הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
באיזה אופן מותר לחתוך גליל נייר 'טואלט' בשבת?- ש"מ י"ג
בסיעתא דשמיא סמ סעיף יג כאן ממשיכים לגבי תיקון מונה אומר המחבר אין שוברים החרס ואין קוירין הנייר כדי להניח עליהם למשל הוא צולה דגים על גבי רשת רוצה להניח חתיכת חרס הוא נייר שרווי במים כדי שהדג יהיה עליו ולא ישרף אסור לשבור זאת בשבת או לקרוע בשבת מפני שהוא כמתק כן כלי הוא עושה זאת לכלי כשזה גדול לא יכול להשתמש בזה הוא צריך להקטין זאת ומדובר שהוא לא מקפיד על מידה מסוימת כי אם הוא מקפיד על מידה מסוימת אז בקריאת נייר מידה מסוימת יש גם מישהו מחתך אם קורא הנייר לקראים כדי לקנח את עצמו בהם או לשאר איזה תשמיש חי משום קוריה שהוא כיריה מנס לתקן כמו שנראה לאלון למה מחר המזכיר רק מתקן כלי ולא משום קריה א בברלוכה בכמה דרכים הברלוכה שם בעיקר נוטה שאם הוא משתמש רק בחלק אחד אז זה לא משום קרירה תקן כלי אם הוא משתמש בכל החלקים יש בזה משום קיריה מי שנמצא מקום שאין בו נייר טועלת חתוך כותב רב ליהשי שרשאי לחתוך נייר מגליל שאינו חתוך כלך היד כגום במרפק כי בוקדבריאס התירו לעשות מלאכך היד ככה גם בחודשוני כותב שיכול לקנר בגליל ארוך אחרי השימוש ישליך את הנייר ששתמש בו לתוך האסלה אפילו אם די הורדת המים תיקרה חתיכת הנייר אין בזה משום קיריה ואם לא נקרא חתיכת הניה על די המים נמצא מקום ציבורי רשעים משם כובד אבריאס לקורעה בשינוי אם הוא לא יכול לקנע בניר בגלל וצריך להשתמש דווקא בנייר חתוך אז גם הוא כותב בחוצוני שיכול משום קבד אבריאס לקרוע את הנייר בשינוי וכאן מביא המשתברורו נושא רחב שהיה בפוסקים לגבי לפתוח מכתב מכתב שחתום אז כך לקרוא האיגרת המחותם הוא כותב אפילו אם יזהר שלא ישבור את אותיות החתימה רק יקרא את הניער שמסביב גם כן אסור משום קיריה. החזון איש כותב שדין פתיחה תיגרת הדבוקה בשפתיה תלוי לכאורה מחלוקת רש"י והרמב"ם שמעובד בירל לוכם לדס הרמב"ם שמי שפותח בית הצו בבגד חי משום קיריה אז גם באיגרת דעס רש"י שהוא לא חי משום קורר כתיקון ניכר כבר בשס הקריה קורה זה בדרך כלל זה הכנה לתיקון קורה מנס לתעקן מנס לתפור אבל כאן שהתיקון יהיה מיידי אז זה לא כיריה אז גם פותח היגרת אין חיה משום כיריה ומה כפת לא שייך כאן כי זה לא נדון כבניין כלי המוסיף החזון אישיתכן שגם דעס רש"י פתיחה תגרת אסורה משום קריה כי יתכן שתמו שרשי שפתע בשצהנו משום קריה זה לא משום שבשעת הקריאה נעשה תיקון אלא משום שמעשה שחייבים על משומע כפטיש אין חייבים משום קוריה א ברגע שאנחנו אומרים שפתיחה תגרת אין חיו משומה כפטיש ייתכן שיש חיו משום קריה אומר המשתברור אפילו אמר לגוי תפתח לי את המכתב יש לי זהר אם לא לצר גודל כי צורר גודל מותר לומר לגודל לעשות מלוך דרבונון וזה כאן זה מלוך חדרבונון כי זה קוריה השלמנס לתקן בגודה כתוב שיאמר לגוי אני לא יכול לקרות כל זמן שזה לא פתוח הוא יבין מעצמו ויפתח לסלום בו כמו שלמדנו בסימן שז שמותר לרמוז לגוי לעשות מלאכה אם הוא עושה כן שלא בשון ציווי ואפילו שגם במשעה הזאת מעצמו אסור להנות מהמלאכה כותב הכלכל הסבס כיוון שאין הנאה מגוף הקריאה אלא מהאפשרות לקרוא את המכתב אז יהיה מותר לקרוא את במכתב שהגוי פתחו בשבת. עד כאן הדף היומי.
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה