הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לה

ף ל אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ו אומרת המשנה היא על תוארו של מזבח שבע פעמים שהרי אדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון שזה הכי קרוב לפתח ושל מזבח החיצון היינו דמים של חטאת שעושים אותה במזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי כי כשהוא יורד מהכבש היסוד הדרומי הכי קרוב אליו אילו ואלו מתערבין בעמה שזה היה תעלת ניכוז ויוצאים לנחל כדרון ונמכרים לגננים לזבל ומועלים בו מה שכתוב כאן מועלים בו זה מדרבנן מדאורייתא אין בזה מעילה כי נעשה את מצוותו אבל מדרבנן לא רוצים שינו מזה בלי לשלם אומרת הגמרא והיזה עליו על המזבח בעצמו לא על אפריו זאת אומרת לא על האפר עליו לא על גכליו לכן הוא צריך לפנות את הגכלים ואז על המקום הפנוי של גג המזבח ומזה תניש את השבע זהות הוא עושה בצד הצפוני של המזבח איתני צד דרומי הכוונה מעל בחלק הצפוני או בחלק העליוני דרומי מה הדמר צפוני זה רבי אליעזר שלדעת רבי אליעזר הוא היה עומד בצד צפון כיוון שהוא עומד בצד צפון אז שם הוא מה זה מן דמר צד דרומי אז הוא עשה את הסיבוב מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית. אז זה בעצם גמר בדרום. אז לכן לפי רבנן הוא שם בצד הדרומי. אומר רבי יוסא, זה סימן. כל הניטל מבחוץ, כל אש שאתה צריך לקחת מבחוץ, מהמזבח החיצון להינתן בפנים, אז מאיפה תיקח אותה? במזבח החיצון? ניתן מן הסמוך לפנים, מן המערכה הכי מערבית, המקום הכי קרוב לפתח. וגם להפך. כל היוצא מבפנים להינתן במזבח החיצון הוא ניתן מן הסמוך לפנים הכי קרוב והגמרא מפרטת רבי ירמיה בשם רבי פד גחלים שבכל יום שהוא לוקח בשביל להקטיר את הקטורת על המזבח הפנימי מאיפה הוא לוקח גחלים מהמזבח החיצון ונר המערבים מאיפה הוא לוקח אש גם כן ממזבח החיצון הם למדים מהגחלים של יום הכיפורים שכתוב שהוא לוקח אותם מהמקום הכי קרוב זאת אומרת לפני השם על מהמקום הכי קרוב על מזבח החיצון משם הוא יקח פנימה ושני בזיכי לבונה שאנחנו מוציאים אותם מבפנים מקטירים אותם על המזבח בחוץ הם למדים משיר דמיםכשם שערי הדמים של הדמים הפנימיים שופכים אותם ביסוד המערבי שהוא היסוד הכי קרוב כתוב את כל דם הפר ישפוך כך כתוב אה זה בפר כהן משיח ואת כל דם הפור ישפוך אל יסוד מזבח העולשה שיריים משפחים ליסוד מה זה הפר המילה הפר מיותרת זה באה לרבות דם פר יום הכיפורים לשפיכה שאת השיריים שלו שופכים ליסוד שלא כתוב בו ולמה תנא אומר גם כן את הדם של השעיר אמר רבי מנ רבי שמעון צריך להגיד ולא כך אינו זקוק להרות כבר לפני כן הוא עיר וערבב את דם הפר עם דם הסעיר אזכשאתה אומר שאתראיים של הפר ישפוך לאסוד זה כולל גם כן את השיריים של השעיר אבל באמת השכחת ברייתה שכתוב השכחת תמר ואת כל דם הפר ישפוך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה כתוב לנו ביום הכיפורים וחילה מכפר את הקודש ואתהל מועל ואת המזבח ואז הקריב את השעיר החי מה זה מחילה מכפר תתנתני אם כילה כפר ויש תנה שאומר אם כפר התנתנה כפר כהילה אבל בואו בשם רבי יוחנן מחלוקת ביניהון הם חולקים מנדה אמר אם כפר קילה הוא טלה את העיקר בכפרה היינו בהזהות העיקריות אין שיריים מהקבים מנדה אמר אם קילה כפר למה הוא אומר אם קילה את מה הוא קילה הוא קילה גם את השיריים קילה את הכל הוא סובר השיריים מהכבא רבי עקיבא הוא זה שדורש עם כפר קהילה ששראהים לא מהכבים ורבי לדורש עם קהילה כפר רבי ישוע בן לוי אמר לא אין ביניהם מחלוקת משמעות דורשים משמעות ביניהם בגמרא בבלי בזבוכים זה מופיע רבי יוחנן ורב שע בן לוי חד אמר מחלוקת וחד אמר משמעות דורשין והגמרא שמה לא מוצאת מי אומר מה אבל כאן בירושלמי מפורש שרבי יוחנן אמר מחלוקת עם שראי מעקבים רבי שע בן לוי אמר משמעות דורשיל מן השירין מהקווין לא זאת אומרת זה מסביר רבי ישוע אין דבר כזה לכולעלמה אין השיריים מהכב כפי שאמר רבי סימעון בשם רבי ישוע בן לוי אין השיריים מהקבים טוב אז לפי רבי שעה בן לוי שהוא אומר שאין ביני בם נפקמינה לדינה אבל יש ביניהם משמעות מחלוקת איך דורשים את המשמעות של הדרשה אז מה קדון איך נבאר מה הוויכוח ביניהם מנדה אמר אם קהילה כפר הוא עושה אותן ארבע מתנות כל אחד עם מתנה בפני עצמה אז לכן הוא צריך להגיד אם הוא קילה את כל המתנות אז הוא כיפר אבל מהד אמר אם כפר קילה הוא מתייחס לכל הנתינות האלה כנתינה אחת שלמה למה? אז ממילא אינו עושה אותם אלא מתנה אחת. אז לכן הוא אומר אם כפר את כל הנתינה הגדולה הזאת שהיא מפורטת לכמה פרטים קהילה. אז מנד אמר אם כפר קהילה אינו עושה אותם אלא מתנה אחת. תני אמר רבי ישמעאל. רבי ישמעאל עושה קל וחומר ואומר שלא צריך פסוק ללמד אותי שאת הדם של העולה צריכים לזרוק על המזבח מעל מקום שיש יסוד. למה לא צריך פסוק? כי זה קל וחומר. מה עם שירי חטאת שאינן מחפרים? ניתנים על היסוד תחילת עולה שהיא הנתינה הזאתי מכפרת. אין לו דין שתינתן מעל יסוד על יסוד. אמר לו רבי עקיבא רבי עקיבא גם מסכים איתו רק הוא מוסיף לקל וחומר עוד הגדרה. מה אם אמרת בשרי חטאת שאינן מכפרים ולא רק אינם מכפרים אינם ראויים לכפר בכל אופן ניתנים על היסוד תחילת תולה שהיא מכפרת וראויה לכפר אינו דין שתינתן על היסוד מה התוספת מה המחלוקת בין רבי שמואל רבי עקיבא שרבי ישמעאל הוא לא אמר אינם ראויים לכפר רבי עקיבא אמר אינם ראויים לכפר מהנדה אמר אין מכפרים הכוונה אין מכפרים משאר ימות השנה אבל היה ביום הכיפורים השירים כן מכפרים זאת אומרת שהוא סובר שמעקבים דמר אינן מכפרים ואינם ראוים לכפר אין מכפרים לא בשער השנה ולא ביום הכיפורים אף פעם הם לא מעכבים זה רבי עקיבא שאמרנו למעלה גם כן שהוא סובר ששיריים לא מעכבים מה ענן קיימין מה שאמרנו מכפרים ולא מחפרים על מה אנחנו מדברים אם למצווה ודאי שמצווה ליתן על היסוד אלא אם אינו עניין למצווה תנהו עניין שהנושא שלהם היה האם הם מעכבים או לא מעקבים שלרבי ישמואל ביום הכיפורים הם מעכבים ולפי רבי עקיבא אף פעם השיריים לא מעקבים עד כאן דף دي
לצפיה בתכנים נוספים: