דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מא
[מוזיקה] עירובין דף מאלכה ב' אומרת המשנה אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים והצדוקי הזה ביטל את רשותו כדי שהם יוכלו לטלטל בחצר אמר לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי עד שלא יוציא ויסור עליכם זאת אומרת אומרת שאבא אמר שבעיקרון הצדוקי יכול להתחרט ממה שהוא ביטל את רשותו בחצר. לכן תמרו ותוציאו את הכלים ותזכו בשטח שלו במבוי. ואחרי שאתם תזכו כבר לא יעזור החרטה שלו. הוא כבר לא יוכל להתחרט. זאת אומרת שהתנה הזה, התנקמה הזה, זה דע זה רב מאיר שמספר את הסיפור, הוא סובר שהצדוקי יכול לבטל רשות, אבל הוא גם יכול להתחרט. ולכן אם אנחנו נקנה לפני שהוא יתחרט, הוא כבר לא יוכל להתחרט. רב יהודה לעומת זה הוא אומר שהמעשה שרבי גמליאל אמר היה אחרת. רבי יהודה אומרו בלשון אחרת מהרו ועשו צרככם במובי עד שלא יוציא ויסור עליכם הכוונה היא תמרו ותעשו את הצרכים שלכם לפני שבת למה כי לדעת רבי יהודה בכלל צדוקי לא יכול לבטל רשות או שהוא לא יכול לבטל רשות או שגם אם הוא יבטל הוא תמיד יכול לחזור בו גם אחרי שאנחנו נתפוס את השטח במבוי לכן רבי רב גמליאל, רבי גמליאל אומר שאבא שלו אמר למהר ולגמור את כל העניינים לפני שבת ובשבת עצמה באמת לא לסמוך על הביטול של הזדוקי ולא להוציא לחצר. אומרת הגמרא אמר רבן גמליאל למעשה בצזוקי אחד וכולי רב אחר רבחינלה בשם קהנה אין הלכה כרב יהודה אז אנחנו מבררים את זה דלא כן מה ענן אמרין מה אתה חושב שאנחנו היינו חושבים שרבי יהודה וחכמים תהיה הלכה כרבי יהודה למה היינו חושבים ככה אלא בגין דאמר רבי יעקב הרי בשם רבי שע בן לביך כ דברי המקל בהלכות עירובים ולא סתם מקל אלא ואמר רבי צבא נחמן בשם רבי ישוע בן לוי לך כרבי יוחנן בן נורי זה רבי יוחנן בן נורי לגבי היושן שקונה שביטה ומקשינןנן עלי לא כן אמר רבי יעקב הריילי בשם רבי שע בלי הלכה כדברי המקל בעירובין אז ברור שהלכה כמותו למה אתה צריך לפסוק ככה וענינו לפני התשובה רגע הוספנו לשאול ולא כן אמר רבי רבי יצחוק בנחמיה בשם רבי שע בן לוי הלכה כ רבי יוחנן בן אורי וקשינלי למה היית צריך לפסוק כמותו ועלילו שסברין מאימר שדווקא יחיד אצל יחיד הלכה כדברי המקל היחיד אצל חכמים אולי לא נפסוק כדברי המקל לכן הוא בא לחדש לנו שגם מכין אצל חכמים הלכה כדברי המקל אז אם כן את רבי יעקב ברח רבי יעקב ברידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן אורי ואפילו חכמים חולקים עליו אז וקה הלכה כרבי יהודה אפילו חכמים חולקים עליו לכן בא קהלה והיה צריך לפסק לנו שפה אין הלכה כרבי יהודה ועל הסוגיה הזאת יש פה שתי קושיות קשות מאוד דבר ראשון מה פתאום הייתי חושב הלכה כרבי יהודה הרי פה רבי יהודה לא מקל פה רבי יהודה הוא המחמיר ועוד כאן זה לא יחיד ורבים כאן הרבי יהודה שחולק על חכמים חכמים שרבי יהודה זה רבי מאיר ותמיד רבי יהודה ורב מאיר הלכה כרבי יהודה לכן הרב אומר שכנראה בכלל לא גורסים את כל הגמרא הזאת היא השתחבבה בטעות מהגמרא לאל אלא מה שרב אחר רב חיננה בשם קנה אומר אין הלכה כרבי יהודה למה באמת לא כי למרות שבדרך כלל רבי מאו ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה כאן רבי יהודה הוא המחמיר לכן לא פוסקים כמות טוב רבי ירמיה בשם רב חצרה שיש לה שני פתחים וישראל וגוי דרים בתוכה יש לו שני פתחים. פתח למבואי הזה, פתח אחר למבואי השני. אז אני מסתכל ככה, בישראל את מהלך אחר הרגיל. איפה שהוא רגיל ללכת, שמה הוא יעשור. זאת אומרת, שם הוא צריך להשתתף במבוי. אבל במבוי שהוא לא רגיל ללכת, הוא מסתומ מבטל שם את רשותו והוא לא עוסר. אבל הוא בגוי, את מלך אחר שאינו רגיל. גם המבוי שהוא לא רגיל לעבור בתוכו הוא לא מבטל את רשותו היה ישראל מכאן וישראל מכאן וגוי באמצע אז כשהגוי צריך לעבור הוא צריך לעבור דרך החצר של ישראל ואז ללכת למבוי כאן אני אומר אחד ישראל ואחל גוי הולכים הרגיל כיוון שהגוי לא ילך לעבור דרך החצר שהוא לא רגיל בה ושמה ללכת למבוי ההוא כי כיוון שהוא צריך לבוא דרך חצר זה לא נעים לו אז הוא לא עובר אם הוא לא רגיל ביטל רש רשותו הרגיל. אדם ביטל את רשותו במקום שהוא רגיל לעבור. אז נעשה המקום שהוא אינו רגיל. רגיל. כי מן הסתם הוא מתכוון לעבור דרך המקום שהוא לא רגיל. ששמה הוא לא ביטל. וגם הגוי הזכיר רשותו הרגיל אז נסה שאינו רגיל. רגיל. ערב שאינו רגיל. אם ישראל עשה עירוב במבוי שהוא לא רגיל לעבור בו. לא הותר הרגיל. זה לא אני לא אומר שהוא שמה הוא ביטל את רשותו צריך לבטל גר תושב ואבד תושב זה כאלה שקיבלו על עצמם רק שבע מצוות בני נוח או משומד בגילוי פנים היינו בפרסיה הרי הוא כגוי לכל דבר ולא מועיל לו ביטול שואל הרב אז למה במשנה שלנו ראינו שהצדוקי כן אפשר היה כן מועיל הביטול של הצדוקי אז הרב מביא בשם הבית יוסף שהצדוק שיינה הוא לא נחשב ישראל משומד למה שמוחזק כך ממי אבותיו מנהג אבותיו בידו הוא לא בא להטריס נגד לכן אצל הזוכי כן מועיל ביטול היא תני תני הכוסתר עוסר מיד קוסטר זה שוטר שבא לגור פה בחצר שלנו אז הוא נחשב דייר והוא מיד עוסר ואחסניה רק לאחר 30 יום תן תניקוסתר עוסר לאחר 30 ואחסניה אינה עוסרת לעולם ומבארת הגמרא ואומרת שהברית לא חולקות מנדה אמר קוסטרה עוסר מיד במקום שהוא רגיל כאן ואחסניה לאחר 30 זה כשהוא לא רגיל אז רק אחרי 30 יום הוא נקבע כאן ומנדה אמר הקוסתרסר לאחר 30 זה באילין דאילין ברשות אבל מה הוא לא רגיל כאן? האמת היא שמדובר שהוא נכנס בלי רשות אבל כיוון שהוא כוסתר והוא בא מטעם מממשלה זה נחשב ברשות ואחסניה אינה עוסרת לעולם מדובר באילן דילין זה לא ברשות לכן אף פעם הם לא נחשבים תושבים תושבי קבע כאן לאסור בחצר רבי יעקב ברח בשם רב לוזר הוא בא לבאר מה המחלוקת בין רב מאיר לרב יהודה תנקמן לבין רבי יהודה ביטול רשות בניון רבי מאיר סובר שהצדוקי הזה יש לו ביטול רשות ורבנן היינו רב יהודה אמרין אין לו ביטול רשות לא מועיל בכלל ביטול הרשות של הצדוקים רב מאיר אומר יש לו ביטול רשות אז הגמרא שואלת ואת תמר מהרו אז למה צריכים למהר אונה הגמרא אף אגב דרב מיר אומר יש לו ביטול רשות אבל מודה הוא שזכו במבוי תחילה היינו שזה רק כשאנחנו נלך ונזכה במבוי אבל אם לא נזכה במבוי הוא יכול להתחרט מתני כן מפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי רב מאיר בין שוגג בין מזיד זה כבר אם הוא מתחרט ומבטל את רשותו בין אם הוא הוציא את החפצים מהבית לחצר בשוגג בין במזיד הרי זה עוסר והגמרא אומרת כי מתנית צריך לגרוס במשנה זה המשנה במב עמוד ב בדף הבא אינו עוסר מכיוון שכבר אנחנו זכינו בזה הוא לא יכול לבטל את הביטול שהוא ביטל רבך בשם רב חיננה הוא אומר אומר אחרת כל עם המודה שהזוכי הזה יש לו ביטוי ביטול רשות מפליגי להתחרט לחזור בו רב מאיר אומר מבטל רשותו ואינו חוזר בו כך צריך לגרוס מרבנן אמרין הכוונה רבי יהודה מבטל רשותו וחוזר בו רבי מאיר אומר מבטל רשותו ואינו חוזר בו ואל תאמר מארו אז למה הם צריכים למהר נכון מבארת הגמרא אף אגב דרבי מאיר אומר מבטל רשותו ואינו חוזר בו מודה שזכו במבואי תחילה שזה רק אם אם הם יכולים אם הם כבר זכו במבוי לפני שהוא התחרט ותני כן לפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי רב מאיר בין שוגג בין מזיד הרי זה עוסרת צריכים לתקן ולגרוס במשנה כן מתניתא אינו אחרי שזכינו הוא כבר לא יכול לבטל את הביטול עד כאן דף א'
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה