הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כט

יומ דף חטס אנחנו מתחילים בתחילת הפרק פרק חמישי הוציאו לו את הכף ואת המחתא הוציאו לו את הקטורת ומחתא בהבנה פשוטה זה המחתה של ה שחוטים בה את הגכלים אז הגמרא כבר תשאל הוא כבר חטא את הגכלים וחפן מלוך אופניו הוא לקח קטורת מלוך אופניו ונתן לתוך הכף. כמה זה מלוך אופניו? זה לפי גודל היד. הגדול לפי גודלו והקטן לפי כותנו. וכך הייתה מידתן. זאת אומרת לא פחות ולא יותר ממלוך אופניו. נטל את המחתה של הגכלים ממינו במינו ואת הכף בשמאלו. והוא נכנס ומגיע לקודש הקודשים. אז הוא מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין הקודש ובין קודש הקודשים וביניהם אמה. אז למה שמו שם שתי פרוכות? כי כיוון שבבית ראשון במקום הזה היה קיר בעוב ימה אז כאן זכר לאותו הקיר. כנגד אותו הקיר אנחנו עושים שתי פרוכות. רבי יוסי אומר לא היה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים בגמרא נראה מה רבנן יענו אז הגמרא דבר ראשון שואלת תוציאו לו את הקו ואת המחתא למה הוא צריך להוציא את המחתה ולא כבר תניתא לפני כן שהוא נטל את המחתה ועלה לראש המזבח והוא חטא את הגכלים אז אנחנו צריך לבאר כן מתנית את הכף ואת הבזח מה הוקף זה המגיס בזח זה הכלי שאל תוכו הוא מכניס את הקטורת והקו זה הכלי שהוא מגיס בתוכו מערב בתוכו את הקטורת אמר רב יוסא אדם אמר קליכול הוא למה כיוון שהיה לפעמים נשאר מותר מזה ואם תאמה הכלי קודש הוא דבר שקדש בכלי נבדה הרי אנחנו יודעים שמותר הקטו מה היו עושים בה פודים אותה ונותנים אותה כשכר אלה שעושים את הקטורת אז אם זה דבר שקדש בכלי איך אפשר לבדות אותו דיתפלגון פתמה בחולין אם הוא פיתם אותה בכלי חולין רב יוסי בן חניה אמר פסולה כי צריך לפתם אותה בכלי קודש רבי שוע בן לוי אמר כשרה מה תמה לרב יוסי בר חנינה הוא דורש שכתוב קודשי שתהה אהבתה בקודש אז אם ככה מהתמד רבי שוע בן לוי מה הוא עונה על הפסוק קודשי אז הוא דורש הכוונה שתהה מהכסף של תרומת הלשקה מכסף של קודש אבל לא שמקדשים אותה בכלי אמר רבי יוסי ברבי בון אתיד רבי יוסי בן חנינא כשמואל ורבי שע בן לוי כרבי יוחנן ותנינא למדנו במשנה המקדיש נכסיו אדם מקדיש באופן כללי את כל הנכסים שלו זה משנה בשקולים והיו בהם דברים ראויים לקורבנות ציבור אז רבי יוחנן פירש מי הם הדברים שראויים לקורבנות ציבור כתוב קטורת איך יכול להיות שיש לבן אדם פרטי קטורת על כורחנו שאפשר לפתם את זה בכלי חול אז הוא פיתם את זה בכלי חול לצורך למכור את זה אחר כך למקדש אתה רואה שאפשר לפתם בכלי חול אמר רבושי זה לא ראיה יכול להיות תיפטר באומן משל בית אבטינס שהיה נותל בסכרו קטורת ואיך הוא נטל בסכרו קטורת אחרי שפיתמו את זה בכלי קודש הוציאו את זה לחולין ועוד מעט נשאל כמובן אם זה כבר פותם בכלי קודש איך אפשר להוציא את זה לחולין ולשלם בזה לאותו אומן לרבי יוסי בן חנינא כשמואל דמר רבי חונה בשם שמואל מחטשת שבה קודשים את הקטורת עשו אותה כלי שרט לקודש אמר רבי יוסף ברבי בון אמרה רבי חונא קו מרבי יוסף הוא שאל דבר שקדש בכלי נבדה איך אתה יכול להגיד שזה דבר שהתקדש בכלי ופדו אותו ונתנו אותו לאחד האומנים משל בית תבטינס בשכרן אמר אנחנו מדברים כאן לפי שמואל וליו שמואל הוא ושמואל אמר קל הוא במותר כל העודף שנשאר יש בו הכלה למה יש בו הכלה כפי שנראה מיד להתפלגון הטירו תמידים נשארו כבשים וגם בהכרח שכל שנה ושנה בסוף ביום האחרון של כט אדר נשארו כבסים שעוד לא הקרבנו אותם כי הרי היו צריכים להכין תמיד שיהיו שמה בלשקה כמה תלאים אז ביום האחרון נשארו תלעים שקנינו אותם מהכסף של התרומה של שנה שעברה ועכשיו בא' ניסן כבר צריכים להקריב קורבנות מהכסף של התרומה החדשה שמואל אמר נבדים כתמימים ככה כשהם תמימים אנחנו פודים אותם ומחללים אותם על המאות על המאות של חולין ואחרי זה חוזרים ולוקחים אותם מהמאות של התרומה החדשה רבי יוחנן אמר נבדן כפסולי המוקדשים הינו צריך צריך להמתין שייפול בהמום ורק אחר כך אפשר יהיה לבדות אותם הותירו שעירים היה איזה שעיר של ראש חודש שהפרישו אותו והוא נאבד והביאו אחר במקומו אחר כך מצאו את הראשון הטירו שעירים על דעתי לשמואל אם עולה נבדת כשהיא תמימה לא כל שכנחת אז גם כן נבדה אותם על דת דרבי יוחנן רבי זהיר אמר ירעו גם בהם תמתין שינפול בהם הוא אמר רב שמואל בר רבי רבי יצחוק לא פודים ולא מטילים בהם לא מחכים שייפול בהם אלא מקיצים בה את המזבח וקשיה אנחנו שואלים יש חטת קרבה עולה איך דבר שהופרש לחטוס השעיר הזה שהופרש לחטאת איך אפשר להקריב אותו בסוף לעולה גם לפי רב שמואל ברביצוק שמקצים את המזבח וגם לפי מנד אמר נבד אמר רבי יוס שניהי שאין קורבנות ציבור נקבעים אלא בשחיטה עד שלא לא שחטנו זה עוד לא נקבע לגמרי אמר רב חנניה בן טרדיון תני אמר רבי חנניה בן טרדון תנאי בית דין הוא על המטרות שיקרבו עולות זאת אומרת התנאי של בית דין אומר למרות כיוון שזה קורבנות ציבור ואנחנו יודעים שעלולים להיות מהם מותרות למרות שיקדישו אותם הם לא קדושים עד שהסכין קובעת אותם אבל עד שלא שחטו אותם בסכין אז הם עומדים בתנאי שלב בית דין עד השחיטה וזה מה ששמואל אמר בעמוד הקודם קל הוא במותר כיוון שיש לנו תנאי בית דין שהם לא נקבעים עד הסוף עד השחיטה שלהם מלא קומצו ככה למדנו בקומץ שאדם קומץ את הקטורת יכול מלא קומצו מבורט שגם כן בין האצבעות יהיה גם כן קטורת תלמוד לומר בקומצו ולא מבורץ היינו הוא לא התוספת שבין האצבעות היא בקומצו יכול לקמוץ בראשי צבעותיו תמוד לומר מלא קומצו שכל המקום בין שלושת הצבעות אל כף היד יהיה מלא כיצד חופה פס ידו במחבת ובמרחשת ששמה יש לנו מנחה אפויה פטוטה לפיטים וכיוון שזה דברים גסים קצת זה לא דק דק ממש כמו הקטורת אז הוא צריך למחוק באצבעו מלמעלה מלמטה את מה שבולט אז עכשיו אנחנו אנחנו שואלים תמן התמר מלא קומצו בקומצו וגם הה לגבי החפינה של הכהן הגדול ביום הכיפורים גם נדרוש מלא חופנו אז גם כן נגיד מלא חופנו שהחופן יה מלא ובלי הבירוצים רבי יעקב ברח רבי סימעון משם רבי שוע בן לילוי מה להלן אנחנו נגיד הקומץ החסר הרב מוסיף הקומץ החסר והיתר פסול אז גם פה לומדים גזירה שווה מלא מלא החופן החסר והמלא פסול חופניים הדבר הזה שמלא חופניו מה הוא שיעשה ככל שרט לקודש האם נגיד שפעולת החפינה שהוא עושה עם הידיים שלו זה כאילו זה לצורך לקדש את הקטורת והידיים הם כאילו כלי שורש שמקדשים את הקטורת לגופם לקראת ההקטרה שלהם שאלה אחרת אחרת אחר מה הוא שיחפון ויתן לתוך אופניו האם מישהו אחר יכול לחפון ולתת את החפינה שלו לתוך החופניים של הכהן הגדול שאלה שלישית מה הוא שיעשה מידה לחופניו הוא כל השבוע לפני יום כיפור היה מתאמן אז הוא כבר יודע שבחופניים שלו נכנס בדיוק כך וכך האם עכשיו ביום כיפור הוא לא יצטרך לחפון אלא הוא יקח את אותה המידה שאלה שאלה רביעית בכל חופניים משערים או אין משערים אלא בחופניו שלו אז הרב צריך להסביר מה זה שונה בעצם מהספק למעלה אחר מה הוא שי פה רבי ישוע בן לוי שאל חפן ומת וממנים במקומו כהן גדול אחר מה הוא שיכנס בחופניו של הראשון אומרת הגמרא בעצם הכל תלוי בשאלה אחת אם תמחופניים עשו אותם ככלישרת לקודש יוצא שכ כשהתורה אמרה לעשות חפינה זה במקום כלי שורש ובעיקרון גם אפשר היה לקדש את זה בכלי שרת אז מה המשמעות של החפינה לקדש את הקטורת ולקחת את המידה שלו אז הדה אמרה חפן ומת אין נכנס בחופניו כי זה לא המידה שלו אין אחר חופן ונותן לתוך חופניו אבל מצד שני עושין מידה לחופניו כי אתה יכול למדוד כמה נכנס לו בחופניים ולקדש את זה בכלי שרט רגיל ואין משערים בכל חופניים. אבל אם תמח אופניים לא עשו אותם ככלישרת לקדש אז יש לנו מצווה מיוחדת בלי קשר לקדש אלא יש מצווה בחפינה אז זה לא חייב להיות שזה דווקא במידה הזאת אז לפי זה אדם אמר החפן ומת אחר נכנס בחופניו ואחר חופן ונותן לתוך חופניו ואין עושים מידה לחופניו כי ציש מצווה לעשות חפינה בידיים ומשארין בכל חופניים עד כאן דף חוף טס
לצפיה בתכנים נוספים: