הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף ל

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף ל

יומ דף ל אנחנו מתחילים בשורה ה-12 מלמעלה הגדול לפי גודלו אפילו אם הכהן הגדול הזה כבן קמחית שהייתה ידו מחזקת כארבעת קבין יש מפרשים שהכוונה שהחפינה שלו כארבעת קבין אבל יש מפרשים שכל יד ויד הייתה מחזקת ארבעת קבין והקטן לפי כותנו אפילו כבן גמלה זה כרבי יהושע בן גמנה שהיה כהן גדול שלא הייתה ידו מחזקת אלא כשני זיתים הילוך וזר מה הוא אז הבסיס של הספק בגמרא זה המשנה בזבוכים בדף יג ששמה המשנה אומרת שאפשר לפגל בארבע עבודות בשחיטה בקבלה בהכה ובזריקה רב שמעון שמה חולק ואומר שבהכה אי אפשר לפגל למה כי אפשר להסתדר בלי הולכה אפשר לשחוט בצד המזבח ולזרוק אז ההולכה היא לא כזאת מלאכה היא לא כזאת עבודה אין לשם עבודה שאפשר לפגל אז אם היא לא נחשבת עבודה, אם יעשה אותה זר, זה יהיה כשר או לא? חזקי אמר הילוך בזר כשר. היינו לפי רב שמעון הזה. רבי יני אמר הילוך בזר פסול. מתנית פליג על רבי יניא. כתוב קיבל בשמאלו. סליחה קיבל בימינו. הוא קיבל את אדם כדין שמלאכות עבודות במקדש עושים ביד ימין ונתן בשמאלו. אומרים לו תחזיר. יחזיר לימינו. והגמרא מבינה שאפילו שזה במקרה שהשמאל יותר חיצונית למזבח ועכשיו כשהוא מעביר משמאלו לימינו אז הוא מקדם את הכלי קצת ביד שמאל ושמאלו לא כזרי רואים מכאן לא כמו רבי יניא שהילוך בזר היינו והגמרא משווה זר לשמאל כשר אונה הגמרא זה לא רעיה תיפתר שהייתה שמאלו כלפי פה לפנים ואדרבה כשהוא מחזיר משמאל לצד ימין הוא לוקח את זה החוצה מן המזבח לכן אין פה הולכה אמר רבי באב אפילו תמר כלפי חוץ שהשמאל הייתה חיצונה יותר והוא כן קידם את זה עם השמאל בכל אופן שניה היא בהילוך שניה היא הילוך בזר ושניה היא מאליו גם כשרבי ינא בא ואמר שהילוך בזר פסול זה לא בגלל שצריך כהן וכשזר עשה את זה אז אין כאן כהן לא זה אתה אלא לא צריך כהן. הילוך מאליו גם כשר, אלא הילוך בזר פוסל. ולפי זה שמאל הוא לא זר. זה כמו שזה בא מאליו. אמר רבי זהיר הוא אומר עוד תירוץ. פשיטת יד עשו אותה כהילוך. הליכה שלו ברגל. סתם לקדם עם היד זה בכלל לא הילוך. קושיה שנייה מתנית הפליג על רבי. כתוב במשנה בזבוכים נשפח מן הכלי על הרצפה ועספו כשר למה כשר הרי אדם לכאורה התקדם שלא בהילוך אמר רב ביבי תיפטר שהיה מתגלגל אדם הזה כלפי חוץ אמר רבי בא ואפילו תאמה כלפי פנים ונגיד כמו שתרצנו מקודם שניה י הילוך בזר הוא זה שפוסל אבל שני יהי הילוך מאליו שזה לא פסול כי אין דין שצריך כהן בהילוך אמר רבי בזהירה פשיטת יד עשו אותה כאילוך אז אם כן זה כמו שזה בא מאליו קושיה שלישית מתני את הפליג על רבי ינטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו אתה רואה שעושים הולכה בשמאל אונה הגמרא שניה היא שלא יכול לעשותו אין ברירה אחרת הוא חייב הרי להיכנס אל קודש הקודשים עם הגכלים ועם הקטורת בנפרד היינו בשתי ידיים אז מה הוא יעשה הוא חייב להשתמש עם השמאל מה תגיד יטלה אותו בזרוע, יתלה את הקטורת בזרוע שלו, אינה דרך כבוד. אומרת הגמרא ויחליף. אז אם ככה יותר טוב לקחת את הקטורת במינו ואת המכתב שנוו, כי המחתה מחזיקה את הגחלים. הגכלים הם הם שימוש של מצווה, הם מכשירי מצווה, הם לא עיקר המצווה. סברין מימרים החליף פסול. למה? כי כיוון שהוא התחיל וחטא את הגחים בימין, אם הוא עכשיו יעביר את זה לשמאל, זה יהיה פסול. אומרת, מה? מה הבעיה? ויחטא. מה הכוונה ויחטא? כבר כשהוא חוטא את הגכלים מהמזבח החיצון שיחזיק את המחתה ביד שמאל. ואם המזלג ימלא גחלים במחתה, נמצא שהמחתה תישאר ביד שמאל שלו כל הזמן. ואת פעולת הגחלים הוא עושה ביד ימין. עם יד ימין הוא ימלא אל המחתה. כי הרי יש ברייטה כזאת לגבי קטורת. אם החתיא מימינו לשמאלו זה קשר כיוון שהוא עשה את העבודה ביד ימין ואז הוא יוכל לקחת את הכף של הקטורת במינו ולהיכנס עם המחתעש של הגחלים בשמאלו אז ואמר אף תמן הכוונה ביום הכיפורים גם כן ויחטה אומרת הגמרא תמן ביום הכיפורים אם הוא יעשה ככה עם הכתי פסול למה כי כתוב כתוב לנו בפסוק ולקח מלא המחתא הגמרא מבינה שהוא צריך לקחת עם המחתה ביד יד ימין אם היד ימין שלו לחטות אז ממילא אם הוא החליף פסול ברמחה בקטורת רגילה אם החתי היינו ביד ימין אלא כלי בשמאל כשר אז ממילא אם החליף רק אם החליף פסול טוב הכל מודים שאם מכניסה נחת אחת את המחתה של הגכלים ואת הקטורת בשתי כניסות נפרדות כפר אלא שהוא עובר משום הכנסה יתרה יש לו כניסה אחת שהוא נכנס לקודש בצורה מיותרת על איזה מהם הוא עובר? חברה אמרה לאחרונה. כיוון שהוא היה אמור להכניס את שניהם בראשונה. אמר לו רבי יוסי אומרים לו יכנס. אם הוא ישאל אותנו מה נגיד לו? תיכנס. ואז תמר אכן שעל זה הוא חייב אלא על הראשונה שהיא הייתה כניסה מיותרת. אז אותו דבר גם כן תמן תנינה במסכת שבועות השתחווה. אדם טמא אמור לצאת והוא לא יצא. הוא השתחווה. אז על השהייה הזאת הוא חייב משום טומאת מקדש או ששה כדי שתחוויה. אז אנחנו מדמים על האדם הזה שהוא שעה כדי שתחוויה ואחר כך הוא יצא. אתה אומר שהוא חייב על איזה מהם עובר? חברה אמרה על הראשונה על זה שהוא שאה ונעצר סתם ולא מיד יצא על השיעה הראשונה על זה הוא חייב. לא על הפעולת יציאה זה הוא חייב לצאת. אמר לו רבי יוסי אומרים לו צא. זאת אומרת עדיין יש לו מצווה לצאת. ואז תאמר אכן שהוא חייב על הפעולה על השייה הקודמת אלא על האחרונה. על השייה הראשונה הוא לא חייב כי בא הוא היה אמור לצאת. אבל זה שבגלל זה הוא נשתה מלצאת ועכשיו הוא יוצא על הפעולת על הזמן יציאה הזה על הזמן הזה הוא חייב. וביניהם אמה. בין שתי הפרכות היה מרחב אמה. אמר רב הילה זכר לדבר כאילת תנין נתמן אמת טרקסין קיר של רוחב אמה שהגבוה 20 אמה היה לבית קודש הקודשים למה קוראים לו טרקסין מה הוא אמר טרקסין רבי יונה הבוצריה אמר טיר קסון טיר קסון זה צירוף של המילים פנים וחוץ מה בפנים מבחוץ אנחנו לא יודעים השטח הזה אם הוא שייך לבפנים או לבחוץ אז אנחנו בעצם לא יודעים האם השטח הזה היה על חשבון קודש הקודשים או החשבון השטח של הקודש אומר רב יוסי מלמד הכתיב 40 באמה היה הבית הוא ההיכל לפני אתה רואה שההיכל היה 40 אמה מלאים אז איפה הייתה האמה הזאת דה אמרה שבנו תמיד בפנים על חשבון קודש הקודשים אמר לו רבי מנה וכתיב ויעס את בית קודש הקודשים 20 אמה זה היה 20 אמה מלאים אז איפה הוא בנת תקיר על כוכנו בחוץ וה מבחוץ אז מלא מהפסוקים אין לנו ראיה בפועל אנחנו אומרים שזה היה אמה נוספת לא על חשבון זה ולא על חשבון זה ולשאל ספק איזה קדושה הייתה לאמה הזאת מה היא תעמון דרבונון מה הם יענו על מה שרבי יוסי אומר להם והבדיל הפרוכת לכם משמ רק פרוכת אחת הם יענו לו והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים למה כתוב עוד פעם הוא בן משמ שתי פרוכות והרב אומר שזה ודאי לא דרשה גמורה אלא זה ישמחת בעלמה זאת אומרת הסיבה העיקרית שעשו שתי פרחות זה זכר עלה מטרקסית. מה עבד לרבי יוסי עם הפסוק הזה? הוא יגיד בין קודש הקודשים שלמלן לקודש הקודשים שלמטה. זאת אומרת היה קומה ראשונה בבית ששמה היה פרוכת הייתה פרוכת שמבדילה בין הקודש לקודש הקודשים וכנגדה בקומה מעליה בעלייה גם היו צריכים לשים פרוכת אבל ולית לרבנן כן הם לא סוברים כך אלא יתלן כה דתנינה וראשי פספסין מבדיל בעלייה בין קודש לבין קודש הקודשים אבל בעלייה באמת לא הייתה פרוכת עד כאן דף
לצפיה בתכנים נוספים: