העמוד היומי מסכת עירובין דף טו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף טו עמוד ב

[מוזיקה] דף טו עמוד ב רוח חיים רוח מה זה רוח חיים בן אדם שיש לו רוח חיים יש לו אמביציה יש לו את ההתלהבות הזאת הוא לא עושה את המצוות כמו מת הוא לא עושה את המצוות כי ככה כתוב כי חייבים כי אין ברירה הוא עושה את המצוות ככה עם כל ההתלהבות עם כל הברן עם כל האש בעיניים זה השאיפה של כל אחד מאיתנו אבל צריך לדעת שעליה וקצבה כשאדם עושה הכל בהתלהבות הכל בשמחה מה קורה ביום שאין לו את זה אין לו הוא קם בבוקר והמר קבועים אין לו את ההתלהבות אין לו את הרשפ יש קודש השאלה אם אז הוא זוכר שצריך לקיים את המצוות באמת כי ככה הקדוש ברוך הוא אמר ולעשות את זה ככה בצורה דייקנית ובצורה של עבודה עבודה אין ברירה אתה צריך לדפוק שעון נוכחות כן גם בימים שלא בע לך גם בימים שאין לך את האש ואת הברן ואת ההתלהבות אתה חייב לעבוד את השם כי אתה עובד השם כי זה חלק מהיום יום שלך כאן הבן אדם נבחן ולכן היום בעמוד שלנו אנחנו נראה שרבי מאיר אומר רוח החיים זה דבר שאין בו ממש אין בו ממש מה תראה את עובדי השם איזה אש איזה מחיות כפיים איזה התלהבות נכון אבל זה חייב להגיע לאחר שלב א' אחרי שבנוי לך שלב א' אז נפלא מאוד אם יהיה לך גם התלהבות יהיה לך חום יהיה לך את האש אבל בלי זה אין בו ממש אם אדם יעבוד רק על זה זה כלום ושום דבר אם אדם כל הזמן יבחן בעצמו אני מרגיש אני לא מרגיש אני מתלהב אני לא מתלהב אין ל זה קיום אין לזה שום חשיבות אין לזה שום דבר רק החובה האמיתית לעבוד את הקדוש ברוך הוא כי ככה הוא אמר כי ככה הוא ציוה כי זה מה שהקדוש ברוך הוא אמר לפעמים כן גם כמו מת אני לא מרגיש כלום אני לא רואה פה את האש אני לא רואה את המלאכים אני לא רואה את האיחודים אבל זה מה שצריך לעשות ואז מאל זה אם תוכל להוסיף את הרוח החיים נפלא ביותר היום אנחנו בעצם נפתח סוגיה מעניינת לא קשורה בהכרח לענייני עירובין מה קורה עם רוח חיים כל דבר שיש בו רוח חיים מותר להשתמש בו כמחיצה או אסור אומרת המשנה הקדושה ואנחנו מתחילים בדף טו עמוד א למטה במשנה אומרת המשנה בכל עושין לך יין כל דבר יכול להעמיד בתור לכי אפילו עד כדי כך אפילו בדבר שיש בו רוח חיים קח בהמה שים אותה בצד כמובן היא בגובה הנדרש רוחב מספיק אפילו כלשהו והי לכי למבוי ואילו רבי מאיר עוסר רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אל תשתמש בו כמחיצה למה כבר אמרנו רבי מאיל סובר יש בו רוח חיים זה דבר שאין בו ממש רוח אין בה ממש הוא מטמא משום גולל אם תעשה אותו מכסה לקבר יש דין שגולל הופך להיות טמא כמו מת עצמו עד כדי כך אפילו אם לקחת אותו כבר מהקבר הוא נשאר טמא כמו מת הוא מטמא אפילו באוהל אז שים אותו משום גולל הוא יטמא ואילו רבי מאיר מטאר שוב הוא לא נחשב כמחיצה הוא לא יכול לקבל טומא בכלל וכותבים עליו גטי נשים ורבי יוסי הגלילי פוסל מותר לכתוב גם על דבר שיש רוח חיים גת לאישה ואילו רבי יוסי הגלילי פוסל הוא אומר אי אפשר לכתוב על דבר שיש בו רוח חיים תניה רבי מאיר אומר מביאה הגמרא בריתה כל דבר שיש בו רוח חיים הן עושין אותו לא דופן לסוכה ולא לחי למבוי ולא פסין לביאות כן אותם פסי ביראות שאנחנו מדברים עליהם גם לא יכול לשמש פס בהמה שיש רוח חיים ולא גולל לקבר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבים עליו גיתי נשים מתמקדת הגמרא כרגע בדעתו של רבי יוסי הגלילי למה לא כותבים על דבר שיש בו רוח חיים גט שואלת הגמרא מה התאמה דרבי יוסי הגלילי מה הסיבה שלו למה באמת פסול ד תניה עונה הגמרא ד תניה כתוב כך כתוב אדם ש רוצה לגרש את אשתו בוא נקרא את הפסוק כתוב והיה כי קח איש אישה הוא בעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערוות דבר והוא רוצה לגרש אותה מה יעשה וכתב לה ספר קריטו ונתן בידי ושלחה מביתו זה הפסוק דורשת הגמרא דתני ספר כתוב וכתב לה ספר כריתות אין לי אלא ספר ספר זה קלף רשי אומר מאיפה יודעים שספר זה קלף כיוון שכתוב אנוכי כותב על הספר בדיו אחר כך כתוב על המילה ספר מגילה מגילה זה דבר נגלל ב זה דווקא קלף יפה מאוד אין לי אלא ספר מני לרבות כל דבר שגם עליו אפסו לכתוב גית תלמוד לומר וכתב לה כתב לה זה משמע על כל דבר מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר ספר למה דווקא ספר לומר לך מה ספר הוא דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל הוא לא איזה דבר מאכל אף כל דבר שאן בו רוח חיים ואינו אוכל אומר רבי יוסי הגלילי בעצם אני מצמצם אומנם יש לי ריבוי אבל אני כן נצמד לספר להגיד דווקא דבר שאין בו רוח חיים והוא לא אוכל צריך שיהיה משהו שדומה לקלף יהיה נייר יהיה כל חומר אחר אבל לא אוכל ולא רוח חיים שואלת הגמרא ורבנן מה יאמרו חכמים הנה דרשה נפלא לתלפיות של רבי יוסי מה אמרו חכמים למה הם מתירים גם על דבר שיש בו רוח חיים חכמים אומרים לך מי כתיב וכתב ל כריתות בספר שמשמעו בקלף כתוב וכתב לה ספר ספר כתיב לספירות דברים באלמה הודעתה תכתוב לה את הסיפור את הנוסח שיגרש אותה אבל זה לא מגיע להגיד במה לכתוב באיזה חומר כתיבה שואלת הגמרא ורבנן אי וכתב לה ריבוי הזה שרבי יוסי דרש וכתב לה בכל דבר מה דרשי ב מה הם יכתבו הרי אם אין להם את הצמצום הזה שמצמצם אותך רק לכתיבה על קלף הם לא צריכים את הריבוי של וכתב על כל דבר מה ה מה הם ידרשו מזה אונה הגמרא ו מבא אלי הם צריכים דרשה אחרת בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף בעצם אישה מתקדשת בכסף אבל הם רוצים לחדש לנו שהיא לא מתגרשת בכסף צל ק דעת חמינה היה עולה על דעתך שאם הוא ייתן לה כסף ויאמר לה התגרש לי במטבע הזו הייתי חושב שזה יעבוד ולמה הועיל והקש יציאה להוויה בתורה כתוב כך אישה שהתגרשה כתוב ויצאה מביתו והלכה והייתה לאיש אחר כן היא יוצאת מביתו של אותו אחד שגירשה ומתחתנת עם אדם אחר מותר לה אז מקישה התורה ויצא והייתה יציאה להוויה גירושין לקידושין הייתי חושב מה הווייה בכסף כמו שקדוש אפשר להתקדש על ידי כסף פרק ראשון של קידושין ב עמוד הראשון כבר כתוב אישה נקנית בכסף שטר וביאה אחד מהקנייה נקנית כסף אז הייתי חושב אף יציאה בכסף גם גירושין הם על ידי כסף כמהש מלן וכתב לה דווקא על ידי כתיבה כתיבת גת בלבד לא בקלף בכל דבר כמו שאומרים חכמים ספר זה ספירת דברים בעלמה אבל מי וכתב לה אני לומד שדווקא בכתיבה ולא בכסף אה חוזרת הגמרא לרבי יוסי הגלילי כן שימו לב כל אחד שדורש לנו דרשה חדשה נשאל איך השני יודע את זה כל אחד שדורש איזה פסוק נשאל מה השני יעשה עם הפסוק הזה שואלת הגמרא ורבי יוסי הגלילי הסברה מנלי ש באמת אישה מתגרשת רק בכתיבה אומרת הגמרא נקלי ספר כריתות כתוב המילים סמוכות ספר כריתות דווקא ספר קורתה ואין דבר אחר קורתה הדבר היחיד שקוראת אותה שמפריד אותה מבעלה זה ספר זה אותה כתיבה ורבנן מה הם דורשים מספר כריתות אומרת הגמרא ורבנן ה ספר קריטו מבא אלי לדבר קורת בינו לבינה הגט חייב להיות דבר שמפריד ביניהם לתמיד לעולם לצמיתות לקד תניה אדם שאומר לאשתו הרי זה גיטך אבל הוא מתנה הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין או על מנת שלא תלכי לבית אביך אז אם הוא אומר לעולם אין זה קריטו הוא אומר אני לא מרשה לך ללכת לבית אביך לעולם הגט הזה הוא בתנאי אם ככה זה לא קריטו כי עדיין נשארת תמיד מחוברת בו זה לא יכול להיות גט הגט הזה לא קביל הוא לא תקף אבל אם הוא אומר לה כל 30 יום הרי זה כריתות כל 30 יום או שיעור אחר אבל כל עוד וזה לזמן אז זה כן עכשיו מותר לו לתת תנאים על הגט והוא יכול לתת תנאים כל עוד והם כן מקיימים את התנאי של קריטו הם לא הם לא בעצם משאירים אותה מחוברת אליו לצמיתות זה מותר וזה מה שחכמים לומדים מהשמיכה של ספר קריטו דווקא שיהיה קריטו ולא דבר שעדיין מחבר ביניהם ורבי יוסי הגלילי מאיפה הוא דורש את זה הרי מספר קריטו הוא דורש את ספר קורטה ואין דבר אחר קורטה נקלי מקרת קריטו היה יכול להיות כתוב כרת כתבה תורה כריתות מה זה משמה הוא לומד גם את המושג הזה שחייב להיות דבר שבאמת קורת בינו לבינה לעולם ולא שעדיין ישארו עם תנאים עד סוף ימיהם א חוזרת הגמרא ורבנן מה לומדים מהריבוע הזה שהיה יכול להיות כתוב כרד וכתוב קריטו אומרת הגמרא ורבנן כרד קריטו לא דרשי לא משמע להם לדרוש מזה אומרים לפעמים התורה כותבת כך אין בזה עניין לדרשה ובעצם כאן נסגר הדיון כל אחד דרש את דרשותיו עד שהגענו למקום שרבי יוסי הגלילי דורש ורבנן לא אומרת המשנה הקדושה שיירה שכנתה בביקה שיירה בדרך מגיע שבת חונים כמובן לא ממשיכים בדרך הם רוצים לייצר לעצמם איזשהו מקום מחיצה שתקיף אותם ויהיה מותר להם ל והקיפו הכלי בהמה יש להם כל מיני כלים של בהמה מרדות שטיחים ששמים על בהמה עוקפים וכדומה והם רוצים להקיף את זה סביבם כדי להפוך את המקום למקום מותר בטלטול אז ברגע שהם הקיפו הכלי בהמה מטלטלים בתוכה ובלבד שיהיה גדר גבוה 10 טפחים חייבים מינימום גובה 10ה טפחים ולא דחוף שזה יהיה מחובר אבל ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין תחשב בבקשה שלאורך כל ההיקף יש יותר בנוי אוקיי יותר כילים יותר מרדות יותר כלי בהמה מאשר פרצות וחוץ מזה כל פרצה שהיא כ-10 אמות גם אם יש יותר מוקף כל פרצה שהיא כ10 אמות מותרת מפני שהיא כפתח אבל יותר מכאן אסור ברגע שיש פרצה רחבה יותר מ-10 רמות היא כבר פוסלת את כל ההיקף ואסור לטלטל בכלל בכל אותו היקף אז בעצם מה ראינו כאן לפחות רה טפחים שיהיה פרוץ שיהיה עומד מרובה על הפרוץ וגם כאן כל פרצה עד 10 נחשבת כפתח יותר מכך כבר פוסלת את כל העקב איתמר דנה הגמרא מה קורה פרוץ כעומד בעצם אנחנו ראינו במשנה שתשים יותר עומד מפרוץ מה קורה אם זה בדיוק בדיוק על המילימטר פרוץ כמו עומד רב פפא אמר מותר רבו נבר דב יהושע אמר אסור והגמרא מסבירה את המחלוקת רב פפא אמר מותר אח יגמ רחמנא למשה לעניין מחיצות הרי זה הלכה למשה מסיני אמר הקדוש ברוך הוא לא תפרוץ ובה מה שדחוף לי זה שלא יהיה פרוץ הרוב אבל אם זה בדיוק מצוין אבל רבונה ברדב יהושע אמה עשו אחייג מ רחמנא למשה גדור רובה תקדו את הרוב מה שדחוף לי שיהיה יותר מחיצה מאשר פרוץ תנן מנסה הגמרא להביר היה מהמשנה ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין כך כתוב מפורש במשנה ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין אק הבניין מותר אם זה בדיוק שווה מותר אונה הגמרא לא תמה אק הבניין מותר אלא אמה עם בניין יתר על הפרצה אז מותר דווקא עם הבניין יותר מהפריצה שואלת הגמרא אבל אם זה בדיוק הבניין מה הי אסור ה אחי ליטני שלאו פרצות כבניין יש לך לשון יותר פשוטה כדי ללמד אותי שפרוץ קי עומד אסור תכתוב שלא יהיו פרצות ק בניין ואני אדע שברור שאם לא יהיו פרצות כבניין אני צריך שהם יהיו יותר מהבניין עונה הגמרא קשיה באמת זה קשה אבל הגמרא בעצם לא חותמת פה שיש עיה כנראה שהגמרא על פי רוב סתם כלל שהגמרא מסיימת בכש שעל פי רוב יש איזשהו תירוץ גם אם הוא דחוק כנראה לכן הגמרא לא באמת מביאה פה עליו ש מלשון המשנה מה שמע באמת שפרוץ כי עומד מותר אבל הגמרא לא ממהרת להביא את הראייה תשמע שג מה להביא ראייה אחרת המקרה סוכתו בשפופרות דבר ארוחות המיתה קרשים שבצידי המיתה כיוון שהם מוקצעים הם נחשבים ככלי הם מקבלים טומא הם לא ראוים לסיכוך ולכן אומרת הגמרא אם יש רווח ביניהן כמותן וברווח הזה הוא שם סרך כשר כשרה שימו לב רווח ביניהן כמותן זה אותו רעיון של פרוצ ק עומד פ 50 50 ו בכל אופן אתה רואה שכשר כמו רב פפה אונה הגמרא חמה עסקינן כשנכנס ויוצא ה שפוד או הרוחות המיטה הם נכנסים ויוצאים בקלות ברווח שביניהם יש סרח כשר זאת אומרת שככל הנראה הם צרים יותר ויש יותר סרח כשר ולכן מותר כי יש יותר סרך כשר שואל את הגמרא מאיפה לקחת את זה ואפשר לצמצם אתה אומר כנראה זה נכנס ויוצא לא אולי באמת באופן ממש הדוק חצי חצי ובכל אופן את המכשיר ראייה לרב פפא אמר ר במי מדובר במה עדיף כן הוא יאמר שמדובר במקרה כזה שמעדיף שנכנס ויוצא אתה שואל אה אפשר לצמצם בסדר רבון ברדב יהושעה יומר לך שההיגיון אומר שמדובר ב מעדיף ורק לכן כשר רבה אמר לא אם היו נתונים ערב נותנו שתי שתי נותנו ערב מדובר פשוט מאוד כל מה שאנחנו מחשירים שמה זה רק במקרה שהשפים הארוחות המיתה נתונים בצורה אחת כן בוא נאמר נמצאים בצורה מאונכת ועל זה הוא שם את הסרח הקשר בצורה מאוזנת זאת אומרת שהסכך הקשר חלקו נמצא באמת בחלק האוויר שהוא 50 50 בחלק האוויר וחלקו נמצא הוא נתמך על אותם על אותו סרך פסול יוצא אם כן שבשקר אב הסוכה יש יותר סכך כשר מסרך פסול ורק לכן כשר אבל באמת פרוץ כעומד זאת אומרת אם זה יהיה בדיוק יתכן שפסול ואיין לנו ראיה בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו מחלוקת במשנה האם מותר להשתמש בבהמה כמחיצה תנ קמה אומר מצויין תעשה אותה לחי תעשה אותה גולל תכתוב עליה גיתי נשים רבי מאיר אומר לא משתמשים בה למחיצה בשום פנים ואופן יש בה רוח היים זה דבר שאין בו ממש לגבי גיתי נשים רבי יוסה לי פוסל כבר נראה למה ראינו בבריתה שרבי מאיר עושר את זה לכל דבר שצריך מחיצה רבי יוסי הגלילי אומר לא לכתוב עליו גיתי נשים ראינו את טעמו הוא אומר וכתב ל ספר כריתות דווקא ספר שזה קלף וכתב לה הוא מרבה הכל ואבל הוא מצמצם את זה לספר שאיין בו רוח חיים ואינו אוכל חכמים אומרים מה פתאום ספר זה ספירת דברים באלמה וכתב להם לומדים שבכתיבה מתגרשת ולא בכסף כי הייתי חושב שנקי ש יציאה להוויה רבי יוסי הגלילי יודע את זה מספר קריטו שספר קורתה ולא דבר אחר חכמים לומדים מספר קריטו שדבר הקורת בינו לבינה שלא יהיה איזה תנאי שעדיין כובל ביניהם רבי יוסי הגלילי לומד את זה מקראת קריטו מהאירוח של המילה חכמים לא נראה להם ללמוד מזה שיירה חנתה בביקה הקיפו הכלי בהמה וכדומה אז אמרנו דבר ראשון עשרה טפחים דבר שני יותר פרוץ מעומד כך משמע בעצם אחרי זה נראה במשנה שלפחות פרוץ כעומד כבר נראה את זה ופרצות עד 10 נחשבים כפתח למעלה מ-10 כבר פוסלים את כל ההיקף פרוצקי עומד לפי רב פפה מותר לפי רבונה ברד רב יהושע עסור הם נחלקים האם הקדוש ברוך הוא אמר למשה לא תפרוץ רובה או שהוא אמר גדור רובה במשנה ולא ו פריצות יתרות על הבניין בעצם משמע שפרוץ עומד מותר אבל הגמרה דוחה את זה עדיין נשארת בשאלה מקרס סוכתו ב שפודי בארוחות המיתה שאת רואה חצי חצי אז או שתסביר באמת במה עדיף או שאם היו ערב נתנם שתי שתי נתנם ערב בעצם לרוח ולאורך ותמיד יש יותר סכך כשר מפסול ולכן כשר ועדיין אין לנו ראייה מחר נמשיך בעניין זה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: