הדף היומי מסכת מכות דף כג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף כג

[מוזיקה] מקס דף חוב ג מתחיל בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם אומרת המשנה קיצד מלקי נויסו את זה שחייב מלכס כיפה שתודוב על העמוד אילו והילוך אז הרבון מסביר שהיה עץ נעוץ בקרקע וגבוה שתי עמות עמה וחצי ודי שחייב מלכות אז הוא כפוף ומטה על אותו עמוד והידיים שלו טולות למטה וקופטים לו את ידיה בצידי עמוד בחזן הכנסת אוייחס בבגודוב אז חזן הכנסת שמ שקל והריבון אומר לו שמעתי בו שום משמעות למה קוראים לו חזן מובא כאן בצד מהמרשל שהוא אומר שזה לשון חוזה שהוא רואה צרכי העיר אז הוא שליח בזן הוא מושך את בגדיו אם נקרעו נקראו ואם נפרמו בתפירות נפרמו עד שהוא מגל לסליבוי כדי לקותו על גופו ואוהב וניסונו מאחרוב של הנידון חזן הכנס אומדול על האבן ורצו ביודוי של עיגל מעור של עגל כפולו איך עוד לשניים ושניים לארבו דין היו שתי רצועות כל רצועה כפולה לשתיים אז נמצא שיש כאן ארבעה ושתי רצוי של חמור אוילויס ויורדסבו אז הריבו בפירוש ראשון הסביר שהייתה רצועה אחת של אור חמור וקיפלו אותה לשניים ובין הכפלים הכניסו את שני הרצויות שעשויות מור עגל ואז הם יכולות לנוע בין הכפלים כשהוא מגביע את ידו אז הם ממנעות לתחתית רצ צועמור וכשהוא מוריד ידו להקות אז הם תהיה אז הם נופלות כלפי מטה זה אוילס ויורדס בו וככה המכה תהיה יותר חזקה כך קיבל רבי מיקורה אומר הריבון ולא ינראה מביא פירוש שחר משם רבו שזה היה דרך תפירה דהיינו היו חורים ברצועות אור העגל ואז תפרוזות בעור חמור ללמעלה ולמטה מכניס בחור אחד ומוציא מחור השני שעליון יותר מכיוון שהיו שתי רצועות של עגל אז הוצרכו לשתי רצועות של חמור כדי לתפור את ה את הכפלים הרי כל רצועה של עגן נכפלת לשניים כדי לתפור ולעשות זאת כרצועה אחת עברה יוד טפח הרצועות היו קשורות למקל שזה היה ידית ועורכה של הידית הייתה הטפח ורכבו של הרצועה טפח ורוישו זה היה רוך מגס על פי קריסוי הוא משאר שהרצועה תגיע עד תחילת הבטן אז הריבעון לומד שהמכה עומד בצד המוקה אפילו שהוא עמד על האבן ההוא משלחף עצמו מצד עצמו לעמוד בצידו והיה מכה ברצועה בכל רוחב גבו והיא צריכה להגיע עד שמקום שמתחילה שמה כרס ומה קוייסוי שליש שליש מהמלכות מלפניו על הבטן ושתיותסמנה אחרוב על הגב ואינומה כוסי אוימד ולא יוישה ולא מותה כמו שפתחנו במשנה שנאמר והיא פילוי השויפת והמקה מקב יחס בכל כויים עכשיו ככה זה פשוט שצריך לקרוא פסוקים כמו שדרשו בקריסטס כתוב בשיפו חרופו בקוירסתיה בקריותהי אז מיד מתחילים והכויר שיודעים שצריך לקרות קורא את הפסוקים אם לאסמו לסס וגמו ואף לו השם וסמקס וגמו וחוזר לתחיל מקרו עוד מעט נראה וקורא גם את הפסוקים ושמרת דברז וגמו חוסם בפסוק וורחומך פרגומו ואם עדיין לא שיימו את המלכות ורחוזר לתחיל מקרו אז יש לנו כמה משנה פעמיים מים וחויזו המבואר במרשו שזה מת ערבוב של שתי גרסאות גרסה הייתה אחת הייתה שקוראים רק את הפסוקים לסי שמלסס ויף להשם ואם שימו את הפסוקים ועדיין לא נגמרו המלכות אז וחוויזר התחיל לשם מיקרו הגרסה השנייה שלא גורסים וחוויז התחיל לשמיקו אלא קוראים ליסמו ואיף לו הוא שמרתם והוא רחום ואם שימו את הקריאה ועדיין לא הסתימו המלכות אז וכוז התחיל שם מקרו ואמס תחס יודעים אם החמת המלכות הוא פטר שליח בזמס די ירמק בנו ושליח בזן שאם הם קו והם הרגו אז לא נחשב כרג בשג שצריך לגלות הם פטורים מגולוס אוסיף לו אוצו אחס אבל אם הוא הוסיף לו עמדו אותו שיכול לקבל 18 מלכות והוא לקח אותו 19 ומס הרי זה גוי לל ידוי אז הריבון מעיר לכאורה למד מסנדרין שאם 10ה בן אדם יקו אדם ב10 מקלות אז לפי חכומים כולם פטורים כי אפילו שאחד אחרי השני כיוון שלא ממכה עשירית לבד הוא מת אז גם כאן ומר הוא היכר אותו 19 אמרנו 18 הם החלישו אותו וה1 הרגע אותו ב-18 לחייב מסביר הרבון שם מדובר כמו שראינו שם בסנדר שהוא נעשה גוסס על ידי המכות הראשונות ולכן זה שעיקר אחרון הוא פטור אבל כאן הוא לא נעשה גוסס על ידי על 18 הראשונות אז המכה ה-19 היא הרגה אותו מה קורה באמצע המלכות ניסכל בין רעי בין במים בין אם יצא ממנו צועה מהמולקה בין מי רגליים פטר כיוון שהוא נקלה כתוב וניקלו חייכו לנכו המטרה של המלכות זה לבייש אותו הוא כבר התבייש אז לא ממשיכים ללכות אותו רבי יהודה אמו אישה יש לה יותר בושת אז הוא איש דווקא ברעי מ רגליים זה עדיין לא בושה או איש אפילו במים כבר פותר אותם ממלכות אומרת הגמורה מה הייתמה מה הטע מה שראינו במשנה משום ניקלו אז האוכלנר מסביר שהגמור בא להסביר למה למה קוראים את בגדיו זה כדי לנו אותו כתוב וניקלוכי לעיניו אמא שהרמב"ם כותב שהטעם שקוראים את בגדה כי כתוב והיקהו אז דורשים בלא כסוטו יקאו את גופו אז לפי זה צריך לפרש מה תמ קופטים אותו אל העמוד כדי לנו אותו אבל הוא מקשה שכתוב ברמבם שלומדים ויפילוי שקופטים אותו אז באמת בגוי סבח מביא שיש ספרים שלא גרסו את ארבעת המילים האלו מהתשומניקלה וכר גם נראה מה ריבון כ לא מסביר כלום אומר רב שיש רב לוזר בןזר מנין לרצו שמלקים שי של עגל תכסיבו יקנו המצווה שמלכות סו מכל לאיסחסוים שוער בדיישים האזרה לא לחסום את השור בשעה שדשים איתו אז זה מרמז שהרצועה צריכה להיות מעגל שזה שור צעיר וכיוון שהבאנו דרשה זו הביא הגיבור עוד שלוש דרשות מאותם המירואים מאותו רב שיש שבשר בלזבן עזי בשם התנה שבעניין סמוכים ואומר רב שישס משום רבז בןזרי מנין ליבומו שנופלו לפני מוקשכין בעלה מת בלי זרע והאח צריך לאיבם אותה אבל מוקשין שאין חויס מנויסו היא לא רוצה להתחתן איתו אין גוערים בה ואומרים לה את חייבת להתייבם אלא אדרבה קופים אותו לחלוץ כסיב ליסחסים שורר בדישוי סו מחלת מצוות טיבום כי שבועים ירדוב וגוימ אז אלמדים לא ישחסים אם היא לא רוצה כיוון שהוא אדם שלא נוח איתו אז לא חוסמים אותה ואומר שסרבז כל המבזמו את כל המועד כאילו אויבזורסיב אלוהי מסכולסלוך וסומך לאס חג המסמ הכוונה חג המצביעי מפורש בתויר אלא בה כתוב להזירו על חולו של מו שאסור בעשיית מלוכי המאירי מסביר מפני שיש בזלזולן צת כפירה באמונה זגמול ווינש ושינו הטיבים ואם מושך מזה צת כפירה בחידוש אוילום כמו שנודל למבינים לכן הוא נחשב כאילו עובד להשלבים לגבי טפס וגם קרי אפשר גם לקרוא נמ ליססי אז בין ליסו ביןססי בין לספר בין לקבל וכתוב גם בהמשך על תושם ראשו חומוס זה מידושקר אז זה רוי להשלי לקלובן כמו שכתוב לפני זה מה ראינו שתי רצויז וכולו טונה של חמור אז מהשמנה לא גורסים של חמור הבריסה מסבירה שהרצועה הנוספת היא משל חמור כדי דורי שהוא גלילו על דרב חיזדה כתוב פסוק יודה אשר קונ אשור מכיר את בעליו וחמור מכיר את אבוז באולוב ישראל לא יודה בגוימו אומר הקדוש ברוך הוא יוב מי שמכיר אבוז באולוב ויפור מי שאינו מקר איבוז באולוב זה שעובר על המצווה שציויתי הוא חייב מלכס אז אלקו אותו ברצועה של חמור יודפר וכלו אומר הביה ראינו שצריך להיות באורך שמגיע עד פיקריסו שמע מינו כל חד ואחד לפום גבינלי לכל אחד צריך לעשות לו את האורך של גבו אומר לרוב אם כן נופי שלו רצוי סתו ויצטרכו הרבה רצועות בבזל אלא מרוב אב כסיסלי שמה זהו שהוא קשר כי בואו מקטרבי כיבו מרפ יכול להעריך ולקצר יכול לפתוח ולקשור מה ראינו מלכנס וכולו שליש מלפניו ושתי שליש מאחוריו מנמי למה המקום אומר רב קן דמקוב פילו שיפדו לפונוב כדי רישוס במיספור רישחס מלפונובובב שתי רישיוס מהחרוב המוב המלבים מסביר במיספור בא לומר שחוץ ממה שהוא ויקו לפונוב יש עוד מספר נוסף שזה לא באותו מספר וזה מאחוריו לא כתוב כמה אבל ספירה זה סיכום של כמה סכומים כמו שכתוב בתויר וסופרט לחושב שפס שונים כתוב בהמשך תש 40 שונה הסיכום שתסכם את 7 * 7 תקבל 49 אז במיספה זה לפחות פעמיים שצריך לסכם של הקודמות אז ממילא כיוון שרישחס צריך פעמיים כך אז מתחלק שליש ושתי שליש מה ראינו אימלכנו חיזמרבי ירחנום מנין לרצו שהיא מוכפלס שנאמר והפילו אז דורשים כאילו כתוב והכפילו בקשה הגימור בואי לגופי שצריך להפיל אותו שיהיה בוטא אונה הגמורם אם כן לכתוב קור יתיו זה יותר מתאים מה הפילוי שמנו תרת שתי הדרשות מה ראינו המקה ביוד אחת תוון רבנו אם מאמידין חזונין דהיינו השמוש שהם מלכים אלו חסיר כויח שהמלכות לא יהיו כאלה חזקות וישי רמדו שהם חכמים שלא יטאוו רבי ידמה לא צריך להקפיד אפשר להעמיד אפילו חסי רמדו וישיר קויח אומר בכבס רבי יהודה מסתבר שאפשר להעמיד גם המרצים תחסיב הזירה פעמיים לא יוסיף פן יוסיף לאלכות היא בשל של אפשר להמיד גם חסיר מדו אד צריך לעזור צריך לזרז אותם אלו ימרססיר מהמי צריך לעזור שלא יוסיף ורבונו מה יענו לך כן אמזרזין אלא למזורז באמת זה מי שמזורז צריך לזרז אותו יותר שלא יוסיף טונה בברייסה כשהוא מגביע את הרצועה כדי ללקותו מגביע בשתי יודוב וכשמקה מעביר זאת מקודו אחס כךדליס מדידי שהמכה תבוא מגופו מכל כוחו מה ראינו בקולות רבנו יש שלושה דיינים הגודש בדיון קורר את הפסוקים השיני מונה מונה סופר אחד מלכים אותו שתיים והשליש יקאו הקיו זאת אומרת השני אומר אחד והשלישי אומר תקה אותו השני אומר של שתיים השלישי אומר תקה אותו בזמן שמקום רובו צריך לכות הרבה מלכות מעריך אז הוא מעריך בפסוקים בזמן שמקום מועטס עמדו אותו לפחות מקצר אומר זאת יותר אומר מקשה הגמורה כך ונמשתנו שאם הוא סיים את הפסוקים ועדיין לא גמו את המלכות חוויז זה לתחילת המיקרו אונה הגמורה מצווה לצמצם כמו שכתוב בברייסה צריך לראות שיעריך את האמירה כדי שיספיק פעם אחת והיא לא הצמצו סיימ את הפסוקים ועדיין לא שיימו את המלכות חוזר לתחילהסמיקרו מביאה הגמורת טונו רבונון והריבון משלים את הרי שם הספרי כתוב בפסוק ארבו יקנו לא יוסיף בן יוסיף להקויס לילה מה קורה בו וגוימר אומרת הבריסה אם היה כתוב רק לא יוסיף אין ליל בזמן שמוסיפין על מינין כתוב 40 כן הוא לא יוסיף דהיינו אם הוא הוסיף עליו 39 מלכות אז הוא עובר עליו על כל אוימד ואומד שעומדו באז מנין עמדו אותו ל-18 הוא לקרע אותו 19 מנין שגם הוא עובר תעמוד לו פן יוסיף מכל מקום תמיד הוא עובר עכשיו חוזרים לגמורה מה קורה בו אומרת רביסה אין לי שהוא חייב עליוסיף אלא מה קורה בו הוסיף הרבה מכות על אומד מקום מועטס הוסיף רק שתיים או אחת מןען תמוד לאמר לא יוסיף אם כן מהמד מה קורה בו לימד על הראשון שאין מה קורה בו שאפשר לקותו בכל כוחו כך מתקנים בריבעון מה ראינו נסכל וכולו אז ראינו שתי שיטות במשנה וכאן נראה שיטה שלישית רבוננו איך הודאיש ואחוד איש דווקא בראי דווקא יצא ממצואה אז מפסיקים ללקותם ולא י במים דברי מר זו שיטה חדשה שלא ראן במשנה רבי יהודה אומר איש בראי והוא איש במים כמו שראינו במשנה הורח כמות הנקמה של המשנה איך חודיש וחודיש או בין ברעי בין במים בקשה הגמורה סתירה בדעת רבי יהודה ותנה בריס אחרת רבי יהודה איךודויש ואיךוישו ברעי כמו רמר לכאורה אומר רב נחמם בר יצחוק כוונת רבי יהודה הבריסה השנייה שני אין שובים בראי לגבי ראי זה איךודא איש ואחוד איש או שניהם נפטרים במים יש חלוקה בין איש לאישה איש לא נפטר אישה נפטרת אומר שמואל קופטו על העמוד והוא השתחרר ורוץ מבזן פוטר ממלכות מקשה הגמורה מיס ולמדבריסה קולו לשון הפסוק וניקלו לשון זלזול הוא התקלקל ברי בין ברישונו לפני שהספיקו להלקותו דהינו שהוא הגביעו פעם ראשונה את המקל את הרצועה כדי להלקותו מיד מרוב פחד יצא המנורי בשניו אחרי שהילקו אותו מלכות אחת והגבילו לו פעם שנייה אז הוא התקלקל פטרינו יסוים כי כבר ניק לו נפסקו רצו אם הרצועה נקראה בשניו אם בהגבעה שנייה נפסקה אחרי שהוא לקל מלכות אחת פה תרנו יסו כ הוא כבר נקלה על ידי הקה שיקהו בורישינו לפני שילקו אותו אפילו פעם ראשונה כשהרים את הדולקות אז נפסקה הרצועה אז הוא לא עדיין לא התבזה אין פה אתרינויסוי אלא מתקנים את הרצועה שמביאים רצועה אחרת ואז מלכים אותו אבל לפי שמואל המאי לבקרוץ אם אמרת שהוא רץ לפני שהילקו אותו כבר התבזה אז אם קר גם כשנפסקה רצועה בראשון גם לפתור אותו אונה הגמורה אוסום רוץ הוא התבזה על ידי הריצה שלו אוכל לא ירוץ הוא לא התבזה תון רבוננו עומדו לכשאיל כקולו אם ילקו אותו מיד הוא יתקלקל ברעי פה תרימוס אז לכתחילה לא לא מלכים אותו כתוב פן יויסי וניקלו לא נותנים לו מכה שיקלה עליה אבל אם עמדו אותו לכשייצ באזנחי כל המלכות אז קולו מלכינוסיסי ולא יועיד אלא אפילו כל הבתחילו לפני שבכלל קיבל שום הלכה לפני שהרי אפילו את הרצועה אז הוא התקלקל מרוב פחד מלכנוסי שנאמר ויקו וגויק קלו אז הוא נפטר ולא שלוקו כבר בבזנו לפני שבכלל התחילו את המלכות אומרת המשנה כמו שראינו בתחילת הפרק כל מי שחייב קורס חייב מלכות אומרת המשנה כל חי וקריסס שלוקו על ידי המלכות נפטרו ידי כריסוסום קורס זה דווקא מי שלא לקה שנאמר וניקלו אוכו לעיניך כשלו הריכוכיחו וכ נפטר מקורס דברי רבי חנניה בן גמליאל וכמו שנראה בגימור הלכה כמותו ורק נזכיר אחד הפולמוסים הגדולים בכלל ישראל היה בן חך מצפס לבין המערבך שהיה גר בירושלים רצו לחדש את הסמיכה הרמבם כותב שאפילו שסמוכים זה רק איש מפי איש ואם יסכימו כל כך מישראל למלות דיינים ולסמוך אותם הרי הם סמוכים אז רצו לסמוך את מארי ברב כדי שיוכל לחייב מלכות ואז יפטרו את כל האנשים שעברו על איסורקריס שהם היו אנוסים אז רצו לעשות כך והרלבך הוציא קונטר שלם נגד זה אחד הפולמוסים הגדולים ממשיכה המשנה ואומר רבי חנני בן גמליאל מה עם הורחס אז מה הוא נאנש מי שחייב קורסנו נפשו אוס מץחס הלחס כמה וכמו שתינוס שיוסיפו לו חיים אומר הריבון כי מידות מרובע מידספורונוס לפחות מחמיס במידספורנוס כתוב פיקדס עלבונים חלשי לישמע הרבה ארבע דורות במינו תובה כתוב חסד להלופים לאלפי דורות אז אם הלופים כפשוטוי אז עד סוף כל הדורות אז ודאי שורים שמידתו במרו גם אם נאמר שמיוט הלופים זה שניים אז 2000 כנגד ארב זה 1500 כפול 500 אז ודאי שגם מויסמץ חסלחס כמה וכמו שתינוס לנפשי רב שמעון אמר ממקומו הפסוקים עצמם הוא לומד שנמה כתוב אחרי כל הריס ונכרסו הנפוש אוסמו אז מי שנכשל בזה חייב קורס הקדוש ברוך הוא נותן חיים למי שנמנע ונבדל מם ועל לפני פרש ושמרתוקוס משפטי השיסוד ו חי בהם וכתוב בהמשך איש פרשה שרס מהשמע מי שעושה חוקותיי אני נותן לו חיים ואל הם חוקותיי איש איש או מה אתה למד מכך לא רק מי שמקיים מצווה אלא כל היוישה ולא עובר נודם לסחר כוסמצווה שמקבל קבל חיים הפש ברבי רואמון רק חזק לבלת החולדם כי הדם הוא הנפש וגוי מאתוב בהמשך למען התבכו לבונך אחריך הדוון ומה אם אדם שנפש שלא דם קוצ ממנו הפרש ממנו מקבל גזל והרייס שנף שדם מחמדוסם הפרש ממלך וכמו שזכיר רבי חנקה שמה רוצה הקדוש ברוך הוא לזק ישראל שיקבלו שכר במה שמונים את עצמם מהוירס לפי כוח אירבולם טירו מצבס כאלה מצוות שמיותר משל להזהיר על שקוצים ונביס כל אדם קץ בהם אלא כדי שיקבלו שכר כך שפורשים הם שנאמר השם חופץ למן סיטקון רוצה שלישראל יהיה הרבה צדקה שיהיה לה הרבה הרבה שכר יגדיל תוירו ויעדיר מביא הגמור אומר רבי יחנון חלוקינו חבר על חנני בגן גמליאל והם סוברים שהגם אחרי שהוא לקע הוא עדיין חייב קורס נשאלת השאלה כמו שהריבון נראה מהתירוץ מה החידוש אומר רבדבר ואמרי בירב שאלו בישיבה תנינן מ1ס פגילה אין בין שבס ליום הכיפורים אין הבדל כל מה שאסור בשבת לעשות מלאכה גם אסור ביום כיפורים אלו ההבדל היחיד שזה בשבת זדונב בדודום אדם שחילל שבת במיזיד הוא ננש בדודום סקילה וזה מי שחילל יום הכיפורים זדוינו בהיקורת זה שם דבר היא קורס תקורס הוא חייב קורס ואם מיס נאמר שלא חלוקים עליו חבי רוב ואם הוא לקו נפטר אידה וידה בדיומו הרי גם אם הכיפור עם העונש בדיוו מלקס ורק אם הוא לא לקע אז הוא חייב קורס אלא בהכרח שנחלקו החברים על על רמי חנניה אונה הגמורה רב נחמן הומני אפשר לומר שהמשנה בגיל הרבי יצחוקי דומה מלקס בחי וקרסלקה אין בכלל חיוב מלכס לתניה רבי יצחק אוקיי מאוד חי וקריס בכלל לא יהיו כתוב כמו שהזכרנו אחרי פרשס כל הרייס שמי שנכשל באחד מהריאס הוא חייב קורס ולא מיוצס קורס באחויסי למה כתוב מפורש באחותו שאם הוא בעל אחותו אז הוא חייב קורס לדונוי בקורס ולא במלקס בא לומר שהעונש הורה קורס ולא מלכס וזה מלמד על כל הכלל כל חי וקריסס אז לפי רבי יצחוק זדוינוי בדי שמיים ולא בדיום אבאמת כל החכומים האחרים שסוברים שכל חי וקריס גם לוקים ייתכן שהם ודים לרבי חנניה שנפטור מדקריסוסון כיוון שלא קו לכן רבי אלחונון הוצרח להשמיענו שחלוקין עליו אמר שמה תירוץ אחר אפילו תשמישהם בגיל זה רבונון שהם כן סוברים שחי קריסלוקים בכל זאת ייתכן שמודים לרבי חנניה שנפטור מדקריסו סנדי המלכות למה ששאלת שזה בדיוון זה קרזד בדיוון עיקר העונש של שבת זה סקילה וזה אומקר אי קרסד בדי שמיים נכון שיש חיוב מלכס אבל עיקר החיוב החיוב החמור יותר זה קורס אם הוא היה מיזד בלי אס רואה אז הוא בקורס רק אם יטרו בו למלכות הוא לוקה אז קורא זה העיקר זה עונש חמור יותר אבל הוא ייתכן באמת שאם הוא לוקה הוא נפטר מקורס לכן הוא צרך רבי יוחננו לומר שחלוקנו חבי רוב על רבי חנניה הריבו מביא שיש מפרשים אחרת שהיא כזדוינוי שבתחילה הוא מתחייב קורס ואחר כך הוא מתחייב מעל כסף לומר זה אין לזה הבנה כי שתי החיובים חלים בבת אחת אומר הבדבר מריו לוחק רב חנאה בן גמליאל שברגע שהוא לקעז הוא נפטר מקורס אומר רב יוסף מה שייך לומר עלוכן זה הרי דבר שבשמיים צריכים להחליט האם הוא נחרט או לא מן סולקל למי עלה למעלה לשמיים ורוסבומבוא חזר והוא אמר ששם פוסקים שמי שחייב קורס והוא כבר לקפטר מקורס אומר להביבה מה שלא אלומריש בליבורס בזן שלו תקנות והסכימו בזן של מעלה לדום מנסולי לבוס אמר אלו קרקודש כמו שנראה עוד מעט אונקודשן כמו שלמד במשנה שלמדים מהפסוק שכתוב אוכיחו שכיב משולקה וכאו גופה כיוון שהזכרנו אומר רבי שע בליבי שלוש דבורסו בזן של מתו והסכימו בזן של יו שתיקנו מיקרו מגילו בפורים ושיל שולם בשם פירוש פוש ראשון בריבעון שמותר לאדם לשאול בשלום חברו בשם משל אומר לו ישים השם אומר שם השם עליך שלום זה לא אוצה שם שמה לבתולה פירוש שני שחייב אדם לשאול בשלום חברו בשם למה אנחנו לא עושים זאת אומר הרי אנחנו כן עושים זאת אומרים שלום ושלום זה אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא התקנה השלישית ואבוא הסמייסון אז הריבון מסביר שבזה כמה חלקים הגמרא בבומס אומרת שעזר הספר כיוון שהלבים לא עלו איתו מבול הוא כנס איתו אותם שאת כל המעשרות במקום השרישן שהולך לליבי יביאו אליש כזביס השם קוייני והלויים התחלקו בזה גם חזקיהו עשה כך כדי שלא יקבלו את הלבים את המייסר כיוון שהם היו עובדים בן אזורים עוד תקנה הוא תיקן עזרא שלעלות לירושלים גם מיסה ירוקה וגם מייס רילון מדויריסה לפי רוב הראשון אם כרגע הריבון סובר חיוב טרומסומסה זה רק מדוגון טירוש ויצום שער פירות וירקות זה תקונס חחומים והסכימו משמיים לתקנות האלו לפי הרמב"ם רק ירק זה תקונדרבוננו כל האילנות חייבים דריסה ומנען שהסכימו מקום מגילו דכסיב כתוב מגיל אסתר קיימו וקיבל היהודים לעשות את ימי הפורים מה זה הכפלות קיימו למלו בבזן של מלו מה שקיבלו למטו ששם דכסיב הנה בו יעזבו מביסלוכם ויקיצרים השם ממוכם ואם הכתוב שהמלאך אמר לגידו השם מכו גיבור החיים מהבואים על מביאים שתי פסוקים כי הפסוק הראשון זה לא ראיה כתב בוזדו במדעתי כך נהג בוז מדעתו ומשמ לא יסכמו על ידו תוש מה שהמלאך אומר כך ואמר השם אם חוגים החול זאת אומרת שהסכימו משמיים אבל אז אומר כלל בסבי ובכוני אמר השם צבקס תבחנו אותי אם מסחר זה אם לא יפתח לו סרו השמיים לו ברוך עד בלידי אז רואים שהקדוש ברוך הוא הסכים שיביאו את הכלל ביסו מי עד בליידי אומר רומרב יה תהיה כל כך הרבה טובה שתושפע לים עד שיבלו סיפססי חבלי מדה יור די די כל כך הרבה פעמים עד שיבלו השפתיים זה בלי יבלו השפתיים מלומר די עד כאן דף חוף ال
לצפיה בתכנים נוספים: