגנו אפילו שהיא מעל המים מה הכוונה מעל המים נחלקו בזה המוראים ואמר רבי יעקב בשם רבי יהושע בן לוי והוא הוא שתהה מחיצה משוקעת במים בגובה כזה שלשלשל דלי שאת אמרה מה זה יעזור ולא ניצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחד שהדלי ילך מתחת למחיצה שירו לו מהר אין הדלי מהלך יותר מארבעה תפחים אז לפי רבי ישוע בן לוי צריך שהמחיצה תרד לפחות ארבעה תפחים בעומק המים רבי טבלאי בשם רב הוא חולק הוא אומר אין חורבה למים למרות שבחורבה אמרנו שיש לנו דין שאין מחיצה תלויה מטרת לא נתנו את הדין הזה במים ובמים מים הקלנו ומחיצה תלויה מטרת לא צריך שהיא תרד לתוך המים היה שם תקרה מעל גובה מעל הבור הייתה איזה תקרה רואה אותה כאילו יורדת וסותמת ואותו דבר היה שמה מלטרה מלטרה זה קורה את רואה אותה כאילו יורדת וסותמת זאת אומרת אומר הרב שאם הקורה או המלטרה הזאת רחבה ארבעה תפחים אומרים בה פי תקרה יורד וסותם כי פי תקרה זה יותר טוב ממחיצה שצריך להגיד בה א מחיצה תלויה שאתה אומר לא אומרים מחיצה תלויה שואלת עכשיו הגמרא מכלף שיטת רבי יהודה רבי יהודה מה אמר אצלנו שהמחיצה לא צריכה לרדת לתוך הבור זאת אומרת שרבי יוסף ראשו שמיים הם לא קולים שביטה אז אפשר לשאוב מה מהבור גם לכאן וגם לכאן לכאורה המחלב שיטת רבי יהודה תמן אמר רבי ידן פותר במים שאין בה ממש שני אנשים זה הביא מים וזה הביא קמח והם עשו ביחד עיסה סתנקמה אומר שהם לא אי אפשר לטלטל את הלחם הזה בשבת רק לפי שני האנשים אם זה ערב למערב וזה למזרח אי אפשר להוציא את הלחם מהעיר בכלל כי צריכים הקמח לפי בעל הקמח והמים לפי בעל המים רבודה שם אמר פותר במים לא צריך לךלך אחרי הבעלים של המים זאת אומרת שהמים אין בהם ממש, הם לא קונים שביטה. אבל פה פתאום אמר לכן מה אנחנו רואים שלא צריכים מחיצה בתוך עלל הבור אבל מחיצה מעל הבור כן צריך זאת אומרת שיש שביטה למים כך שת הגמרא והיא לא עונה אומר רב הונה רב הונה עכשיו מתייחס לביסיל מה שרבן שמעון בן גמליאל אמר שלבית הלל לא צריכים שהמחיצה תהיה בתוך המים אלא מלמעלן והוא שתה מחיצה בולטת לתוך הלל של בו מה שאם כן לרבי יהודה לא צריך בכלל שהיא תיכנס לתוך הלל הבור. זה הפירוש השני שפירש כאן הרב. עד כאן דף נוב.
לצפיה בתכנים נוספים: